כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

הוא היה לי בית- פרק 13

גפן טוען שמאיה משגעת פילים

תוכן עניינים 1. הוא היה לי בית- פרק 12. הוא היה לי בית- פרק 23. הוא היה לי בית- פרק 34. הוא היה לי בית- פרק 45. הוא היה לי בית- פרק 56. הוא היה לי בית- פרק 67. הוא היה לי בית- פרק 78. הוא היה לי בית- פרק 89. הוא היה לי בית- פרק 910. הוא היה לי בית- פרק 10 11. הוא היה לי בית- פרק 1112. הוא היה לי בית- פרק 1213. הוא היה לי בית- פרק 1314. הוא היה לי בית- פרקים 14+15 15. הוא היה לי בית- פרק 1616. הוא היה לי בית- פרק 1717. הוא היה לי בית- פרק 1818. הוא היה לי בית- פרקים 19+2019. הוא היה לי בית- פרק 2120. הוא היה לי בית- פרק 2221. הוא היה לי בית- פרק 2322. הוא היה לי בית- פרק 2423. הוא היה לי בית- פרק 2524. הוא היה לי בית- פרקים 26+2725. הוא היה לי בית- פרק 2826. הוא היה לי בית- פרקים 29+3027. הוא היה לי בית- פרק 3128. הוא היה לי בית- פרק 3229. הוא היה לי בית- פרק 3330. הוא היה לי בית- פרק 3431. הוא היה לי בית- פרק 3532. הוא היה לי בית- פרק 3633. הוא היה לי בית- פרק 3734. הוא היה לי בית- פרקים 38+3935. הוא היה לי בית- פרק 40 36. הוא היה לי בית- פרק 4137. הוא היה לי בית- פרק 4238. הוא היה לי בית- פרק 4339. הוא היה לי בית- פרק 4440. הוא היה לי בית- פרק 4541. הוא היה לי בית- פרק 4642. הוא היה לי בית- פרק 4743. הוא היה לי בית- פרק 4844. הוא היה לי בית- פרק 4945. הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון

"זה שלך." הוא הושיט לעברי את המצלמה המוכרת, תולה לי אותה על הצוואר ומשום מה לא מתרחק.
הרגשתי את הנשימות שלי החל מהרגע שהרגשתי כל נשימה שלו, החל מהרגע שהנשימות שלנו הסתנכרנו.
הידיים שלו מצאו את עצמן על הלחיים שלי והמצח שלי נגע בשלו.
לא הבנתי איך הגענו לסיטואציה הזאת, איך העיניים שלו בוחנות אותי כמו שלא בחנו אותי קודם ואיך אני לא מאפשרת לשלי להיעצם.
"את משגעת אותי, את יודעת את זה?" הוא שאל בלחישה, מעביר את הלשון על השפתיים שלו.
ואני מצאתי את עצמי חסרת מילים לראשונה מזה תקופה ארוכה, בוחנת את השפתיים שלו בקפידה, מצליחה לזהות כל סדק קטן שמראה על חיים, מצליחה לראות קמט קטן בצד של החיוך, מצליחה לראות את הלשון שלו שוב על השפה התחתונה.
ובסוף גם להרגיש את השפתיים שלו מרפרפות מעל שלי, נוגעות לא נוגעות וכל מה שיכולתי להתרכז בו זה כמות האוויר שאני סוחבת איתי.
"גפן, אני נפגשת עם לילך, אחר כך אני כבר אלך לרפי בעצמי ותאסו-" מיכל נכנסה לחדר והוא זז במהירות, מתרחק ממני כמה שאפשר ומעביר מבט מבוהל מהכיוון שלי אליה.
"וואו..." היא אמרה והצלחתי לראות בזווית העין שהיא מחייכת. "הייתי פה." היא מלמלה וטרקה את הדלת, שנייה אחרי זה הדלת הראשית נטרקה גם.
ושוב אני מרגישה את עצמי נושמת, מעולם לא יחסתי חשיבות כזאת לקצב הנשימות שלי. ועד לרגע זה לא חשבתי על השפתיים של גפן שרוני.
הוא היה הבחור הזה, שדרסתי וכעס עליי בכל הזדמנות שהייתה לו. הבחור שאפילו ידיד שלי לא הייתי מגדירה אותו כי הוא הבהיר לי בפירוש שהוא לא רוצה לראות אותי.
הבחור שהיה מחוץ לתחום.
"את צריכה עוד משהו?" הוא שאל וקטע את קו המחשבה שלי, גורם לי להעביר את המבט אליו ולגלות את העיניים שלו בוחנות אותי בפעם המי יודע כמה להיום.
"לא. אני מאמינה שזהו." חייכתי באילוץ, משתדלת לחשוף שיניים ומתקדמת לדלת, עוברת דרכו ורואה את היד על העורף שלו. מבינה שהוא מרגיש באותה אי נוחות שאני מרגישה.
"אנחנו נדבר על זה?" שאלתי כשהיד שלי כבר הייתה על הידית.
"על מה?" הוא שאל בהרמת גבה.
"באמת? זה מה שאנחנו עושים?" החזרתי שאלה. "על זה שאני משגעת אותך? או אולי על זה שהשפתיים שלך הכירו את שלי מקרוב?" המשכתי.
"את יכולה גם לשגע פילים." הוא סיכם ואני גלגלתי עיניים ומשכתי בידית.
"בהצלחה בהקרנת בכורה שלך היום, אתה תהיה מעולה." מלמלתי.
"את יודעת על הפרימיירה?" הוא שאל בהפתעה.
"מיכל אמרה לי. אני מקווה לראות את הסרט מתישהו," חייכתי בכנות. אני אשמח לראות איך הוא משחק.
"אוקיי." הוא שוב העביר את היד שלו על העורף.
"אני אלך עכשיו." קבעתי והתחלתי להתקדם.
"חכי שנייה." שמעתי אותו מאחוריי וראיתי אותו מקפץ לכיוון הסלון.
"כן?" שאלתי כשהוא שתק.
"זה לא שאנחנו נפסיק להיפגש או משהו, אז אולי עדיף שפשוט יהיה לך את המספר שלי?" מעניין אם הוא יודע כמה היד על העורף שלו מסגירה אותו.
מצאתי את עצמי מהנהנת ומושיטה לו את הפלאפון שלי, רואה אותו מקליד כמה ספרות ומניחה שהוא מתקשר לעצמו.
"אז אנחנו באמת לא נדבר על זה?" שאלתי לפני שיצאתי.
"אין על מה לדבר מאיה," הוא נאנח.
"אני חושבת שיש על מה לדבר." קבעתי.
"את תמיד תמצאי על מה לדבר. זה חלק בלתי נפרד ממך." הוא גלגל עיניים ואני גיחכתי, לא מוצאת יותר מה להגיד ומחליטה לצאת מהבית שלו לחום של המרכז.
נכנסתי למושב של הנהג. קיבלתי הודעה מ'גפן החתיך –סמיילי של קוף-' וצחקקתי מהכינוי שהוא נתן לעצמו.
'אל תדרסי אף אחד בדרך הביתה. ותודיעי לי שהגעת, שאני אדע אם שללו לך את הרישיון ואני אוכל לחגוג.'
'אתה דואג יותר מידי קסם.'
'כן. לציבור כשאת נוהגת.'
'לא. אתה דואג לי.' אחריי שהוא לא ענה כמה שניות הרשיתי לעצמי להמשיך.
'אבל זה בסדר, כי אני משגעת אותך.'
'אותי ואת כל הפילים של העולם.' הוא החזיר ואני הנחתי את הפלאפון בצד, מתניעה את הרכב ומתקדמת לכיוון בית שמעולם לא הרגיש פחות שלי מכרגע.
מתקדמת לתל אביב.

--------------------

מי רצה נשיקה ולא קיבל? ;)
מה דעתכם? שתפו אותי ותצביעו, אמן ואמן! :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

מאיה ... עקוב אחר מאיה
שמור סיפור
לסיפור זה 12 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Noi Bercovitz
Noi Bercovitz
מושלם ברמות על .. חייבת איזה גפן לעצמי ;)
הגב
דווח
guest
מסכימה עם זה שמתחתיי!!!
הגב
דווח
guest
אהה אני חושב שהגיע הזמן להמשיך כי אני כבר לא יכול לחכות לקרוא את ההמשך .....
הגב
דווח
טען עוד 19 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 32
הוא היה לי בית- פרק 32
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 8
הוא היה לי בית- פרק 8
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 23
הוא היה לי בית- פרק 23
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון
הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון
מאת: מאיה ...
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer