כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

עד שתנצחי אותי שוב

"אני לא מרגישה מנצחת" היא אומרת ומוציאה לי לשון

"רון?" שני קראה לי מהצד השני של המיטה עירומה מבגדים
אני מתבונן בה מחויך ושואל אותה:"מה חיים?"
"תגיד, מה אתה אומר על אוסטרליה וניו זילנד?" היא שואלת אותי עם עיניה היפות,
אני לוקח שאיפה מהסיגריה ואומר:"אממ... אני אומר ש... הן אחלה מדינות",
שני ואני צוחקים, היא מרביצה לי ואומרת:"נו כבר יא מעצבן, אתה יודע למה אני מתכוונת"
"כן נוני אני יודע" אני צוחק ואומר "הבנתי למה את מכוונת".
"נו! אז מה אתה אומר?" היא שואלת ומתיישבת על רגליי,
"מאמי... אמרנו שחוסכים עכשיו נכון? רק בעוד שנה יהיה על מה לדבר אולי",
"אני יודעת, אבל אני מרגישה שאני צריכה לנסוע קצת, להתאוורר..."
היא מניחה את הראש שלה על החזה שלי, "תני לי לחשוב על זה" אני לוחש לה ואומר.

היא מחייכת חיוך שבע רצון ואני שואל אותה:"איך את עושה את זה? איך את תמיד יודעת מה להגיד?"
"מה זאת אומרת?" - "לא יודע" אני עונה לה "איכשהו תמיד את מנצחת ואני מפסיד".
שני מחייכת ומתעסקת בזיפים שלי, תמיד היא עושה את זה כשהיא חושבת,
בגלל זה אני לא מתגלח, אני יודע שככה היא יותר אוהבת.
"אני לא מרגישה מנצחת" היא אומרת ומוציאה לי לשון,
אני מנשק לה את הצוואר והיא אומרת:"רון די נו כבר שלוש, בוא נלך לישון".
"טוב בסדר אבל תני לי לסיים את הסיגריה לפחות" אני אומר ולוקח שאיפה
"יום אחד אתה תפסיק לעשן" שני אומרת כשאני מוציא עשן מהריאות בנשיפה.

"רון? שומע?" שני שואלת אותי כשאני מאפר את הסיגריה במאפרה
"כן מאמי... כאילו שיש לי ברירה",
"יואו, חצוף"- "צחקתי" אני מרגיע אותה בזריזות ולוחש
היא יורדת ממני כשאני מתחיל להתחנן לסליחה ממנה ומבקש.
אחרי עשר דקות בהם אני לא מפסיק להגיד שאני מצטער,
היא מסתובבת לעברי ואני שואל:"מה רצית מקודם לספר?"
"בוא נעשה קעקוע" היא אומרת ומחייכת את החיוך השובב שלה שאני כל כך מכור אליו...
"מה?! מאיפה הבאת את זה עכשיו?"
"נו בא לי, משהו קטן אפילו, שלי ושלך,
משהו שיזכיר לי כל יום כמה אני... אוהבת אותך",
"כמה את מה? לא שמעתי..." אני מתקרב אליה ומחייך
"שמעת אותי" - "לא שמעתי שני, הייתי רחוק ממך".
היא שותקת. "טוב כנראה שאת אף פעם לא תדעי מה הייתי אומר"
"אני או... בת או.. ך" - "מה? לא שמעתי, חזק יותר",
"אני אוהבת אותך! שמעת עכשיו?! מעצבן..."
"הוו עכשיו זה ברור! עכשיו אני יודע שאני לא מדמיין".

"אתה רואה... לא תמיד אני מנצחת" היא אומרת לי כשאני קם לכבות את האור,
אני מסתובב, מחייך לעברה ושני אומרת:"נו כנס כבר, אני צריכה להתחנן גם בשביל שתחזור..."
אני נכנס למיטה, ומכסה אותנו בשמיכה
"מאמי, אתה יודע... אני מאושרת, אני מרגישה שמחה כשאני איתך",
"באמת מאמי?" אני שואל אותה ומלטף את הפנים שלה היפות
היא מהנהנת ואני אומר:"בסדר נעשה קעקוע" וחיוך גדול עולה על שפתיה בשניות,
"מבטיח?" היא שואלת ונותנת לי נשיקה חמה על השפתיים,
"מבטיח" אני אומר כשהיא מתכרבלת לי בנעימות בין הידיים.

שנתיים עברו מאז אותו לילה שלעולם יהיה חקוק בזכרוני
שנתיים עברו מאז אותו לילה והיום אני ישן במיטה ריקה, בלי שני.
חודשיים לאחר אותו לילה אמרו לי ולשני שיש לה סרטן,
וכששאלנו מה אפשר לעשות, ענו לנו שזה "עניין של זמן".
ב11.03.15 שני נפטרה, ואיתה גם חלק גדול ממני שלעולם כבר לא ישוב,
אבל החלטתי שאני חייב לעשות משהו בשבילה, משהו אחרון, משהו חשוב.

שני אהובתי, המכתב הזה הוא בשבילך,
סליחה על הדמעות מאמי, הן מטפטפות לפעמים כשאני מרגיש רחוק ממך.
אני כותב לך אותו מאוסטרליה, אני זוכר שרצית שנלך,
בגלל זה במהלך הטיול, בכל מקום שאני עובר אני רושם את שמך.
את בטח לא תאמיני לי אבל אני כבר שנתיים לא מעשן,
לפעמים אני שומע אותך אומרת:"אמרתי לך שאני אצליח" אבל אז אני מגלה שאני רק מדמיין.
אני מצטער מאמי שלא הספקנו לנסוע, באמת שרציתי,
הלוואי והייתי יכול לחזור בזמן ולעשות דברים אחרת ממה שאז אני עשיתי,
הלוואי שיכולת לדעת כמה אני אוהב אותך, כמה אני מתגעגע
זה בסדר מאמי, את לא צריכה להגיד לי את זה גם, אני יודע.
בעצם, אולי תגידי את זה, כמו בלילה ההוא, רק בשביל לתת לי קצת כוחות,
בבקשה תגידי את זה, אפילו פעם אחת, רק בשביל לעצור את הדמעות.
נוני את זוכרת שרצית שנעשה קעקוע? את זוכרת את אותם מילים?
זה הזמן לספר לך שהלכתי לרופא באחד הימים, אבל הוא אמר שאי אפשר לעשות את זה בגלל הטיפולים.
נזכרתי בזה לפני חודש, רציתי לעשות קעקוע כדי שיזכיר לי כמה אני אוהב אותך ושמעולם אני לא הפסקתי,
הייתי חייב לעשות משהו קטן, כדי שיזכיר לי אותך ואת מה שהבטחתי...
"אני לא מרגישה מנצחת", אני זוכר את המשפט הזה בלילה ההוא, בשעה שלוש
המשפט חוזר אליי בכל לילה כשהוא מהדהד לי בתוך הראש,
מאמי, את המנצחת הכי גדולה שפגשתי, כי ניצחת אותי בכל פעם עד שהלב שלי הפך להיות שלך.
אז עד שתנצחי אותי שוב, תשמרי לי מקום לצידך... אני אוהב אותך.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Guy Lanker עקוב אחר Guy
שמור סיפור
לסיפור זה 11 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כמעט אני
כמעט אני
פשוט מדהים!!!!
הגב
דווח
Alisa ♠
Alisa ♠
אמצע היום, השעה ארבע ורבע ואני בוכה כמו ילדה קטנה שהלב שלה נשבר. אתה מדהים!
הגב
דווח
Eden Barina
Eden Barina
כולי צמרמורת. כתיבה מדהימה..
הגב
דווח
טען עוד 8 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Guy Lanker
חסר לי
חסר לי
מאת: Guy Lanker
תחזרי הביתה
תחזרי הביתה
מאת: Guy Lanker
המכתב
המכתב
מאת: Guy Lanker
את אוהבת אותי, אבל אותו יותר 3
את אוהבת אותי, אבל אותו יותר 3
מאת: Guy Lanker
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 34+35
חבקי אותי חזק פרק 34+35
מאת: Maya B
הקיץ נגמר
הקיץ נגמר
מאת: Koko R
אגואיסט
אגואיסט
מאת: Koko R
בסוף נפגשנו פרק 15
בסוף נפגשנו פרק 15
מאת: יעל יעלי
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer