כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

הוא היה לי בית- פרקים 29+30

כשמאיה עושה טעות. (מכיל תוכן מיני)

תוכן עניינים 1. הוא היה לי בית- פרק 12. הוא היה לי בית- פרק 23. הוא היה לי בית- פרק 34. הוא היה לי בית- פרק 45. הוא היה לי בית- פרק 56. הוא היה לי בית- פרק 67. הוא היה לי בית- פרק 78. הוא היה לי בית- פרק 89. הוא היה לי בית- פרק 910. הוא היה לי בית- פרק 10 11. הוא היה לי בית- פרק 1112. הוא היה לי בית- פרק 1213. הוא היה לי בית- פרק 1314. הוא היה לי בית- פרקים 14+15 15. הוא היה לי בית- פרק 1616. הוא היה לי בית- פרק 1717. הוא היה לי בית- פרק 1818. הוא היה לי בית- פרקים 19+2019. הוא היה לי בית- פרק 2120. הוא היה לי בית- פרק 2221. הוא היה לי בית- פרק 2322. הוא היה לי בית- פרק 2423. הוא היה לי בית- פרק 2524. הוא היה לי בית- פרקים 26+2725. הוא היה לי בית- פרק 2826. הוא היה לי בית- פרקים 29+3027. הוא היה לי בית- פרק 3128. הוא היה לי בית- פרק 3229. הוא היה לי בית- פרק 3330. הוא היה לי בית- פרק 3431. הוא היה לי בית- פרק 3532. הוא היה לי בית- פרק 3633. הוא היה לי בית- פרק 3734. הוא היה לי בית- פרקים 38+3935. הוא היה לי בית- פרק 40 36. הוא היה לי בית- פרק 4137. הוא היה לי בית- פרק 4238. הוא היה לי בית- פרק 4339. הוא היה לי בית- פרק 4440. הוא היה לי בית- פרק 4541. הוא היה לי בית- פרק 4642. הוא היה לי בית- פרק 4743. הוא היה לי בית- פרק 4844. הוא היה לי בית- פרק 4945. הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון

פרק 29

כמה דקות אחריי ההכרזה הלא דרמטית במיוחד שלי על זה שאני והוא לא נהיה אף פעם ביחד, גפן הלך. הוא אמר שיש לו עוד סידורים ותאכלס הוא בא רק בשביל להביא לי את האובן.
הוא ועילאי החליפו מספרים ואפילו אמרו שהם יצאו לבירה מתישהו, ככה זה שני אנשים חברותיים מידי.
רק איתי הוא לא היה חברותי, מר שרוני. רק איתי הוא תמיד מרגיש לא בנוח ורק אליי הוא פשוט לא מתחבר.
"אז?" עילאי הסתכל עליי אחריי שהוא יצא מהדלת.
"אז?" החזרתי מבט תמוה ובחנתי את הבקבוק שעמד כמעט ריק. חיסלנו כמעט בקבוק שלם, אני והוא.
"כמה פעמים שכבת איתו?" הוא מצמץ לעברי והתיישב קרוב על הספה.
"לא שכבתי איתו."
"אז למה הוא היה רגוע כל הזמן חוץ מהפעמים שדיברנו על חיי המין הריקים מתוכן שלך?" עילאי שאל ואני גיחכתי.
"אתה חי בקוקוס עיל, ביני לבין גפן אין כלום. כאילו, אף פעם לא יהיה גם, לגמריי לא בליגה שלי. הבחור פאקינג דוגמן ואני באה באריזה שבורה עם אופי פגום." המשכתי לצחוק לעברו, "פלוס הוא חבר של שקד פאקינג פרנקל." גלגלתי עיניים בסוף.
"יש לו חברה?" הוא שאל ולקח עוד לגימה מהמשקה.
"יאפ, אחת השוות, ראיתי אותה יורדת לו מאחוריי מועדון אתמול." אמרתי כדרך אגב והוא נחנק.
"איך לעזאזל ראית או- מה?" הוא קטע את עצמו ופרץ בצחוק מתגלגל, גורם לי להצטרף.
"רק את מאיה שוורץ, רק את יכולה לראות דברים כאלה." הוא הצליח למלמל.
"כן, עכשיו אני לא יכולה להפסיק לראות את זה, זה כאילו מאותו הרגע הדבר היחיד שאני רואה כשאני מסתכלת עליו זה את שקד על 4 מולו. זה נורא." אמרתי בתגובה, גם מוצאת את עצמי צוחקת. למרות העניין הרציני.
"את רוצה להגיד שאין בינכם כלום? אני בדרך כלל כל כך טוב בלקרוא מתח מיני. דאמ." הוא החזיר.
"התמזמזנו פעם אחת." אמרתי פתאום והוא הסתכל עליי בהרמת גבה.
"ידעתי, אין כלום עלאק." הוא התקרב עוד קצת. "יש לי התערבות להציע." הוא אמר, כשהיה קרוב מספיק שאני ארגיש את הנשימות שלו על העורף שלי.
"נו."
"מתערב, שלראות אותה על ארבע מולו חירמן אותך." הוא העביר מבט בוחן על הפנים שלי במהירות ואני בלעתי רוק.
"ידעתי!" הוא אמר והחיוך שלו היה ערמומי, "את באמת לא עשית סקס מאז שחר מאיה? זה היה בערך בעידן הקרח!" הוא הוסיף.
"אני חושבת שקרום הבתולין שלי חזר. אני מסתדרת איתו דווקא. אנחנו ביחסים טובים." אמרתי בתגובה ושנינו צחקנו, מסיימים את הבקבוק.
"אני שיכורה." מלמלתי.
"יופי." הוא החזיר, כשהפסקנו לצחוק והפעם אני התקרבתי אליו, קוברת את הפנים שלי בצוואר שלו ומעבירה נשיקות קטנות כמו שעשיתי לגפן. המחשבה על גפן נעלמת בשנייה שהוא מנתק את הגוף שלו ממני ומסתכל לי בעיניים.
"מאיוצ?" הוא שאל בכמעט לחישה ואני החזרתי לו מבט שמסמן שאני בסדר עם זה, שאני צריכה את זה, שאני צריכה לנסות להרגיש משהו.
אני לא יכולה להמשיך להיות כל כך ריקה מבפנים. ואם אין בי רגשות כבר כל כך הרבה זמן אז אולי מה שאני צריכה זה חיבור פיזי למישהו, אולי לקצת, אולי לרגע.
"את בטוחה שאת רוצה לחצות את הקו הזה?" הוא שאל ברצינות, עדיין בקול שקט.
אני בתגובה הצמדתי את השפתיים שלי לשלו בכל הכוח שהיה לי, מביאה לגוף שלי להחליט במקומי. תוך כמה שניות הוא התאפס ונישק אותי חזרה.
המכנס שלי מצא את עצמו על הרצפה והידיים שלו היו על החולצה שלי, מה שגרם ללב שלי לפעום מהר מהרגיל. אף גבר חוץ משחר לא ראה אותי בלי חולצה והוא תמיד גרם לי להרגיש כל כך שמנה כשהורדתי אותה, או כשהוא ביקש שאני אשאר איתה.
הוא תמיד ידע איך להוריד מהביטחון שלי, עם סטירות קטנות לאגו.
'את נראית כל כך טוב עם הבגדים שלי' המילים של גפן הדהדו לי באוזן לרגע, כאילו מעלה לי את הביטחון והרגשתי את הידיים של עילאי מרחיקות את החולצה מהגוף שלי.
הוא הסתכל עליי לרגע במבט בוחן ואני התחרטתי על ההחלטה הזאת, על זה שיש עדיין אור יום ועל זה שאכלתי היום משהו בכלל.
"וואו." הוא מלמל ולא הביא לי להכיל את ההלם מהתגובה שלו כשהשפתיים שלו הגיעו לכל פינה בגוף שלי, "שחר דביל. גפן מפגר. ואת. את מושלמת." הוא מלמל כשהיה ליד האוזן שלי.
והנשיקות הפכו לנגיעות והרגשתי את עצמי רטובה כמו שלא הייתי כבר שנים, כשהוא התחיל להחדיר את עצמו לתוכי מצאתי את עצמי מוציאה אנחת כאב קלה מהפה.
לא הייתי רגילה לזה ואומנם שחר היה יותר גדול ממנו, עברו 3 שנים.
וזה כאב כמו ביס מכלב.
"לאט..." הצלחתי למלמל וראיתי אותו מהנהן, מקשיב לי.
זכרתי את הסקס עם שחר שפמפם אותי כאילו אני חיה, שפעם אחת סטר לי תוך כדיי, את ההערות המשפילות.
זה היה כל כך שונה.
החוויה של להיות עם מישהו שמקשיב לרצונות שלי, שקורא את שפת הגוף שלי, שאוהב את מה שהוא רואה.
הוא התחיל לזוז מהר יותר ואני התחלתי להנות מהקצב, מרגישה את עצמי קרובה.
"מאיו..." הוא מלמל ואני הנהנתי.
"בחוץ..." הספקתי להגיד בשביל שהוא לא יגמור בתוכי, הוא היה בלי קונדום ואני לא הייתי על גלולות כבר שנים.
הוא הקשיב ויצא ממני שנייה אחריי שגמרתי וגמר בעצמו.
'מה קרה פה עכשיו?' שאלתי את עצמי תוך כדיי התנשפות.
ככה מרגיש סקס טוב?

פרק 30

זאת הייתה טעות.
זאת הייתה פאקינג טעות ועכשיו הוא נרדם.
שמתי חולצה של דוני שאני ישנה בה, והחלטתי שאני אשן על הספה הלילה. אני יכולה לעבור את זה. בבוקר אני אכין קפה ונצחק מזה כאילו זה בדיחת השנה.
אבל זה לא בדיחת השנה, זה רק סקס.
סקס שלא היה גרוע.
סקס שגמרתי ממנו.
זה רק סקס.
זה עילאי.
עילאי שבגיל 4 מרח לי נזלת על השמלה ובגיל 8 החביא את המפתח של הבית שלי מתחת לאוטו.
עילאי שהשתכר איתי בפעם הראשונה ששתיתי. עילאי שהחזיק לי את השיער בפעם הראשונה שהקאתי.
עילאי שתמיד היה אח והמחשבה על זה גרמה לי לרצות להוציא את כל מה שאכלתי היום.
המחשבה על זה שהוא ראה אותי ערומה, שהוא ראה אותי בכל מה שאני, שהוא ידע לכמה רגעים כמה אני גרועה בזה וכמה לזיין אותי זה כמו לזיין דיקט –שחר הזכיר לי את זה הרבה בזמנו-.
עילאי שעלול לראות פתאום מעבר לחיוך הגדול שאני פורשת על הפנים ועלול לשאול שאלות.
וכל מה שחסר לי בחיים זה שאלות.
דפיקה בדלת העירה אותי והסתכלתי במהירות על השעון של המיקרו שהיה מולי וקרוב יחסית –דירה קטנה, סלון ומטבח ביחד, אני ענייה- תשע בבוקר. מתי נרדמתי?
"רגע!" מצאתי את הכוח להגיד ושמתי את המכנס הראשון שמצאתי, פותחת את הדלת.
גפן.
"מה אתה עושה פה?" מלמלתי. מובכת ועם כאב ראש מתפתח.
"אנחנו צריכים לדבר." הוא נשען על המשקוף ובחן את המראה שלי.
"לא אנחנו לא, גפן, הכל טוב." חייכתי את החיוך הכי אמיתי שמצאתי.
"בולשיט. את יכולה להביא לי להיכנס?" הוא שאל וניסה להתקדם, אבל חסמתי אותו.
"זה לא זמן טוב." אמרתי.
"למה? את ממהרת?" הוא שוב העביר מבט איטי על מה שלבשתי, בוחן כל פינה בגוף שלי ומוריד את הביטחון ברמה מעוררת בחילה.
"לא. זה פשוט לא זמן טוב." אמרתי שוב, לא זזה מהמקום שלי.
"את מגוכחת." הוא גיחך והזיז אותי בתנועה קלילה, מסתכל מסביב.
המבט שלו וגם ההליכה נעצרו על חדר השינה שלי, עם הדלת הלא סגורה.
עילאי עדיין לא התעורר, למרות הקול הגבוה שלי, הוא היה ערום ורק חלק ממנו היה מכוסה בסדין שאני ישנה איתו בדרך כלל בקיץ.
גפן נראה בהלם.
"את עושה לי את המוות על שקד בזמן שאת מזדיינת עם הבחור הראשון שאת פוגשת מהעבר שלך?" הוא הסתכל עליי בחדות.
"הוא לא הבחור הראשון שאני פוגשת ואני לא עושה לך את המוות על שקד, קסם," רציתי להמשיך אבל נעצרתי כי הכינויי שלו נפלט ממני והעיניים שלי פגשו את שלו.
"אני לא חייבת לך הסברים ואתה לא חייב לי הסברים. אני רק הבחורה-"
"כן, את רק הבחורה שדרסה אותי, נמאס לי לשמוע אותך אומרת את זה. אבל נחמד שאת יודעת מה המקום שלך בחיים, אה?" הוא קטע אותי ולא הוריד את המבט ממני.
"אף פעם לא חשבתי אחרת," משכתי בכתפיי, אני חייבת לציין שלשמוע אותו אומר את זה צרם לי באוזן.
זה לא היה כמו להגיד את זה בעצמי, זה היה סופי וחד ונועד בשביל להבהיר.
"כן, כי שאקי מושלמת, רק רציתי לוודא שאת יודעת שאני מאוהב בה. והקשר שלי ושלה חשוב לי. אז אל תדפקי את זה עם הפה שלך, שגם ככה לא נסגר אף פעם." הוא גלגל עיניים לעברי והסתכל עליי באדישות.
"אני לא אגיד כלום. לאף אחד." אמרתי במהירות.
זה מה שאני בשבילו, הבחורה שדרסה אותו ומאז לא הפסיקה לבלבל לו את השכל, מדברת בלי הפסקה.
"אני אראה אותך כבר, ד"ש לעילאי." הוא אמר והסתובב, נעלם במהירות.
וידעתי שהוא לא מתכוון לזה, ידעתי שאני לא אראה אותו יותר.
ואני לא יודעת למה, אבל זה לא הרגיש נכון.

----

עוד כמה פרטים על העבר של מאיה...
שתפו אותי וזה, כרגיל :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

מאיה ... עקוב אחר מאיה
שמור סיפור
לסיפור זה 26 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אנונימית 1
אנונימית 1
הצעת חוק פרק 1 בבוקר ככה להתחיל את היום בסבבה פרק 1 לצהריים לפני השנ"צ שיהיה סבבה ופרק 1 לילה ככה שיהיה לילה טוב חחח מי בעד ??
הגב
דווח
guest
חחח ממש!!
הגב
דווח
guest
את מדהימהה! כתיבה ממכרת חובה להפוך את זה לספר אמיתי! מחכה כבר להמשך
הגב
דווח
טען עוד 26 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
עם הארטיק על הספסל
עם הארטיק על הספסל
מאת: כותב למגירה
כשהחושך שולט, כל נקודת אור נדמית כפרי הדמיון.
כשהחושך שולט, כל נקודת אור נדמית כפרי הדמיון.
מאת: לין ק
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
החורף האחרון
החורף האחרון
מאת: טלי טל
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan