כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

הוא היה לי בית- פרק 17

כשמאיה בטוחה שהיא וגפן ידידים

תוכן עניינים 1. הוא היה לי בית- פרק 12. הוא היה לי בית- פרק 23. הוא היה לי בית- פרק 34. הוא היה לי בית- פרק 45. הוא היה לי בית- פרק 56. הוא היה לי בית- פרק 67. הוא היה לי בית- פרק 78. הוא היה לי בית- פרק 89. הוא היה לי בית- פרק 910. הוא היה לי בית- פרק 10 11. הוא היה לי בית- פרק 1112. הוא היה לי בית- פרק 1213. הוא היה לי בית- פרק 1314. הוא היה לי בית- פרקים 14+15 15. הוא היה לי בית- פרק 1616. הוא היה לי בית- פרק 1717. הוא היה לי בית- פרק 1818. הוא היה לי בית- פרקים 19+2019. הוא היה לי בית- פרק 2120. הוא היה לי בית- פרק 2221. הוא היה לי בית- פרק 2322. הוא היה לי בית- פרק 2423. הוא היה לי בית- פרק 2524. הוא היה לי בית- פרקים 26+2725. הוא היה לי בית- פרק 2826. הוא היה לי בית- פרקים 29+3027. הוא היה לי בית- פרק 3128. הוא היה לי בית- פרק 3229. הוא היה לי בית- פרק 3330. הוא היה לי בית- פרק 3431. הוא היה לי בית- פרק 3532. הוא היה לי בית- פרק 3633. הוא היה לי בית- פרק 3734. הוא היה לי בית- פרקים 38+3935. הוא היה לי בית- פרק 40 36. הוא היה לי בית- פרק 4137. הוא היה לי בית- פרק 4238. הוא היה לי בית- פרק 4339. הוא היה לי בית- פרק 4440. הוא היה לי בית- פרק 4541. הוא היה לי בית- פרק 4642. הוא היה לי בית- פרק 4743. הוא היה לי בית- פרק 4844. הוא היה לי בית- פרק 4945. הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון

