כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

הוא היה לי בית- פרק 11

כשמאיה לא יודעת אם היא תצליח להפסיק לבכות ומסתבר שגפן רואה הכל.

תוכן עניינים 1. הוא היה לי בית- פרק 12. הוא היה לי בית- פרק 23. הוא היה לי בית- פרק 34. הוא היה לי בית- פרק 45. הוא היה לי בית- פרק 56. הוא היה לי בית- פרק 67. הוא היה לי בית- פרק 78. הוא היה לי בית- פרק 89. הוא היה לי בית- פרק 910. הוא היה לי בית- פרק 10 11. הוא היה לי בית- פרק 1112. הוא היה לי בית- פרק 1213. הוא היה לי בית- פרק 1314. הוא היה לי בית- פרקים 14+15 15. הוא היה לי בית- פרק 1616. הוא היה לי בית- פרק 1717. הוא היה לי בית- פרק 1818. הוא היה לי בית- פרקים 19+2019. הוא היה לי בית- פרק 2120. הוא היה לי בית- פרק 2221. הוא היה לי בית- פרק 2322. הוא היה לי בית- פרק 2423. הוא היה לי בית- פרק 2524. הוא היה לי בית- פרקים 26+2725. הוא היה לי בית- פרק 2826. הוא היה לי בית- פרקים 29+3027. הוא היה לי בית- פרק 3128. הוא היה לי בית- פרק 3229. הוא היה לי בית- פרק 3330. הוא היה לי בית- פרק 3431. הוא היה לי בית- פרק 3532. הוא היה לי בית- פרק 3633. הוא היה לי בית- פרק 3734. הוא היה לי בית- פרקים 38+3935. הוא היה לי בית- פרק 40 36. הוא היה לי בית- פרק 4137. הוא היה לי בית- פרק 4238. הוא היה לי בית- פרק 4339. הוא היה לי בית- פרק 4440. הוא היה לי בית- פרק 4541. הוא היה לי בית- פרק 4642. הוא היה לי בית- פרק 4743. הוא היה לי בית- פרק 4844. הוא היה לי בית- פרק 4945. הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון

כשחזרתי הביתה כולם ישבו בסלון וכל האווירה הייתה כמו אווירה של שבעה.
"מאיה," אמא שלי צווחה בשנייה שטרקתי את הדלת.
"וואו." מלמלתי והסתכלתי מסביב, רואה את המבטים הבוחנים של כולם- גם של גפן וקריס. לא רציתי את זה.
"איפה היית?" היא שאלה אותי.
"אצל בעלך." קבעתי והתקדמתי לחדר שלי, מוציאה את המזוודה מתחת למיטה ושומעת את הצעדים שלה מאחוריי.
"מה את עושה?"
"עפה מפה קיבינימט." מלמלתי והתחלתי להכניס דברים באי סדר לא אופייני למזוודה.
"מאיה. דיי!" היא צרחה פתאום, גורמת לי לקפוץ ולהפסיק.
שתיקה מביכה.
התחלתי לבכות. בכי כל כך אמיתי שהחזיר אותי ליום שבו גיליתי על דניאל, בכי שהחזיר אותי לתקופה הזאת. לצעקות, לריבים, להבנה. לא ידעתי שוב אם אני אצליח להפסיק את זה.
"אני צריכה אותך." היא אמרה והרגשתי את הידיים שלה סביב הצוואר שלי.
"רוני צריכה אותך." היא הוסיפה.
"תתגרשי ממנו." הסתכלתי עלייה בתחינה, עדיין מכוסת דמעות.
"אני לא אעשה את זה... אני צריכה גם אותו." היא משכה בכתפייה.
"אז את לא יותר טובה ממנו." החזרתי באדישות, "עכשיו, אם אני לא יכולה לעוף מפה אז לפחות תצאי מהחדר שלי!" קבעתי והיא הסתכלה עליי בהלם מוחלט.
"תצאי מהפאקינג חדר שלי!" צעקתי. חושבת לשנייה ששומעים אותי בסלון וכועסת על עצמי, אבל זה גרם לה לסגור את הדלת מהצד השני.
העפתי את המזוודה מהמיטה ונשכבתי, תופסת את המצלמה מהשידה ועוברת על תמונות ישנות, כאלה שדניאל צילם.
הוא ידע להפוך את הדבר המכוער ביותר ליפה ביותר. תכונה שאף פעם לא ידעתי להסביר, אף פעם לא הצלחתי לעשות.
שמעתי דפיקה בדלת וכששתקתי הראש של גפן הציץ פנימה.
"מהשנייה שראיתי אותך ידעתי שאת חולת נפש." ראיתי שהוא מחייך, לא מתכוון למה שהוא אומר וגורם לי לחייך גם.
"מה זה?" הוא חטף את המצלמה מהיד שלי. "את מצלמת?" הוא שאל והסתכל עליי.
"אני מנסה." מלמלתי.
"זה ממש טוב..." הוא בחן את התמונה שהסתכלתי עליה קודם.
"זה דניאל צילם, ברור שזה טוב." גלגלתי עיניים, מתחרטת תוך שנייה על מה שיצא מהפה שלי.
"מי זה דניאל?" הוא הסתכל עליי במבט בוחן והרשה לעצמו להתיישב על הכסא שהיה ליד השולחן- מול המיטה.
"לא עניינך קסם, אתה יודע שאתה חייב להפסיק לדאוג נכון? כי כל הדאגה שלך מהיום תהפוך לקמט אחד גדול עוד כמה שנים." הסתכלתי עליו ומצמצתי במהירות. מתקדמת למראה בשביל להוריד את האיפור המרוח.
"מי זה דניאל, מאיה?" הוא שאל שוב וסובב אותי אליו, לא מביא לי להתחמק מהמבט החודר שלו.
"מי שצילם את התמונה, דע." גלגלתי עיניים.
"יודעת מה? את לא חייבת להגיד לי. אבל כל הדמויות האלה שאת מנסה להיות- זאת שלא מקללת אבל שותה וויסקי ומעשנת, זאת שאוהבת את כולם למרות שלאף אחד לא באמת מגיע, זאת שדורסת אנשים ולוקחת אותם לרופא ואז כשהם מנסים להבין היא חוסמת אותם, כל הדמויות האלה ישיגו אותך. וכשזה יקרה את תהיי יותר אומללה ממה שאת כבר עכשיו." הוא נשם אוויר, "אם זה אפשרי. כי אני ראיתי הרבה אנשים מאיה, ובחיים לא ראיתי מישהי יותר עצובה ממך, את לא עובדת עליי." הוא משך בכתפיו ויצא.
משאיר אותי פעורת פה ועם דמעות מחודשות בעיניים, בטוחה שהן כבר לא ייפסקו לעולם.

מאיה ... עקוב אחר מאיה
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Tslil M
Tslil M
להמשיך :) סיפור נהדר :)
הגב
דווח
guest
ואוו המשךךךךךך
הגב
דווח
guest
סיפור מושלם!! מרתק ממש.. ווואו!! איזה כתיבה סוחפת..
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 32
הוא היה לי בית- פרק 32
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 8
הוא היה לי בית- פרק 8
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 23
הוא היה לי בית- פרק 23
מאת: מאיה ...
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem