כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

המטרה של חן

ישבנו על הבר, הזמנו בירה, כי זה באמת המשקה שאהבתי לשתות. חן סיפר לי על השירות שלו כצנחן, על כך שאבא שלו וסבא שלו היו גם צנחנים. הוא שיתף אותי בכך שהוא מאוהב בזקן שהיה לו פעם, ושאם הוא היה מצליח להוציא פטור אז הוא היה מרגיש כמו הגבר הבר מזל ביותר בעולם.

הבר היה מפוצץ בהורמונים. מסביבי היו חבורות שונות של אנשים. ביניהם חבורה של בנים ערסים, כאלה שבוחנים כל בחורה שנכנסת ומעירים איזו הערה שהם חושבים שהיא שנונה. לידם, חבורה של בנות מטופחות, כל אחד עם לק ג׳ל בצבע אחר, חולצה צמודה שמבליטה בדיוק את מה שצריך ומכנס קצר. על העקבים שלהן לא אפרט בכלל. ממולם, חבורה של בנות שקטות. ליד כל בחורה היה גבר, גבר שרואים שבטוח באישה שלו. משמאלם, חבורה של בנים שלפני כחצי שנה השתחררו מהצבא. ניתן לדעת זאת מפני שהזקן שלהם ארוך הרבה יותר מדי. הבר היה מפוצץ בהורמונים, הורומונים של כל סוגי המתבגרים הקיימים.

שני, עדי ואני הצטרפנו לשולחן שהיה פנוי. היה בו מקום בדיוק לעוד ארבעה אנשים. עדי חשה באי נוחות, ״אולי נלך למקום אחר״ שאלה. הופתעתי, עדי הייתה הבחורה הכי בטוחה בעצמה מהחבורה שלנו. שני חיכתה שבועז, חבר שלה יגיע, ואני, לי לא היה אכפת מה יקרה יותר מדי. למדתי לזרום עם מה שהן רוצות. כל אחת הזמינה צ׳ייסר וקוקטייל כמו ליידי טובה. הן סיפרו על חוויות מהצבא ואני הקשבתי להן, כמו שתמיד הייתי עושה. הבר צעק את המילים ״עד מתי״ מכל עבר, ואני והן צחקנו בידיעה שאנחנו באמת שניה מלשאול את השאלה הערורה.

בשולחן שאליו הצטרפנו ישבו ארבעה בנים. שניים מהם היו משוחררים, ושניים מהם חתמו קבע, הם רצו להיות קצינים. ארבעתם שירתו בצנחנים, ועדי התלהבה כמעט ועד הכוכבים כשאחד מהם חייך אליה חיוך פלרטטני. עדי לבשה חולצה שחורה ארוכה, וג׳ינס בהיר צמוד. עדי הייתה קצת שמנמנה אבל זה היה בר תיקון. שני הייתה מלאה בתכשיטים, וצמיד פנדורה כבד, היא לבשה שמלה כחולה ארוכה וכפכפים. ואז הגענו אלי, הבחורה שלא אהבה להרבות במילים. שרוול תכלת, חולצת בטן לבנה, וסנדלי שורש, כאלה שרואים רק בקיבוצים.

שמו חן. חן סיפר לעדי סיפור על הצבא, ועדי ניסתה להרשים אותו עד עמקי נשמתה. החבר שלו שבשלב הזה החל ללטף גבה של עדי כבר לא התייחס לאף אחד מאתינו. שני שחיכתה לבועז, אהבה לפלרטט, הייתה היא טובה בלהיות טיזרית. והנה אני, אני וחן, יושבים אחד ליד השניה ושותקים. כמה מביכה הסיטואציה המוזרה הזו. הסיטואציה בה חבורת בנים מתחילים עם חברות שלך, בה בשנייה את מבינה מי מעוניין במי, ומי תלך הביתה לבד הלילה. חן הסתכל עלי,
״תמיד שקטה?״ שאל.
״האמת שלא״ עניתי, כמובן משקרת לו ולעצמי.
״את בצבא?״ הוא שאל בקול יותר מדי מקסים.
״משתחררת עוד שלושה חודשים״ עניתי, בעצם אומרת לו בת כמה אני.
חן חייך, ״אני חתמתי קבע כמו מטומטם, צהוב כזה מה אני יעשה.״ הוא קרן ממתיקות.
״אם זה מה שעושה לך טוב למה אתה מגדיר את זה כטמטום?״ שאלתי, מעוניינת בתשובה שלו.
״את תמיד מנתחת שאלות של בנים שמתחילים איתך?״ הוא שאל בעודו עוקץ.
צחקתי, ״לא. בדרך כלל לא״
״ומה התכנון כשתשתחררי?״ חן שאל והניח את ידו קרוב יותר לידי.

נבהלתי. ולכן לקחה לי שנייה אחת יותר מדי להגיב. חן התסכל עלי מבואס. הוא הבין מיד, והניח את ידו שוב על ברכיו. הוא סובב את גופו אלי. באותו הרגע הגנבתי מבט בחברותיי. שני מדברת עם בחור, ועדי מדברת עם שניים, כל אחד מהארבעת הבנים השתדל לפלרטט בצורה המוצלחת ביותר שהוא הכיר. הזכרתי לעצמי שזה בסדר שאני לא אוהבת את זה. ושזה בסדר שהתוכניות שנהיה רק הבנות השתנתו, כי הן מה לעשות, מלאות הורמונים.

וזה לא שאני לא. זה לא שאני לא מעוניינת בלפרטט, אני גם די טובה בזה. או שאני לא אוהבת להכיר אנשים חדשים, אם כבר, אני מעולה בזה. זה שאני פשוט עייפה מבנים בברים שכל כך בטוחים שאת הלילה הזה אני אעביר במיטה שלהם. אבל זה לא פייר לכלול את חן בסטריוטיפ הזה שהסקתי.
״בתקווה לטייל, אני צריכה עוד לחסוך קצת לפני שאצא למסע שלא אדע איך אסיים.״ חייכתי לחן, לפתע שחררתי קצת מהכובד שהרגשתי בעצמי.
״את תמיד מתלבשת ככה?״ חן שאל והעביר את ידו על הצמידים שהיו ענודים על מפרק כף ידי.
״כן״ צחקתי והבנתי שהוא לא רגיל לבנות שלובשות שרוול לבר.
״והסנדלים?״ הוא המשיך לתחקר.
״גדלתי בקיבוץ״ עניתי, מנסה להכיר לו קצת את עצמי.
״ואני אוכל להכיר אותך מחוץ לבר הדוחה הזה?״ חן שאל ומשך את אותי בהפתעה פנימה. הלכתי אחריו, אם הייתי יודעת למה הייתי מסבירה, אבל משהו הרגיש נכון בלברוח משם, איתו.

ישבנו על הבר, הזמנו בירה, כי זה באמת המשקה שאהבתי לשתות. חן סיפר לי על השירות שלו כצנחן, על כך שאבא שלו וסבא שלו היו גם צנחנים. הוא שיתף אותי בכך שהוא מאוהב בזקן שהיה לו פעם, ושאם הוא היה מצליח להוציא פטור אז הוא היה מרגיש כמו הגבר הבר מזל ביותר בעולם. הצורה בה חן דיבר, הקסימה אותי, הוא היה נחוש בלהכיר אותי ואחר כך שאל אינספור שאלות עלי. הוא לא היה מהבחורים שאהבו להתרברב, הוא הסביר ״את תכירי אותי לאט לאט.״ חייכתי לעצמי, נהניתי בחברה שלו.

לרגע נבהלתי, אולי הוא הצליח להפיל אותי בפח שלו, אף בחור לא יעבוד עלי חשבתי לעצמי.
״מה המטרה שלך חן?״ שאלתי, הורסת בנוהל את האווירה.
״מטרה?״ הוא שאל.
״מה אתה רוצה להשיג מהמפגש הזה איתי?״
חן הסתכל עלי במבט לא מוסבר. ״אוקי. עלית עלי.״
התעצבנתי לרגע, ידעתי נו ידעתי, אמרתי לכם שאין בחור נורמלי בבר. באתי לקום מהכיסא אבל לפני שהספקתי חן התקרב אלי ונישק אותי. נישקתי אותו חזרה, משהו בנשיקה הזאת הרגיע אותי ומשך אותי, והחשק שהיה לי לעוד היה בלתי מוסבר.
״זאת המטרה שלי.״ חן ענה והסתכל עלי מחויך.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Yarden Bar Eitan עקוב אחר Yarden Bar
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Roni Elia
Roni Elia
די נו את מרגשת אותי
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Yarden Bar Eitan
נקמת האקסית
נקמת האקסית
מאת: Yarden Bar Eitan
המשמעות של רון
המשמעות של רון
מאת: Yarden Bar Eitan
ומה עם אהבה?
ומה עם אהבה?
מאת: Yarden Bar Eitan
הסדק שהשאיר בן
הסדק שהשאיר בן
מאת: Yarden Bar Eitan
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
את לא מתגעגעת אליו
את לא מתגעגעת אליו
מאת: SH
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan