כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

כמו כולן

אני לא יודע אם זו שפת הגוף השקטה שלה ששידרה להתרחק ממנה מעט או בגלל שהשקט שהיא שידרה היה קלאס ברמות הגבוהות ביותר. היא הייתה כל כך יפה שלא ידעתי אם מותר לי להתקרב, זה היה מתוך פחד- היא נראתה לי בחורה שנמצאת בליגה הרבה יותר גבוהה משלי, אז חזרתי לשבת ליד דין ולרטון על כמה לא משהו בפאב הזה.

שלוש שנים לקח לי להשתחרר… שלוש שנים קשות של עליות רגשיות ובעיקר מורדות- של לנסות ולא להצליח, להיכשל, לקום, לנסות, להתאכזב, לפעמים להצליח, אבל זה לקח שלוש שנים!

עד שאת הגעת…

לא באמת האמנתי שאני אצליח להשתחרר מהעבר שלי- לא משנה מה עברתי וכמה עברתי היא תמיד הייתה שם בראש שלי, הטרידה את המנוחה שלי והייתה הסיבה לשמה לא הצלחתי למצוא את עצמי עם אחרות. בתקופות מסוימות, הייתה לי מן תחושה כזו שבאה בגלים של גאות ושפל. אחרי הרבה גאויות ושלוש שנים ארוכות- היית האחת לשחרר אותי מהכבלים של עצמי ולהוכיח לי שמישהי יכולה לאהוב הרבה יותר ממה שחשבתי- לעשות את זה אמיתי, ומכל הלב. אחת כזו שתגיד לי שלוש מילים קצרות ואני אאמין לה- הראשונה והיחידה שתגרום לי להאמין כשהיא מסתכלת לי בעיניים ואומרת לי שהיא אוהבת. אבל זה לא התחיל ורוד כל כך… כי בדרך עשיתי כמעט כל טעות אפשרית.

***********************

זאת שלי! סימנתי למיכל בלי מילים ועם תנועת שפתיים בלבד אחרי 5 דקות שיחה רצופה איתה. הייתי שיכור, לא חשבתי שאני אזכור משהו מאותו ערב אבל בראייה לאחור זה אחד הערבים הגדולים בחיים שלי, ואם לא מהגדולים כי אני אוהב להגזים בתיאורים, אז לפחות אחד החשובים. הייתי עייף מאוד, בכלל לא היה לי כוח לצאת והריבים החוזרים ונשנים של כולנו בוואצפ זה עם זה רק גרמו לרצון שלי לצאת המהבית היום לרדת ירידה דראסטית. נכנסתי לאוטו של ערן בדרך לרעננה וכבר בדרך לשם הרצון שלי לחתוך את הערב הזה מוקדם הפך גדול. דין הצליח להרגיע את העצבים שלי שטיפסו למוח. איך אני שונא את זה שאנשים שלא מבינים שום דבר מביעים את הדעה שלהם על דברים שאני כבר יודע. לעזאזל! אני מכיר את המקום הזה! ואם אני אומר לכם שצריך לצאת מוקדם כדי לתפוס מקום טוב אני יודע מה אני אומר. למה להתערב ולהפוך כל דבר לקשה?!

אוקיי, ניסיתי להרגיע את עצמי, כי אין לי יותר מדי ברירות הערב- בעיקר לקוות שיהיה טוב.

יואב ומיכל הגיעו ואיתם בחורה נמוכה וחמודה עם עיניים ירוקות כאלה שאי אפשר היה להתעלם מהן, היא נראתה ביישנית ממש ודי עמדה מכונסת בתוך עצמה. שפת הגוף שלה שידרה שהיא לא רגילה למפגש חברים שכזה, ועוד עם כל כך הרבה אנשים מוגזמים כמו החבורה שלנו. באתי וחיבקתי אותה- מתוך נחמדות. היא חיבקה אותי באילוץ כזה שאמר לי שהמחווה האוהבת משהו הזו לא הכי במקום.
היא לא עניינה אותי בשלב ההוא של הערב. אני לא יודע אם זו שפת הגוף השקטה שלה ששידרה להתרחק ממנה מעט או בגלל שהשקט שהיא שידרה היה קלאס ברמות הגבוהות ביותר. היא הייתה כל כך יפה שלא ידעתי אם מותר לי להתקרב, זה היה מתוך פחד- היא נראתה לי בחורה שנמצאת בליגה הרבה יותר גבוהה משלי, אז חזרתי לשבת ליד דין ולרטון על כמה לא משהו פה. דיברנו על עבודה ועל שטויות רגילות רק כדי למלא את החלל- שלא נרגיש שמביך מדי בשולחן- כי היה מביך.
יש יותר מדי חיכוכים ואי הסכמות על 7 הכיסאות הגבוהים שמקיפים את השולחן הזה הערב.

