כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

סוויט פוטטו

חייכתי חיוך ערמומי ונעצתי מבט חודר בעיניו. "חוקים נועדו בשביל לשבור אותם. לא ככה?". מאותו יום ידעתי שחיי לא יראו אותו הדבר שוב.

השעון מראה 5 דקות אחרי חצות כשאני בוהה בו בעיניים שפופות מהצד שלי במיטה. תמיד אהבתי לישון בצד שרחוק מהקיר כי משום מה נדמה לי שאם אשן קרוב לקיר הוא יסגור עליי ויותיר אותי חנוקה ומפוחדת. גל אף פעם לא הבין את הפחד הזה שלי מחוסר האוויר שמאופיין בשינה לצד הקיר, כך שבפעם הראשונה שישנו ביחד הוא פשוט חייך בשקט, חיבק אותי ונתן לי את המקום שהיה שלו. לפי החיוך הזה ידעתי בתוכי שהוא יהיה מוכן לעשות פחות או יותר הכל למעני, אם רק אבקש.
זה היה הלילה השלישי ברציפות שהגעתי אליו הישר מהעבודה. זרועותיו החזקות אימצו אותי אליהן באהבה ואני הנחתי את ראשי בשקע המיוחד בין הצוואר שלו לכתף. מעניין אם הוא זוכר איך פעם התפקע מצחוק מהאבחנה הזאת שלי. הוא תמיד הילל את היכולת הפנומנלית שלי לשים לב לשטויות מהותיות שכאלה.
התריסים המוגפים למחצה בדירתו הקטנה לא הסתירו מעיניי את מאור פנסי הניאון שברחוב, שכעת סנוורו אותי, ויחד עם החום הלח והדביק של יולי אוגוסט מנעו את שנתי. נחלצתי מהחיבוק של גל, שבתחילת הלילה היה צמוד וכעת התרופף, וקמתי למטבח למזוג לי כוס מיץ פטל עם קוביות קרח. בראשי הדהד הצחוק שלו למראי שותה מיץ פטל בלילות, כמו ילדה קטנה שמתגנבת לחפש ממתקים אסורים באישון לילה. הוא תמיד נהג לצחוק על ההרגלים הילדותיים והמוזרים שלי, החל מהדייט הראשון שלנו בו התעקשתי לשתות את השוקו החם שלי עם קשית.
"את יודעת שלא אמורים לשתות את זה ככה, נכון?", אמר גל והביט בי בשעשוע לאחר שהמלצר המבולבל נסוג כדי למלא אחר בקשתי.
"אתה יודע שאין שום חוק שאוסר זאת? מבטיחה שבדקתי", השבתי בקריצה.
"משום מה יש לי תחושה שגם אם היה, לא היית נשמעת לו".
חייכתי חיוך ערמומי ונעצתי מבט חודר בעיניו. "חוקים נועדו בשביל לשבור אותם. לא ככה?".
מאותו יום ידעתי שחיי לא יראו אותו הדבר שוב.

* * *

"שירצ'! קומי! את יודעת שעדי לא תהיה מרוצה אם תאחרי שוב".
"מממ..." אני מסתובבת לכיוונו של גל חצי ישנה, נחושה לפתות אותו ולגרום לשנינו לאחר כמו אתמול. שנינו הסכמנו שעל איחורים מהסוג הזה קשה להתחרט. ידי מגששת בחיפוש אחריו רק כדי למצוא את הצד שלו במיטה ריק. אני פוקחת את עיניי בעצלתיים למראהו עומד במטבח ומכין לשנינו קפה, לו קפה שחור חזק עם חצי כפית סוכר ולי את הנס החלש שלי עם שתיים.
"תודה בייב", אני אומרת, כורכת את ידיי סביב עורפו ומנשקת את צווארו בעדינות.
"היי, היי... את יודעת שאם תמשיכי לעשות את זה אני אצטרך לטרוף אותך", הוא אומר ושפתיו מתעקלות כלפי מעלה בצורה שחושפת מעט את שיניו ומשווה לו מראה סקסי שקשה לעמוד בו.
אני מחזירה חיוך וממשיכה בשלי והוא מתענג על כל נשימה שלי בסמוך לאוזנו.
"שירצ'...", הוא אומר בייאוש, מבט מתנצל בעיניו.
"אני יודעת, אני יודעת. שיהיה לך יום טוב, בייבי". אני מנשקת אותו נשיקה אחרונה על השפתיים ומתנתקת מאחיזתו.
"גם לך, קטנה שלי", הוא משיב ולוקח את תיק המסמכים שלו שנח על גבי הכורסה התכולה שקיבל במתנה לדירה מסבתו.
"ואל תשכח, היום יוצאים עם רוני ושגיא!", אני צועקת לו כשהוא יורד במדרגות.
"לא שכחתי, מאמי". קולו מתעמם ואני שומעת את הדלת למטה נטרקת.

* * *
היום במשרד עובר עליי ספק בנעימים וספק בהדחקת זעמי על המשימה המגוחכת שעדי הטילה עליי. הדד ליין הוא מחר ואין מצב שאני מספיקה.
בזמן הפסקת הצהריים אני סופסוף מתפנה לבדוק את הטלפון שלי ומגלה מספר הודעות חדשות.
__________________________________________________________________
רוני חיים בלב:
"אל תשכחי, היום ב22:00! סגרתי שולחן ב'זאזו'! בלי איחורים 3> " - 10:37

אני:
"אל תדאגי, אחותי. אני וגל נהיה שם. לא יכולה לחכות ;) " - 13:03
__________________________________________________________________

אהובי היחידי:
"קטנה שלי, מתגעגע. דברי איתי כשתתפני. וקחי בקלות! את תספיקי הכל, אני בטוח. אוהב אותך" - 11:44
אני:
"תודה בייב. אני קצת לחוצה פה בזמנים, נדבר בערב כמו שצריך. אוהבת יותר" – 13:04
___________________________________________________________________

עידו X :
"סוויט פוטטו?" – 12:26
___________________________________________________________________

למראה ההודעה האחרונה גל של צמרמורת תופס אותי. מה הוא רוצה ממני? הוא יודע שאני עם גל כבר כמעט חצי שנה. והכינוי הזה... הוא תמיד ידע להדליק אצלי איזה מתג נסתר בנשמה ולהאיר מקומות אפלים בתוכי. אני מחליטה להתעלם. גם ככה שום דבר טוב לא יצא מזה, ואני לא מתכוונת לעשות שום דבר שיחבל בקשר שלי עם גל. מספיק משקעים יש לו מעידו. אני יוצאת מחלון השיחה, שמה את הטלפון על שקט, ובאותה שנייה, עוד הודעה:
עידו X:
"איפה את היום בערב?" – 13:06
___________________________________________________________________

מה לפאקינג עזאזל הוא רוצה מחיי?
___________________________________________________________________

אני:
"עידו, זה לא לעניין. המשכתי הלאה." – 13:07
עידו X:
"מה שתגידי, סוויט פוטטו... ;) – 13:07
___________________________________________________________________
אוחח כמה שאני שונאת שהוא עושה את זה! אוקיי שיר, תתאפסי על עצמך. את הבוגרת כאן, תתנהגי ככה. אל תעני. אל תעני. אל.
אני יוצאת מהוואטספ ומנסה לשקוע שוב בעבודה. מחשבותיי נודדות אל עידו, אל מה שהיה בינינו ואל איך שזה נגמר. כל כך הרבה פעמים תהיתי אם יכולתי לעשות דברים אחרת, למנוע את הסוף המכוער הזה לאהבה הראשונה שלי. נו טוב, את הנעשה אין להשיב.
ומה עידו רוצה? כנראה שלעולם לא אדע.

או לפחות ככה חשבתי. וכמו תמיד, החיים החדשים שבניתי לעצמי איכשהו הצליחו שוב לסטות ממסלולם.

המשך יבוא... ?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Shir Levi עקוב אחר Shir
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Meirav Yair
Meirav Yair
את כותבת מעולה!!!
הגב
דווח
Shir Levi
Shir Levi
תודה רבה מירב, שמחה שנהנית :)
הגב
דווח
אנונימית .
אנונימית .
המשךךך
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
פיצה וסלט ירקות
פיצה וסלט ירקות
מאת: איב ...
Story
Story
מאת: כותבת חדשה (פתקים)
הפגישה שמעולם לא הייתה
הפגישה שמעולם לא הייתה
מאת: שיר פיליבה
הפגישה שמעולם לא הייתה
הפגישה שמעולם לא הייתה
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה