כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

השמרטפית- פרק שני

סיפור אימה

"אנחנו מקווים שנהניתם הערב!"

רבקה, האחות הראשית עמדה על פודיום קטן במרכז חדר האוכל של בית החולים לחולי נפש "שער מנשה". כמו בכל שנה, גם הפעם הם חגגו את חג הפורים יחד עם כל החולים וצוות המטפלים. סביבה ספק עמדו ספק רקדו עשרות אנשים שונים ומשונים בשלל תחפושות.

"יוסף, תפסיק עם זה!" יוסף, גבר בן 55 עם מעט שיער והרבה כרס עמד בפינה והטיח את ראשו בקיר שוב ושוב כשהוא חוזר על צמד המילים "הוא ברח, הוא ברח, הוא ברח".

"יוסף!" היא צעקה אליו, והוא בתגובה המשיך להטיח את הראש כנגד הקיר.

"יוסף! אתה לא רוצה שאני אקרא למלאכים נכון?"

יוסף השתהה, ולמרות גילו המבוגר שלח אליה מבט של ילד קטן וביקש בתחינה
"לא מלאכים, לא מלאכים"

המלאכים, היו צוות של 4 גברים חסונים בחלוקים לבנים שנקראו בכל פעם שחולה היה מפר את הכללים הנוקשים של המקום. יוסף פחד מהם, אך למרות זאת המשיך להטיח את הראש בקיר וצעק חזק יותר.

"הוא ברח! הוא ברח! הוא ברח! הוא ברח!"

"זהו, נמאס לי. כוח עזר לחדר האוכל. יש לי חולה מתפרע." היא אמרה לתוך מכשיר הקשר. תוך שלושים שניות בדיוק הגיעו בהתפרצות 4 גברים בחלוקים לבנים והקיפו את יוסף, שרק צעק חזק יותר

"הוא ברח! הוא ברח!"

"יוסף, תירגע! מי ברח?" אבי, אחד המלאכים הלבנים שאל את יוסף כשמזרק הרגעה בידו.

"הליצן. הליצן ברח. אין ליצן. רוצה ליצן, רוצה ליצן!"

"רבקה, על מה הוא מדבר?" אבי פנה ושאל את האחות האחראית.

"יוסף, על איזה ליצן אתה מדבר?" היא התכופפה אליו ושאלה אותו בלחש.

"הליצן הקטן. הוא ברח, הוא ברח, הוא ברח"

רבקה הבינה מאוחר מדי, את מה שאח"כ יתברר כטעות שהיא תתחרט עליה כל החיים.

היא חייגה 100 וחיכתה 3 צילצולים שנמשכו נצח.
"משטרה" קול אדיש ענה בצד השני.

"שלום, מדברת רבקה האחות האחראית של שער מנשה. אחד החולים שלנו ברח, אתם חייבים לעזור לי. אתם חייבים לשלוח ניידת" היא החלה להזיע וליבה הלם בעוצמה.

"גברת, תרגעי. מי ברח? איך הוא נראה?"

"קוראים לו רוני. הוא גמד, והוא מחופש לליצן. הייתה לנו תחרות תחפושות והוא ברח. הוא בטח בדרך לקרליבך 30, תשלחו לשם ניידת דחוף."

"מה יש שם?" המוקדן שאל ורעש תקתוקי המקלדת נשמע ברקע
.
"אחותו גרה שם עם הבת שלה. יש לו צו הרחקה משם, בבקשה תגיעו לפניו, בבקשה"

האשמה על מה שיכול לקרות הציפה אותה, והיא התמוטטה והתעלפה בלב חדר האוכל.

צ'יקו - chiko עקוב אחר צ'יקו
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Just me .
Just me .
המשךך
הגב
דווח
צ'יקו - chiko
צ'יקו - chiko
יש המשך :)
הגב
דווח
אוריה ליזמי
אוריה ליזמי
מהמממם אני במתחחח
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
צ'יקו - chiko
ריבאונד
ריבאונד
מאת: צ'יקו - chiko
נועם
נועם
מאת: צ'יקו - chiko
אספן הלבבות השבורים
אספן הלבבות השבורים
מאת: צ'יקו - chiko
אהוב שלי
אהוב שלי
מאת: צ'יקו - chiko
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה