כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 3

הוא היה לי בית 2- פרק 1

מאיה

פרק 1- מאיה:

שום דבר לא הכין אותי לחום של תל-אביב.
בטח שלא החזאי ובטח שלא הקרדיגן שלגיטימי לשים בחודש מאי בניו-יורק.
"אמרתי לך." הוא ציין בזמן שאני המשכתי לקטר.
"איך אתה יודע מה אני אוהבת לשמוע, יקירי." גלגלתי עיניים, מקווה שהוא יזהה את הציניות והוא גיחך בתגובה.
"בחרתי להתחתן איתך מסיבה מסויימת, את יודעת." החזיר.
"אני עדיין יכולה להגיד 'לא', טכנית זה חוקי."
"אבל את לא תעשי את זה." הפעם הוא ממש צחק.
"שון, ברצינות. הוא יהיה מרוצה הפעם? לא טסתי כל הדרך לישראל בשביל שהוא ירדה בי." נעצרתי לפני שהספקנו לדרוך בבניין הממוזג.
"מאיה, אבא שלך מעריץ את העבודה שלך. יש לך את הויז'נים הכי טובים שהיו לו בשנים האחרונות."
"תיזהר לומר משהו על ההצעה, אמרנו שאנחנו שומרים את זה לערב." הזכרתי לו.
"כן, בוס. מה שתגידי." הוא קרץ ושנייה לפניי שנכנסנו הרגשתי את היד שלו על הישבן שלי, גורם לי להרים גבה. "מה? לא אמרת כלום על זה שאסור לי לגעת בך." הוא צחק בקול והתקדם בצעדים גדולים, אומר שלום לשומר ומוציא –בדיוק כמוני- תג עובד.
"אידיוט." מלמלתי באנחה מבויימת, מרגישה את משב הרוח הפתאומי ומהנהנת לעצמי, מנסה להריץ את כל משפטי המפתח של התצוגה. הנה, מתחילים.

"היית חייב לבחור את המסעדה הזאת?" שאלתי את אבא שלי אחרי שהתיישבתי ליד רוני.
כל פעם שאני רואה את הילדה הזאת היא גבוהה יותר, יפה יותר ובוגרת יותר. כאילו בוקר אחד היא התעוררה בת תשע ופספסתי את כל השלבים מגיל שש.
"מאיה, את נראית כאילו חווית טורנדו." היא ציינה ואני בחנתי את עצמי, "ויש לך כתם על השמלה." היא הוסיפה וגלגלה עיניים. איך תמיד יש לי כתמים על השמלות שאני שמה לארוחות משפחתיות?
"אנחנו בטוח רוצים לשבת במסעדה הזאת? אנחנו עדיין יכולים להזמין מקום באחת בתל-אביב." מלמלתי, לא מרגישה בנוח לשבת במסעדה האהובה על גפן. אי שם בהוד השרון.
"מאיה," אמא שלי נאנחה בתגובה, "לא היית בישראל כבר שנה וחצי, אפשר להתענג על הנוכחות שלך?"
"את ראית אותי לפני שבועיים כשטסת לניו-יורק." גלגלתי עיניים וראיתי ששון נועץ בי מבט, אחד שמנסה כנראה לשדר רוגע אבל משום מה משדר את ההפך הגמור.
"היום היא הצליחה לשכנע את כל בעלי המניות להוסיף תקציב למחלקת פרסום, הבת שלך מלאת כריזמה." אבא סיפר לאמא על הפגישה המוצלחת.
"כן, עוד יומיים אנחנו טסים חזרה." זרקתי לאוויר.
"מאיה, הקולקצייה שלי יוצאת עוד שבוע. אני צריכה אותך כאן, זה לא יראה טוב אם הבת שלי תחליט לטוס רגע לפני שאני פותחת חנות." היא נלחצה.
"אמא, יש לי עבודה בניו-יורק." גלגלתי עיניים פעם נוספת.
"האמת שאנחנו יכולים להשהות קצת את הכל, להישאר בארץ לעוד שבוע." זה היה שון בזמן שכל המבטים עוברים אליו, "כמובן אם זה בסדר מצידך..." הוא פנה לאבא שלי ונראה מובך בפתאומיות.
"אין דבר שאני רוצה יותר מאת הבת שלי עם המשפחה שלה. היא יודעת את זה." הוא השיב בקרירות.
מיותר לציין שהיחסים בין שניהם מתוחים ממה שהם היו לפני שמערכת היחסים שלי ושל שון התחילה. אבא טוען שהוא מבוגר מידי בשבילי ושאני זורקת על עצמי על הבחור הראשון שרק רוצה לקחת מאז... מאז גפן. אני טוענת שהוא לא מכיר אותי. צעקות, עוד קצת צעקות, רגיעה. שלום עולמי.
עדיין לא סופי, אבל כרגע הם מסוגלים לשבת סביב אותו שולחן ולא לרצות להרוג איש את רעהו, זה מספיק טוב בשבילי.
"יש לנו גם משהו לספר לכם." שון אמר פתאום.
לא. לא עכשיו. זה לא הזמן המתאים. הרגע הכרחת אותי להישאר בארץ לעוד שבוע, מגדיל את הסיכויים להיתקל ביותר מידי אנשים ועכשיו אתה הולך להנחית פצצה בשולחן?
"כן?" אבא שלי נראה משועשע מהמבט האבוד למחצה שלי ואמא שלי נראתה סקרנית, בזמן שרוני הסתכלה מסביב.
"נייקו!" היא צעקה פתאום והצביעה לכיוון מסויים מחוץ למסעדה.
"מאיה זאת לא מיכל?" אמא שלי שאלה.
שיט.

----------------------------

טוב, למי שלא הבין- עברו שלוש שנים מהעלילה של הסיפור הראשון.
דמויות חדשות וכמובן דמויות ישנות הגיעו/יגיעו.
הסיפור הזה יציג גם את נקודת המבט של גפן (פרק מנקודת מבט של מאיה, פרק מנקודת מבט של גפן), אז לא לדאוג. גפן לא נעלם.
דברו אליי, מה דעתכם? כרגיל- אני יותר מאשמח לדעת!
מקווה שזה יענה על הציפיות :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

מאיה ... עקוב אחר מאיה
שמור סיפור
לסיפור זה 25 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
יסמין ברונט
יסמין ברונט
קצת נשבר לי הלב שהיא כבר לא עם גפן :(
הגב
דווח
מאיה ...
מאיה ...
גם לי :(
הגב
דווח
מיכל בר
מיכל בר
ישפיצית עלללל התגעגעתי לסיפור !! לא מצאתי עוד סיפורים ברמה הזאת. כיף שחזרת
הגב
דווח
טען עוד 35 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 32
הוא היה לי בית- פרק 32
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 8
הוא היה לי בית- פרק 8
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 23
הוא היה לי בית- פרק 23
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון
הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון
מאת: מאיה ...
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan