כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3 2

חולשות

"רגע זו את? עם הפחית בירה ביד?" מציחקוק זה הופך לצחוק בלתי נשלט.

"יודעת, אין הרבה כמוך" הוא אמר לי אחרי שתיקה קלה. לא שהיה שקט. הבית קפה המה אדם, ולא היה אפשר לשמוע מבלי לנסות לקרוא את השפתיים שלו. וזו הייתה פעולה קשה בפני עצמה, להתרכז בתנועות השפתיים ולא בהן עצמן. מודה, הן היו מהפנטות.

"למה אתה מתכוון?" אני מערבבת את השייק שהזמנתי עם הקשית השחורה. זה לא מתערבב בקלות. הסמיכות שלו דומה במקצת לסמיכות של המחשבות שמנסות להיתמע בתוך כל הבלאגן שבראש שלי. תראי מה פליטת פה יכולה לעשות. דעתי המוסחת משפתיו לא בדיוק עוזרת לי.

"לא יצא לי להכיר בחורות דתיות ששותות שתייה חריפה... ואני אחד שבוחר בחורות בקפידה." הוא יורה את המילים לאויר ומיד מניח את המגן בפניו כשהוא מוסיף, "שלא תביני לא נכון. את מסקרנת אותי"

בטעות. בטעות נפלט לי כשאמרתי לו שאני אוהבת בירה. במוקדם או במאוחר הוא היה יודע את זה, שהייתי מגניבה שלוק או שתיים מאחורי הדלת של המקרר בבית, ברגע אחד קטן של חולשה.

"אני חושב שזה מגניב" אני מרימה גבות ושואלת אותו למה הוא חושב שיש מגניביזם בשתיית בירה.
"זה יהיה נחמד לשתות בירה עם מישהי ולאו דווקא עם חברים. עשית עליי רושם של בחורה טובה ופתאום את באה אליי עם היציאה הזאת". ידעתי. ידעתי שהוא יופתע. לא ידעתי שהוא יופתע לטובה.

"אני חייבת להראות לך משהו" אני אומרת לו מבלי לחשוב ושולפת את הפלאפון מהתיק צד שלי, מדפדפת עד שאני מגיעה למה שאני מחפשת. מזל שצילמתי את זה לפני חודש, רק כי חברת ילדות ביקשה הוכחה לילדה המופרעת שהייתי. מי היה מנבא שזה יתגלגל לנושא שיחה בינו וביני.

"רגע זו את? עם הפחית בירה ביד?" מציחקוק זה הופך לצחוק בלתי נשלט. "בסך הכל תמונה" אני מושכת בכתפי בסתמיות ומנסה להשקיט אותו כי אנשים מסתכלים. לא כל כך נעים.

"בת כמה היית?" הוא נרגע מעט. חוזר לשתות מהקפה שלו. "שנתיים. יצא לי שם של שיכורה" אני קורצת לו.

"שיכורה מלידה שכמוך." הוא מחייך ואני מבחינה בשפם של קצף מעל השפה העליונה שלו. דחף כמעט ובלתי נשלט גורם לי להושיט אצבע ולמחות את הפס הלבן שעל שפתיו, אבל אני עוצרת את עצמי ומסמנת לו. הוקסמתי רק מהבעת הפנים שלו, שהפכה מתהייה להבנה למבוכה.

"מודה שזו אחת החולשות שלי" אני אומרת לו, מביטה בו בעיניים מזוגגות ומתקשה להסוות את הריגושים שלי. כמה פתאטית אני יכולה להיות מאחד ועד לבהות בו כמו עב"מ מהחלל החיצון? שואף לאינסוף שנות אור.

"ספרי לי עוד על עדי ועל החולשות שלה", הוא מניח את הקפה שלו על השולחן ומשלב את ידיו מאחורי ראשו, מביט בי בריכוז מה.

אז לעדי יש חולשה לבירה, לסיפורי מתח-דרמה-רומנטיקה, לקפה, לטיולים בארצנו היפייפיה, לצ'יזבטים בלילה ולשפתיים המושלמות שלך. אבל אני לא אומרת לך את זה. מעדיפה להשאיר טעם של עוד.

בעודי לוגמת עוד שלוק מהשייק, אני קצת הוזה טעם של בירה על הלשון. אני שוב מסתכלת על השפתיים שלו. זה כבר הפך לאינסטינקט. גם כן חולשות.

A C עקוב אחר A
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
david david
david david
מתחרה על הכותבת הכי טובה באתר לפי דעתי
הגב
דווח
A C
A C
חח אל תגזים, יש יותר טובים ממני, ואתה ביניהם :)
הגב
דווח
Hello Katy Hello
Hello Katy Hello
וואו! אהבתי!
הגב
דווח
טען עוד 9 תגובות
כותבי החודש בספרייה
ילדות
הטעות הראשונה שלי כבחורה - פרק 1
הטעות הראשונה שלי כבחורה - פרק 1
מאת: Anael Gutman
בסוף מתרגלים להכל
בסוף מתרגלים להכל
מאת: Asaf Goldstein
טלפון ציבורי,
טלפון ציבורי,
מאת: someone else
ואז את הגעת
ואז את הגעת
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
שיקרת
שיקרת
מאת: R .
כל אחד והנוסע האפל שלו
כל אחד והנוסע האפל שלו
מאת: אתי בן ארויה
טעות בחדר ,
טעות בחדר ,
מאת: שלומית פנטה
איך נתת לי ללכת?
איך נתת לי ללכת?
מאת: Shiran Yehezkel
המדורגים ביותר
צרות של עשירים פרק 15
צרות של עשירים פרק 15
מאת: Maya B
מה אנחנו עושים?! פרק 41
מה אנחנו עושים?! פרק 41
מאת: V D
המאהב הלטיני שלי - פרק 21
המאהב הלטיני שלי - פרק 21
מאת: Eliel Abulafia
צרות של עשירים פרק 14
צרות של עשירים פרק 14
מאת: Maya B