כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

הנופל בגבורה

פרק א- חייל נעדר!

תוכן עניינים 1. הנופל בגבורה2. הנופל בגבורה

איתן נכנס בשקט לחדרה החשוך והשקט של עומר ורכן לעברה באטיות רבה "לילה טוב קטנה" לחש באוזנה "נתראה אחרי המבצע" המשיך את המשפט ונשק על ראשה יצא לסלון והתיישב בין שתי הוריו, לאחר שיחה קצרה לקח את תיקו הגדול והכבד וירד לתחנת האוטובוס. בחוץ היה קריר וגשם איים להתפרץ בכל רגע הוא עלה על האוטובוס והעיף מבט אחרון לעבר ביתו.
לאחר שבוע: עומר קמה והלכה עם חברה הטוב אלון לבית הספר. עומר למדה בכיתה ב'1 ובן דודה אוהד למד איתה בשכבה בכיתה ב'3 שתיהם אהבו מאוד לשיר, בעיקר ביחד. בדרך כלל אוהד ניגן על הגיטרה והם שרים ביחד. מחר הם הולכים לאודישן ומקווים בכל ליבם להתקבל. עומר ניגשה לאוהד "אוהד" היא קראה "מה?" הסתובב אוהד וחייך "אתה בא היום נכון?" שאלה עומר "כן" ענה לה והמשיך לחייך הם דיברו עד סוף ההפסקה ואז חזרו כל אחד לכיתתו. בסוף היום הם הלכו ביחד לביתה של עומר "וואי אני מתגעגעת לאיתן" רטנה עומר "שיחזור כבר מהבצע הזה שלו" המשיכה "אני גם מתגעגע" אמר אוהד "אבל רק קצת" סיים "אמא שלי אמרה שאולי עוד שבועיים הוא יחזור, כי דברים מתעכבים שם.." אמרה בעצב "איפה זה שם?" שאל אוהד "במבצע אתה לא מקשיב?!" היא התעצבנה. "אני מקשיב אני מקשיב" הוא הגיעה אותה. הם נכנסו לביתה המרווח והמסודר של עומר ונזרקו על הספה. "אוי עומר" נזכר אוהד "מה" היא אמרה "השיעורי בית" אמר וקם הם הכינו את שיעורי הבית בזריזות וביעילות סגרו את הספרים ודיברו "וואי נועה הזאת כזאת מציקה" התלונן אוהד "אוהד ונועה לנצח" צחקה עומר "היי!" אמר אוהד "איכסה לא" הוא אמר "היא מאוהבת בך כבר 100 שנה" צחקה עומר. אחרי שהוריה של עומר התעוררו הם התאמנו על שיר שרצו לבצע מול כל בית הספר כי המנהלת ביקשה, היא אמרה שהם כישרון מלידה. אוהד הציץ בתיקו "וואי" הוא התחרפן "מה?" הסתקרנה עומר. אוהד הוציא פתק שעליו רשום "רוצה להיות חבר שלי? מנועה עומר התגלגלה מצחוק. "זה לא מצחיק!" הוא קבע. הם דיברו עוד קצת ואז אוהד חזר לביתו.
בלילה עומר חשבה ל אחיה איתן בלי הפסקה. "ומה אם הוא לא יחזור" אמר קול בראשה אך מייד הוא כבה והופיע קול אחר "לא! אין מצב! הוא יחזור זה איתן הוא חי!" עניה נעצמו והיא שקעה בתוך חלום. אחרי כמה ימים הגיעו התשובות לאודישן שלהם. עומר קפצה על גבו של אוהד "התקבלנו!" היא צעקה וצחקה ואוהד נפל על הרצפה וצחק גם "יש" הוא שמח ושתיהם התגלגלו מצחוק על רצפת המסדרון של בית הספר. לאחר כמה ימים נשמעו דפיקות חזקות על דלת ביתה של עומר. אביה פתח את הדלת "היי" אמר קול לא מוכר ורועד מעט האיש היה לבוש במדים בצבע חאקי וכומתה עיטרה את כתפו הימינית. הוא לא חייך ולא כעס רק מעט חיוור. הוא מסר לאביה של עומר דף והוא נראה מודאג.

לילך וול עקוב אחר לילך
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
לילך וול
זמן
זמן
מאת: לילך וול
עדיין מתגעגע
עדיין מתגעגע
מאת: לילך וול
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions