כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

מאותו היום, החיים בשבילה כמו רולטה רוסית.

אחת לחמש נשים עוברת אונס.

אתה זוכר אותה?
אתה זוכר מי היא?
אתה זוכר את הפרצוף שלה?
אתה בכלל זוכר את הדמעות שזלגו מעייניה?
את אותן הדמעות אתה לא תזכור לעולם!
אותן הדמעות לעולם לא זלגו החוצה!
אותן הדמעות הציפו לה את הלב, והטביעו לה את הנשמה.
אותן דמעות שרוקנו אותה מכל מחשבה,
מכל דאגה ומכל סיבה לחיות.
ואתה?
אתה ריק, אתה אטום,
בעצם אתה לא יודע מה זה בכלל להרגיש ריק.
כל מה שעיניין אותך זה הסיפוק המסריח שלך,
זה אפילו לא נקרא סיפוק,
זה להשתמש בכוח שלך כנגד אדם "חלש"!
אתה אפס בן אדם!
אותה הילדה כבר לא מי שהייתה,
תסתכל עליה, תסתכל ותבין!
הצלקות ה"יפות" שלה,
אלו אותן צלקות שאתה השארת!
קראת לעצמך חבר טוב שלה,
איש הסוד שלה,
הבן אדם לו הייתה מוכנה לתת את הלב בלי להתחייב.
ידעת שהיא קצת תמימה חלשה עם קמצוץ נוסף של הימום.
היא סיפרה לך את כל העובר עלי!
גרמת לה להתחיל לפקפק אפילו בעצמה!
שום דבר ממה שתגיד או תעשה לא ישנה את מי שאתה.
אתה חלש, אתה כלום ושום דבר!
השתמשת בסיפוק הפתטי שלך ופעלת מתוך אכזריות,
עלית מעליה ועשית כרצונך!
חשבת על זה אולי היא לא מעוניינת?
אולי היא בכלל בעיניין?
שאלת? לא!
כי אתה סמרטוט!
הורדת מעליה כל פיסת בד,
מהחולצה החדשה שלה עד החוטיני הקטנטן שלה,
לא עצרת לדקה!
היא שכבה מתחתך כמו אבן,
שתקה ונקרע בתוך תוכה.
ואתה?
המשכת בלי לשם לב שהיא כבר לא נושמת.
המוח שלה כבר פסק מלחשוב,
ריאות שלה כבר התרוקנו מאוויר,
והלב שלה?
הלב שלה חדל מלהתקיים.
טענת ששמעת אותה נהנת,
טענת שהיא לא התנגדה כשהפשטתה מעליה את בגדיה,
טענת שהיא לא זזה יותר מידי,
שלא ארתה רצון להפסיק, או לנשום בכלל.
ואתה?
סיימת את מלאכתך קמת, התלבשת והלכתה!
והיא?
היא נשארה עם אותן הצלקות,
היא כבר לא מה שהייתה,
הילדה החייכנית, היפיפה והכישרונית שהכרת..
כבר לא מוצאת לה סיבה מספיק טובה להתעורר בבוקר,
לקום מהמיטה כבר הפך בשבילה לסכנה,
המחשבות שישנם בראשה כבר לא על מוזיקה ושמחה,
אותן המחשבות כבר מזמן "ירדו למצולות".
כל מחשבה שניה בראשה הפכה לה למוות,
החוסר עיניין בחיים הפך בשבילה לשאיפה,
כל לילה בזמן שהיא שוכבת לה לישון היא לא עוצמת עין,
עד שהיא באמת מצליחה להירדם... היא אומרת לעצמה,
"תודה שאת הלילה הזה עברתי"
ולא היא כבר לא מתכוונת למודה אני של הבוקר,
היא מתכוונת שלפחות הבוקר לא מצאתי את עצמי במיטה הזו,
באותה המיטה אליה הגיע כ"התעוררה" ומצאה עצמה חסרת אונים.
היום?
היא עדיין מחייכת,
חיוך עם סיפור עצוב,
משפיל ומזלזל,
אך עדיין מחייכת!
היא עדיין חושבת ומשתמשת לה בזכרונות,
זכרונות עם כאב, סבל ופחד,
אך עדיין היא זוכרת!
היא עדיין זוכרת ולא שוכחת וגם לא תשכח לעולם,
לא אותך ולא את הפרצוף שלך.
והפעם... למרות כל הצלקות,
היא הרבה יותר חזקה, היא לוחמת!
ואתה?
אתה תמשיך בשלך, כאילו כלום לא קרה,
אך הגלגל הוא עגול והכי חשוב...
שקארמה זה דבר נפלא!

Sh Sh - עקוב אחר Sh
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
חצי ..
חצי ..
כמה כאב
הגב
דווח
Sh Sh -
Sh Sh -
לגמרי, לצערנו זה כבר חלק מהשיגרה בעולם
הגב
דווח
Anonimit Anonimit
Anonimit Anonimit
טקסט עוצמתי ביותר
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
אימה
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
״טיסה מסוכנת״
״טיסה מסוכנת״
מאת: דוד חגולי
״משפט גורלי״
״משפט גורלי״
מאת: דוד חגולי
מפלצת
מפלצת
מאת: SH
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan