כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 3

הוא היה לי בית- פרק 9

כשגפן נינוח מידי

תוכן עניינים 1. הוא היה לי בית- פרק 12. הוא היה לי בית- פרק 23. הוא היה לי בית- פרק 34. הוא היה לי בית- פרק 45. הוא היה לי בית- פרק 56. הוא היה לי בית- פרק 67. הוא היה לי בית- פרק 78. הוא היה לי בית- פרק 89. הוא היה לי בית- פרק 910. הוא היה לי בית- פרק 10 11. הוא היה לי בית- פרק 1112. הוא היה לי בית- פרק 1213. הוא היה לי בית- פרק 1314. הוא היה לי בית- פרקים 14+15 15. הוא היה לי בית- פרק 1616. הוא היה לי בית- פרק 1717. הוא היה לי בית- פרק 1818. הוא היה לי בית- פרקים 19+2019. הוא היה לי בית- פרק 2120. הוא היה לי בית- פרק 2221. הוא היה לי בית- פרק 2322. הוא היה לי בית- פרק 2423. הוא היה לי בית- פרק 2524. הוא היה לי בית- פרקים 26+2725. הוא היה לי בית- פרק 2826. הוא היה לי בית- פרקים 29+3027. הוא היה לי בית- פרק 3128. הוא היה לי בית- פרק 3229. הוא היה לי בית- פרק 3330. הוא היה לי בית- פרק 3431. הוא היה לי בית- פרק 3532. הוא היה לי בית- פרק 3633. הוא היה לי בית- פרק 3734. הוא היה לי בית- פרקים 38+3935. הוא היה לי בית- פרק 40 36. הוא היה לי בית- פרק 4137. הוא היה לי בית- פרק 4238. הוא היה לי בית- פרק 4339. הוא היה לי בית- פרק 4440. הוא היה לי בית- פרק 4541. הוא היה לי בית- פרק 4642. הוא היה לי בית- פרק 4743. הוא היה לי בית- פרק 4844. הוא היה לי בית- פרק 4945. הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון

הייתה לי יד על הציצי.
התגובה הראשונית שלי הייתה לצרוח.
התגובה השנייה שלי הייתה לעצום עיניים ולנסות להבין באיזה סיטואציה אני נמצאת.
שתיתי. נזכרתי בדניאל. היה בחור שניסה להתחיל איתי. שתיתי עוד. גפן.
גפן לוקח אותי אליו הביתה בלית ברירה, גפן משלם אקסטרה לנהג מונית כי הקאתי, גפן מצחצח לי שיניים.
היד שלו הייתה על הציצי שלי.
החזרתי את עצמי למצב הנוכחי, שבו הרגליים שלי קשורות בשלו ויד אחת שלו מתחת למותן שלי, מקרבת אליו והשנייה... טוב, השנייה על הציצי.
ניסיתי לנשום עמוק ולהזכיר לעצמי שגם אני זזתי לכיוון שלו מתוך שינה כי לא הייתי במקום שנרדמתי בו.
הצורך להיעלם ולברוח מהמיטה הזאת בער בי אבל ידעתי שלא יהיה לי איך לקום בלי להעיר אותו ולא רציתי לקחת את הסיכון.
בנוסף הרגשתי כאילו מישהו מרביץ לי עם פטיש בראש.
והבחילה הרגישה בלתי נסבלת אז עצמתי עיניים.
מנסה להתעלם מכל המסביב ולחזור לישון, מה שקרה בקלות.
בפעם השנייה שהתעוררתי, הייתי לבד וליד המיטה הייתה כוס מים ושני כדורים שזיהיתי כאופטלגין ומיהרתי לשתות אותם.
אספתי את הבגדים שלי מהרצפה ושמתי אותם בשירותים שזכרתי את מיקומם הצמוד לחדר, מסתכלת על עצמי במראה ומנסה להבין מתי הורדתי איפור.
ראיתי את המברשת שהשתמשתי בה אתמול ומיהרתי לצחצח שיניים פעם נוספת.
אספתי את התיק שלי ובדקתי שהכל בפנים, רואה שהסוללה של הפלאפון שלי גמורה.
שמעתי רעש מהסלון וידעתי שעלולה להיעמד מולי סיטואציה מביכה מהרגיל אז נשמתי עמוק ויצאתי.
"הו, את ערה." שמעתי את גפן ואישה שישבה במטבח הציעה לי חיוך שהיה קשה לא להחזיר אחד בהתאם.
"כן... בוקר טוב..." מלמלתי עם החיוך הכי כנה שהצלחתי למצוא.
"מאיה, זאת אמא שלי וזאת מיכל..." הוא מלמל, מעביר את היד על העורף לכמה שניות. מיכל נראתה בגילו כמעט, אפילו תהיתי אם זה הגיוני שתהיה לו תאומה.
קיוויתי בשבילו שזה לא המקרה.
"מאיה, נעים מאוד. אני שני..." אמא שלו נעמדה, "איך את שותה את הקפה שלך?" היא שאלה אותי באדיבות.
"אה, אני, תודה." מלמלתי, "אני פשוט ממש ממהרת..." המשכתי ברצף המוזר.
"מה פתאום! איזה שטויות. גפן תשכנע אותה שתאכל ואחר כך תקפיץ אותה לאן שהיא צריכה ללכת..." אמא שלו אמרה והוא הנהן, מסתכל עליי בלי להגיד מילה.
"זה רק קפה..." הוא משך בכתפיו לבסוף ואני התיישבתי.
חושבת על כמה שאני מעוניינת בקפה הזה, כמעט כמו שאני מעוניינת בלנשום.
"אחת וחצי קפה וחצי סוכר..." אמרתי לה והיא הנהנה והושיטה לי אחריי כמה שניות כוס חמה.
"אז..." היא העבירה את מבטה ממני לגפן.
"איך הכרת את אחי החמור?" מיכל פנתה אליי ונראתה משועשעת.
"אמממ..." ניסיתי לחשוב על משהו חכם להגיד.
"סיפור מצחיק, לפעם אחרת..." גפן ענה במקומי ומיכל גלגלה עיניים.
אמא שלו סיפרה לי שמאז שהוא נכנס לעולם הבידור היא בקושי מוצאת זמן לבלות איתו או להכיר את חברים שלו והוא נראה נינוח בשיחה.
נינוח מידי אם הייתי אומרת.
"תודה על הקפה שני, היה ממש טעים אבל אני באמת חייבת ללכת..." נעמדתי והיא נעמדה גם, מתקרבת לחבק אותי.
גם מיכל עשתה את אותו הדבר ולחשה לי באוזן "תשמרי עליו." וקרצה לאחר מכן.
"אני אזוז..." מלמלתי לגפן ולא ידעתי כל כך איך להפרד ממנו.
"אני אסיע אותך." הוא אמר נחרצות ונעלם, חוזר תוך שנייה עם נעליים אחרות.
"לא צריך גפן, אני יכולה לקח-"
"בואי כבר." הוא גלגל עיניים והתקדם לכיוון היציאה.
אני נפרדתי שוב מהמשפחה שלו והבנתי שאין לי מה להתווכח. גפן אומר את המילה האחרונה.

התיישבנו באוטו והבאתי לו את הכתובת שלי.
"את לא יכולה לעשות את זה יותר." הוא דיבר בטון נמוך מהרגיל.
"מה?"
"מה שעשית אתמול!" הוא קבע.
"לא היית צריך-"
"אבל אני כן הייתי צריך. את לא יכולה להיות כל כך חסרת אחריות. אם לא הייתי מגיע בזמן הוא היה-" הוא קטע את עצמו ונשם עמוק, ראיתי את האחיזה שלו על ההגה מתהדקת.
"את לא יכולה להגיע למצב כזה. אני יכולתי לא להיות שם. אני יכולתי לא לראות את איך שהוא נגע בך." הוא אמר לאט, עם עצבים מורגשים.
"אוקיי." מלמלתי.
"אוקיי? זה מה שיש לך להגיד לי?" הוא הסתכל עליי לשנייה. מחזיר את המבט לכביש.
"אתה לא צריך לדאוג כל כך הרבה גפן, זה גם לא טוב לפנים." הוספתי, מנסה לחייך.
"מגוחכת." הוא מלמל.
שתיקה מביכה.
"גפן..." אמרתי אחריי כמה שניות.
"מה?" הטון שלו היה נוקב.
"תודה."
---------------

וואו!
קודם כל המון תודה על כל האהבה! בכלל לא ידעתי שאנשים קוראים את הסיפור בפורמט הזה כי עד הפרק הקודם כמעט ולא היו הצבעות (בטח שלא תגובות).
מה דעתכם על ההתנהלות של גפן? על איך שהוא התנהג?
על כל הסיטואציה המוזרה בבוקר?
#שתפואותי
זה באמת מחמם את הלב לדעת שאתם אוהבים. תודה. :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

מאיה ... עקוב אחר מאיה
שמור סיפור
לסיפור זה 11 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
ואו
הגב
דווח
דיקלה נ
דיקלה נ
ג'נטלמן אמיתי!!!!
הגב
דווח
מאיה ...
מאיה ...
יש לו את זה ;)
הגב
דווח
טען עוד 18 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 32
הוא היה לי בית- פרק 32
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 8
הוא היה לי בית- פרק 8
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 23
הוא היה לי בית- פרק 23
מאת: מאיה ...
הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון
הוא היה לי בית- פרק 50 ואחרון
מאת: מאיה ...
קומדיה
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
מאת: Elchin's Emotions
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
מאת: Nizan Zarotski
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
מאת: C Y
סיפורים אחרונים
עם הארטיק על הספסל
עם הארטיק על הספסל
מאת: כותב למגירה
כשהחושך שולט, כל נקודת אור נדמית כפרי הדמיון.
כשהחושך שולט, כל נקודת אור נדמית כפרי הדמיון.
מאת: לין ק
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
החורף האחרון
החורף האחרון
מאת: טלי טל
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D