כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

כל יום איתך

אני זוכר שבקשר הראשון שלי הרגשתי תמיד במרדף. רציתי להיות הטוב ביותר, לעשות הכול לפני כולם ולהביא את הקשר שלי למצב של שלמות, הרגשתי שפספסתי כבר את כל המהות של הקשר עצמו.

"לאן התקדמנו?" שאלת אותי, "לאן התקדמנו אם לא כשני צעדים ספורים מהיום שבו הכרנו ונפלנו זה לקסמו של זו? זה הזמן האחרון להביט על מה שיצרנו בינינו בזמן האחרון ולהתקדם הלאה." למה להתקדם הלאה, תהיתי, למה לא לעמוד בדיוק במקום שבו אנחנו עומדים, מקום ממנו את מחייכת אלי את החיוך השובב הזה שלך שאפילו כשאת רצינית את לא מצליחה להסתיר אותו ממני כי את יודעת שאני לא יכול לעמוד בפניו. הרי אני מסתכל עלייך בדיוק כמו בפעם הראשונה שבה נפגשנו במבט שממלא את הבטן בפרפרים כאלה שעפים ולא מפסיקים לחלום. אז למה להתקדם? למה לא להישאר איפה שטוב לנו? בשביל מה התחרות, ובכלל, נגד מי אנחנו מתחרים?

אני זוכר שבקשר הראשון שלי הרגשתי תמיד במרדף. רציתי להיות הטוב ביותר, לעשות הכול לפני כולם ולהביא את הקשר שלי למצב של שלמות, הרגשתי שפספסתי כבר את כל המהות של הקשר עצמו. במקום ליהנות התחריתי עם הזוגות האחרים ובמקום לאהוב דאגתי לשפר את המצב עד שהתלונות שלי חצו את הרף, וכך גם האכזבה מעצמי. תארו לכם התעסקות שלמה בכלום, כמו לרוץ בחלל ריק בחדר ולצפות לנצח את הלא נודע. ככה זה כשאתה מתחרה מול עצמך, אתה בטוח שאתה מנצח אבל בעצם אתה מפסיד בכל פעם. מנצח ומפסיד באותו הזמן, ובינינו, מי שמפסיד כבר שוכח שהוא ניצח. אתה מגיע לנקודה שאתה מקום ראשון ואחרון. מרוצה מהתוצאה ושוכח שהגעת אליה. וככה, במקום להתקדם, אתה מוצא את עצמך מנסה להגיע לאותה נקודה שניסית להגיע אליה ובעצם נשארת באותו המקום, אבוד ומבולבל, חצי מנצח וחצי מופסד, עומד על הפודיום - לבד.

הסתכלת עלי במבט מבולבל, כזה שהיה לי בדיוק כשהייתי בנקודה שלך. בנקודה הזאת שרוצים לנצח ולא בדיוק יודעים איך. הסברת שהדברים שאת מקבלת כבר לא עומדים בציפייה שלך ושאת לא מבינה שהפחדים שמובילים אותך לא להישאר במקום הם בדיוק אלה שמדרדרים אותנו למטה. עוד לפני שהספקתי להגיב עזבת את החדר מלאת תסכול וכעס, מושכת אותנו עוד צעד אחורה לעולם הציפיות שאף אחד לא יוכל להגשים ולמלא לך כי את עסוקה בלהסתכל קדימה ולא לראות שהכול קיים אצלך בדיוק בין הידיים. החלטתי שאת השינוי שאת רוצה ביני לבינך אעשה בינך לבין אותם פחדים שמגבירים אצלך את החרדה, שאם זה לא מתקדם אז מה הטעם לאהוב, להיות ביחד, להמשיך. הרי שאם זה לא מתקדם שנינו מבזבזים את הזמן והגיע השלב להיות כנים. החלטתי לתת לך רגע של כנות, כזה שאולי יסביר לך שכל יום איתך הוא צעד אחד קדימה. שיום נוסף איתך הוא יום נוסף שיהפוך אותנו לחזקים ולאוהבים יותר.

