כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
4

הוא היה לי בית- פרק 42

"אז בולשיט"

תוכן עניינים 1. הוא היה לי בית- פרק 12. הוא היה לי בית- פרק 23. הוא היה לי בית- פרק 34. הוא היה לי בית- פרק 45. הוא היה לי בית- פרק 56. הוא היה לי בית- פרק 67. הוא היה לי בית- פרק 78. הוא היה לי בית- פרק 89. הוא היה לי בית- פרק 910. הוא היה לי בית- פרק 10 11. הוא היה לי בית- פרק 1112. הוא היה לי בית- פרק 1213. הוא היה לי בית- פרק 1314. הוא היה לי בית- פרקים 14+15 15. הוא היה לי בית- פרק 1616. הוא היה לי בית- פרק 1717. הוא היה לי בית- פרק 1818. הוא היה לי בית- פרקים 19+2019. הוא היה לי בית- פרק 2120. הוא היה לי בית- פרק 2221. הוא היה לי בית- פרק 2322. הוא היה לי בית- פרק 2423. הוא היה לי בית- פרק 2524. הוא היה לי בית- פרקים 26+2725. הוא היה לי בית- פרק 2826. הוא היה לי בית- פרקים 29+3027. הוא היה לי בית- פרק 3128. הוא היה לי בית- פרק 3229. הוא היה לי בית- פרק 3330. הוא היה לי בית- פרק 3431. הוא היה לי בית- פרק 3532. הוא היה לי בית- פרק 3633. הוא היה לי בית- פרק 3734. הוא היה לי בית- פרקים 38+3935. הוא היה לי בית- פרק 40 36. הוא היה לי בית- פרק 4137. הוא היה לי בית- פרק 4238. הוא היה לי בית- פרק 4339. הוא היה לי בית- פרק 4440. הוא היה לי בית- פרק 4541. הוא היה לי בית- פרק 4642. הוא היה לי בית- פרק 4743. הוא היה לי בית- פרק 4844. הוא היה לי בית- פרק 4945. הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון

זה היה קצת בלתי נסבל.
הוא לא הפסיק להתחכך בשקד ואחריי שקריס ויונתן הלכו הם הצטרפו אליי ואל ענת.
מסתבר שענת וגפן מכירים מהצבא –גם מהתעשייה- אבל הם מעבירים את אותה הצגה ביחד כבר שנה וקצת.
והיא אמרה שהיא מרגישה כמו אחותו הקטנה.
שקד נשכבה על הרגל שלו בזמן שהוא ישב מולי. ענת המשיכה לספר על השירות שלהם ועל זה שהיא שכחה את הטקסט שלה ומפה לא הקשבתי.
היד של גפן עברה בעדינות על הכתף של שקד, כמו שהיא עברה על שלי לפני שנרדמנו בלילה שהוא אמר שיש לו רגשות אליי.
כביכול. רגשות כביכול.
הוא לא הסתכל לכיוון שלי אפילו, משתתף בשיחה עם ענת ואני הוצאתי פה ושם קולות שמביעים את ההתעניינות שלי בסיפור.
היד שלו המשיכה לטייל על הבחורה הזאת.
ובטח שהיא תמשיך לטייל עלייה.
היא פאקינג מושלמת. הרגליים שלה ארוכות והבטן שלה שטוחה. היא מוכנה לרדת לו במקום ציבורי. היא מכירה אותו. הוא מכיר אותה.
היא כל כך יפה.
"אני חושבת שאני אזוז..." מלמלתי פתאום ונעמדתי.
"מה? כבר?" ענת שאלה והרגשתי את המבט של גפן לרגע עליי, מרים גבה.
"כן, אמרתי ליואב שאני לא אשאר הרבה." חייכתי באילוץ, מקווה שהיא לא תעלה על זה מהר.
"טוב, אני אדבר איתך מחר. נלך לשופינג הזה!" היא נעמדה גם בשביל לחבק אותי. "היה לי כיף סוף סוף להכיר אותך!" היא הוסיפה והסתכלה עליי, מחייכת בכנות ואני החזרתי לה כמה מחמאות משל עצמי.
"ביי..." מלמלתי לכיוון גפן שרק הנהן לכיווני, מסתכל רק לשנייה וחוזר להתעסק בשקד.
נפרדתי מיואב שהציע להסיע אותי אבל סירבתי.

המונית הגיעה מהר ממה שציפיתי והנסיעה הייתה קצרה במיוחד כי גרנו באותו האיזור.
נכנסתי לדירה הקטנה והורדתי את השמלה שלבשתי, מחליפה אותה בחולצה הענקית של דוני שאני ישנה בה, מתקדמת לשירותים בשביל להוריד את האיפור המועט שהיה עליי.
"את באמת צריכה ללמוד לנעול את הדלת. זה לא הקיבוץ, את יודעת." הקול של גפן גרם לי לקפוץ כשיצאתי מהשירותים.
"וואט דה פאק?" ניסיתי להסדיר את הנשימה שלי.
"בקלות יכולתי להיות רוצח." הוא ניסה להסביר את הפואנטה שלו, נראה משועשע.
הוא הוריד את החולצה שלו.
"מה אתה עושה?" שאלתי ושילבתי את ידיי מתחת לחזה.
"מה נראה לך שאני עושה?" הוא שאל בחזרה, לא מרפה מהפנים המשועשעות שלו ופותח את הכפתורים של הג'ינס הרפוי שהוא לבש.
"גפן?" מלמלתי, מנסה להוריד את המבט משרירי החזה שלו.
"זה גס רוח לבהות באנשים," הוא גיחך, מחקה אותי ללא בושה.
"למה אתה פה?" מצאתי את הכוח לשאול.
"שלחת אותי להזדיין לא?" הוא החזיר ואני לא ידעתי להגיד שוב איך הוא מצא את עצמו כל כך קרוב אליי, או איך הפה שלו ידע להעביר את הנשיקות הקטנות והמדוייקות האלה על הצוואר שלי.
"גפן." מלמלתי.
"מה?" הוא עצר והצמיד את המצח שלו לשלי, מסתכל עליי לשם שינוי. "את עומדת להגיד שאת לא רוצה את זה? שאני לא יכול לעשות את זה? שזה לא מה שאני רוצה אולי?" הוא זלזל במשפטים שיצאו לי קודם מהפה.
"ואם כן?"
"אז בולשיט." הוא צחקק והפה שלו מצא את שלי, ברוגע, בעדינות, כאילו יש לנו את כל הזמן שבעולם. הנשיקה השתנתה במהירות לאחת רעבה יותר, נואשת יותר, עם הרבה יותר מגע גופני.
הרגשתי כאילו הידיים שלו רק מחפשות במה לגעת, מה להרגיש.
החולצה שלבשתי וכיסתה אותי מצאה את עצמה על הרצפה והעיניים הבוחנות שלו היו על כל חלק ממני, גורם לי לרצות להיקבר מתחת לאדמה ולהתחרט על כל העניין.
"את כל כך יפה מאיוצי," הוא אמר והסתכל לי בעיניים, כאילו במקביל אומר, 'אני מתכוון לזה' ואיך אפשר לא להאמין?
"אתה מגוחך." מלמלתי.
"ואת שלי." הוא החזיר והשפתיים שלו מצאו את שלי שוב, לא מאפשר לי לעכל את מה שהוא אומר.

מאיה ... עקוב אחר מאיה
שמור סיפור
לסיפור זה 18 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
בכל פרק מצליחה לרגש,כולי בציפייה לפרק הבא
הגב
דווח
guest
אפשרי דחוףףףףף בזזזה הרגעע עוד פרק??
הגב
דווח
Aviya Braham
Aviya Braham
עוד עוד עוד עודדדד .... מוכשרת בטירוףף!!!
הגב
דווח
טען עוד 18 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה