כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

במבליק - פרק 10

עכשיו תורי.

הבוקר הגיע,
טוב, יותר נכון שש בבוקר הגיע.
לא עצמתי עין כל הלילה, קמתי ורציתי רק לשבת על שפת הבריכה בשקט.
אני חייבת לחשוב כמה צעדים קדימה.
שתי אופציות עומדות מולי.
הראשונה - להמשיך לטייל עם חבורת בנים אדירה, שאחד מהם נשרט ומשהו עבר לו בראש, משהו חולני ודפוק מידי, שאני הייתי הקורבן לi.
מצחיק שכל הזמן הזה הוא 'שמר' עליי, עזר לי עם המזוודה, שמר לי מקומות באוטובוס, סיפר לי סודות ושטויות, באמת חשבתי שהתקרבנו. יכול להיות ששידרתי לו משהו אחר? אולי זרמתי איתו מידי? הייתי נחמדה מידי? הוא הרגיש פתוח וחשב שאני רוצה?
זה לא משנה בעצם מה שידרתי, הוא כפה את זה עליי, התנדגתי ואמרתי לו לא. אין יותר ברור מזה.
איכס, עוברות לי צמרמורות בגוף.
שיט יהיה ממש קשה לשכוח את התמונות האלה מאתמול. למה דווקא עכשיו האלכוהול לא משפיע עליי.

אופציה שניה - לספר הכל לסהר, להגיד לו שהכל בסדר והחלטתי להמשיך לבד, ופשוט לחתוך מהם.
להתחיל את הטיול של החיים שלי בשקט אמיתי, בלי דרמות בלי בנים אלימים סביבי.
פשוט, להתחיל ללכת.
שיט אוף זה כלכך מפחיד.
אין לי שפה, אני לא מכירה פה כלום, אולי אחזור לארץ וזהו? כן. אחפש טיסה מברזיל ופשוט אחזור לחדר והנעים שלי, רק אני ושקית הממתקים.

טוב.
עד עכשיו הייתי בחורה חסרת ביטחון, נגררת. מבולבלת
קצת נמאס לי, וקצת נמאס לי לעמוד במבחן כל הזמן.
אני הולכת לספר לו הכל.
השלב הראשון הוא להעיר אותו ולקוות שלא אתחיל לבכות.
אני יכולה לעשות את זה - כבר התמודדתי איתו בצעקות וריבים, אם הוא לא יאמין לי אני אסתדר בלעדיו, הרי הכרתי אותו רק לפני חודש זה מובן שהוא לא יהיה לצידי אלה לצד אלעד.
אלעד. איכס. שימות היום.

הלכתי בשקט למיטה של סהר.. הוא הסתובב אליי ופקח את העיניים.
"קטנה בוקר טוב למה את ערה?"
"סהר אתה יכול לקום רגע? זה דחוף.."
סהר התרומם בבהלה. "מה קרה קטנה?"
התחלתי לבכות, אבל בשקט בשקט. שאלעד לא יתעורר.
"בבקשה צא איתי רגע"
חזרנו לאיזור של הבריכה.
אני מתנשמת ממש עמוק ולא יודעת איך מדברים על זה בכלל. אוף הלוואי שהיה קורא לי את המחשבות ועולה על זה לבד.
"מאמי את מלחיצה אותי, דברי איתי מה קרה? עשיתי משהו לא בסדר? משהו קרה בבית?"
"לא לא סהר, אתה מדהים, אני ממש אוהבת אותך. אני פשוט.. אני פשוט רוצה להמשיך לבד"
"מה? לא נוח לך בסביבה שלהם? רק תגידי אני קם והולך איתך"
"סהר.. אתמול במסיבה..."
נחנקתי. ודמעתי בו זמנית.
אוף זה כלכך קשה. איך מספרים דבר כזה.
"מה מה קרה? דיי שחר את מלחיצה אותי, מישהו עשה לך משהו?"
"כן... כן.."
"מה?! מי זה היה?! את זוכרת איך הוא נראה? אני הולך לדקור אותו"
"הוא דיי קרוב, אין לך מה להתאמץ בחיפושים"
אוקיי שלב ראשון יחסית עבר.
עכשיו רק נשאר לו להאמין לי.
"אלעד.. אלעד אתמול תקף אותי. כשהלכתי לעשות פיפי הוא פשוט בא אחריי ונכנס איתי לתא"
"אוקיי... את בטוחה שזה היה אלעד?"
הנה זה מתחיל...
פרצתי בבכי.
הוא נבהל
"כן" עניתי בקול רועד.
"כן אני בטוחה, בבקשה רק תאמין לי סהר, אני לא יודעת מה לעשות"
"רגע רגע קטנה זה קצת שוק בשבילי"
יש לו בכלל ספקות, אין לי כוח לזה, אין לי כוח להיות כמו כל הבנות האלה שצריכות לשכנע את הסביבה שהן הקורבן. ולהתעמת עם הבן זונה שעשה להן את זה.
"טוב סהר.. אני רואה לאן זה מוביל, אתה תצטרך הוכחות ולדבר עם אלעד ואין לי כוחות לזה, אני רק רוצה לברוח ממנו"
"קטנה תנסי להבין אותי, אני לא יודע מה עושים במצב כזה"
ואני יודעת! ?
"טוב.. בקיצור אני אורזת את הדברים שלי וממשיכה, מצטערת לא התכוונתי שזה יצא ככה באמת ניסיתי, וכולם ממש נחמדים, וגם אלעד היה נחמד בגלל זה הייתי בשוק אתמול, זה לא היה הוא, אני לא יודעת מה נכנס בו. אבל לראות אותו או לדבר איתו אני ממש לא מסוגלת. מצטערת"
"אני מבין..."
המבט של סהר היה מבואס במיוחד, הוא היה חסר אונים ולא ידע אם מי להיות כרגע.
החברים שגדלו איתו, והיו איתו כל החיים - הוא מכיר אותם הכי טוב ולא יכול להאמין שאחד מהם יכול לעשות מעשה כזה.
מצד שני יש מולו בחורה פגועה, שהוא אוהב. אני מקווה.
כן ראיתי שהוא דואג לי ורוצה לעזור, בתכלס? מי היה רוצה להמשיך לטייל עם בחורה פצועה עכשיו.