אני וגפן התכתבנו שלושה ימים ברצף.
אני לא אומרת שום דבר וזה לא אומר שום דבר. זאת פשוט עובדה.
כל פעם שחשבתי שאין לי על מה לדבר איתו יותר הוא זרק עובדה משוגעת על ג'ירפות בשביל להוכיח לי שאין יותר עובדות שאני יכולה לזרוק עליו.
זה המשיך לסלפי פעם בשעה כתמונת מצב והסתכם ב'לילה טוב' ו'בוקר טוב' בהתאם לשעה. לא יחסתי לזה חשיבות גדולה מידי כי מסתבר שבשתיקה החלטנו לשים את כל עניין השפתיים המרפרפות שלו מעל שלי מאחורינו.
לשם שינוי, אני יכולה להגיד שאני וגפן שרוני ידידים. וזה לא רק חשיבה של בחורה משוגעת שדרסה אותו, אלא עובדה בשטח.
אנשים שהם לא ידידים אחד של השנייה, לא שולחים לאנשים אחרים תמונות שלהם מהעבודה. כשבמקרה שלו זה השקה של משקפיי רייבן ובמקרה שלי זה המדים המכוערים של המלון.
אנחנו לגמרי ידידים.
ואני לגמריי בסדר עם זה.
"את מוכנה?" קריס התפרצה לדירה שלי בזמן ששמתי מסקרה.
"מה הקטע לא לדפוק?" שאלתי בתגובה והסתכלתי עליה במבט בוחן. "אוקיי, אני חייבת להחליף בגדים." אמרתי כשראיתי שהיא לובשת שמלה, שמה אודם בולט, איילינר, סומק ועקבים.
בזמן שאני הייתי בג'ינס שחור עם קרעים וגופיה פשוטה בצבע בורדו, בקושי מאופרת.
"את באמת צריכה." היא אמרה. "אבל אין לנו זמן לזה." הוסיפה ומשכה את היד שלי, לוקחת את התיק ששכב על המיטה איתה.
"אמרת שזה לא מסיבה." ציינתי.
"היית באה אם זאת הייתה מסיבה?" היא הסתכלה עליי כשנכנסנו למונית ואני שתקתי בזמן שהיא אמרה לנהג את הכתובת.
"יש לי אודם בתיק." היא אמרה ושלפה שלושה אודמים. כשקריס בסביבה תמיד יהיה אודם מעורב בסיפור.
הנהנתי ובחרתי באחד שהיה בצבע של הגופייה שלי.
הייתי צריכה להתאפר יותר. אוף.
הגענו לדירה מפוארת מידי לטעמי בצפון תל אביב וקריס שוב לא טרחה לדפוק, ראינו את יונתן בכניסה עם כמה אנשים והיא משכה אותו לחיבוק –ארוך מהרגיל, אם לבחון את זה לעומק- שהסתיים בנשיקה מהירה על השפתיים.
הוא הציג אותה לאנשים שהיו סביבו ואני עמדתי שם. תוהה למה אני במקום הזה כשיכולתי לעשות מרתון מושלם של כל הפרקים שפספסתי של יומני הערפד.
"זאת מאיה." קריס הציגה אותי.
"מאיה, היי, לא ראיתי אותך!" יונתן משך גם אותי לחיבוק, כאילו אנחנו חברים מהגן. "זה גיא, יואב ושיר." הוא הציג את האנשים מולי.
אוקיי את שיר ריידר הכרתי כי זאת פאקינג שיר ריידר.
את יואב הכרתי כי הוא משחק בסדרה הישראלית היחידה שאני רואה.
"היי..." מלמלתי.
"בואו למטבח, נארגן לכן משהו לשתות." יונתן קבע והתקדמתי ישירות אחריו. רואה כל מיני אנשים מוכרים חלקית בסלון –ואת הפרצוף המתרגש של קריס-.
גפן היה במטבח.
גפן היה פה והוא דיבר עם מישהי שזיהיתי כשקד פרנקל. כי פעם הייתי ילדה ופעם היא שיחקה בסדרה שדניאל ראה. וגם כי היא שיחקה שם עם רונן לייבוב שהוא ללא ספק גיבור ילדותי.
"בירה, לא משנה איזה." חייכתי אליו באילוץ כששמתי לב שהתשובה שלי מתעכבת.
הוא הושיט לי בקבוק גולדסטאר וראיתי שגפן עדיין לא שם לב אליי, מדבר עם עוד אנשים בזמן שהראש של שקד נח בשלמות על הכתף שלו.
היא פאקינג מושלמת.
וזה בסדר.
כי אני וגפן ידידים והוא נראה כל כך שליו ונינוח עם הראש שלה קרוב.
והוא נראה רגוע. הוא אף פעם לא נראה רגוע לידי.
"איפה אפשר לעשן?" שאלתי את יונתן פתאום.
"במרפסת" הוא חייך והצביע לכיוון הסלון.
"אני אבוא איתך." יואב חייך אליי. סיגריה עם יואב גנור. נחמד.
"אז, את לא נראית כאילו את רוצה להיות פה..." הוא חייך כשהתיישבנו.
"זה... שונה." החזרתי והסתכלתי עליו, הוא הנהן.
"כן, גם אני עדיין לא רגיל למסיבות האלה. זה הכל דיי חדש לי..." הוא החזיר בכנות וזה היה תורי להנהן.
"כאילו, חברים שלי פה," הוא משך בכתפיו. "ומלא אנשים שאיתי בצבא, שהם כמו אחים אבל. עדיין." הוא המשיך.
"אתה עדיין בצבא?" שאלתי בהרמת גבה.
"כן," הוא גיחך. "דחיתי את השירות בשנה וחצי כי צילמנו סדרה ובסוף התגייסתי עם גפן באותו יום. את מכירה את גפן שרוני?" הוא שאל כדרך אגב.
"גם גפן עדיין בצבא?" חשבתי בקול וראיתי את יואב מרים גבה בתגובה. הוא עדיין בצבא. איך לא ידעתי את זה?
כי רק עכשיו נהיינו ידידים, עניתי וסטרתי לעצמי מנטלית.
"אז, מתי אתה משתחרר?" שאלתי אחרי שהבנתי שהשתיקה ארוכה מידי.
"אני בן 22," הוא אמר, כאילו קורא את המחשבות שלי.
"הו."
"ואני משתחרר עוד חודש." הוא חייך ואני החזרתי חיוך.
"מה איתך? מה את עושה? איך מצאת את עצמך פה?" הוא נראה מעוניין באמת לשמוע.
"אני? אני חברה של קריסטין, שזה נראה לי דיי ברור איך היא מצאה את עצמה פה." הסתכלתי לכיוון הסלון והנהנתי לעברה. היא ישבה על יונתן והוא נישק את הלחי שלה בדיוק ברגע הזה, מה שגרם לי וליואב לצחוק. היה קל להעביר איתו שיחה.
במקביל הרגשתי מבט נוסף עליי, רואה את גפן בוחן אותי והפרצוף שלו כבר לא היה נינוח כמו שהוא היה במטבח.
ידעתי שהוא אף פעם לא מספיק רגוע כשאני בסביבה. אבל מה אפשר לצפות מבן אדם להרגיש כשמישהי שדרסה אותו נמצאת במסיבה שהוא לא שקל להזמין אותה אליה.
לא שציפיתי, כן?
החזרתי את המבט ליואב ואחריי כמה דקות של שיחה הצטרף אלינו לסיגריה מישהו שהציג את עצמו ירין והרגשתי מספיק נינוחה בשביל לחייך ולצחוק ולחשוב מחשבות בריאות ולא להתמקד ברצפה.
"אני הולכת להביא לי משהו לשתות, רוצים משהו?" שאלתי אחריי כמה דקות שישבתי בלי בירה ביד.
"שתחזרי מהר." ירין חייך וחשף שיניים ישרות ולבנות להפליא.
למי יש שיניים כאלה? או חיוך כזה לצורך העניין?
החיוך של גפן לא פחות יפה. הזכרתי לעצמי. אבל גפן ואני ידידים.
ואני בכלל לא חושבת עליו בצורה הזאת.

התקדמתי למטבח, מחליפה כמה מילים עם שיר –פאקינג- ריידר ומברכת אותה על האלבום החדש.
"כמה שתית?" קול מוכר נשמע מאחוריי.
"בירה." מלמלתי לעברו.
"בירה ומה עוד?" הוא שאל.
"בירה וזהו. אתה לא צריך לדאוג גפן," ניסיתי לחייך בזמן שהוצאתי בקבוק נוסף מהמקרר.
"אולי מספיק?" הוא שאל והסתכל ביני לבין הבירה שלי.
"גפן, אני יודעת לשלוט בשתייה שלי ואני לא משתכרת מבקבוק בירה." גלגלתי עיניים.
"כן, ראיתי איך את שולטת בשתייה שלך." הוא הסתכל עליי במבט נוקב.
"וואו." מלמלתי ולקחתי נשימה עמוקה, נעזרת בפותחן בשביל לפתוח את הבקבוק שלקחתי.
"את מגוחכת, תני לי." הוא אמר כשראה שאני לא מצליחה וחטף את הפותחן והבירה מהיד שלי. "מה את עושה פה בכלל?" הוא שאל כדרך אגב.
"קריס הייתה צריכה שאני אבוא." עניתי.
"כן, אני רואה. את מאוד חסרה לקריס." הוא ענה בציניות שפתאום הצלחתי לזהות.
"מה?"
"אמרתי שבשביל מישהי שבאה בשביל חברה שלה את מוצאת את הזמן בשביל לשבת עם אנשים אחרים. ועדיין לא מצאת זמן להגיד לי שלום." הוא המשיך להסתכל עליי.
"לא ראיתי אותך עד עכשיו."
"את הסתכלת לי בעיניים לפניי שעה." הוא גיחך.
"זה לא שרצת להגיד לי שלום בעצמך, אה?" הייתי מוכנה למתקפה. לא אהבתי את הטון הלא נעים שיצא ממנו. כמעט כמו ביום הראשון שהכרנו.
אני וגפן כבר הגענו לשלב הידידות, אז למה אנחנו הורסים את זה?
"בייב, אני עדיין מחכה לבירה שלי..." קול שלא הכרתי נשמע במטבח ושנינו העברנו את המבט שלנו לשקד פרנקל שהתקרבה לכיווננו, נעמדת על יד גפן ומכניסה את היד שלו לשלה.
"ואת?" היא שאלה אותי.
"מאיה..." מצאתי את עצמי אומרת. ראיתי שהיד השניה של גפן נמצאת לכמה שניות על העורף שלו. הוא שוב לא נינוח וזה כנראה שוב בגללי.
כי הוא אף פעם לא רגוע לידי.
"אני אזוז." מלמלתי ותפסתי את הבירה שגפן פתח לי.
"רגע. מאיה מה? שאני אעקוב אחרייך באינסטוש." היא חייכה אליי, הקול שלה היה גבוה ממה שציפיתי. קופצני קצת אפילו. היא הייתה רזה יותר במציאות מבטלוויזיה ועם איפור מדוייק להפליא.
"מאיה שוורץ." חייכתי באילוץ.
"מה, לא אמרו לך לאן את הולכת?" היא שאלה כדרך אגב והעבירה מבט על הגוף שלי, בוחנת את הביגוד שלי.
"משהו כזה." מלמלתי, מרגישה את הדם עולה לי לראש ויודעת כמה אדומה אני אהיה תוך שניות.
"כן, גם אני התלבטתי בין המאפרות, בסוף נסגרתי על דנה שביט." היא חייכה.
"מגניב." לא ידעתי מה להוסיף.
"זהו, עוקבת אחרייך. בייב, אפשר את הבירה הזאת כבר ושתחזור לסלון?" היא שאלה והתחילה להתרחק, משאירה אותי ואת גפן שוב לבד.
"מאיה-" הוא התחיל.
"מחכים לי." לא ידעתי שאני מחזיקה אוויר עד לשנייה ששחררתי אותו.
"הייתי צריך לספר לך עליה." היד שלו שוב מצאה את עצמה על העורף. ורציתי כל כך שהוא יפסיק עם זה. רציתי כל כך שהוא פשוט ירגיש בנוח לידי. שלא ירגיש מובך או ישקול מילים.
"לא אתה לא." חייכתי את החיוך הכי אמיתי שמצאתי, מוסיפה צחקוק קטן. "אל תהיה מגוחך גפן, אני סך-הכל הבחורה שדרסה אותך. אתה לא חייב לספר לי כלום." הוספתי עוד חיוך מאולץ מקווה שהוא לא ירגיש בהבדל והסתובבתי, יוצאת חזרה למרפסת.
אני צריכה את הסיגריה הזאת כמעט כמו שאני צריכה ללמוד לשלוט בנשימות שלי ליד הבחור הזה, שפתאום כבר לא ידעתי אם אנחנו ידידים יותר ואם לא הייתי נאיבית מידי כהרגלי.

