כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
5

התמסרות שקטה.

תהיו פתוחים ורגישים.. תעצימו את האהבה ואת התשוקה.. ותנו להתמסרות לקחת אתכם.. לאן שהאהבה תוביל אתכם.

אני שומעת אותו מתהלך בחדר. אני מנסה להקשיב לצעדים שלו. לאן הוא הולך? לרגע אני מרגישה מסוחררת. ורק אז מבינה שהנשימה שלי נעצרה. מה הוא מחזיק שם? זה שוט? ברגע שהזנבות נגעו בי נבהלתי. הרגשתי את הלב שלי דופק בחזקה. לא מתוך פחד, אלא מציפייה. הוא העביר את השוט לאורך זרוע היד שלי, ישר אל הצוואר ומשם אט אט למטה, לאיברי הפתוח, הפגיע, החשוף. הוא העביר את השוט על הבטן שלי, ולאט הוא עבר יותר למטה, לאיבר שלי.
לרגע לא הרגשתי כלום, ולפתע זנבות השוט צלפו בי, הרגשתי דקירות קטנות שאחריהן בא גל ענק של עונג. התפתלתי כנגד גופו. הרגשתי אותו. את כל מה שמתחולל בראשו. הוא הרגיש כמוני, נרגש, נסחף. הוא ראה איך הגבתי ומיד הזמין הצלפה נוספת, חזקה יותר. הוא המשיך ללטף אותי עם השוט לאורך כל הרגל שלי. כשחזר לירך, הצליף בי, וישר עיסה את המקום בכף ידו המחוספסת. זה חרמן אותי בטירוף. רציתי כבר שיגע בי, שיעשה בי את מה שעובר לו בראש, את מה שעובר לנו בראש.
גנחתי כשהרגשתי רטיבות מלטפת את הפטמה שלי. הוא מצץ אותה בחוזקה, ינק אותה ונעצר. אכזבה צלצלה בי כשהבנתי שנאנחתי בקול, ושמעתי אותו אומר: "עוד לא. אני עדיין רוצה לראות כמה את מגורה ורטובה בשבילי".
הרגשתי את המיטה זזה כנגדי, הוא עלה עליי ונשכב עליי עם כל משקלו. אהבתי את זה יותר מכל, להרגיש כמה אנחנו מחוברים כאדם אחד. הייתי זקוקה נואשות למגע שלו.
כשנשכב עלי, הרגשתי נחמה.
סוף סוף הוא העביר את כף ידו על השדיים שלי, מצץ את השמאלי והקדיש את תשומת לבו עם ידו בשד הימני.
התפתלי, ודרשתי "עוד!". הוא נענה לכך והעניק גם לשד הימני קצת טעימה. "כמה מתוק. אני יכול לטעום אותך כל היום!" ההצהרה הזו חרמנה אותי, גנחתי והתפתלתי עוד יותר.
"אני צריך לקשור לך גם את הרגליים כדי שלא תזוזי?".
הפסקתי לזוז ונאנחתי כי הייתי נואשת כבר שיכנס אליי עמוק וחזק.
הוא מפסק את הרגליים שלי ומקרב את האיבר שלו אליי. עדיין לא נכנס, הוא מתגרה בי.
הוא רוצה שאתחנן. " בבקשה!". התחננתי, " אני לא יכולה יותר, בבקשה!", ובבת אחת נכנס עמוק לתוכי. גנחתי, כשהרגשתי את עוצמת המלאות שבתוכי.
הוא נכנס ויוצא מתוכי בחוזקה. ההרגשה הייתה מענגת ביותר, והרגשתי שעוד שנייה אגיע לפורקן. הוא ציווה עליי: "את לא גומרת עד שאומר לך!". הוא הרים את ירכי הימנית, ומיד הרמתי את גופי כנגדו, ודחפתי את עצמי עמוק יותר. אני לא יכולה יותר. הייתי מגורה כל כך, שאם לא היה מחזיק בי, הייתי מתמוטטת.
כשהרגיש את האיבר שלי מתהדק כנגדו, ציווה עליי : "עכשיו!".
בבת אחת גמרתי באנחה.
לאחר כמה חדירות חזקות, הגיע גם הוא לפורקנו ונשכב לצידי.
הוא נשען על מרפק ידו וראה את הסומק בלחיי.
הוא ליטף את הפנים שלי בכף ידו הגדולה, והנחתי את ראשי על ידו. נאנחתי, ועצמתי את עיניי.
"כמה את יפה". אמר לי .פקחתי את העניים, ונדהמתי מהצהרתו המרגיעה.
אט אט, קם מהמיטה והלך לחדר האמבטיה. הוא חזר עם מגבת בידיו,
ניגב את גופי מהרטיבות, שחרר את ידי מהחבלים שכבלו אותי למיטה ועיסה את ידיי מהחשש שכאב לי. "את בסדר?" שאל. הסתכלתי על עניו המלאות שהביעו דאגה, כנות ותשוקה בו זמנית. " יותר מתמיד". עניתי.
הוא נשכב לצידי ופרס את ידו, זימן אותי לשכב לידו.
הנחתי את ראשי על זרועו, חיבקתי אותו, ונכנסו לשינה מתוקה שאין כמותה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

La Femme עקוב אחר La
שמור סיפור
לסיפור זה 73 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
ליאן אלימלך
ליאן אלימלך
מטורפת!!
הגב
דווח
דנה הדר
דנה הדר
ענקית.. הקדמה לכל הסיפורים שלך חחחח
הגב
דווח
גילה שוורצינגר
גילה שוורצינגר
חזק ועצמתי!!!
הכל כתוב יפה. קצר מאוד.. חבל..
תעשי סיפורים בהמשכים זה יעיף אותך!!
הגב
דווח
טען עוד 70 תגובות
כותבי החודש בספרייה
La Femme
תחת חסותך.
תחת חסותך.
מאת: La Femme
מצטיירת בתוכך.
מצטיירת בתוכך.
מאת: La Femme
מצטיירת לעינייך.
מצטיירת לעינייך.
מאת: La Femme
השליטה בידיי.
השליטה בידיי.
מאת: La Femme
סיפורים אחרונים
10 שכטות של הפרידה
10 שכטות של הפרידה
מאת: Alisa ♠
רכבת הזמן \ טביעת הטיטניק- 2
רכבת הזמן \ טביעת הטיטניק- 2
מאת: אביטל סיאני
רכבת הזמן \ טביעת הטיטניק-1
רכבת הזמן \ טביעת הטיטניק-1
מאת: אביטל סיאני
חבורת מד''א:פרק שלישי- עוד לילה מעייף בתחנה
חבורת מד''א:פרק שלישי- עוד לילה מעייף בתחנה
מאת: אור קרסנר
מומלצים מהמגירה
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
זה לא אני, זו את
זה לא אני, זו את
מאת: שבורת כנף