לא רוצה שתלכי...
מאמי אני לא רוצה שתלכי, בבקשה תישארי הלוואי והייתי יכול לומר לך עכשיו את המילים אלה בידיעה שאולי את תחזרי
"מאמי אני לא רוצה שתלכי, בבקשה תישארי"
הלוואי והייתי יכול לומר לך עכשיו את המילים אלה בידיעה שאולי את תחזרי
את בטח כבר התרגלת לחיים בלעדיי
את בטח הרגלת את עצמך מידי בוקר לקום ולא להתגעגע אליי
זה בסדר אני עשיתי אותו הדבר
התחלתי להתרגל לזה שלא ראיתי אותך אתמול ולזה שאני לא אראה אותך גם מחר
התחלתי להתרגל לזה שאני יושב עם כל החברים בלעדייך
התחלתי להתרגל למגע ידיים של מישהי אחרת ולא של ידייך
האמת מאמי שלא... לא באמת התרגלתי
אני רק מנסה לגרום לעצמי להאמין שאולי איכשהו הצלחתי
לפני שבוע היה לך יום הולדת... 21.9, חשבת ששכחתי?
במשך כל יום שעבר רציתי להתקשר אבל... לא התקשרתי...
מאמי אני לא רוצה שתלכי, אני רוצה שתדעי שאני באמת מצטער
אני לא מצפה שתסלחי לי כשאת צוחקת עכשיו עם מישהו אחר
אני לא מצפה שפתאום תדפקי לי על הדלת עם חיוך מלא בגומות
אני לא מצפה שתסתכלי עליי עם עינייך החומות אחרי שאני הפכתי אותם לאדומות.
אני יודע שאיחרתי את הרכבת, אני יודע שאולי כבר אין לזה טעם
אבל אני זוכר שאמרת לי בזמנו:" עדיף מאוחר מאמי, מאשר אף פעם"
עדיף שאני אוציא כמה מילים שמכבידות לי עדיין על הלב
אבל מאמי, משום מה הפעם, זה לא מקל לי על הכאב...
את בטח חושבת שיש לי כבר מישהי אחרת שנמצאת ותופסת את החלק שלך במיטה,
את צודקת, יש מישהו כזאת, אבל אתמול היא עזבה כי היא אמרה ש"היא לא מרגישה שאני באמת איתה"
לא עצרתי אותה מללכת, כי זה נכון, אני לא יכול להעמיד פנים
אני לא יכול להגיד לה מילות אהבה שאני מרגיש אלייך מבפנים
אני לא יכול ללכת ברחובות ולהסתכל על זוגות אחרים
אני לא יכול לבנות את מה שהרסתי, כי אני לא מצליח למצוא את כל השברים
איך אני יכול למצוא אותם, אם את כולם את אספת ולקחת
איך אני יכול לחזור אלייך אם אני יודע שעדיין לא סלחת?
שלחתי לך הודעה אתמול שאני רוצה שנדבר
ענית לי שאת לא בבית, אבל החלטתי לא לוותר
נסעתי וקניתי לך מתנה, משהו ממני, משהו אחרון
משהו יקר ערך לליבך, משהו שהוא מתנה וגם סוג של זיכרון
אני מגיע ליד הבית שלך, חונה את האוטו בצד
אני מרים את הראש ורואה אותך אבל... את לא לבד
ידיים אחרות מלטפות את פנייך
וחיוך מאושר זורח לו על שפתייך
תמיד רציתי שתהיי מאושרת, לא חשבתי שתהיי כך בזרועותיו...
אני רק נזכר באותו רגע ומתחילות לטפטף ממני דמעות עכשיו
זה לא קל בשבילי, לא חשבתי שאותי ואותך... שאותנו... את תשכחי
היום אני מבין שהייתי צריך להגיד לך כשעזבת:"מאמי, אני לא רוצה שתלכי"
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