------------------------

אתם מדהימים אותי. אין לי יותר מידי מילים. מקווה שתהנו מהפרק ושתמשיכו להגיב ולהביע דעה! אוהבת! :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

מאיה ... עקוב אחר מאיה
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Gilat Damti Yitzhak
Gilat Damti Yitzhak
הכתיבה שלך מיוחדת ושונה..
אהבתי את ההומור שאת מכניסה, זה שנון!
והעלילה מרתקת ממש, נותנת לבטן להתהפך כשצריך וגם כשלא.. בקיצור, אני מחכה לפרק הבא:)
הגב
דווח
מאיה ...
מאיה ...
תודה!!! ריגשת אותי ❤
הגב
דווח
Gilat Damti Yitzhak
Gilat Damti Yitzhak
הגב
דווח
טען עוד 13 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 32
הוא היה לי בית- פרק 32
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 8
הוא היה לי בית- פרק 8
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 23
הוא היה לי בית- פרק 23
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון
הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון
מאת: מאיה ...
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
עם הארטיק על הספסל
עם הארטיק על הספסל
מאת: כותב למגירה
כשהחושך שולט, כל נקודת אור נדמית כפרי הדמיון.
כשהחושך שולט, כל נקודת אור נדמית כפרי הדמיון.
מאת: לין ק
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
החורף האחרון
החורף האחרון
מאת: טלי טל
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D