את הפעם הראשונה שבה נפגשנו הספקת לשכוח. ככה זה כשאתה מבלה יותר מדי זמן בהתעסקויות מיותרות, תוהה מה יקרה מחר ובעוד חודש ועם כל שינוי שצץ בחיים שלנו ואין לנו שליטה עליו (יש לנו רק יכולת להתמודד עמו כשהוא יקרה באמת ולא בתאוריה). בפעם הראשונה שבה נפגשנו בקושי הצלחתי לדבר. ישבנו במסעדה, בדייט שלא מבייש סיווג ביטחוני של משרד הביטחון, יורים שאלות ומתחבאים מאחורי הצלחת. אפילו כשכבר הצלחתי לשלוח את ידי אל ידך קיבלתי כוויה די רצינית מהמחבת הרותחת שנחה על השולחן, והצלחתי לשפוך את כוס היין היחידה שאי פעם קניתי למישהי. הזכרתי לך שלב אחרי שלב, צעד אחר צעד, שהלבבות שלנו נפתחו. שמטחי היריות הפכו למטחי כבוד, לצלילים שבלב, ושאם פעם היינו מתחבאים מאחורי הצלחת, היום אנחנו נותנים זה לזו לאכול ממנה. למדים לדעת הכול, לעזור ולגעת במקומות הרגישים ביותר. ראיתי את החיוך על פניך כשהסברתי לך, את הרוגע שהציף אותך באותם הרגעים, את השלמות שחיפשת כבר הרבה שנים. גם את הרמת הגבה ראיתי, כשהבנת שאת צריכה להשלים עם העובדה שטעית ובגדול.

אולי אותם רגעים הפכו להיות ברורים מאליו עבורך, אולי הם נעלמו מעיניך ככוחו של הרגל, אבל הם כולם שם, עושים צעד נוסף וזורמים בדיוק למקום הנכון ובזמן הנכון. לא יעזור אם נדחף, חשוב שלא נרפה. לא יעזור אם נצפה, חשוב שנעשה. חשוב לדעת לקבל ולדעת להתמודד, חשוב להבין שכל אותם רגעים שבדרך הם אלה שבונים אותנו ואת מה שבינינו. נכון, לא הכול יקרה מעצמו, אבל כל מה שיקרה תלוי רק בנו - להפוך את אותו רגע לעוד צעד ולעוד זיכרון ולעוד רגע מושלם אחד. שלנו. ביחד.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Or Tubul עקוב אחר Or
שמור סיפור
ספרים מאת Or Tubul Or Tubul
למה לא לבד תרדוף אחרי מה שהחיים מציעים. תטרוף את כל מה שתצליח לאכול. תקפוץ למים הכי עמוקים ובתוכם תלמד לשחות. כל אלה הופכים מסובכים כשאתה מוסיף להם אהבה. באהבה אין חוקים. בלב אי אפשר לשלוט. הרגש יכול להגיע לשיא או לשפל. ואם ככה אז למה לא לבד?
נסעתי רחוק לקבל תשובה. עם מחברת כתיבה, הרחק מכל דבר הקשור לאהבה. נזכרתי איך התאהבתי לראשונה ובשנייה, מי פגעה ומי פגעתי בה, מי נשכחה ומי בתוכי נשארה. למדתי על עצמי והבנתי מה חשוב באמת.
"לפעמים בדרך עוברים אנשים שמשאירים סימן כזה שאפילו הזמן לא יוכל למחוק. לפעמים נעים להרגיש איזה עקצוץ, לדעת שיש אנשים שנגעו כל כך עמוק, שהצליחו להשפיע עליך כל כך הרבה. לדעת שיש אנשים שיעשו הכול בשבילך, הכול בשביל להוציא ממך חיוך אחד קטן כי כל מה שהם רוצים זה לעשות אותך מאושר."
אור טובול
מחיר: החל מ₪75 לרכישת הספר
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Or Benbenishti
Or Benbenishti
אור לא יכולת לתאר את זה טוב יותר, נכון ואמיתי.
הגב
דווח
Or Tubul הוא מחבר הספר
למה לא לבד לרכישת הספר
כותבי החודש בספרייה
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
מחיר התהילה 2
מחיר התהילה 2
מאת: שיר פיליבה
מחיר התהילה 2
מחיר התהילה 2
מאת: שיר פיליבה
האור בחיי - פרק 2
האור בחיי - פרק 2
מאת: ליהי מדעי