כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
5

אז מה איתך היום?

...

הרבה שנים ואינסוף מחשבות עברו עד שלבסוף נפגשנו.
עמדתי בתור לאסתי מהבנק כשנכנסת, עם החליפה והזקן ומבט אחד מבויש, מבט כזה חדש שלא היה לך איתי.

הסתכלת עלי וראיתי איך שאתה משפיל מבט, הרי גופיה ומכנס קצר זה לא צנוע אני יודעת, ולא יכלתי שלא להיזכר בפעמים בהם ביקשת שאשאר מולך בלי כיסוי והיית מלטף אותי בעיניך, אומר שרק אלוהים יכול היה לעשות כזה דבר יפה.

הרבה שנים ואינסוף תפילות התבזבזו עד שלבסוף נפגשנו.
ואחרי דקות ארוכות בהן התאמצנו שלא להביט האחד בשניה, ניגשת אליי מהוסס, עם הפתקית הקטנה של התור. כמעט קרעת אותה מבלי לשים לב אבל אני ראיתי.

"אז מה איתך היום?" שאלת ומשהו בעיניים שלך סיפר לי שבאמת אכפת לך. והאמת שרציתי לקחת אותך אליי הביתה, כאילו, לא אליי ממש. רק לבית של ההורים שלי, אל החדר הקטן שקירותיו עוד זועקים את לכתך. רציתי שתשב לידי ואני אקריא לך את כל המכתבים שמעולם לא קיבלת.
"מה איתך היום?" שאלת, ואני הייתי חייבת לספר לך על מה היה איתי אז.

בימים שאחריך. על הלילות של הבכי, ועל החודשים של הבדידות בהן לא יכלתי לשמוע על גבר אחר. על זה ששנתיים החיים שלי עמדו כשאתה בכלל טיילת לך בחו"ל חוגג, השמועות בשכונה שרפו לי את הלב. רציתי שתשמע על כל הדייטים הדפוקים שהכרחתי את עצמי לעבור רק כדי להפסיק לסבול אותך, ועל זה שמעולם לא חזרתי להיות הנערה השמחה שהייתי אז, איתך.

אבל במקום זה רק חייכתי אליך, מתגברת על הצורך לחבק אותך אליי למרות שאתה כבר דתי כזה, ואמרתי לך שהכל בסדר וברוך השם אני נשואה לבעל מקסים ושתי בנות יפהיפיות.
אז מילמלת עוד איזה משהו על 'איזה יופי' ושקר כזה של 'כמה טוב לראות אותך', כשהפעמון של אסתי מהבנק צלצל וקרא לך.

'זה אני עכשיו..' אמרת כמתנצל..
ונמלטת, בדיוק כמו אז.

אז גם אני ברחתי, אל האוטו, לבכות על שנים שעברו ולא יחזרו ומסלול חיים שלם שהשתנה בגללך סתם. בכיתי על כמה שהייתי טיפשה והפסדתי עולם יפה, שוכבת במיטה. התחרטתי על גברים טובים שהתייאשו ממני, צרחתי לבורא עולם שלך על למה בכלל הייתי צריכה לראות אותך.

ואז אתה הגעת שוב, דפקת לי על החלון ובפעם הראשונה מאז...
ביקשת סליחה.

ופתאום לא ראיתי את המגבעת והחליפה, גם לא הפיאות והזקן.
ראיתי אותך, כמו שעזבת אותי אז בגיל תשע-עשרה.
וסלחתי. סלחתי, אמרתי לך, משחררת אותך לתמיד מליבי.

*******
וכשהטויוטה הישנה שלך יצאה ממגרש החניה הביט בי פרצוף מצחיק ממדבקה חצי קרועה, כזו של 'תן חיוך הכל לטובה', וצחקתי צחוק כזה בלתי נשלט, כמו של שמחה המשוגעת.

מבעד לדמעות בכיתי קצת וגם חייכתי אבל הפעם אחרת,
כשהנחתי לך סוף סוף להתרחק.

______
בואו לעקוב גם בפייסבוק Amitay Avrahami

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Avrahami Amitay עקוב אחר Avrahami
שמור סיפור
לסיפור זה 15 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
סתם אחת
סתם אחת
אתה מדהים..
הגב
דווח
unknown user
unknown user
ואווווו
הגב
דווח
Ro Guy
Ro Guy
הרגת אותי.....
הגב
דווח
טען עוד 23 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
סיפורים אחרונים
חדר מספר 5 - פרק 1
חדר מספר 5 - פרק 1
מאת: בתאל דורון
הבחור שאת רוצה
הבחור שאת רוצה
מאת: No One
בכל הכח 2
בכל הכח 2
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף