כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

מישהו לדבר איתו- פרק 4

לא הייתי צריכה להיות מתוחכמת מידי בשביל להבין את הסיטואציה "אני מצטערת" אמרתי לו במבוכה "זה בסדר" הוא אמר "הכל בסדר?" הוא שאל בדאגה "כן. הכל בסדר. נדבר" אמרתי והלכתי משם במהירות. חוזרת לתוך הדירה שלי, למיטה שלי. לא הצלחתי לישון גם בכל המשך הלילה הזה.

פרק 4:
"נעשה את זה ככה. לכל אחד יש אפשרות לשאול איזה שאלה שהוא רוצה- השני חייב לענות" הוא אמר, היססתי אבל הנהנתי בהסכמה "אני ראשון. מי אכזב אותך?" הוא שאל. סומק עלה בלחיי. איך הוא נגע בנקודה כל כך רגישה. הוא ראה שקשה לי ולא ויתר "אבא שלי" אמרתי ונשמעתי עמוק "למה?" הוא שאל "תורי" הזכרתי לו והוא הנהן "מי טיפח את האגו שלך?" אמרתי והוא ללא היסוס ירה את המילה "אבא". הסתכלנו אחד על השני בעניין. מה אבא שלו קשור? חשבתי לעצמי, ושמרתי את השאלה לתור הבא שלי. "נראה לי שברור לגמרי ששנינו רוצים לדעת מה האבות שלנו עשו לנו" הוא אמר ואני הנהנתי "אני אתחיל" הוא אמר, בניסיון להשרות עליי תחושת ביטחון. לא היה לו קשה לדבר על זה הוא התחיל ישר "כבר אמרתי לך היום שחוץ ממני יש לי 4 אחיות. כולן גדולות ממני. לאבא שלי תמיד היה חלום שהבן שלו יהיה כדורסלן. הוא רצה להיות כדורסלן ואבא שלו גרם לו להיות רופא. מגיל שנתיים הוא אימן אותי לזה, תמך בי, הכין אותי. העלה לי את הביטחון ברמה שלא הכרתי. שיחקתי בליגות גבוהות, זכיתי בתחרויות הכי גבוהות. בגיל 17, לקראת הצבא העזתי להגיד לאבא שלי שאני רוצה להיות אומן. שאני רוצה לצלם. שאני רוצה לנגן. שאני רוצה לגלוש. הוא לא היה מוכן לשמוע. פרשתי מכל הליגות שלי, הפסקתי לשחק. השתמשתי בכל הביטחון שהוא נטע בי נגדו- לא יכולתי להמשיך ככה. התאהבתי בים, גיליתי את עצמי כמוזיקלי לא רע בכלל, התחלתי לצלם. אני פשוט משלם את המחיר שהוא לא רוצה אותי יותר בחיים שלו. הוא טוען שאני אכזבה לא פחות מכל האחיות שלי. שהן דרך אגב- עורכת דין, רופאה, שופטת ורואת חשבון" הוא אמר "אז אבא שלך אחראי לחוסר בטחון שלך או לביטחון שלך?" שאלתי אותו בהרמת גבה "לשניהם" הוא אמר. נשמתי עמוק וידעתי שאני הולכת לפתוח משהו קשה "כשאמא שלי נכנסה להיריון, אבא שלי לא רצה את ההיריון. אמא שלי התעקשה להשאיר אותו. הוא לא עזב, אבל התעלל בה. כשנולדתי וגם דרשתי טיפול וצומת לב הוא התעלל בה. הוא היה מאשים אותה בכל מה שהשתנה. הוא לא עזב, הוא היה מענה אותה. כשגדלתי ולא הייתי מתנהגת כמו שצריך- הייתי מקבלת גם אני הערה בוטה או סטירה" עצרתי לנשום אויר. והוא נשך את השפה שלו "גם לנעמה הוא עושה את זה?" הוא שאל בדאגה. חייכתי מהדאגה לנעמה "לא. לנעמה יש אבא אחר- מקסים ומדהים שהייתי מאחלת לכל אחת. בכיתה ד' אני הלכתי למורה שלי וסיפרתי לה את כל הסיפור שלי והיא צחקה עליי, לא האמינה לי. בסוף היא נפגשה עם אמא שלי כדי להגיד לה שאני מדברת שטויות- אמא שלי נשברה וסיפרה לה שזה הכל נכון ואז התחיל הליך גירושים ארוך ומכוער. אני לא בטוחה אם אמא שלי מודה לי על זה או כועסת עליי.. מצד אחד, החיים שלה נהיו קשים כלכלית ומצד שני, שחררתי אותה מאיזה עבדות אני מניחה. והיא פגשה את עופר ויש לה את נעמה והיא תיקנה את כל החרא שהיא אכלה איתי" אמרתי. היו לו דמעות בעיניים ומהר הבנתי שגם הלחיים שלי מלאות בדמעות "אפשר לחבק אותך?" הוא שאל ואני הנהנתי, בהפתעה גמורה מעצמי. הוא התקרב וחיבק אותי "מי יודע?" הוא שאל "אתה" אמרתי והוא פלט את כל האוויר מהריאות שלו ומלמל "עכשיו אני מבין" הוא לחש.
ישבנו עוד זמן רב, שותקים. וזו לא הייתה שתיקה לא נעימה או מביכה. אלא שתיקה מרגיעה. "את עייפה" הוא ציין עובדה אחרי זמן רב ואני הנהנתי "את רוצה ללכת לישון?" הוא שאל ואני הנדתי בראשי לשלילה "את בחופש מחר?" הוא שאל ואני הנהנתי "לכי לישון" הוא אמר בחיוך. התקרה אליי לרגע, הסתכל על פניי מקרוב- חייך אליי חיוך מחזק ויוצא מהדלת.
לא הצלחתי להירדם, ומשום מה חשבתי שזה בסדר ללכת לדפוק על הדלת של נועם. הוא פתח לי את הדלת- לא לבוש בחולצה, הוא היה נראה מעט מתנשף וחסם את הכניסה. לא הייתי צריכה להיות מתוחכמת מידי בשביל להבין את הסיטואציה "אני מצטערת" אמרתי לו במבוכה "זה בסדר" הוא אמר "הכל בסדר?" הוא שאל בדאגה "כן. הכל בסדר. נדבר" אמרתי והלכתי משם במהירות. חוזרת לתוך הדירה שלי, למיטה שלי. לא הצלחתי לישון גם בכל המשך הלילה הזה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שרית כהן עקוב אחר שרית
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Maya B
Maya B
:) ממש מרגש
הגב
דווח
Gilat Damti Yitzhak
Gilat Damti Yitzhak
התחלתי לקרוא.. הכתיבה מעולה והעלילה מענינת!
רק שימי לב מידי פעם שיש שגיאות בהקלדה כנראה
וכותבים *תשומת לב ולא צומת לב.
המשכתי לפרק הבא:)
הגב
דווח
הילה ונתאי פז
הילה ונתאי פז
מהמםםם!!! מחכה להמשך :)
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שרית כהן
משהו אחר פרק 2
משהו אחר פרק 2
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 19
מישהו לדבר איתו- פרק 19
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 17
מישהו לדבר איתו- פרק 17
מאת: שרית כהן
סיפורים אחרונים
עם הארטיק על הספסל
עם הארטיק על הספסל
מאת: כותב למגירה
כשהחושך שולט, כל נקודת אור נדמית כפרי הדמיון.
כשהחושך שולט, כל נקודת אור נדמית כפרי הדמיון.
מאת: לין ק
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions