הלב פועם בשקט
אם לנוח אז כשאוהבים, אם לאהוב אז ביחד ואם ביחד אז רק איתו.
הלב שלה פועם כאילו סיימה את ריצת חייה, אולי באמת סיימה לרוץ. מרתון שלא נגמר עם מילים יפות ללא משמעות. הלב שלה פועם כאילו סיימה לשבור קירות וניפצה את כל מי שהיה לה להציע. הלב שלה פועם כאילו אהבה ללא הפסקה.
אולי באמת אהבה. אולי באמת צריך הפסקה.
-
מנוחה לא מגיעה בקלות.
היא מגיעה בעיניים טובות, בגומות, בהומור משובח, בחיבוק אוהב. היא מגיעה במנת אושר ושלווה, עם האנשים הנכונים. עם האדם הנכון. עם המרתון הזה, של האהבה שלא נגמרת, אבל מהירה ממה שיש לה להציע.
מגיעה עם כל הכוחות שאי פעם היו, עם כל הרגשות שאי פעם היא הרגישה.
מגיעה בישיבה על הספה עם סדרה טובה וכתף להניח עליה את הראש.
ביד שמחזיקה יד ברגעים המכריעים- בהליכה ברחוב, לפני השינה, בזמן הנהיגה, מתחת לשולחן בארוחה משפחתית.
לבבות שפועמים בקצב אחיד, לילות של שיחות על כלום ועל הכל כאחד, מיטה שידעה את מי שהם לחוד אבל יותר את מי שהם ביחד.
פיצה במקום ברוקולי, ברוקולי במקום נוטלה, ביחד במקום לבד.
מנוחה מגיעה עם מי שהיא איתו.
כי אם לנוח אז כשאוהבים, אם לאהוב אז ביחד ואם ביחד אז רק איתו.
-
וכשהנחת הופכת למטרד מגיעים הריבים.
ריבים על כל מי שהם לא היו, על כל מי שהיו.
על החלטות של אתמול ועל ההחלטות של מחר. מי הוציא את הזבל? מי שכח? מי לא טייל עם הכלב ומי לא השקה את העציץ?
את מי הוא ראה במסיבה, עם מי היא דיברה בפאב? מי זה החבר הזה שהוא מבלה איתו יותר מידי? מי זאת החברה שמתלבשת צמוד מידי? מתי היא חוזרת? מה היא לובשת? מי שלחה לו הודעה?
מתי הולכים לאמא שלו?
מתי הוא יסלח לאבא שלה?
מי אומר את המילה האחרונה?
למי קשה יותר? מי עושה יותר? מי אוהב יותר?
אין יד שמחזיקה יד, אין אוויר בריאות, מרוב צעקות אין קול למילים. מרוב כעס אין מקום לסליחה.
מרוב פעימות אין מקום ללב. הוא מתפוצץ מאהבה שבכלל נגמרה כבר. נגמרה, התחילה ונגמרה שוב.
מרתון רצים ביחד, או עוזבים ביחד.
-
לפעמים הלב פועם בשקט.
ולפעמים שקט זה כל מה שצריך בשביל לנשום.
שלח תגובה