התחלנו לשתות. שתינו בלי הכרה. לדין אין מעצורים כשהוא מחליט להתפרע עם אלכוהול. אני לא אוהב לשתות בדרך כלל אבל הרגשתי שאני צריך את זה בשביל עצמי באותו ערב- אז שתיתי בירה, ועוד אחת, ועוד אחת ועוד שלוש ועוד שתיים ואז זה כבר לא אני שם בתוך הגוף שלי בחולצה הקצרה והג׳ינס- זה מי שאני רוצה להיות- רתם עם הביטחון, רתם שאין לו סנטימנטים לכלום, רתם שלא דופק חשבון, נו… זה האידיוט שבי.

ישבתי רחוק ממנה והרגשתי שהאווירה בשולחן כל כך לחוצה שנדדתי שולחן אחד שמאלה- היו שם חבורת בנים שקטנים מאיתנו בכמה שנים- צוציקים כאלה שעדיין בצבא. כל השיחה איתם התחילה בכלל מניסיון לתפוס מלצרית שאם כבר תגיע לאיזור ההוא של הפאב תיקח הזמנה משני השולחנות שלנו. זה לא העניין פה. הם היו חבורת בנים חנונים חמודה כזו שדיברה על הצבא ואני הרי אוהב לדבר על הצבא- זה גורם לי לחזור לשלב בחיים שלי שבו הרגשתי רלוונטי למישהו- אז ישבנו ודיברנו והמשכתי לשתות בלי הכרה והיה לי מצחיק איתם. לדקה או שתיים הרגשתי שמצאתי חברים חדשים.

הסתובבתי בחזרה לשולחן שלנו והתיישבתי לידה. קוראים לה שיר. והדבר הראשון שיכולתי לזהות אצלה זה שהחיוך שלה כובש. התחלנו לדבר- הייתה שם שיחה על תינוק שהייתה תמונה שלו על המסך של האייפון שלה ״היי מי זה אחיין שלך?״ ושיחה על כלב שמת מסרטן ״היי מי זה הגור כלבים המתוק הזה שאת מצולמת איתו?״ ודיברנו על סרטים ועל דיסני (דיברנו חצי ערב על דיסני, משהו חולני כזה) ועל כלום ועל הכל והייתי שיכור ואני מופתע בכלל שהצלחתי לזכור על מה דיברנו ביום למחרת״.

שריר האומץ שלי עבד מאוד חזק באותו ערב. כי הרשתי לעצמי לעשות דברים ולומר דברים שלא הייתי מרשה לעצמי לומר ולעשות ביום רגיל. הלכתי לכיוון השירותים. היא באה אחרי אז החזקתי לה את היד כדי לא לאבד אותה בתוך ההמוך של הפאב. אני לא סגור על זה שזה באמת היה ככה, אבל אני חשוב שהדפיקות לב שלי היו קצב דומה לפעם הראשונה שנישקתי אותה. היא נכנסה לתא וחיכיתי שהיא תצא. בינתיים בחורה מעצבנת רצתה להיכנס אז אמרתי לה שתפוס. היא לא האמינה לי ושאלה בקול יותר מעצבן אפילו ״מי?״. עניתי לה ״שיר. חברה שלי״. הבחורה המעצבנת סיגלה לעצמה טון בגובה צורם וזרקה ״חברה שלך?״ אז עניתי בביטחון עצמי מופרז ״היא תהיה״. והיא הייתה. כי לא הסכמתי לוותר לה או עליה, כי ידעתי עוד ביום ההוא בפאב שאותה אני רוצה. כזאת בדיוק אני רוצה!

כל הערב לא הפסקתי לומר כמה אני מביך, ככה לפחות היא טוענת… שחזרתי על המשפט הזה אינספור פעמים. אני מצליח להבין למה היא החסירה מספר אחד מהמספר כשהיא נתנה לי את הטלפון שלה. אגב… ההחסרת מספר הייתה לא במתכוון… היא הייתה לא במתכוון אל תגידו לי! אני יודע שזה לא היה במתכוון חלאס לערער לי תביטחון! בקיצור… חזרתי הביתה שיכור וטוב לו על הלב אבל שיכור ורע לו בבטן. הקאתי. גם ביום למחרת הייתי הפוך לחלוטין. מסתבר שגם היא, וגם מיכל וגם דין… כולם היו הפוכים לחלוטין.
אני שוב סוטה מהנושא… חזרה לסיפור.

זה לקח לה שבועיים ארוכים של לבנות קשר ארוך מאוד איתי ולבנות שיחה כיפית וזורמת בהודעות בשביל שניפגש. היא סירבה פעם אחת אבל לא נתתי לזה להפיל אותי והמשכתי לדבר איתה והזמנתי אותה שוב לצאת, אפילו בתור ידידה ולא בתור ״דייט״. היא לא ידעה אם היא רוצה, היא לא הייתה סגורה, היא בדיוק יצאה מקשר והיא לא יודעת מה היא רוצה מעצמה אבל זה קרה, בסוף נפגשנו. וזה היה הדייט הכי מביך בעולם, וזו הייתה הנשיקה הראשונה הכי לא במקום שיש אבל עדיין… משהו בי ידע שהפעם אני צריך להתאבד על זה… ואם זה לא ילך, אז לפחות אני אדע שהפעם עשיתי את הכל כדי לא לצאת המטומטם. היה לי ברור שיהלום כמוה לא מוצאים כל יום.
וגם לא כל שנה.

ועשיתי שטות גדולה שכמעט הצליחה לרסק את כל העסק עוד לפני שהוא המריא- ובגלל האגו המטומטם שלי גם לא הייתי מוכן להתנצל. פגעתי בה וגרמתי לה לבכות ואנחנו יוצאים בסך הכל שלושה שבועות. עד שהתקשרתי למי שכבר ראתה אותי במצבים דומים ואמרתי לה בקול שבור ״לירון, נגמר עם שיר״… והיא הייתה רק צריכה לשמוע את הקול שלי אומר את המילים האלה ולומר לי ״רתם יא חתיכת מטומטם תשמע איך אתה נשמע… כבר שנים לא דיברת ככה על בחורה. אז תבלע את האגו המפגר שלך ותתקשר אליה עכשיו ותתנצל לפני שיהיה מאוחר מדי״. וככה עשיתי. וגם על הדרך למדתי שהאגו הדבילי לא יוביל אותי לשום מקום נכון- כי יש בחורות שצריך לטפל בהן בצמר גפן. וברגע שעשיתי את זה ידעתי שהיצר הדפוק של ההתאהבות הקלה מדי אצלי נדלק שוב…

חודש לקח לה להסתכל לי בעיניים, היא תמיד אמרה שהיא לא מסוגלת- כי זה אמיתי לה מדי, ושהיא מפחדת מזה שזה אמיתי כל כך- ולא יכול להיות שיש מישהו שבאמת מרגיש אליה את הדברים שאני מרגיש. היינו יכולים לשבת אצלה בסלון בבית, היינו יכולים לשבת מול שקיעה, היינו יכולים להתחבק ולהתנשק ויכולתי להסתכל עליה ולדעת מהרגע הראשון שאת זאת אני רוצה, שאני לא מוכן לוותר עליה- אבל עד שהרווחתי את המבט שלה. וואו! זה היה יותר טוב מסקס. מבט חודר ועמוק של עיניים ירוקות כמו בחלומות שלי. ירוק רעל אהבתי לקרוא לצבע הזה. רעל לנשמה שלי הירוק הזה היה- היא הייתה מסתכלת ואני הייתי הופך שבוי… התאהבתי כמו ילד, התאהבנו כמו ילדים. כל הזמן רק התחבקנו והתנשקנו ואהבנו והתכרבלנו וטיילנו וחשבתי עליה ימים וחשבתי עליה לילות והיא הפכה להיות הסיבה לשמה אני קם בבוקר ועושה את הדברים כמו שאני עושה. הנסיעות הארוכות אליה בסופ״שים ובמהלך השבוע לא הזיזו לו בכלל. זה לא משנה לי שלוקחת לי שעה ארוכה של נהיגה עד שאני מגיע, גם לא עניין אותי שאני צריך לקום ב5:45 בבוקר, קצת הרבה לפני הציפורים כדי לחזור הביתה ממנה באמצע השבוע. הדברים האלה עוברים לידך כשאתה עושה את הדברים מתוך אהבה. זה אפילו לא מרגיש לך כמו איזשהו מאורע גדול כל הדברים האלה שאתה עושה. הם נעשים כי הם נעשים כי ככה זה.

10 חודשים אף בחורה בעולם לא עניינה אותי, 10 חודשים לא פזלתי לכיוון של אף אחת. ידעתי שהיא שלי, ידעתי שלא בא לי לוותר עליה- גם לא בעד הטיול שלי, יותר נכון הייתי מוכן לוותר על הטיול שלי בשבילה… ובשבילה אני אקצר אותו. להיפרד לפני הטיול לא עמד בלקסיקון שלי בכלל. לכל מי ששאל ״למה אתם נשארים ביחד אם אתה נוסע?״ אמרתי בפה מלא ובביטחון עצמי גבוה ״כי יש בחורות שאתה לא עוזב בגלל טיול של 4 חודשים״. והאמנתי במשפט הזה, והאמנתי בו בכל ליבי, ועד היום אני מאמין בו. גם אחרי הפרידה, אני יודע שלמרות כל הפיתויים שעמדו לי בדרך- שום דבר לא היה שווה על חשבונה.

היא לימדה אותי כל כך הרבה בזמן כל כך קצר- היא הוכיחה לי שבחורה יכולה לאהוב בלי גבול והוכיחה לי שאהבה יכולה להיגמר מהר. היא הוכיחה לי שכל מה שידעתי על מערכות יחסים הוא לא נכון והוכיחה לי שבסופו של יום היא בדיוק כמו כולן- כמו כולן מתייאשת אחרי חודש וחצי שאני רחוק ממנה- בדיוק כמו זו שהייתה שם לפניה. היא הוכיחה לי שאני יכול להתרגש ממנה בכל פעם מחדש, בלי יוצא מן הכלל- לבכות מהתרגשות בשיחות וידאו איתה ולא להאמין שאני מחזיק ביד בחורה כמוה למרות שידעתי שאני לא צריך להתפשר על פחות מזה. היא הוכיחה לי שאני יכול לאהוב ילדים קטנים למרות שאני לא סובל זאטוטים. ואוי למישהו בעולם הזה אם זה יוצא מכותלי הדפים האלה- שאהבתי את האחיינים שלה יותר משאהבתי כל תינוק צווחני ומעצבן אי פעם בחיי.
היא גם הוכיחה לי שכדי לשכוח את כל הטוב שהיא נתנה לי אני חייב לשכנע את עצמי שאני שונא אותה. ואוי כמה קשה לשנוא מישהי שנתנה לך הכל ואוי כמה קשה לשנוא מישהי שאהבת יותר משאהבת את עצמך.

בעצם פאק איט,
ב* ז**ה!
יאללה…
שידעו שזה כואב…

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Rotem   Matarasso עקוב אחר Rotem
שמור סיפור
ספרים מאת Rotem   Matarasso Rotem Matarasso
צעד אחד אחרי אלוהים כשאדם מנסה למצוא את עצמו, בערך כמו שאני עושה כרגע, אז הוא מחפש תשובות לשאלות קיומיות ולדברים שגדולים ממנו. כשהוא לא מצליח למצוא את התשובות אז הוא מחפש במציאות את הדבר הזה שגדול ממנו, ואז הוא מוצא את אלוהים.
לפני שלוש שנים החלטתי שאני לא מוצא את אלוהים כמו שאבא שלי רצה שאראה אותו, כמו שסבא שלי ראה אותו וכמו שאמא שלא והאחיות שלי מוצאות אותו. בדרך של הדת, בדרך של לשמור שבת, לקיים מצוות ולהתפלל.
אלוהים זה מושג הרבה יותר גדול ממה שאנחנו בתור אנשים...
לפרטים נוספים
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Rain Angel
Rain Angel
מהמם!!!
הגב
דווח
עילום שם
עילום שם
פשוט מדהים!!! אין מילים!!!
הגב
דווח
guest
כמה טוב שחזרת
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Rotem Matarasso
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
שני צדדים
שני צדדים
מאת: Rotem Matarasso
לא האחת שאהבתי
לא האחת שאהבתי
מאת: Rotem Matarasso
יחסי אהבה-שנאה
יחסי אהבה-שנאה
מאת: Rotem Matarasso
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
הרי הוא כבר מכיר אותך.
הרי הוא כבר מכיר אותך.
מאת: Lia Marie
מרגש
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה