כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2 1

"ילד קטן ואיש שמן"

הסיפור מדמיוני, העלילה בהחלט יכלה להתרחש באותה תקופה.. המילים המובלטות ב---, הן מילים נדרשות שהייתי חייב לשלב ע"פ הסדר.. עקב ניסוי באסוציאציות שחברה וירטואלית אמתית ואני עורכים, זה מה שיצא לי ובכל אופן היא ניצחה... קודם כל היא תותחית וגם כי לא עמדתי בזמן ;)

סיפור מהאסוציאציות שלנו, תבלי :)

#########תחילת הקלטה########

"אני יכול להתחיל"?
:"יאס סיר".... "יו און רקורד".......
..........
.....

"רעש ההפגזות הלך ודעך מאחוריו, ועם כל צעד שעשה נחלשו הקולות הרועמים.
אחרי הליכה ארוכה וכואבת של כמה מיילים טובים, הצליח ג'ק לשמוע שוב את קולות הציפורים...
היה זה האות עבורו שהוא מספיק רחוק מהסכנה, והיה עליו לטפל בפצע הירי שחדר את רגלו הימנית.
ג'ק עצר בצד הדרך ליד עץ הסקוייה הענק, שהיה זכור לו עוד מתקופת הניווטים באיזור זה.

תוך שהוא מטפל בפצע, וחובש אותו, המחשבה היחידה שחלפה במוחו שוב ושוב היא, שהוא חייב למצוא את הת'ר...
השנה 1941, חופשת סאנדיי.. השביעי בדצמבר כולם עסוקים בקניות והכנות לחג המולד, שלושה שבועות היו נמשכות ההכנות באותה
התקופה, היפה והתמימה של אמריקה "the land of possibility"
ארצות הברית של אמריקה ספגה זה עתה את הנוק אאוט הרציני ביותר מזה מאות שנים.
הפתעה מלוכלכת מצד יפן שהפגיזה חיילים ואזרחים כאחד. "

ג'ק חבש את פצעו ורק רצה להגיע לבסיס של הת'ר ששרתה במרפאה האזורית, המרוחקת מבסיסו שנחרב בהפגזות. עשן היתמר גם מכיוון המרפאה שכנראה גם ספגה הפגזה קשה,
ג'ק חשב לעצמו : אם עבר את כל המיילים האלו והוא עדיין חי הוא חייב לראות אותה
היא עדיין חיה הוא חש בזה בליבו.. אותו הלב שחלק אותו רק איתה, אותו הלב שגרם לו לתפוס מחסות ולרוץ תחת אש ב---אומץ לב ---ובגבורה ---, ולחלץ פצועים מהתופת הבלתי פוסקת שירדה מהשמיים.
מאות של טייסים מתאבדים שנראו באותם רגעים כמו להקת זבובים ענקיים שבאו לרדות בצי ובתושבי האי.

היה לג'ק ---כעס--- נורא גדול על כך שעזרה מהירה לא הגיעה אליהם וההחברים אוי החברים הרבים, כמה הרוגים...
תוך כדי המלטותו מאיזור האש ראה כיצד עשרות מחבריו מסיימים את חייהם למולו, רובם בשנות העשרים לחייהם,
איך יכול להיות שהמודיעין שלנו שהיה מתנשא וחשב את עצמו לבלתי מנוצח הופתע, הרי זו ---צרות אופקים--- של כל כך הרבה אנשים במערכת המודיעינית שכנראה ידעו משהו, אבל ביטלו זאת במחי יד וללא מחשבה וניתוח מעמיק של הנתונים, זו פשוט ---עצלנות--- לשמה, חוסר ---אחריות---ובגרות--- חיי כולם היו תלויים בהם, כולם! והמידע שלהם בזמן אמת לא היה נכון.

מוחו הפעלתני של ג'ק לא יכל לבצע ---הכלה--- לכל האירועים הקשים שחווה בשעות האחרונות.
אבל הייתה לו ---הבנה--- ברורה שמשהו נורא קרה, ומטרתו הראשונה היא למצוא את ארוסתו.
ולשם כך היה עליו לצעוד רק עוד כמה מאות של יארדים עד המרפאה האזורית של הצי.............. היה זה בוקר אך האפילה הגיחה במהירות....
אאא...................... אא............................ אייי....... *********..... הת............. *****... הת'רררררררררר....... 88

%&%%^&*$ הסחרחורת הפתיעה אותו בעוצמתה... וגופו צנח ארצה......

ג'ק כנראה איבד יותר מידי דם והתעלף במרכז הציר המשני שמוביל למרפאה מדרום מזרח.
הציר הראשי והגשרים בו פוצצו על ידי המפציצים היפנים ולכן בחר בדרך זו,
כל הרכבים היוו מטרות והכי בטוח היה להתקדם ברגל ממחסה למחסה

חושך............................

..........
.......

ג'ק פוקח את עינו לרגע לאחר שהרגיש יד על רגלו הפצועה ושמע רעש מנוע תוך כדי שהוא מעולף, הבזקים, קולות לא מוכרים, הכל מתערפל ושוב חושך ושקט גדול וארוך, אאחחחחחחחחחח, ... המורפין עשה את עבודתו נאמנה ושלח את ג'ק לשינה שכל כך היה זקוק לה.... ,
... כחצי שעה לאחר שאיבד את הכרתו, חלף בציר אמבולנס צבאי שכמעט דרס אותו בדהירתו... הנהג הצליח להסיט את ההגה ברגע האחרון, כדי לא לדרוס את ג'ק. למרות שכבר
היו באמבולנס שלושה פצועים הנהג החליט לחזור בנסיעה לאחור, כדי לבדוק אם הוא חי...
לימים התברר לג'ק ששמו של הנהג הוא אד מייסון והוא מכר וותיק של הת'ר
והתבשלה בתוכו ה---מסקנה--- שללא תושייתו של מייסון, הוא לא היה חי...
היה זה סוג של ---חשבון נפש--- פנימי שהרבה להעסיק רבים
שזכו להנצל מהתופת בימים שלאחר ההתקפה...

על רקע האנקותם של הפצועים, מאות במספר.. התעורר שוב ג'ק ומיד רצה לעמוד ולחפש אותה
רגלו הייתה מקובעת והוא לא כל כך יכל לזוז...
"אחות אחות" נשמעו קריאות מכל עבר וגם ג'ק הצטרף לקריאות, ואף יותר,
בשארית כוחותיו הצליח להתיישר ולתפוס בחלוקה של אחת החובשות,
אשר חלפו ליד מיטתו, במרוצתן בין הפצועים...
בתג השם של החובשת הופיע השם ננסי וג'ק מיד פנה אליה בשמה "ננסי, תודה לאל..
את מכירה את הת'ר סמית אני הארוס שלה, ג'ק... ג'ק רדפילד את חייבת לקרוא לה לפה" תגידי לה שאני פה.. תגידי לה ננסי! "
צעק לה.... בעודה רצה לקרוא לאהובתו.

היו אלו שתי הדקות הארוכות בחייו, ........
לפתע ראה אותה, שלימה ובריאה רצה בין הפצועים, אליו, רק אליו, ישר אליו...
היה זה מפגש מרגש שלא קורה רבות בחייו של אדם ממוצע,
החיבוק החזק... שלו.... שלה, המילים והדמעות שהפכו למקשה אחת של אושר וגעגועים,
שום זעקה לא יכלה לעצור את החיבוק הזה... אך למרבה הפלא השקט עשה זאת,
להאנגר הגדול הוכנסו שני רמקולים גדולים שעמדו להשמיע את דבר הנשיא רוזוולט לעמו המוכה.
ולחמש דקות אפילו הפצועים הקשים עצרו את זעקותיהם.

השמיני בדצמבר 1941 לצלילי מחיאות הכפיים של הסנאט
, מוזמן הנשיא פרנקלין. ד. רוזוולט לנאום ע"י יושב הראש...

"אתמול יום ראשון השביעי בדצמבר 1941 הותקפה ארה"ב לפתע ובמכוון על ידי צי ימי וכוחות אוויר השייכים לקיסרות יפן, שלא היינו איתם בשום סכסוך, אלא במצב של שלום....
ההתקפה אתמול על איי הוואי גרמה לנזק חמור לצי האמריקני ולכוחות הצבא.
אני מצטער לבשר לכם, ... שחייהם של אמריקנים רבים אבדו, .. ספינות אזרחיות נורו על ידי טילי טורפדו בין סאן פרנציסקו להונולולו....
כמפקד הראשי ואחראי על הצי והצבא, הוריתי שיינקטו כל הצעדים הנדרשים להגנתנו, ......
כל האומה שלנו תטמיע בזכרונה את אופייה של המתקפה הנפשעת נגדינו (מחיאות כפיים ושריקות).. , לא חשוב כמה זמן זה ייקח, העם האמריקני הנחוש והאמיץ יביא ל---תיקון--- העוולה הזאת שנעשתה לו, עד הניצחון האבסולוטי! (שוב מחיאות כפיים גם בשידור וגם בהאנגר)
"אני מאמין שאני מקיים בהחלטתי זאת את דעתם של חברי הקונגרס ואת רצונו של העם, שלא רק להגן על עצמנו..
.. אלא גם לוודא שפלישה בוגדנית שכזאת לא תתרחש בשנית לעולם ולא תסכן אותנו! (כפיים).....................
...... עוינות... ? .. , קיימת! ... אין יותר סגירת עניים אל מול העובדה שעמנו, שיטחנו והאינטרסים שלנו בסכנה גדולה..
.. עם בטחון בכוחותינו המזוינים, ועם נחישות אחידה של אנשינו, אנחנו ננקום! וזה בלתי נמנע...
כה יעזור לנו האל! (כפיים)"ביקשתי מהקונגרס....
להכריז: שמאז ההתקפה המכוערת עלינו, אתמול, יום ראשון, ע"י יפן,
"מצב של מלחמה" קיים עכשיו בין ארצות הברית לבין הקיסרות היפנית, ולא תהיה ---מחילה--- " (ושוב היו כפיים ושריקות )

המורל עלה לפתע על פניהם של רבים מהפצועים שהיו בהלם עד אז, חיוכים וצהלות מחרחרות מלחמה ונקמה מילאו את ההאנגר.
מחוץ לשטח המרפאה אין תנועה ברחובות העיר, כולם היו דבוקים למקלטים באותן דקות, ודומה היה הרחוב האמריקני לרחוב יהודי ב---יום כיפור--- אם נשווה על מנת להמחיש :)
ה---שקט--- הזמני הופר על ידי תושבים צוהלים, רובם ילידי האי שיצאו לרחובות לחגוג את הבשורה, היה זה ---תענוג--- לאוזניים לשמוע את העם האמריקני יוצא ממחבואו בגאון וצוהל ברחובות,
ממש כמו בארבעה ביולי עם דגלים וחצוצרות.
חלק מהתושבים נכנסו לשטח הצבאי על מנת לסייע לצוות הרפואי שהיה כה זקוק לכוח אדם נוסף. משפחות פצועים החלו לטפטף אט אט ולמלא את המקום בריחות בישולים
שהביאו ליקיריהם וטעם ה---שוקולד--- שעבר שם מיד ליד השתלט לו לאיטו
על טעמם של התרופות המרות שהיה עד רגע זה הדבר היחיד פרט למים, שהכניסו הפצועים לפיהם..

לפצועים הקשים ה---תענוג---הזה לא כל כך עזר, וה---התמכרויות--- לשקט שנותן המורפין למכאוב לא אחרו לבוא, כולם רצו את הזריקה הנכספת שתיתן להם ---בריחה---
מהמצב הקיים והמלאי התחיל לאזול.
אף אחד לא רוצה להיות ער אחרי טראומה שכזו, ללא רגל או יד, שרופים ועיוורים, הלומים וגוססים.. להם הייתה זריקה זו מן ---מקום מסתור---ומפלט מהכאב הבלתי נסבל.

כמה מיטות ליד ג'ק, שכב חייל שחור העונה לשם ג'ו, ג'ק והת'ר היו עסוקים בהשלמת הפערים (נישבוקים)ורק צעקתו של של ג'ו הפריעה את שלוותם ---"אמא"--- צעק ג'ו לעבר אימו
ואחותו שהגיעו בבהילות לבקרו, "אני כאן" נופף ג'ו בידיו לעברן בעודן מחפשות אותו
בין מאות החיילים.. , אחותו חדת העין זהתה אותו מיד והכווינה את האם לעברו..
האור שחזר לעיניים של ג'ו לאחר שראה את אימו, הפיח תקווה גם בפצועים שמסביבו, החיבוק החם של אימו, הדמעות שריגשו את הנוכחים ברדיוס מסביבם שדרו מן תדר כזה הרמוני
בין אם ובנה תדר של ---אהבה שלא תלוייה--- בשום דבר, אהבה אבסולוטית.

הת'ר ארגנה לג'ק קבי הליכה כי התעקש לחבקה בעודו עומד על רגליו, לוחם אמיתי...
הם יצאו להליכה קצרה מההאנגר ההומה.
בעוד שניהם מטיילים הגיחה שיירה של אספקה שהרגע נחתה באי אוהאו (אחד האיים בהוואי)
חיילים ואזרחים רבים נהרו לכיוון השיירה כדי לתת יד בפיזור ומיון האספקה, גם כמה רכבי לוחמים הגיעו ומתוכם ירדו נחתים מובחרים מגדוד ההגנה הרביעי שהגיע יחד עם ספינת הסיוע "טנג'יר", מאחד הרכבים ירדו עוד לוחמים של ה"נייבי סילס" ועמם ה---כלב---המפורסם שלהם "ריקו"
ונראה היה שגם הכלב מבין את המצב ששרה בבסיס, המפעיל שלו ניסה להרגיעו ללא הועיל.
אף שהיה מאולף לא הסכים לפקודה הידנית להרגע, ומפעילו נאלץ להרים את קולו ביתר סמכותיות, למשמע הפקודה "שב" התיישב ריקו בצייתנות וב---נאמנות אין סופית---, מחזה זה,
גרם לג'ק להבין שההיררכייה הצבאית לא תקדם אותו רחוק מידי ואיפושהו
תמיד הוא יחשב ל'כלב הצייתן' של הצבא, מה שיקשה עליו לעשות לבייתו ולהגן על אשתו לעתיד.
ברגע זה חשב לעצמו :"מהיום ---אני לעצמי--- אלחם, .. למען משפחתי, אשתי וילדיי העתידים לבוא לעולם.... "
"שיזדיין הצבא, שיזדיין הנשיא, שייזדיינו כולם ", הכריז בפני הת'ר התמוהה...
עד לרגע זה מעולם לא שמעה אותו מדבר בכזה סוג של ---אגואיזם--- כלפי מדינתו,
אבל ידעה בתוך תוכה שזה חלק מהרגשות הצפים אצלו,
וברגע שייקרא לדגל, הוא יגיע במהירות האופיינית לו.
כל מפקד היה רוצה את ג'ק בשורותיו, חייל ---מועיל--- ביותר, אמיץ ונחוש,
בעל ---ניצולת---תפוקתית של מאה ושלושים אחוזים,
זה גם לא גרם לה ל---דחייה--- מג'ק להיפך, הת'ר ידעה והכירה פצועים ואת מרירותם
על שקרה להם ו---קוטביות--- באופיים הייתה החלק הראשון בהחלמתם.
ה---דחיקה--- לפינה גורמת לכל אדם להפוך לחייה מסוכנת.

הת'ר חיבקה את ג'ק ב---כוח--- רב, חזק ככל שיכלו לה ידייה,
ה---העצמה--- שהעניקה בחיבוקה ל---נפש--- של אהובה, גרמה לו במהרה להתחיל
בריפויו של ה---פצע--- הנפשי והמתסכל שחווה.
ה---זמן--- הזה שלהם בעולם לפתע הפך להיות בעל ערך ---יקר מפז---
ובמבט חטוף בטבעת ה---יהלום--- שקנה לה רק לפני חודש הבין ג'ק שלא ה---חומריות--- היא הדבק בינהם, אלא הרוחניות, האמונה זה בזו והאהבה האין סופית, היא, היא מה שמחזיק אותם יחד
וידעו שניהם ברגע זה ש---כלום---לא יכול להפריד בינהם
גם אם יהיה להם בית ---ריק---, לא תשתלט על ליבם ---ריקנות--- כל עוד הם ביחד, ה---מילוי--- שהעניקו זה לזו הציף את ליבם.
ג'ק נזכר איך הכירו בפעם הקודמת שהיה מאושפז במרפאה, שהת'ר דרשה ממנו לקצוץ את ה---ציפורניים--- כי זה לא הגייני.
ורק שראתה ושמעה אותו מנגן ב---גיטרה---וויתרה לו לגבי ציפורניו, ה---קואורדינצייה--- שהפגין והשליטה בכלי הנגינה גרמו לה להבין שאחד כזה היא צריכה, היא רק רצתה לחוות את ה---השקעה---שבה ניגן, .. על גופה, על נשמתה וידעה ש---זוגיות--- היא הדבר היחיד
שיכול היה לתת לה איזושהי הרגשת ---שלימות---,
ולדחוק לפינה את הרגשת ה---לא קיים--- שקיננה בה לאורך שנים.
ג'ק הפך במהרה ל---תקווה--- היחידה שלה ל---עתיד--- טוב יותר.
"הלוואי שהייתה לי איזה ---מכונת זמן--- שבעזרתה הייתי יכול לחזור ליום לפני ההתקפה ובכך להציל חיים כה רבים" אמר ג'ק
הת'ר נשקה על מצחו ואמרה "אתה בשבילי זה יותר מלזכות בפרס הראשון ב---לוטו---".. ונשקה לשפתיו. "תמיד הייתה לך ה---פנטזייה---הזאת להיות עשירה ומסודרת "
אמר ג'ק והמשיך, "לכל ה---חלומות--- שלך יש אפשרות להתגשם, את רק צריכה
---כוח רצון---ולעשות את ה---צעד--- הראשון שהוא תמיד הכי קשה",
הת'ר עזרה לג'ק לנוח קצת מהליכתו והושיבה אותו על כסא גלגלים שהתפנה,
"זאת ה---התחלה--- החדשה שלנו" אמרה לו.. "קיבלנו את חיינו במתנה,
זה קצת כמו להיוולד מחדש "
הם עשו ---טיול--- קצר לכיוון הנמל המופגז כשהיא מסיעה אותו על כסא הגלגלים,
ה---רוגע--- התחיל לשוב על פניהם יחד עם רוחות ה---ים--- המלטפות.

ה---אתנחתא--- הקלילה גרמה להקלה ו---במבט כולל--- על גורלם שנחרץ לטובה, הודו השניים ל---אלוהים--- על שנתן להם את הכוח
לעמוד ב---נסיון--- הזה. זה היה הכרחי לעבור את ---כברת הדרך--- הזאת על מנת להגיע ל---הצלחה---, ---הורים רבים--- יש לכל הצלחה
ואב אחד לכשלון אבל ההצלחה הזאת הייתה שייכת רק לשניהם.
"ג'ק", קראה הת'ר, "כן יפתי" השיב לה "מה אם לא יהיו לנו ילדים משלנו לא תעזוב אותי? " שאלה,
הוא ענה לה ללא היסוס, "גם אם נדרש לפנות לאימוץ או אפילו ---אומנה---זה לא ישנה לי, מה שחשוב הוא שאת איתי, ולעולם לא אעזוב אותך"
ה---וויתור העצמי--- שלו וה---הקרבה--- שהיה מוכן לעשות למענה חיזקו אותה ולמרות כל ה---קורבנות--- וה---אבל--- מסביב שהשרה
אווירת נכאים על רוב האנשים, שמחה הת'ר על גורלה וקיוותה בליבה ל---המשכיות---של צאצאים בריאים שיבואו בעתידם המשותף.
"אני מודה לאל על ה---בריאה---של העולם הזה ועל זה שהפגיש אותי אתך "אמר ג'ק וחתם את השיחה בנשיקה ארוכה, היה זה
ב---שיא ההרמונייה---שנוצרה בין שניהם מחדש, אחרי שאמרו את שהיה על לבם.

הנשיא ומשלחתו, עמדו לנחות באי בכל רגע, השטיח האדום כבר נפרס,
וה---תזמורת--- הייתה מוכנה לפתוח בנגינה ב---תזמון--- מושלם, עם יציאתו של רוזוולט מפתח המטוס.
אזרחים רבים התחילו להגיע מכל רחבי האי וחיכו למוצא פיו של הנשיא שלהם אליהם,
כולם כמובן קיוו שיעשה משהו כמו שהבטיח בנאומו בקונגרס... ומהר!
תמיד להמון יש את התקווה לסוף טוב, מן סיפור---סנדרלה--- כזה...
שהרעים בסופו של דבר מובסים, וה---צדק---שב על כנו, ...
הבטחות לחוד ומציאות לחוד,
ל---מרדף--- אחרי הזמן היקר
שהלך ואזל לפצועים המפוזרים ברחבי האיים, הצטרפו אזרחים רבים ואפילו התיירים ששהו באי בזמן המתקפה..
היה שם איזה נדבן יהודי מפלשתינה "לורנס ברוק" שמו ששהה בחופשה באי יחד עם שני עוזריו האישיים שבאו איתו.
שניהם היו ---בדואים---שני נערים ילידים שממש גדלו לצידו כל חייהם ושרתו אותו נאמנה.
אחד מהשניים היה בעל יכולות גישוש טובות אחרי שנים של השבת צאן תועה לחווה של מר ברוק שבדרום פלשתינה.
אין ג'ודייה ד'זרט..... לורנס קרא מיד לשני עוזריו "מהדי... חסן" שניהם התייצבו לידו וחיכו למוצא פיו...
"לכו לעזור להם" הצביע לכיוון המשטרה המקומית וכוחות ההצלה.. "מהדי! תאמר להם שאתה ---גשש---"
מהדי וחסן מיהרו לכיוון השוטרים שהיו עמוסים בבקשות של קרובים למצוא את יקיריהם.
"הלו קומיסר ווי כן הלפ יו, ... אי אם כן פיין פיפול אין דה רויינס, וויט מיי נואוס אנד מיי סנס"
השוטר היה המום שפנה אליו מישהו בניב אנגלי מוזר שכזה אך הבין כל מילה,
יאמר לזכותו של מר ברוק שידע ללמד אותם את שפתו כהלכה...
"אני ה---בלש--- קיקואה " ענה לו השוטר המקומי ולחץ את ידו "תעלו איתי למכונית נזדקק לעזרתכם
על מנת למצוא אנשים לכודים, שעדיין חיים שם בחוץ וזקוקים לעזרה", שותפו של בלש קיקואה לעומת זאת לא כל כך רצה בעזרתם של מהדי וחסן וטרח להזכיר כל רגע לשותפו
"טוהה הם זרים, אולי מרגלים... אי אפשר להכניס אותם לתוך הבסיס"
בלש קיקואה ענה לו מיד "תתעורר בן אדם, אנחנו במלחמה! פאקקינג מלחמה! אין יותר סודות זהו, נגמר ---בלי סודות--- יותר"!

הם הגיעו לפתח הבסיס הגדול שחרב כמעט כליל ובחצי השעה הראשונה הצליח להכווין מהדי את כוחות ההצלה לעבר תשעה ניצולים,
שותפו של הבלש קיקואה חזר בו מההאשמות והתנצל בפני מהדי על שחשד בו ובחברו "הייתי צריך לגלות אתכם יותר ---פתיחות---"
"אתה גשש כביר וללא עזרתך, לא היינו יכולים למצוא את כל האנשים בזמן והרבה מהם היו מתים " רק כשנה לאחר המלחמה זכה
מהדי ב---חשיפה--- לציבור האמריקני, למעשיו וכישוריו, שמו של הבחור הבדואי הוזכר בעיתונות האמריקנית ואפילו בתוכנית דוקומנטרית שנעשתה ארבעים ושבעה שנים אחרי המלחמה...
ה---תשוקה--- לנקמה של האמריקנים בקיסרות היפנית הפכה במהרה ל---כוח חזק--- שהצליח להניע את הכלכלה בארה"ב לכיוון המאמץ
המלחמתי הקולקטיבי של החברה, כולם נתנו יד.. 100, 000 מטוסים יוצרו כמעט כל שנה ובארבע שנים של פעילות לכיוון פצצת האטום
של אופנהיימר ואינשטיין, הנשיא רוזוולט הלך כבר לעולמו, והארי טרומן היה הבא בתור להשלים את המשימה..

טרומן אישר מראש להטיל את הפצצות ברגע שיהיו מבצעיות, וועדה מיוחדת בחרה מטרות מתוך כמה ערים ביפן
ה---נחיתות---וה---המראות--- לא פסקו לרגע משדה התעופה "LAX" שבלוס אנג'לס.. כשמונים אחוזים מכלל הטיסות באותה תקופה של המלחמה היו צבאיות ונועדו לתמוך בלחימה שהלכה וגברה ועם חלוף השנים, הטבעת החלה להתהדק סביב איי יפן.
אל מול ה---עפיפון--- של בנו הבחין ג'ק מיודענו בשני מטוסי B-29 סופרפורטרס ממריאים להם, והרגיש פתאום רגש שונה..
רק שישה ימים לאחר מכן הבין שראה את שני המטוסים שנשאו את הפצצות "איש שמן" ואת "ילד קטן"שגרמו לנקמה שכה רצה, כמו יתר בני עמו..
"בנים הכנסו הבייתה ארוחת הערב מוכנה" קראה הת'ר לבעלה ולבנם אדי שהייתה לו ---ילדות---כמו שלילד צריכה להיות
לא היה לו מושג מה עבר על הוריו קצת לפני שהגיח לאוויר העולם.
"אבל למה אני מספר לכם את כל זה"? (אולי אתם שואלים) "היום זה כבר ---נוסטלגייה---שמונים שנים חלפו מאז
ג'ק והת'ר רדפילד הלכו לעולמם כבר לפני שני עשורים.. הם חיו חיים מאושרים ואני נותרתי לחיות את התמונות שעברתי בעברי שוב ושוב, היום אני בן תשעים ושמונה וחי, עדיין...

שמי הוא אד מייסון ואני נהג האמבולנס שכמעט דרס את ג'ק,
כיום אני כבר תרח זקן ומתחיל לשכוח פרטים חשובים מהעבר", "אני נוטה בימים אלה ל---חולמנות--- יתר על המידה"
"היה לי חשוב ביותר, לכתוב ולספר את כל מה שזכרתי מהתקופה ההיא, לפני שתישכח ממני כולה"
"אני כרגע נמצא בבית האבות ע"ש דיוק בעיר פסדינה שבמזרח לוס אנג'לס ומי שמקליט את מילותי ויקליד אותן לאחר מכן
הוא לא אחר מאשר ג'קי בנו של אדי והנכד של ג'ק רדפילד, החבר הטוב ביותר שהיה לי מעולם, שאני כה מתגעגע אליו ואל הת'ר כמובן"
"ובכל אופן זה בערך מה שעבר על סבך וסבתך ועל כל האומה באותם ימים......... "
:"תאנק יו פור יור טיים מיסטר מייסון"

##########סוף ההקלטה##########

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

חיים חסוי עקוב אחר חיים
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
היסטוריה
תגנבי את הדמעות
תגנבי את הדמעות
מאת: אתי בן ארויה
לפעמים אנחנו צריכים לחזור להתחלה כדי להבין את הסוף
לפעמים אנחנו צריכים לחזור להתחלה כדי להבין את הסוף
מאת: Danielle Salama
איפה הם אותם גברים?
איפה הם אותם גברים?
מאת: שקד מיכאל
מצטיירת בתוכך.
מצטיירת בתוכך.
מאת: La Femme
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
המדורגים ביותר
הדרך הבייתה
הדרך הבייתה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
מומלצים מהמגירה
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
"אני אוהב אותך"
"אני אוהב אותך"
מאת: שבורת כנף