כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

perfect imperfections

29

להגיד לך שבאמת הגעתי למצב שאני שונאת אותך עכשיו?
אהיה שקרנית בדיוק כמוך.
אני מתאבלת על זה,
מתאבלת על זה שנתתי את כל מה שיכולתי לתת לאדם הלא נכון.
שהתחננתי לאהבה,
במקום לקבל אותה במקום אחר.
שהאמנתי לכל מילה שלך אפילו שידעתי את האמת.
אני כועסת על עצמי,
מרגישה שרימית אותי.
שניצלת אותי.
ונתתי לך .
כועסת על עצמי שנלחמתי בכל העולם, וגם בך .
כי חשבתי שאתה שווה את זה.

שבוע לאחר מכן הגיע יום כיפור
ומצאתי את עצמי שוב כותבת לך - מבלי לשלוח.

כיפור לפני שנה וכיפור של עכשיו,
היום לפני שנה בוקר של כיפור,
התעוררתי והתקשרתי אלייך כהרגלנו,
מי שקם ראשון מתקשר.
הזמנתי את עצמי לתה ובאתי .
העברנו את הבוקר ביחד,
חזרתי לקראת הצהריים הביתה, בשביל להכין את הארוחת מפסקת .
שלחתי לך תמונות של מה שבישלתי, ובאת לאכול, לפני שתלך למפסקת אצל השכנים שלך
קבענו שאני אבוא אלייך אחרי הבית כנסת, וככה באמת היה.
הגעתי אלייך הביתה, דפקתי על הדלת ואמרתי לך תכבה את הטלוויזיה אני שומעת .
נכנסתי, כיבדת אותי כמובן,
ישבנו כל אחד בפינה אחרת בספה,
הצהרתי מרגע הכניסה,
שהיום אין כלום, אפילו חיבוק לא תקבל ממני.
בכיפור אני שומרת נגיעה .
צחקת עלי, ועפת על זה .
פתאום כל הרצון שלך היה שאהיה כמה שיותר קרובה .
להגיד לך שלא אהבתי את זה?
אהבתי מאוד .
העברנו את הלילה בלדבר, רציתי לדעת הכל עלייך, שאלתי על הפחדים שלך, על מה גרם לך להגיע להיות מי שאתה היום,
שאלתי גם שאלות מיותרות כמו איזה צבע הכי אהוב עלייך, ומה המאכל הכי אהוב.
שיתפת אותי ביותר הרחבה על הזוגיות האחרונה שהייתה לך ומה גורם לך עכשיו לקום מאושר בבוקר

השעה כבר נהייתה מאוחרת ואני קבעתי עם חברות שאצטרף אליהן,
לא נתת לי ללכת, אמרת לי תרדימי אותי ותלכי .
נעלת את הדלת העלמת את המפתח ואמרת זהו עכשיו את תקועה איתי.
נכנסנו למיטה כל אחד בצד שלו, המשכנו לדבר .
עד שאתה כבר לא רצית לדבר,
התקרבת אלי קרוב, כאילו בא לנשק נוגע לא נוגע .
שמתי ידיים על הפרצוף ואמרתי לך שלא תעשה לי את זה, כי כיפור ואני לא אשבר .
אמרת לי שאתה רק רוצה לדבר
דחפתי אותך ממני וצחקתי .
אמרתי לך נדבר מתי שאתה רוצה ככה ממחר .
חיבקת אותי כתגובה .
אמרתי לך שאני צריכה ללכת, עשית את הפרצוף הזה שלך שידעת שאני לא עומדת בפניו,
הפעם עמדתי בגבורה,
קמנו לקחנו את צוצון, וליוות אותי עד הבית של חברה שלי .
לא נרגעת עד שראית שאני עולה.
בצאת כיפור באת אלי, לתה של אחרי הצום ועזרת לאבא שלי אם הבנית סוכה.
אני חושבת שבאיזה שהוא מקום הערצתי אותך,
על איך שאתה תמיד כאן בשביל לעזור לו .
תמיד כאן לא משנה מה .
הפכת להיות חלק מאיתנו.

שנה לאחר מכן,
אני בחדר שלי,
כבר לא היה לי למי להתקשר הבוקר.
אני כותבת את זה,
אחרי שעבר עלי שבוע, שאין לי מילים לתאר אותו.
שבוע שמלא בבכי, עצב בלתי נשלט, הרגשה שהעולם חרב עלי .
שעברתי בו צעד צעד בכל המערכת יחסים שלנו מהרגע שנכנסת למשרד, ועד הרגע שראיתי תמונה שלך איתה .
תיארתי לעצמי שבסופו של דבר זה יקרה,
גם תמיד אמרתי לך שזה הפחד הכי גדול שלי.
שתגיע המישהי הזאת, שתשלים אצלך את החתיכת פאזל החסרה .
מבלי שיהיה לה רצון לחתונה וילדים כמוני.
והיא הגיעה,
לא כאב לי שהיא הגיעה, כמו שכאב לי איך שבחרת לעשות את זה.
אם רק לא היית טורח לשקר לי את כל השקרים "הלבנים" עליה, להגיד לי כל פעם כמה שאין כלום לא היה ולא יהיה .
אם לא היית טורח לעשות הכל בהפגנתיות, כמו לענות לי לטלפון לידה, או לשנות איתה תמונה .
אם רק לא היית טורח עד הדקה האחרונה, להגיד לי מי אני בשבילך, וכמה שאתה אוהב אותי.
אולי הפגיעה הייתה יותר קלה,
אני פשוט לא הצלחתי להבין למה?
למה מכל האנשים בעולם,
בי בחרת לפגוע?
כי לא עשיתי לך שום דבר רע.
מה כבר עשיתי לך?
כל הזמן השוואת אותי לקודמת ועל כל מה שעברת איתה.
ולה אחרי כל מה שהיא עשתה לך אחרי שהיא פגעה בך,
היית שם בשבילה לכל דבר,
אבל אין כבר צורך בלדון באם ולמה
זה קרה,
אני זאת שנפגעה,
אני זאת שהרגישה שמעולם לא אהבת אותה, שלא לדבר על לכבד .
ואני זאת שרצתה לפגוע בכל הנקודות הרגישות שלך שתפגע טיפה .
כי למה רק אני?
אני זאת שמתחרטת על המילים שלי .
כי איך יכולתי להגיד אותם בכלל?
אני זאת שאמרה לך כל התקופה הזאת כל השנתיים האלה, את ההפך ממה שכתבתי עלייך.
וגם עכשיו דעתי לא השתנתה.
אני מבקשת ממך סליחה, אפילו שאתה לא יודע את זה .
אני מבקשת ממך סליחה בזכות כל הטוב שעברנו בשנתיים האלה, אפילו אם מבחינתך סביר להניח שזה היה רק משחק.
ואני סולחת לך מבלי שתבקש סליחה.
נתת לי מיליון סיבות לשנוא אותך ובו זמנית מיליון ואחת סיבות לאהוב.
מבחינתי, יש שתי אור בחיים שלי,
זה שגרם לי לחייך את החיוך הכי גדול שלי
וזה שגם לקח אותי ממנו.
אקח אותך להמשך הדרך, ואבחר לקחת רק את הדברים הטובים, את החוייות, החיוכים, את האהבה .

No Name Needed . עקוב אחר No Name Needed
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
No Name Needed .
זאת שניצחה
זאת שניצחה
מאת: No Name Needed .
5 קילו פחות
5 קילו פחות
מאת: No Name Needed .
בלונים
בלונים
מאת: No Name Needed .
כיפור אז , והיום.
כיפור אז , והיום.
מאת: No Name Needed .
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרגש
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
ורד
ורד
מאת: Alter A
בין צ'צ'נים למלחמות דת
בין צ'צ'נים למלחמות דת
מאת: Justice gov
שני ילדים בעולם
שני ילדים בעולם
מאת: סנופקין M.F
לשיר מכל הנשמה 4
לשיר מכל הנשמה 4
מאת: שיר פיליבה