כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
4

הוא היה לי בית 2- פרק 3

מאיה

פרק 3- מאיה:

"אני רק אומרת, שיכולנו להיות מחר על מטוס שיחזיר אותנו לניו-יורק, במקום זה אני מקבלת את המבטים השיפוטיים של כולם." אמרתי תוך כדיי שאני נשכבת לידו במיטה.
"אני לא מבין, תכננת לספר להם שאנחנו מתחתנים ופשוט לברוח? מי עושה דברים כאלה?" שון החזיר בטון מבולבל. כל השיחה התנהלה בלחישות כי היינו בבית של ההורים שלי.
"מישהי שיודעת מה תהיה התגובה של כולם!" אמרתי וגלגלתי עיניים, מצביעה על עצמי במידה והוא לא הבין.
"מי זאת הייתה? הבחורה שדיברת איתה מחוץ למסעדה? חזרת די מבועתת." הוא שאל וציין עובדה לבסוף.
מיכל. לא ראיתי אותה המון זמן וידעתי שזאת לא תהיה פגישה משמחת אבל הייתי חייבת לצאת כי היא קלטה אותי וכי רוני משכה אותי וכל העניין היה מביך וחסר פואנטה.
'יפה הטבעת.' זכרתי את צירוף המילים שהיא זרקה לעברי בזלזול וניחשתי שרוב הסיכויים שהוא כבר יודע. שגפן יודע. מעניין מה הוא חושב, מה עובר לו בראש?
"לא היית צריך להגיד לה שאנחנו נשארים." החזרתי פתאום והסתובבתי עם הגב אליו, מסכמת את השיחה ומנסה להירדם.

הדפיקות בדלת היו חזקות מהרגיל וגרמו לזה להישמע כאילו מישהו מנסה לשבור אותה.
"מה השעה?" מלמלתי אבל הבנתי שאין אף אחד במיטה.
כשאף אחד לא ענה יצאתי מהחדר והתקדמתי לדלת, מי שנמצא שם לא הפסיק לצלצל בפעמון ולדפוק במקביל.
"שנייה!" צעקתי והסתכלתי בעינית. זה לא קורה לי.
"הערתי אותך? חבל." זיהיתי את הטון הציני מקילומטרים.
"ענת." מלמלתי והיא לא חיכתה לאישור בשביל להיכנס, אוספת מהרצפה ארגז מלא בחפצים שלא הספקתי לבחון.
"באתי להחזיר את החרא שלך." היא זרקה את הקרטון שנחת בצורה קולנית, "מה את עושה פה?" היא הוסיפה שאלה.
"באתי ל-"
"לא מעניין אותי מה את עושה פה, כשחושבים על זה." היא משכה בכתפייה והמשיכה לבהות בי, לא מסיתה את המבט לרגע.
"אני יכולה להכין קפה..." ניסיתי את מזלי.
"קפה? את באמת חושבת שאני כאן לקפה והשלמת פערים?" היא גיחכה.
"ענת, את היית אחת החברות הכי טובות שלי." בלעתי רוק, מנסה להסביר את עצמי.
"את טועה." היא גיחכה פעם נוספת, "גפן הוא החבר הכי טוב שלי." היא קבעה עובדה בחדות. "גפן הוא כמעט האח הגדול שלי." עוד משפט שמבהיר כמה הם קרובים, כמה שהיא כועסת עליי.
"את יכולה לשמוע את הצד שלי רגע?" שאלתי, כמעט מתחננת.
"הצד שלך לא מעניין אותי. את היית חברה שלי כל עוד עשית טוב לגפן. בשנייה שהתחלת לעשות נזק הבנתי טוב מאוד את הצד של מי אני צריכה לשמוע." היא עצרה לנשום אוויר.
"ענת..." הרגשתי את הרגל שלי רוטטת, יודעת שאני תכף אתמלא בדמעות.
"תקשיבי לי ותכניסי את זה טוב לראש שלך, אני לא אסלח לך בחיים על מה שעשית לו." שוב בחדות, שוב נועצת בי מבט רצחני. "אם תתקרבי לגפן בזמן שאת פה אני אמצא לך חמישים סיבות חדשות לטוס לאמריקה שלך ולא לרצות לחזור לעולם. אני מקווה שאני ברורה." היא סיכמה בטריקת דלת ואני הוצאתי אוויר שלא ידעתי שהחזקתי, מסתכלת על הקרטון הזרוק באמצע הבית והדמעות שטפו את פניי בעצמן, ללא שליטה.
היו שם כמה חולצות, כרטיסים מהופעה שהלכנו לראות ביחד, תקליטים שהוא קנה בזמנו לפטיפון שלי, מכתבים, מתנות קטנות ופתקים שהיו דבוקים בדירה המשותפת שלנו והכילו בדיחות שרק אנחנו הבנו.
מעניין אם הוא עדיין מבין, מעניין אם אנחנו עדיין מדברים את אותה השפה ואם כן, איך זה שאני לא שומעת אותו?
איך זה שהוא לא שומע אותי?
ויותר חשוב- למה ענת תמיד צודקת?

מאיה ... עקוב אחר מאיה
שמור סיפור
לסיפור זה 11 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
את כותבת מושלםםם
הגב
דווח
מאיה ...
מאיה ...
תודההה :)
הגב
דווח
הילה ונתאי פז
הילה ונתאי פז
וכמובן הכתיבה מהממת!!!! אין עלייך!!!
הגב
דווח
טען עוד 18 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 32
הוא היה לי בית- פרק 32
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 8
הוא היה לי בית- פרק 8
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 23
הוא היה לי בית- פרק 23
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון
הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון
מאת: מאיה ...
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan