כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

עַד שֶׁהַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינֵינוּ

לאחר שיצאתי מביתו, תהיתי לשלומה, לשלומה של זו שהותירה אותי בצד הדרך והמשיכה הלאה בדרכה. אני מקווה שהשארתי לה טעם טוב מימני למרות שהייתי חתיכת מניאק. אני מקווה שלא אגמור ככה כי עדיין, אני לא חזק מספיק כמוהו, אני מעריץ אותו.

אנחנו לא יודעים כלום על אהבה.
---------------------------------

הוא גר בדירה קטנה, אם אפשר לקרוא למקום הזה דירה.
הקירות מתפוררים, השיש מעט שבור, הרצפה כבר אבדה את הברק שלה ואפילו כלי החשמל ישנים ובקושי עובדים כמו שצריך. זקן בודד שמעביר את חייו מיום ליום.
על מיטה ישנה בין ערימה של שמיכות שם תוכלו למצוא אותו.
אדם מבוגר, לא צריך להיות גאון על מנת להבחין בעצב שלו.
שיער אפור, ידיו בלויות ופנים מאופרות בקמטים.

הגעתי אליו דרך עזרה לקשיש. בחור מבוגר מאוד שנשארה בו עוד רוח חיים.
פעמיים בשבוע אני מגיע לבקר אותו, לשאול לשלומו.

על הדרך אני קונה מגש פיצה משפחתית, הוא חולה על פיצה אבל לא יכול להרשות לעצמו יותר מדי כי אחרי הכול, הוא חסר כל.
בקושי את חשבון המים והחשמל מצליח לשלם.
בקומה שלישית, בבניין ללא מעלית מתגורר לו זקן בודד.

בין ישיבה לישיבה שלנו הוא נוהג לחזור על סיפורים שכבר סיפר לי בעבר, אבל אני לא קוטע אותו ומתרגש מחדש, בעיקר כשהוא מזכיר אותה.
אשתו שנפטרה לפני 7 שנים מהמחלה הארורה.
לצערו אין לו כל זכר מימנה למעט בגדים ישנים ותמונה בשחור לבן בארנק.
אני לא אחד שנמס מאהבה אבל בהחלט התרגשתי מהדרך שבה הוא הזכיר אותה,
מהדרך שבה הוא דיבר עליה.
העיניים שלו זהרו, הקול שלו הפך סדוק מעצב ומגעגוע ואפילו דמעה קטנה הפתיע ועשתה את דרכה על גבי פניו המקומטות. אך מיד ניגב אותה והשיב לשלומי, בפעם החמישית, שוב פעם.
אין לו כבלים, אין לו קרובים שיכולים להיות שם ורק להקשיב לו, כי לפעמים זו התרופה הכי טובה שמשהו רוצה - שיקשיבו לו. שישמעו אותו באמת.

הוא היה יושב שם ופשוט מדבר עם אלוהים.
לפני יומיים נסענו אל קברה, דאגתי להיות לידו.
הקבר היה מלוכלך ואני מבין אותו, קשיש מסכן..
שטפתי את הקבר ופינתי לו את הדרך שידבר אליה קצת.
הוא נעמד שם קרוב ל 5 דקות,
כאילו הוא שוחח איתה.
דקה לאחר מכן התיישב, הניח את ראשו על הקבר והחל לבכות.
מה אני אגיד לכם,
נשרף לי הלב.
אם רק היא ידעה את הדרך שהוא עבר בלעדיה..
אני כבר הייתי נשבר.

בדרך חזרה, ביקש ממני לעצור בבית הקפה.
לא שאלתי מדוע, הנחתי שהוא רק רוצה לטעום קפה טוב.
הזמנתי לנו 2 קפה, והתיישבנו לנו.
הוא סיפר לי שנהג לשבת פה לצידה בימים הגשומים,
לכן הוא ביקש לעצור כי המקום הזכיר לו את חיוכים, נגיעות וסדקים שבעבר היו הכי יפים בעולם.
אני בטוח שכל קמט שהיה על פניה היה קמט של שמחה לצד האיש הזה, לעזאזל.

לפחות הוא לא לבד מדבר עם אלוהים, עכשיו הוא מדבר איתי.
ואני, אני עדיין מדבר אל עצמי ומקווה שהיא תשמע אותי גם מרחוק.
Adam kahlon - פייסבוק

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Adam Kahlon עקוב אחר Adam
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Barak Amoyal
Barak Amoyal
הצלחת לרגש אותי..
הגב
דווח
Amit Barouch
Amit Barouch
כל הכבוד על ההתנדבות
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
Summertime sadness - פרק 13
Summertime sadness - פרק 13
מאת: Blackbird Night
חברה של אחותי
חברה של אחותי
מאת: Shai Everywhere
מִישֶׁהִי טוֹבָה מִמֶּנִּי בִּשְׁבִילְךָ
מִישֶׁהִי טוֹבָה מִמֶּנִּי בִּשְׁבִילְךָ
מאת: יובל כותבת
מכנה משותף
מכנה משותף
מאת: little mrs.sunshine :)
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan