סיפור אהבה
בחור פשוט הוא היה. משכיל, אך צנוע. יפה היו אומרים מכריו, אך לא הלם אותו הגעגוע.
בחור פשוט הוא היה. משכיל, אך צנוע.
יפה היו אומרים מכריו, אך לא הלם אותו הגעגוע.
הם אמרו לו שאין זו הייתה אהבה. על פי משך הזמן שהיו ביחד, בקושי יכל להכיר אותה.
אבל אם רק היה יכול להסביר, שהמבט היה שונה והביחד היה נראה מבטיח. הוא תכנן להם עתיד משותף, אבל הוא לא היה בר ביצוע. כי לפני שהגיע העתיד, ההווה התנדף, ונשאר מקום רק לחרטה וגעגוע.
הוא לא התחרט על שהתאהב בה ברגע, או על שפגש בה ולמד להכיר אותה. הוא חש חרטה על מה שיכל לקרות ונקטע, מבלי בכלל להגיע לאמצע.
הוא חשב עליה כמה שרק יכל, נזכר במה שהיה ביניהם וחלם על עתיד שכבר לא יתגשם.
כשאמרו לו מכריו שהוא מוכרח לשכוח הוא היה מהנהן בהסכמה, אך בלב ידע כי הוא מתכוון לזכור לנצח.
עברו השנים וגילו המופלג הביא עליו התחלה של מחלת השכחה. כשהבין שהיא עלולה להתנדף מזיכרונו בין רגע, תקפה אותו חרדה.
הוא חייב לזכור שהיה מאוהב, שהרגיש פעם בחייו. הוא חייב לזכור שפעם היה לו מישהו בעולם.
בבוקר למחרת כשהתעורר מוקדם, לא שונה מבדרך כלל, הוא הביט במחברת הישנה שקיבל מביטוח לאומי, לקח עט והחל לכתוב בה. הוא תיאר שם אותם, שני זקנים בלים, כמו שאפשר היה לתאר סדינים מרופטים, אבל מאוהבים כמו שני צעירים.
הוא מצא דרך להנציח את קיומה, ולהקים את האהבה שלהם לחיים.
כי אם לא בחייו, לפחות בסיפורים.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