"בקיצור תעשה מה שאתה רוצה"
קמתי משם.
נכנסתי חזרה לחדר, התפללתי שאלעד יחנק משינה וימות.
התחלתי לארוז את המזוודה שלי.
הייתי בטוחה שסהר ירוץ אחריי, יגיד לי שהכל בסדר. יחבק כמו שהוא יודע. הוא קפא במקום.
פשוט נתן לי ללכת ככה.

שפתאום סהר נכנס בסהרה לחדר של אלעד.
הוא עלה למיטה שלו ותפס אותו בשתי ידיים.
פאק פאק מה הוא עושה.

"קום יבן זונה! קום! מה עשית?!"
אלעד נבהל כלכך, הוא פקח את העיניים והיה מבולבל.
"אחי מה נסגר מה יש לך! עזוב אותי!"
הצצתי מהצד, פחדתי כלכך.
"מה עשית אתמול שאלתי! מה עשית אתה זוכר יחתיכת אפס!"
"לא לא זוכר כלום זוז ממני זוז אתה חונק אותי!" אלעד התפתל במיטה ולא הבין מה קורה.
יוסי התעורר וקפץ על סהר.
"אחי מה עובר עלייך" הוא ניסה לשחרר את הידיים של סהר אבל הם היו נעולות מעצבים.
שיט מה עשיתי, אני חייבת לעוף מכאן כבר אין לי כוח לדרמות האלה.
אבל איזה כיף זה לראות את אלעד נחנק.
"אלעד תענה לי יאפס! מה אתה זוכר מאתמול? זכור לך משהו מהשירותים? יחתיכת מסומם מסריח, איך העזת לעשות את זה!"
"אחי אחי שחרר אותי ונדבר על זה, נדבר על הכל אני אסביר הכל"
"אין מה להסביר יטמבל, אין מה להסביר"
סהר העיף את אלעד מהמיטה.
יוסי היה ממש מבולבל.
טל ודור היו בחדר ליד, כנראה ולא שמעו כלום.
"סהר מה עובר עלייך? שחר מה קורה פה?" יוסי צעק.
נשמתי עמוק ניגבתי את הדמעות בתקווה להיכנס לחדר ולעמוד מול אלעד.
"כלום יוסי הכל בסדר, אני פשוט ממשיכה לבד"
אלעד היה על הריצפה בהלם. "סהר.. אני.. אני לא כלכך זוכר משהו מאתמול... שחר אני מצטער אם פגעתי בך או משהו"
לא יכלתי לשמוע את השם שלי יוצא לו מהפה.
די די אני חייבת לחתוך את כל זה.
סגרתי מהר את המזוודה, אני בטוחה ששכחתי מליון דברים בחדר אבל כלום לא עניין אותי.
"אלעד אני לא יודעת מה נכנס בך אתמול, אבל אני מבטיחה לך שאתה תשלם על זה, אם לא כאן אז בארץ"
לקחתי את המזוודה שלי ויצאתי החוצה.
יוסי וסהר עמדו ולא עשו כלום, אלעד נשאר על הריצפה ולא דיבר.
התחלתי להתקדם לעבר החוף הראשי, שם בטח אמצע מקומי שיעזור לי לקחת את המזוודה חזרה למעבורת שיוצאת לסלבדור.
ומסלבדור, אסע לריו, אשן שם יום ואתכן לאן הטיסה הבאה שלי.
כן זהו. אחלה תוכנית.

וזה באמת מה שעשיתי
*
עברו כבר ארבעה ימים מאז שחתכתי מהבנים, גלשתי במליון אתרים שסיפרו לי על כל יעד משהו אחר. הבנתי שבוליביה ממש לא מתאימה לי. פרו אולי באה בחשבון, או אולי בכלל, עדיף לחתוך למרכז ומשם לארץ - לפחות לנסות לסיים הכל בצורה טובה.
אני כבר שלושה לילות בהוסטל נחמד כזה בריו, יש כאן תיירים ואיזה שני ישראלים שהמשיכו כבר, יש לי כאן ארוחות בוקר וסופר צמוד להוסטל, ככה שהכל בסדר.
הכרתי כבר את הרחובות ודיברתי עם המון ישראלים, כולם מבולבלים ומושפעים. ממשיכים לאן שהעדר ממשיך.
לא כלכך נורא להיות לבד. הכרתי כל מיני בתי קפה מקומיים ומגניבים, עם מוזיקה סבבה ואוירה טובה, אני בטוחה שאמצא לעצמי אנשים נורמלים להמשיך איתם.
ובקשר לשפה, איכשהו הבינו אותי. חצי אנגלית חצי ציורים על דף ניר, והנה סגרתי לי לילות בהוסטל.

לא סיפרתי כלום לאנשים בארץ.
לא בא לי בכלל לחשוב או להיזכר בזה. זה קרה ונגמר.
אם בארץ אחליט לעשות משהו בנידון אני כבר אתחיל לפתוח הכל מחדש.

בינתיים - אני חיה את הרגע. או לפחות מנסה.
לא עניתי לסהר כבר כמה ימים.
הוא התקשר בסקייפ בטנגו ואפילו בפייסבוק.

אין לי כוח להתעמת או לדבר או משהו מכל הסיפור הזה. די שיעזבו אותי בשקט.
זהו. מעכשיו שחר עצמאית ודואגת רק לעצמה.
סגרתי טיסה מחר.
ליעד מעניין.
גואטמלה.
קראתי על המקום הזה לא פעם אחת, יש שם הרי געש ועיירות שקטות, זה בדיוק מה שאני צריכה.
אני צריכה לברוח לבד, להיות עם עצמי ועם השקט שאני כלכך אוהבת.
זה חתיכת סיבוב, וזה לא זול בכלל.
אבל החלטתי לנסות, מה כבר יקרה.
"מה כבר יקרה עם חבורת בנים" יש לי דה ז'ה וו קל.
בסדר. אני חייבת להתגבר על הפחדים שלי, מספיק שנים הייתי מפונקת וחסרת אחריות.
הגיע הזמן להתעורר על עצמי. אני עדיין בטיול של החיים.

פתחתי את הפלאפון על וויפיי מקרתע, עוד הודעה בוואטפס מסהר, הפעם לא סגרתי את הפלאפון.

"הבטחת שתסמכי עליי, חתכתי מהם. אם אני עדיין חשוב לך כמו שאת לי - בואי איתי."

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

keren . עקוב אחר keren
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
עוד פרק !!!
הגב
דווח
keren .
keren .
מחר (:
הגב
דווח
Sap .
Sap .
מקסים! מחכה בקוצר רוח
הגב
דווח
טען עוד 19 תגובות
כותבי החודש בספרייה
טיולים
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
זה לא הזמן שלנו
זה לא הזמן שלנו
מאת: Danielle Salama
עצירה
עצירה
מאת: Shira Mualem
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
סיפורים אחרונים
הכי מוכר במדינה - פרק 11
הכי מוכר במדינה - פרק 11
מאת: Koral Ohayon
אחים בדם-3
אחים בדם-3
מאת: אביטל סיאני
23.5.19
23.5.19
מאת: הרס עצמי
מישהו מפעם
מישהו מפעם
מאת: Only Me
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions