כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

ביום שבת..

"מה יש כפרה שלי?" סבתא שאלה שוב ואני פרצתי בבכי שאין לו סוף. תוך כדי שסבתא עוטפת.

בשבת בבוקר התיישבתי בשולחן הלבן הפינתי בבית של סבתא והמתנתי, המתנתי לעוגיות שוקולד צ'יפס שלה והשוקו החם שעושה לי שפם לבן.

המתנתי בציפייה למשהו מתוק וחם על הלב לשם שינוי, המתנתי בסבלנות רבה, והשוקו והעוגיות לא איחרו להגיע.

"מה יש כפרה שלי?" סבתא שאלה אותה עם המבטא המרוקאי שלה והעיניים הדואגות האלו שגורמות לכל אדם לפרוץ בבכי. "כלום סבתא, כלום ושום דבר" עניתי תוך כדי ניגוב קטן מהשפם החדש שנוצר לי ועוד דמעה קטנטנה שכמעט ופרצה לה.

אז סבתא התיישבה לידי וחייכה את החיוך שכובש אותי כל פעם מחדש. ובעדינות וברוך שעוד אין כמותה היום סיפרה לי את הסיפור שלה. "כשהכרתי את סבא שלך" אמרה ונשמה עמוק, "הכרתי אדם קשה, פרימיטיבי שתמיד יגיד את המילה האחרונה בבית. הכרתי גבר שהכתיב לי מה לבשל ומה ללבוש, גבר שמקנא לי אפילו שאדם זר ברחוב שואל אותי בתמימות מה השעה, גבר מאוד קשה סבא שלך היה." סבתא הורידה את הראש, ונשמה עמוק בשנית. כאילו הכינה את עצמה לחלק יותר כואב בסיפור. "אבל עם זאת מאמא, הכרתי גבר שדאג לי בכל שנייה, גבר שעטף אותי וכיבד אותי. גבר שהעריך את מה שיש לו בידיים ודאג להזכיר לי כל יום כמה הוא אוהב וכמה זה רק מתחזק. בהתקף לב הראשון של סבא שלך, חרב עליי עולמי. הרגשתי את כל המערכות בגוף שלי קורסות יחד איתו. בהתקף לב השני, חשבתי שלא נתמודד. אבל סבא שלך היה איש גדול! קם על הרגליים מיד אחרי. בהתקף לב השלישי, שסבא שלך נפטר. חשבתי שאי אפשר למות ולחיות. וטעיתי. כי כל יום שאני חיה, אני מתה יותר"

סבתא הביטה בי, ואני שתקתי.
"מה יש כפרה שלי?" סבתא שאלה שוב ואני פרצתי בבכי שאין לו סוף. תוך כדי שסבתא עוטפת.
"כששואלים אותי אם הייתי משנה משהו בחיים שלי אני עונה תמיד את אותה תשובה, שחוץ מלנצל כל רגע עם האהובים שסביבי ולהפסיק להתרגש מכל מה שבא ליד. לא הייתי משנה דבר. כי רק היום, אני מבינה, מה זה לחיות ללא לב. וללא נפש." סבתא אמרה בנונשלנטיות כזו כאילו כל ערב היא מספרת לי את הסיפור שלה.

"סבתא.." מלמלתי
"מה יש כפרה שלי?" סבתא שאלה בקול שכמעט וכבר לא שמעתי. "אל תלכי לי סבתא" ספק לחשתי ספק צעקתי. אבל סבתא כבר נעלמה.

מוזר לי הסידור הזה אני לא אשקר,
פעם בחודש ביום שבת סבתא מופיעה אצלה בבית,
פעם בחודש ביום שבת הבית של סבתא עטוף ניחוחות של שוקולד צ'יפס ואבקת קקאו.
משום מה, ביום שבת זה תמיד הבוקר של אחרי,
'אחרי שזרקו אותי' 'אחרי שבגדו בי' 'אחרי שנעלמו לי'

אבל אולי שווה לי לכאוב פעם בחודש ביום שבת, רק בשביל לשמוע את סבתא שואלת ברוך "מה יש כפרה שלי" ומוסיפה לספר לי את הסיפור שלה שמחזק כל פעם מחדש.
כי הפחד להפסיק לראות אותה. מתעלה על כל כאב שאי פעם אחווה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ימית טייב עקוב אחר ימית
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אנונימית ..
אנונימית ..
מצמררת
הגב
דווח
ימית טייב
ימית טייב
תודה רבה!!
הגב
דווח
Maayan Perets
Maayan Perets
את פשוט כל כולך קסם❤
הגב
דווח
טען עוד 12 תגובות
כותבי החודש בספרייה
ימית טייב
קָטָן שֶׁלִּי ♥
קָטָן שֶׁלִּי ♥
מאת: ימית טייב
התאהבתי בחייל שלי 15
התאהבתי בחייל שלי 15
מאת: ימית טייב
התאהבתי בחייל שלי 10
התאהבתי בחייל שלי 10
מאת: ימית טייב
התאהבתי בחייל שלי 11
התאהבתי בחייל שלי 11
מאת: ימית טייב
סיפורים אחרונים
ליבי - פרק 19
ליבי - פרק 19
מאת: כותבת אנונימית
על כתף אחת שטן על כתף שניה מלאך.
על כתף אחת שטן על כתף שניה מלאך.
מאת: Alon PAGLIN
לפעמים בא לי להיות אופלייה
לפעמים בא לי להיות אופלייה
מאת: תמר בנט
הסיפור על הקצינה, הגנב ולוחם האתיקה הבלתי מעורער
הסיפור על הקצינה, הגנב ולוחם האתיקה הבלתי מעורער
מאת: תמר בנט
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema