כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

איפוס מחדש פרק 53

כשהייתי קמה בכל בוקר הייתי מבקשת מאלוהים שהעולם הזה יפסיק להתקיים רק כי לא הייתה לי סיבה לשמוח. כל החיים סבבו סביב מליקה, אני לא הייתי חשובה…אבל עכשיו אני לא רוצה שהעולם ייחרב, אני רוצה לשמוח וליהנות מהחיים שלי ורק אז שייחרב העולם אחרי שאמות״

״ אני נשבעת לכם שאני היא הזורי האמיתית היא סתם מתחזה!״ מליקה ניסתה לשכנע את השוטרים, לא הגבתי שתקתי מההלם של האזיקים בידיי.
״ שוטר אתה יכול לשחרר אותנו?״ אמרה מליקה הם אזקו אותנו יחד, השוטר לקח את תעודת הזהות שנתתי לו ועיין בה בקפידה.
״ זורי!״ זה היה נועם שהתנשף בכבדות מבטו היה תמוה ומבולבל.
״ אתה מכיר אותן?״
״ אחת מהן היא האישה שאני אוהב״ התרגשתי.
״ הבטתי בו שיראה את הניצוצות בעיניי אבל הוא לא הסתכל עליי.
״ מי זו אהובתך?״
״ זורי כמובן…לא זו שאתם מחפשים״
״ נועם תסתכל עליי אתה לא מזהה?״ שוב היא דיברה ניסתה לגרום לו לשחרר אותה, אני שתקתי לא רציתי לעורר אף חשד ושיחקתי בשרשרת שנתן לי.
״ אתה יודע מי זו זורי?״ שאל אותו השוטר.
לפתע גם רינת וגם אבא הגיעו.
״ כן אני יודע״
״ זאת זורי״ הצביע עליי יחד איתו גם אבא ורינת שמזהה אותי אפילו מרחוק.
״ אתם בטוחים?״
״ תקשיב אדון שוטר אני מכירה את השותפה שלי והיא לא דומה בכלל למליקה. אתה מבין זורי התמודדה עם המחלה עד לא מזמן ועדיין את הקילוגרמים שאיבדה לא הצליחה להחזיר…לעומתה אם יורשה לי להגיד מליקה יותר…שמנה״ מליקה התחילה לזוז ולהכאיב לי בידיים באמצעות התנועות המוגזמות שלה.
״ כן זה נכון. אני בטוח שהיא גם לא אמרה לכם שום דבר בזמן שכבלתם אותה באזיקים״
השוטרים שיחררו אותי לאחר שלל שאלות של החוקר במשטרה, מליקה הובלה לניידת ואני התבקשתי לבוא לתחנה בעוד שעה.
״ זורי את בסדר?״ שאלו שלושתם.
״ חוץ מהאזיקים הכואבים, כן״
״ זורי הבאתי לך פרחים״
״ תרחיק אותם ממני אני אתחיל להתגרד״ כולם צחקו כנראה לא הבנתי את הבדיחה.
״ אני סתם צוחק…רק רציתי לוודא שלא טעיתי ושאת זורי האמיתית״ אמר נועם הם התבדחו על חשבוני.
״ זה לא מצחיק!״
״ מה אתם חושבים שיקרה עכשיו עם מליקה?״
״ היא תשב בכלא הרבה זמן על ניסיון ואיום ברצח״
״ אני מקווה שתקבל מה שמגיע לה״ הוסיף אבא.
״ תודה שבאתם בלעדיכם הייתי אולי בתא המאסר במקומה״
״ בחיים לא הייתי נותן לזה לקרות״ התפרץ נועם לשיחה.
״ גם אני לא״ אמרו רינת ואבא.
״ זורי אולי תבואי לישון הלילה אצלי?״ הציע אבא.
״ אולי זה רעיון טוב. רינת אני לא רוצה שתישארי לישון כאן היא עלולה לחזור״
״ אסע לישון אצל אימא״ חייכתי.
״ אני חייב להוציא את הכלב את רוצה לבוא או שתגיעי מאוחר יותר?״
״ אגיע מאוחר יותר…רגע ממתי יש לך כלב?״
״ מאתמול…אימא שלך אף פעם לא אהבה חיות אבל בילדותי היה לי כלב את תאהבי אותו״
״ או אבא אתה איש כזה טוב!״ הוא צחק נופף לי והלך.
״ אתם בטח רוצים לדבר…אני אארוז ואז תוכלו לדבר״ ישבנו על הספה שקטים וממתינים לרינת שתצא, בהחלט היה לנו על מה לדבר בעיקר רציתי זמן איתו.
״ סיימתי! זורי תדברי איתי״ היא הייתה זריזה תוך עשר דקות כבר לא הייתי בבית. את הדלת סגרתי את נשימותיי שמעתי כל כך חזק.
״ אתה רוצה לשתות משהו?״ בכלל לא הצעתי לו שום דבר כשחושבים על זה.
״ בואי שבי אני בסדר…״
העיניים היפות שלו הביטו בי הוא היה לחוץ ממה שאני הולכת לומר.
״ מה שאמרתי לך היום היה אמת. נזכרתי…במצלמה הטיפשית שצילמת אותי כשגססתי…בשרשרת שנתת לי, במרפסת של קומה עשרים שאליה עלית בשביל לרגל אחרי מליקה והסתבר שזו אני״
״ אני שמח שזו הייתה את ולא היא״
״ תן לי לסיים…אני זוכרת את כל זה אבל לא מצליחה לזכור דבר מכך שיצאנו״
״ שום דבר? גם לא אף נשיקה?״
״ כלום. אבל נזכרתי כמה אני אוהבת אותך…הינה תרגיש״ הצמדתי את ידו על חזה על מנת שירגיש את פעימות ליבי.
״ אפשר להתחיל דף חדש כאילו שום דבר לא היה ולצאת מחדש…את מסכימה?״ הנהנתי.
הוא רכן לעברי ונתן לי נשיקה על השפתיים בתשוקה רבה.
״ זורי?״ אמר כשהפסיק לנשק אותי.
״ יש לי זוג כרטיסים לאילת תרצי לבוא איתי?״ אמנם זה לא חול אבל שמעתי דברים טובים על אילת.
״ בטח!״
״ לא ידעתי אם תסכימי או לא״ נתן לי עוד כמה נשיקות על השפתיים.
״ למה שלא אסכים לנסוע לאילת עם חבר שלי?״
״ אנחנו לא נוסעים לאילת״
״ מה? למה לא? אבל אמרת!״ אמרתי בטון רוגז.
״ אנחנו טסים״ אבן נגולה מליבי כמעט רציתי להרביץ לו.
״ אתה עוד תגרום לי להתקף לב״
״ חס וחלילה גברת בנט אני צריך אותך אל תמותי״ אמר והתפקע מצחוק האמת שגם אני צחקתי עד שהרגשתי לחץ אטומי מרוב צחוק בתוך הבטן.
״ מה השעה?״
״ חמש ורבע״
״ שיט! אני צריכה להיות בתחנת המשטרה״
״ אני בא איתך בואי נצא״ לקחתי את הארנק עם כל הפרטים האישיים, קראו לי לעוד תחקיר הפעם הם היו קשוחים אבל הצלחתי לעמוד מולם. בתוך החקירה ביקשו מנועם להיכנס הוא עמד מולם בגבורה.
״ זה היה קשוח״ אמר כשיצאנו משם.
״ כן…הפעם זה רציני, מה אתה עושה?״ הוא נעמד במקום ולא זז.
״ נזכרתי פתאום שאולי לא סגרתי את הדירה״
״ בוא ניסע לבדוק״ בוא כזה שכחן לפעמים אך גם לי זה תמיד קורה ברוב הפעמים אני חוזרת לבדוק אם סגרתי את בדלת או נעלתי את המכונית.
״ אז מתי טסים לאילת?״
״ את כבר יכולה להתחיל לארוז, הטיסה מחר בצהריים״
״ ורק עכשיו אתה אומר לי! אם כך יש לי הרבה עבודה״
״ אני רוצה לחזור לדירה לארוז מזוודה״
הוא הלך איתי ווידא שסגר את הדלת עד שלא סיימתי לארוז הוא לא מש מהדירה שלי.
״ אקפיץ אותך לאבא שלך״

…..

אבא חיכה לי עם הכלב החדש מחוץ לביתו, היה לו בית קרקע לא גדול אבל וודאי מהחסכונות שלו הצליח לחסוך ולקנות אותו, כמובן גם לא מעט מהכסף שלי בהתחלה הוא לא רצה לקחת, אך לאחר מסע שכנועים הצלחתי לתרום מכספי עבורו, עבור שקט מהאישה הזאת שקוראת לעצמה אימא שלי.
״ אוי הוא כזה מתוק!״ הכלב זינק עלינו והתחיל ללקק את נעלי הספורט שלי.
״ אבא איך קוראים לו?״
״ שוקו״
״ באמת?״ התלהבתי משום ששוקו הוא המשקה החם היחיד שאני אוהבת וגם הוא מבדיל אותי ממליקה שכל כך אוהבת קפה.
״ אני אוהבת את השם שלו!״
״ אני נכנס איתו, אחכה לך בפנים״
״ טוב אני כבר נכנסת״
״ נתראה מחר?״ הסתובבתי אל נועם.
״ כן. את כזו חמודה לא רק הכלב״
״ תפסיק להתחנף ותביא נשיקה״
״ תתקשר אליי כשתגיע״ נשקתי לו על השפתיים חפוזות והמתנתי שייכנס אל תוך המכונית.
״ כן המפקדת!״ הצדיע בהומור ועד שלא נסע לא זזתי, הייתי חרדה כלפיו.
״ אני מקווה שאת עוד אוהבת את הפסטה שלי״ שאל אבא כשנכנסתי.
״ איך אפשר שלא? ״
״ אני טסה מחר״ התפלא אבא והרים את גבותיו בזמן שנעמדתי על ידו נשענת על השיש.
״ טסה? לאן?״
״ לאילת…עם נועם״
״ אני מחבב את הילדון נראה שהוא דואג לך״
״ כן מאז שחר אף אחד לא דאג לי״
״ שחר הזה גם כן אידיוט״ הוסיף צחקתי.
״ נדמה שאף פעם לא אהבת אותו״
״ זה לא רק נדמה. הוא לא מצא חן בעיניי אבל נועם הילדון אני מחבב אותו״
״ למה יש עוד צלחת?״
״ הזמנתי את אבנר אני מקווה שזה בסדר״
״ בטח, מזמן לא ראיתי אותו אני כל כך שמחה שאתם חברים״
״ צדקת. הוא בהחלט איש טוב אני מתכוון את יודעת במובן של חבר טוב כמו שיש לך את רינת״
״ אבא אני הבנתי אל תדאג לרגע לא חשבתי משהו אחר. אתה אוהבת את רינת?״
״ היא בסדר היא טובה ותהיה שם בשבילך תשמרי עליה!״
״ תמיד הייתה לך ראייה טובה כזאת?״
״ אף פעם לא איבדתי אותה פשוט את יודעת אימא שלך״
״ אל תגיד אימא שלי. אין לי אימא״
״ זורי זה קשה לשמוע אותך אומרת את זה״
״ אבא היא אוהבת רק את מליקה, היא ירקה עליי, הרביצה לי, היא רצתה לנתק אותי מהמכשירים וחוץ מזה היא לא הפסיקה להתגאות רק בה אף אימא שאוהבת את הבת שלה לא הייתה משפילה אותה ככה.״ כל האמת שלי יצאה פתאום החוצה.
״ צודקת סליחה לא אגיד את זה שוב״
אבנר הגיע עם בקבוק יין וקופסת שוקולד חייך לעברי ולחץ את ידו. זה הרגיש מוזר לראות אותו כשאנחנו כבר לא מנהלים רומן הוא לא הגיע לראות אותי אלא את אבא שלי. אבנר משך את שיערו לאחור והחולצה המכופתרת השחורה הייתה אדוקה אל גופו שהיה נראה שרירי מהפעם האחרונה שראיתי אותו.
״ אתה נראה טוב אתה מתאמן?״
״ אני רוצה לקחת את אבא שלך להתאמן״ הנהן והוסיף במילים.
״ אני חושבת שלא יזיק לו לבריאות וחוץ מזה הכרס שלו מתחילה להופיע״
הם צחקו שניהם והתיישבו לאכול כשהאוכל מונח על השולחן וגורם לבטן לקרקר יותר ויותר.
״ בתיאבון לכולם״ הכרזתי.

….

״ את אוהבת את החדר?״ החדר היה נראה גדול מאוד.
״ זו סוויטה?״ הנהן
״ רציתי שיהיה לנו נוח״
״ לא היית צריך לבזבז את הכסף גם חדר רגיל היה טוב״
״ את לא אוהבת?״ נדמה שהתאכזב מתגובתי.
״ אני אוהבת, תודה״ מיד הפסקתי כשראיתי שהתגובה שלי מעציבה אותו.
״ איזו מיטה ענקית!״
התיישבתי עליה והנחתי את ראשי על הכר.
״ את רוצה לנוח או שנצא לאכול בחוץ?״
״ בוא תשכב על ידי״
״ אני שמחה שאנחנו כאן…״ התבוננתי בתקרה בעודו שוכב על ידי, בידו האחת עוטף אותי ואת ידו השנייה הניח מתחת לראשו.
״ אף פעם לא השקיעו ככה בשבילי, כשהייתי קמה בכל בוקר הייתי מבקשת מאלוהים שהעולם הזה יפסיק להתקיים רק כי לא הייתה לי סיבה לשמוח. כל החיים סבבו סביב מליקה, אני לא הייתי חשובה…אבל עכשיו אני לא רוצה שהעולם ייחרב, אני רוצה לשמוח וליהנות מהחיים שלי ורק אז שייחרב העולם אחרי שאמות״
״ לפעמים אני תוהה מאיפה כל התובנות האלו שלך״ שמעתי אותו בקפידה, הוא הסתובב אליי וחייך.
״ אני שמח שהעולם לא נחרב לפני שפגשתי אותך. אני מקווה שלא ייחרב גם אחרי…אני אוהב אותך זורי בנט וגם אם ייחרב העולם אני מוכן לאהוב אותך גם בעולם הבא״ היו לי דמעות בעיניים הידיים שלו ניגבו אותן.
״ אתה הדבר הכי טוב שקיבלתי בחיים שלי״ הוא ורינת.
״ ואני אוהבת אותך בחזרה״ שכבנו זה לצד זה מחובקים חסרי מעש במשך שעה כשהוא לא מפסיק להסתכל עליי ואני עוקבת אחר נשימותיו האיטיות וידו החובקת אותי עד שהבטן שלי התחילה לקרקר.
״ אני חושב שנצא לאכול״
״ הבטן שלי תסכים איתך״
אילת הייתה הומת אדם הרבה אנשים הסתובבו בחוץ חלקם קנו דברים חלק היו בים וחלקם נהרו מסעדות.
״ אנשים לא מפסיקים להסתכל עלינו״
״ אל תתייחסי תסתכלי מה יש בתפריט ונזמין״ התיישבנו במסעדה המארחת הושיבה אותנו באיזור הפניתי הרחק מכולם.
״ סליחה? את במקרה מליקה בנט?״ הנדתי בראשי.
״ זאת את! את לא צריכה היות בכלא?״ אנשים כל כך חצופים נועם החזיק את ידיי מלהתפרץ על האישה הזאת.
״ את יודעת גברת איך היית מרגישה אם היית יושבת עם בעלך במסעדה ואז ניגשת אלייך אישה זרה ושואלת אותך שאלות מוזרות רק בגלל שאת נראית כמו אחותך התאומה?״ האישה שתקה התנצלה כמה פעמים וחזרה לשבת.

המשך יבוא…❤️

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מסתורין
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
תעזוב לי את היד. עכשיו.
תעזוב לי את היד. עכשיו.
מאת: C Y
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
מאת: Eran Shmuel
Smells Like Teen Spirit
Smells Like Teen Spirit
מאת: Sophia Rose
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
הסושי הראשון שלי
הסושי הראשון שלי
מאת: שלכת כותבת מהלב
לעילוי נשמת כל אותם צדיקים
לעילוי נשמת כל אותם צדיקים
מאת: Peace& Love
התגברתי עלייך
התגברתי עלייך
מאת: Yoav Rehavi
אני לא גיבור
אני לא גיבור
מאת: Avaraius The Tale Teller
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan