כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 4

הוא היה לי בית- פרק 44

היא אופה כשהיא צריכה לחשוב

תוכן עניינים 1. הוא היה לי בית- פרק 12. הוא היה לי בית- פרק 23. הוא היה לי בית- פרק 34. הוא היה לי בית- פרק 45. הוא היה לי בית- פרק 56. הוא היה לי בית- פרק 67. הוא היה לי בית- פרק 78. הוא היה לי בית- פרק 89. הוא היה לי בית- פרק 910. הוא היה לי בית- פרק 10 11. הוא היה לי בית- פרק 1112. הוא היה לי בית- פרק 1213. הוא היה לי בית- פרק 1314. הוא היה לי בית- פרקים 14+15 15. הוא היה לי בית- פרק 1616. הוא היה לי בית- פרק 1717. הוא היה לי בית- פרק 1818. הוא היה לי בית- פרקים 19+2019. הוא היה לי בית- פרק 2120. הוא היה לי בית- פרק 2221. הוא היה לי בית- פרק 2322. הוא היה לי בית- פרק 2423. הוא היה לי בית- פרק 2524. הוא היה לי בית- פרקים 26+2725. הוא היה לי בית- פרק 2826. הוא היה לי בית- פרקים 29+3027. הוא היה לי בית- פרק 3128. הוא היה לי בית- פרק 3229. הוא היה לי בית- פרק 3330. הוא היה לי בית- פרק 3431. הוא היה לי בית- פרק 3532. הוא היה לי בית- פרק 3633. הוא היה לי בית- פרק 3734. הוא היה לי בית- פרקים 38+3935. הוא היה לי בית- פרק 40 36. הוא היה לי בית- פרק 4137. הוא היה לי בית- פרק 4238. הוא היה לי בית- פרק 4339. הוא היה לי בית- פרק 4440. הוא היה לי בית- פרק 4541. הוא היה לי בית- פרק 4642. הוא היה לי בית- פרק 4743. הוא היה לי בית- פרק 4844. הוא היה לי בית- פרק 4945. הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון

היו לי ארבע שיחות שלא נענו מגפן, אינספור הודעות והמון אורחים לא מרוצים.
לא הצלחתי לעבוד כמו שצריך –בלשון המעטה- ושום דבר חוץ מהמילים של שקד לא הצליח לחדור דרכי.
נניח והיא לא קראה לי 'קסם', נניח והיא לא ציינה תוכניות אמיתיות או בדויות עם הבחור ששכבתי איתו, מאיפה היא ידעה את סיפור החיים שלי?
אלא אם גפן סיפר לה אותו.
"את הולכת לענות לו?" קריס שאלה אותי והסתכלה על הפלאפון הרוטט שלי בקבלה.
"אני עובדת." מלמלתי לעברה.
"כי אם את לא תעני לו, אני אענה לו ולא יהיו לי דברים נחמדים להגיד!" היא הוסיפה. "אני חושבת שאת יכולה לקחת הפסקה." היא סיכמה והנהנה לעברי.
"אני לא צריכה הפסקה." חייכתי חזרה במהירות מופרזת שכנראה עוררה חשד.
"אני אסתדר מאיה, ברצינות, צאי לסיגריה, תגידי לו שהוא בן זונה ותורידי מעצמך את המועקה הזאת." היא הושיטה לי את הפלאפון והחליקה את המקש הירוק. לא מביאה לי להתחמק.
"הלו?" שמעתי מהמכשיר והסתכלתי עליה בבעתה.
ניתקתי.
"באמת? ניתקת לו בפנים? טוב, זאת גם דרך להגיד לו שהוא בן זונה, למרות שאני מציעה אופציות פחות יצירתיות." היא גיחכה ואני גלגלתי עיניים.
הפלאפון חייג שוב ונשמתי עמוק, מתקדמת לחדר העישון של העובדים.
"מאיה? הכל טוב?" הקול שלו נשמע מודאג, כמעט גורם לי לחייך.
"כן..." מלמלתי, בולעת רוק.
"טוב, אני יודע שהבטחתי שנשב היום אבל משהו צץ ואני נוסע לצפון וזה די חרא, אבל נשב מחר?" הוא מלמל אוסף מילים שלא התחבר כמו שצריך למשפט. כל מה שעבר לי בראש זה הצימר שלו והעובדה שהוא נוסע לשם עם שקד ולא טורח להגיד לי את זה.
"אני עסוקה מחר." אמרתי.
"במה את עסוקה מחר?" הוא גיחך.
"אני עובדת."
"כל היום? נו באמת, את מגוחכת." הוא אמר לקו ויכולתי לשמוע את הצחוק שיצא מפיו בקלילות, "אני יודע שאת לא רוצה לדבר, אבל אנחנו נצטרך..." הוא המשיך. מוסיף פן רציני.
"כן." מלמלתי, "אני פשוט עסוקה מחר." חזרתי על עצמי.
"מאיה. עד איזה שעה את עובדת?" שמעתי אותו נאנח.
"לא יודעת. מאוחר."
"מאיזה שעה את עובדת?"
"מוקדם."
"במידה ותהית, אני לא נהנה מהמשחק הזה." הוא גיחך.
"אני צריכה לחזור לעבוד," אמרתי בחדות, "ביי." הוספתי, לא מקשיבה לתגובה שלו ומנתקת. גם אני לא נהנת מהמשחק הזה. בכלל.

כשאני צריכה לחשוב אני אופה.
אז במהלך הלילה אפיתי פאי תפוחים, תריסר מאפינס בטעם קינמון, עוגת תפוזים ופחזניות. מה שהשאיר אותי לחשוב מי יאכל את זה כי אני בטוח לא יכולה להרשות לעצמי את כל הסוכר הזה- הוא יהרוס לי את השיניים ואני אשמין אפילו יותר.
השעה הייתה אחת-עשרה בבוקר כשגפן פתח את הדלת.
"את תלמדי לנעול מתישהו? באמת מאיה, יום יבוא וזה יגמר רע." הוא הכריז, מסתכל עליי וממצמץ לרגע.
"כן, אני תמיד שוכחת." מלמלתי והסתובבתי עם הגב אליו, חוזרת לבצק שהכנתי בשביל הלחמניות.
"לבית שלך יש ריח טוב." הרגשתי את הידיים הגדולות שלו עוטפות אותי ואת הסנטר שלו נח לי על הכתף, כאילו זה מקומו הטבעי. "מאפינס," הוא ציין והתנתק ממני, מתקדם לעבר המגש.
"קינמון," אמרתי בחדות שנייה לפניי שהוא נגס באחד מהם. עברה בי המחשבה לתת לו לאכול אותו. אבל החלטתי שאני לא אדע מה לעשות במידה והוא יתחיל לפרכס.
"ואו, את לא רצית שאני אוכל את המאפינס שלך, אני שוקל להיעלב קצת." הוא אמר אחריי שהחזיר את המאפין למקום, ניחשתי שהיד שלו עוברת לשנייה על העורף, מבולבל מהסיטואציה.
"פרינסס, זה הכל בגלל שאני רוצה לדבר על יום שישי?" הוא שאל והרגשתי אותו שוב קרוב מידי.
"לא. אני פשוט עושה משהו ואתה מפריע, זה לא זמן מתאים." החזרתי, מתקדמת לנקודה הכי רחוקה שאפשר להיות בה באיזור המטבח ונמנעת מלהסתכל עליו.
"מאיה-"
"גאד, אין על מה לדבר. זה היה רק סקס, שכבנו, לא ביג דיל. אתה יכול לחזור לשקד. זה לא מפריע לי." משכתי בכתפיי והסתכלתי עליו, מקווה שהמבט שלי לא מסגיר אותי.
"מה?" הוא הרים גבה, "על מה לעזאזל את מדברת?" הוא הוסיף, נשען על השיש ומנסה לשמור על קשר עין.
"גפן, שנינו יודעים על מה אני מדברת, סימנת עליי וי, קיבלתי את זה, אנחנו בסדר. הכנתי גם פאי אם אתה רוצה, אבל בגלל שאני עסוקה אני אשמח אם תיקח אותו איתך." החזרתי במהירות, לא מצליחה להסתכל בעיניים הכחולות שלו, יודעת שאני אשאב עמוק מידי.
"אוקיי, הכל ממש גרוע." הוא גיחך שוב.
"מה?"
"את קוראת לי גפן רק כשאת ממש עצבנית, את אופה כשאת צריכה לחשוב, איך שקד קשורה לכל העניין?" הוא ניסה לשמור על הרוגע שאפיין אותו.
"שקד יכולה לקרוא לך קסם." ניסיתי להיות אדישה אבל אני בטוחה שהצורה שבה אמרתי את זה הסגירה אותי.
"למה ששקד תקרא לי קסם? אני לא מבין על מה את מדברת מאיה, את צריכה להסביר לי."
"אני לא צריכה להסביר לך שום דבר גפן, סך-הכל שכבנו, היה נחמד, קצת כואב, אבל בפועל נחמד, סביר, אני אחיה, אתה לא בבעלות שלי, אבל אני ממש אשמח אם לא תספר את הסיפור חיים שלי לאנשים כי אני סמכתי עליך כשסיפרתי לך." החזרתי את המבט לעיניים הכחולות והוא הסתכל עליי בהבעת פנים שעוד לא ראיתי עליו. הוא היה כל כך מופתע.
"את חושבת שסיפרתי לשקד על דניאל?" הוא שאל בשקט ואני בתגובה משכתי בכתפיי. "את חושבת שסיפרתי למישהו על דניאל?" הוא הרים את הקול.
"אל תצעק עליי," החזרתי בחדות. כבר הייתה לי דמות גברית בחיים שצעקה עליי, זה מה שחסר לי.
"את יכולה להסביר לי איך זה שכל פעם שאני מרגיש שאני מתקדם איתך צעד קדימה בעצם אנחנו חוזרים שמונה אחורה?" הוא שאל, נראה אבוד לרגע ומנסה לא להוריד את המבט ממני.
"מאיה, את לא מכירה אותי הרבה זמן וזה גורם לי לחשוב שאת לא מכירה אותי בכלל. אני בחיים לא פתחתי את הפה על דניאל." הוא דיבר לאט, מנסה להבהיר את הנקודה.
"אז איך היא יודעת?!" צרחתי. "איך היא יודעת שיש לי סיפור חיים קשה?!" המשכתי, משלבת את הידיים שלי מתחת לחזה.
"כי ביום של המסיבת הפתעה היא כעסה עליי, על זה שאני מארגן אותה ואמרתי לה שאני רוצה לשמח אותך כי היום הולדת שלך זה יום קשה." הוא נאנח, נראה מובס, "היא לא יודעת מעבר לזה. לא ממני." הוא אמר.
שתיקה מביכה.
"זה היה רק סקס אה?" הוא גיחך, מוריד את המבט ממני בשביל לא לראות אותי מהנהנת. "זה מה שאת חושבת שאת בשבילי, רק סקס." הוא דיבר בשקט, לעצמו.
"העדפת להיות בצימר עם שקד במקום לשבת איתי כמו שתכננת, אז כן." משכתי בכתפיי פעם נוספת.
"הייתי בפאקינג אירוע התרמה בגולן, הוא נגמר מאוחר וישנו בצימרים. היו שם עוד אנשים ואני בכלל הייתי בצימר נפרד, אבל היי, זה הריי לא משנה מה אני אגיד עכשיו. זה היה רק סקס לא?" הוא נשמע עצבני.
הו.
היא שיקרה. זה היה עניין של עבודה ואני בחרתי לא להאמין לו מהר מידי.
"מה אני צריך לעשות?" הוא הסתכל עליי באותו מבט נואש, "לקחתי אותך לבית שלי כשאני מכיר אותך בקושי יומיים והיית שיכורה בשביל שכלום לא יקרה לך, הלכתי לתערוכה של אחותך הקטנה, ראיתי חמש עונות של 'יומני הערפד' כי חבר טוב שלך, שאגב מצאתי אותו במיטה שלך, אמר לי שאת אוהבת. רק בשביל שאם תשאלי אותי על זה אני אוכל לזרוק עובדות שירשימו אותך." הוא בלע רוק בכבדות והתקרב אליי.
"קיבלתי את כל הפחדים שלך, ארגנתי לך מסיבת הפתעה, הכרתי לך אנשים, קניתי לך תנור בשביל שתוכלי לעשות את מה שאת אוהבת. למה כלום לא מספיק לך?" בשלב הזה הרגשתי את הנשימות הכבדות שלו שהתאחדו עם שלי.
העיניים שלי התמלאו בדמעות בלי שליטה, לא ידעתי כמה אני חשובה לו עד שהוא ציין את כל מה שהוא עשה. לא ידעתי שהוא ניסה להרשים אותי, לא ידעתי שאני יקרה לו.
"אני צריך להתחנן? מה אני צריך לעשות?" הוא נאנח.
"גפן..." הצלחתי להוציא מהפה.
"את אף פעם לא תתני לי להיכנס לך ללב נכון?" הוא לקח צעד אחורה.
"אני מנסה-"
"את אמרת לי שאת לא תתני לי, אני כנראה אידיוט שפשוט לא מקשיב. אבל אל תדאגי, הבנתי. לקח לי זמן, אבל הבנתי." הוא הנהן והתקדם ליציאה, טורק את הדלת וגורם לי לקפוץ בפתאומיות.
מעולם לא חשבתי שדירת שני-החדרים שלי יכולה להרגיש ריקה יותר. היא כנראה משקפת את הלב בצורה מושלמת.

--------------------

דברו אליי וזה :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

מאיה ... עקוב אחר מאיה
שמור סיפור
לסיפור זה 37 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Efrat Erez
Efrat Erez
אפשר לדרג במרתק, מצחיק, מרגש, יצירתי...
למה אין אפשרות לדרג בעצוב? שובר את הלב? בא לשלוח חיבוק?
ריסקת לי את הלב.
הולכת להמשיך לקרוא.
הגב
דווח
Lili P
Lili P
בוקר בוקר בוקרררר ועוד לא התחלנו אותו עם גפן ומאיה...
הגב
דווח
guest
חובה המשך !!! קשה לחכות ככה!! את כותבת פשוט מדהים ואני לא יכולה להפסיק לקרוא!
הגב
דווח
טען עוד 35 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 32
הוא היה לי בית- פרק 32
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 8
הוא היה לי בית- פרק 8
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 23
הוא היה לי בית- פרק 23
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון
הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון
מאת: מאיה ...
סיפורים אחרונים
תחבק אותי
תחבק אותי
מאת: Imagine me
עם הארטיק על הספסל
עם הארטיק על הספסל
מאת: כותב למגירה
כשהחושך שולט, כל נקודת אור נדמית כפרי הדמיון.
כשהחושך שולט, כל נקודת אור נדמית כפרי הדמיון.
מאת: לין ק
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan