כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 3

מבחני כניסה- פרק ראשון: איך לעלות על טיסה בלי לשלם שקל

מיום הטיסה שלי מברזיל לקולומביה ועד סוף הטיול שלי לכל מדינה שאליה הגעתי בטיסה עברתי מבחן כניסה. אותם ״מבחני כניסה״ היו פאלטה קטנה, משהו משבש תוכניות ברמה כזו שאם לא הייתי מצליח לפתור את הבעיות שהיו לי בשדה התעופה בזמן הקצר שהיה לי, כנראה שהייתי מפספס את הטיסה ליעד המבוקש שלי.

מיום הטיסה שלי מברזיל לקולומביה ועד סוף הטיול שלי לכל מדינה שאליה הגעתי בטיסה עברתי מבחן כניסה. אותם ״מבחני כניסה״ היו פאלטה קטנה, משהו משבש תוכניות ברמה כזו שאם לא הייתי מצליח לפתור את הבעיות שהיו לי בשדה התעופה בזמן הקצר שהיה לי, כנראה שהייתי מפספס את הטיסה ליעד המבוקש שלי.

אז כמו שאמרתי... כל הסיפור הזה התחיל בטיסה מברזיל לקולומביה. 23 בינואר זה התאריך. הטיסה שלנו המריאה מסלבדור דה באייה לכיוון פורטלזה, עיר גדולה בצפון ברזיל ומפורטלזה הייתה טיסה ההמשך שלנו לכיוון בוגוטה בירת קולומביה. בשדה התעופה בסלבדור התפצלתי מניר ועומרי ועליתי על הטיסה שלי. היינו אמורים להיפגש שוב בפורטלזה לטיסת ההמשך. הגעתי שעה לפניהם והמתנתי להם באולם הנוסעים. כשהם הגיעו עם שתי עגלות גדולות עמוסות בכל הציוד שלהם הלכנו לכיוון דלפקי הצ׳ק אין של ״אביאנקה״ כדי להיפטר מהמוצ׳ילות לפני שנאכל משהו. ההחלטה ללכת לצ׳ק אין לפני האוכל הייתה החלטה הרת גורל באותו יום. כשהגיע תורנו הפקידה בקבלה אמרה לנו בטון רהוט ואנגלית מעט שבורה שהיא לא תוכל לעלות אותנו לטיסה הזו. העיניים שלי בשלב ההוא עוד לא החשיכו לגמרי אבל הפאניקה ללא ספק נכנסה לכוננות ספיגה. בגלל שהבנו שהפקידת קבלה לא מדברת אנגלית מספיק טוב, וגם האחראית משמרת שלה קלטה את זה היא הגיעה לכיוון הדלפק וענתה לנו על השאלה המבוהלת של ״מה זאת אומרת לא יכולה לעלות אותנו לטיסה?״
מסתבר שקולומביה היא מסוג המדינות שאתה חייב להראות כרטיס יציאה מהמדינה כשאתה נכנס אליה במטוס. זה נוהל יחסית מוכר בהרבה מדינות. העניין הוא, שלא ידענו את זה…
אחראית המשמרת בשדה התעופה הסבירה לנו את הנוהל ואמרה בבירור ובאופן שאי אפשר לטעות בו שהיא לא יכולה לעשות לנו צ׳ק אין לטיסה הזו כל עוד לא נראה שיש לנו כרטיס כלשהו ליציאה מהמדינה. עוד היא הוסיפה ״אנחנו סוגרים את הצ׳ק אין לטיסה בעוד שעתיים״.
ברגע שהיא אמרה את המשפט הצצתי בשעון שעל היד שלי ובאותה שנייה נפתח לי שעון כמו בסדרה ״24״ מול העיניים עליו היה כתוב בענק 2:00:00. מיותר לציין שממש יכולתי לראות אותו אחרי שנייה כבר במצב של 1:59:59.

הפאניקה שלי כבר שלחה ״קוד רד״ וחרדת שדות התעופה שלי תפסה פיקוד על המערכות. למרות שממש ניסיתי להשאיר את עצמי רגוע לא היה מנוס מלהילחץ מהסיטואציה הזו. מדובר על מצב שאם לא נצליח לפתור אותו יעלה לי בכרטיס טיסה שכבר שילמנו בסך 456 דולר. עלינו לקומה העליונה של הטרמינל הכי מהר שיכולנו למקום שיש בו חדר אינטרנט, בכניסה ישבה בחורה שמנה כהת עור שנראתה משועממת למדי. היא לא ידעה לאיזה סרט אנחנו הולכים להכניס אותה בשעתיים הקרובות. החננו בכניסה לאותו חדר את העגלות עם כל המוצ׳ילות והתיקים והתיישבנו על מחשב בחיפוש נואש אחרי כרטיס כלשהו, לא משנה אם זה יהיה כרטיס טיסה זול או נסיעת אוטובוס שיעזור לנו להיחלץ מהמצב הדפוק הזה. אנחנו הרי בכל מקרה לא הולכים להשתמש בכרטיס הזה. העיקר שכל העסק הזה לא יחורר לנו את הכיס.
במקביל לזמן שניר ישב על המחשב ועומרי ניסה לפתור את הבעיות גם הוא דרך הטלפון הנייד אני התחלתי לקרוא באתרים ישראלים על כל הנוהל הזה של כרטיס יציאה ממדינה ומה הדרך הכי קלה לפתור את העניין הזה. הבנתי שגם כרטיס פיקטיבי יכול לעזור לנו בעניין הזה, אף אחד לא חוקר לעומק את מהות הכרטיס. להתקשר לסוכן נסיעות ישראלי שידאג לכל הדברים האלה מעכשיו לעכשיו היה מיותר לחלוטין באותו רגע כיוון שבארץ היה יום שבת וגם בעד שלום במזרח התיכון אף אחד לא היה עוזר לנו במצב הזה. השעון דפק, ואני כל פעם שמעתי את השניות יורדות ואת הלב שלי נחנק מרוב לחץ. השארתי את ניר ועומרי על המחשבים וירדתי בריצה לכיוון הדלפקים בקומת הצ׳ק אין, אולי בחברות התעופה נצליח למצוא משהו. חיכיתי בתור דקה וחצי שנראתה והרגישה לי כמו 5 שעות. מבט לשעון בערך כל 3 שניות. הפקידה בקבלה שם לא עזרה לנו, היא אמנם הייתה מאוד נחמדה, אבל לא נתנה שום אופציה לפיתרון אמיתי והגיוני חוץ למקנות כרטיס טיסה במחיר מלא. זה היה חסר טעם לחלוטין לנסות ולקוות שהישועה שלנו תגיע מדלפקי חברות התעופה, כל הטיסות שחברות התעופה שיווקו בדלפקים מהיום למחר היו ב1000 ריאל לכרטיס וצפונה מזה. שאלתי את הפקידה אפילו על כרטיס שאני אוכל לקנות ולבטל אחרי 24 שעות בלי דמי ביטול אבל הסיכון שהיה טמון במחירים של הכרטיסים האלה במידה ואני לא אוכל לבטל אותם היו נוראיים. עשיתי את הדרך לדלפק הזה עוד פעמיים במהלך השעה הבאה ושום דבר לא הועיל לנו.

פעם אחרי פעם סימנו לאחראית השמנה בחדר אינטרנט שתפתח לנו את האינטרנט לעוד חצי שעה בייאוש. כל ניסיון שלי להשיג כרטיס פיקטיבי או אפילו לבנות אותו בעצמי דרך כל מיני פורטלים ישראלים עלו בתוהו- בעיקר בגלל שעבדתי דרך הטלפון ובגלל שהלחץ שהייתי בו לא נתן לי לחשוב בצלילות.
הסתכלתי בשעון הדמיוני שנפתח לי מול העיניים והזמן על השעון האדום הזה היה כבר ב1:03:56. הזמן שלנו אוזל ואנחנו כבר קצת חסרי אונים. ניסינו להיכנס לאתרי מפות ולזהות כל מיני עיירות גבול בין קולומביה לאקוודור שאפשר יהיה לקחת מהן אוטובוסים ולחצות את הגבול. אחרי חיפוש שערך כמעט רבע שעה ועשרה אתרים של חברות אוטובוסים ראינו שאפשר לקחת אוטובוס מקאלי שבדרום קולומביה לקיטו בירת אקוודור. המחיר לכרטיס שכזה היה 80 דולר לאדם. זה מחיר שאני מוכן לשלם בהתחשב בזה שהשעון שלי כרגע מראה שיש לי פחות מ50 דקות לסיים את כל הפרוצדורה הזו. ככל שהזמן דפק החמצן במוח שלה הלך והפך דליל יותר והיה לי ברור שככל שנתקרב לקו הסיום של הזמן לביצוע הצ׳ק אין הזה אני אתפקד פחות ופחות טוב. הפכתי את המחיר לכרטיס מדולרים לריאל ברזילאי ומשום מה המחיר נשאר על 80 ריאל ולא קפץ ל320 כמו שהיה אמור לקפוץ. לא אכפת לי. אני מכניס את הכרטיס אשראי ופותר את המצב ההזוי הזה. 3 דקות מאוחר יותר כבר היו לי ביד שלושה כרטיסי אוטובוס מודפסים מקאלי לקיטו בתאריך רחוק שלא באמת היה אכפת לי ממנו. ירדתי בריצה את שתי הקומות לקומת הצ׳ק אין והראתי לאחראית משמרת את כרטיסי האוטובוס האלה. מתנשף בכבדות שאלתי אותה ״איז דאט אוקיי?״. היא העיפה מבט לאורך 3 שניות שגם הן הרגישו לי כמו 5 שעות ואמרה במה שהיה נראה הקלה אפילו מצידה: ״יס״. באותו רגע כל הטרמינל בפורטלזה שמע את צרחת ה״יש!״ שדפקתי שם. רצתי במדרגות כאילו אני רוקי לכיוון הקומה העליונה של חדרי האינטרנט ובאדרנלין של מישהו שזכה כרגע בגמר ליגת האלופות צעקתי לניר ולמלבין ״יאללה! קחו את הדברים שלכם אנחנו עולים לטיסה הזו! נוסעים לקולומביה!״ ירדנו למטה כדי לעשות את הצ׳ק אין והפקידת קבלה בדוכן הייתה איטית כמו צב. הייתי על ספידים, עד שהיא לא שלחה לי את המזוודה למסוע לא נרגעתי. ברגע שזה קרה שחררתי הנחת הקלה ענקית. אני חושב ששחררתי אוויר בנפח של כל הריאות שלי. השעון שלי נעצר על 0:26:12! עשינו את זה, אנחנו בדרך לקולומביה- עברנו את זה!

רגע לפני העלייה למטוס, כשכל הסיפור כבר מאחורינו קיבלתי הודעה למייל שלי מחברת האוטובוסים דרכה הזמנו את הכרטיסים שאומר שהם שמחים שהזמנו דרכם את הנסיעה הזו אבל הם צריכים לעדכן אותי בשתי הערות: הראשונה היא שהממיר מטבע שלהם לא עבד כראוי ושכרטיס הנסיעה עולה 80 דולר ולא 80 ריאל כמו ששילמתי לכל כרטיס, והדבר השני הוא שבחרתי נסיעה ביום שאין בו אוטובוס ואם אני מעוניין להחליף את היום למועד שכן יש בו אוטובוס. כיוון שכבר עברנו את דלפק הצ׳ק אין ומאותו רגע כל עניין כרטיס היציאה לא רלוונטי לאף אחד (זו האחריות של חברת התעופה ובדוכני ההגירה במדינה לא בודקים את זה) עניתי לו באנגלית רהוטה למייל ש״אני לא צריך לקחת את האחריות על הטעויות שלכם, אם זה המצב, בטל לי את הכרטיסים שהזמנתי״. וכך היה, הצלחנו להשיג כרטיסים פיקטיביים, עברנו את מבחן הכניסה לקולומביה- ויותר מזה: לא שילמנו שקל! jackpot! לא רק שעברתי את המבחן, גם קיבלתי תוספת נקודות על תושיה!

מבחן כניסה מספר 1- עבר בהצלחה!

ומה קרה במבחן כניסה מספר 2? ... זה כבר סיפור אחר

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Rotem   Matarasso עקוב אחר Rotem
שמור סיפור
ספרים מאת Rotem   Matarasso Rotem Matarasso
צעד אחד אחרי אלוהים כשאדם מנסה למצוא את עצמו, בערך כמו שאני עושה כרגע, אז הוא מחפש תשובות לשאלות קיומיות ולדברים שגדולים ממנו. כשהוא לא מצליח למצוא את התשובות אז הוא מחפש במציאות את הדבר הזה שגדול ממנו, ואז הוא מוצא את אלוהים.
לפני שלוש שנים החלטתי שאני לא מוצא את אלוהים כמו שאבא שלי רצה שאראה אותו, כמו שסבא שלי ראה אותו וכמו שאמא שלא והאחיות שלי מוצאות אותו. בדרך של הדת, בדרך של לשמור שבת, לקיים מצוות ולהתפלל.
אלוהים זה מושג הרבה יותר גדול ממה שאנחנו בתור אנשים...
לפרטים נוספים
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מדהים! סיפור ענק
הגב
דווח
Marin Gabsi
Marin Gabsi
מושלם!
הגב
דווח
guest
הפכת את הסיטואציה לסרט מתח לכל דבר ועניין
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Rotem Matarasso
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
שני צדדים
שני צדדים
מאת: Rotem Matarasso
לא האחת שאהבתי
לא האחת שאהבתי
מאת: Rotem Matarasso
יחסי אהבה-שנאה
יחסי אהבה-שנאה
מאת: Rotem Matarasso
סיפורים אחרונים
שקט.
שקט.
מאת: חיים רק פעם אחת
להתאהב במפורסם
להתאהב במפורסם
מאת: דניאל .
תני לי לאהוב אותך
תני לי לאהוב אותך
מאת: אביטל סיאני
האידיוט שטעה
האידיוט שטעה
מאת: ליאורה רוז
המדורגים ביותר
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D