כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

עומרי ומורן- פרק 12

לא הצלחתי להבין למה דווקא עכשיו או מה היא בדיוק רוצה ואם לומר את האמת ההלם לא כל כך איפשר לי לחשוב.

״אני מפריעה״ שאל לו הקול מצידו השני של הקו ונשמע היה מוכר.
״מי זאת״ שאלתי.
״הדר״ היא השיבה ותדהמה שררה בתוכי.
כמה שניות של שקט... ואני מבולבלת אחת שלא מצליחה להוציא הגה.
״אמאלה מי זה״ לחשה בתאל כשראתה את פניי ככל הנראה מחליפות צבעים.
״הלו... מורן...״ הוסיפה לשאול.

>>>>>

עניין של שניות בהם הכל מכה בי ובתחושה כאילו הן שעות שאני יושבת קפואה ללא כל יכולת תגובה.
מאז שגיליתי על הבגידה לא חלפה בינינו מילה, מזה גם כמה חודשים שאפילו לא נתקלנו האחת בשניה. הדר בחרה לנתק כל קשר עם כלל מעגל החברים שלנו ונעלמה.
לא הצלחתי להבין למה דווקא עכשיו או מה היא בדיוק רוצה ואם לומר את האמת ההלם לא כל כך איפשר לי לחשוב.

״אין לי מה לדבר איתך״ אמרתי בקרירות וניתקתי את השיחה.
״מורן יסתומה את מלחיצה אותי״ צעקה בתאל המתרוממת מהספה.
״מה קרה״ צעקה מתערבת אמא מאזור המטבח.
״כלום״ מיד השבתי באותו הטון.
״מה כלום מה יש לך״ לחשה בתאל והתיישבה לצידי.
״אמאלה.. אוויר, אני צריכה אוויר״ לחשתי מבולבלת.
״סמאללה״ לחשה בתאל מבוהלת ״קומי חיים שלי, בואי נצא החוצה תנשמי קצת״ זרקה מיד והחלה מתהלכת אל כיוון דלת היציאה לגינה ואני אחריה.
״מה קרה״ לחשה לעברה אמא והיא סימנה כי אינה יודעת.

בעודי מתיישבת סביב שולחן החצר כשכל גופי רועד ובראשי המון סימני שאלה צלצל לו שוב הפלאפון ועל הצג אותו המספר.
״את מוכנה להסביר לי מה עובר עליך? את לא מבינה שאת מלחיצה אותי. מי זה מתקשר״ שאלה והתיישבה גם היא.
״הדר״ עניתי מבולבלת תוך כדי ניתוק השיחה.
״איזה הדר״ שאלה מיד.
״בתאל כמה הדר את מכירה״ עניתי בחוסר סובלנות.
״מה? לא נכון״ אמרה בפרצוף מבולבל.
״מה היא רוצה עכשיו גם זאת. ומה קשור היא מתקשרת אלי באמצע החיים״ אמרתי בכעס.
״איזה הזייה״ הוסיפה ושתינו השתתקנו למספר שניות.
״מה קשור היא התקשרה. עברו כמעט שלושה חודשים, אני לא מבינה מה היא צריכה״ התפרצתי שוב בכעס.
״לא יודעת.. אולי..״.
״אולי מה״ קטעתי מיד בתוקפנות.
״אולי היא רוצה להתנצל. ניתקת לה אחותי איך תדעי מה היא רצתה״ הוסיפה בתאל בטון לא מעודד במיוחד.
״שלא תתנצל ולא תחפש אותי. מה היא אמיתית... מה פתאום היא צצה״ אמרתי עצבנית.
״לכי תדעי.. אולי היא הייתה צריכה זמן״.
״בתאל אל תתחילי אפילו״ אמרתי שוב קוטעת את דבריה.
״שניה רגע״ הדפה מיד בניסיון להרגיע. ״היא עשתה דבר נורא, נכון. אני לא מצדיקה אותה. אבל לכי תדעי, אולי רק עכשיו מחלחל בה והיא לא ידעה איך להגיב או שפשוט רק עכשיו יש לה אומץ לדבר איתך״.
״ואיי בתאל תשחררי אותי ממך בקיצור״.
״מה.. אני רצינית אחותי, תנסי להסתכל על זה רגע מהצד שלה״.
״בתאל אני עוד שניה זורקת לך משהו לראש״ אמרתי בכעס.
״אני מבינה שאת עצבנית אבל בואי, את העצבים שלך לא להוציא עלי״ אמרה בתאל תוקפת בחזרה.
״אז תפסיקי לדבר בלי היגיון. את בכלל שומעת את עצמך, להזכיר לך שבמשך חצי שנה היא שכבה עם שניר מאחורי הגב שלי. כמה חיפשתי ממנה תשובות והיא חסמה אותי מכל מקום אפשרי״.
״בסדר. בשביל טנגו צריך שניים״ אמרה בעוקצנות ואני הבטתי בה בכעס.
שוב צלצל לו הפלאפון אך הפעם הופיע מספר אחר על הצג.
״תעני, תראי מה היא רוצה. תעלימי לעצמך את הספקות והתהיות״ אמרה.
״רגע אבל זה לא אותו המספר״ אמרתי בחשד.
״בטח היא מחייגת מאחייה״.
״יש לי את המספר של יניב, אל תמציאי״.
״טוב חייאתי אני לא יודעת. מה עכשיו חידות, תעני כבר״ אמרה בחוסר סובלנות.
״טוב תסתמי.. הנה״ הגבתי באותו הטון.

״אני לא מצליחה להבין, מה את רוצה מהחיים שלי עכשיו. אין לי מה להגיד לך ולך אין שום דבר לומר שמעניין אותי לשמוע. בבקשה תחסכי משנינו את בזבוז הזמן״ אמרתי מיד עם לחיצת ה׳ענה׳.
״מה... אוקיי, לפי איך שענית אני מבין שציפית לשיחת טלפון ממישהו אחר״ אמר לו קול גברי מצידו השני של הקו.
״מה... מי זה״ שאלתי חנוקה ממבוכה לאחר ההבנה בעובדה שביצעתי מונולוג מטורף אל האדם הלא נכון.
״עומרי״ אמר ונשמע היה כי צחקק מעט.
״איזה עומ... מה״ שאלתי מופתעת לאחר חיבור מהיר של עיבוד הסיטואציה בראש. ״לא זכור לי שהחלפנו מספרי טלפון״ הוספתי מבולבלת.
״לא זכור לך כי זה משהו שלא קרה״.
״אז איך אתה מסביר את שיחת הטלפון המפתיעה הזאת״ שאלתי מתחכמת.
״פשוט״.
״אני מקשיבה״ השבתי מחייכת ובתאל מביטה בי במבט המתפרש כמנסה להבין מי הוא בצידו השני של הקו.
״איתי״ ענה עומרי.
״ככה, בכזאת קלות נתן לך את המספר ועוד אחרי מה ששמע. סלח לי, אבל נורא קשה לי להאמין״.
״סלח לי״ לחשה בתאל הצוחקת תוך כדי שיחתנו ואני קמתי הצידה בעודי מסמנת לה בתנועות ידיים להיות בשקט.
״מה פתאום בכזאת קלות. הייתה שם תחבולה, אני מודה״.
״בתחבולות תעשה לך מלחמה״ אמרתי בעוקצנות.
״כן, חד משמעית״ השיב גם הוא מצחקק.
״אתה עוד אצל איתי, אתה מתקשר אלי משם״ שאלתי.
״לא, זו כבר התאבדות ואני, עוד יש לי זמן לחיות״.
״אז אתה כבר בבאר שבע״ הוספתי לשאול.
״הלוואי. בדרך... אני בנסיעה״ השיב.
״אה רק עכשיו יצאתם״ שאלתי בהתעניינות.
״אני עכשיו יצאתי. אביאל ישר אחרי הים כבר חתך״.
״הבנתי. אז מה, כל התחבולות ובעצם התקשרת בכדי שאעביר לך את זמן הנסיעה״ שאלתי בתהייה.
״אם זה מה שאת חושבת אפשר לסיים פה את השיחה״.
״לא חושבת, בסך הכל רוצה להבין את מטרת המאמץ״ השבתי.
״אל תנסי כי אני בעצמי עדיין לא מבין. יכול להיות שעשיתי פה מהלך שעוד יעלה לי ביוקר אבל מה אני אגיד לך, כרגע הוא מרגיש לי נכון״.
״הכל טוב איתך״ שאלתי במבוכה.
״כן, למה״ שאל מצחקק.
״לא יודעת, השיחה הזאת קצת מוזרה לי״ מיד אמרתי.
״השיחה הזאת מוזרה לך, כל סוף השבוע הזה מוזר לי״.
״מה זאת אומרת״ שאלתי בהתעניינות.
״לא יודע להסביר. אבל דבר אחד אני כן יודע..״.
״מה״ שאלתי קוטעת.
״שהמוזר הזה נעים לי״.
״מה זה אומר״ שאלתי בסקרנות.
״את זה אני מאוד מקווה לפצח״ אמר בטון רציני ואני שתקתי כשעל פני חיוך מרוח.
״ואיך נעשה זאת״ העזתי לשאול.
״שיחת הטלפון הזו היא אחלה של התחלה מבחינתי״.
״פחות פרקטי בעיניי״ אמרתי מתחכמת.
״אני גם יכול לסובב את ההגה להגיע אליך, מספיק פרקטי בשבילך״ שאל מתחכם גם הוא.
״אני לא מרגישה מאויימת״ השבתי מצחקקת.
״לא. השם ישמור לאן הלכת״ השיב מיד וצחקק גם הוא.
״אני לא הלכתי לשום מקום. לאיפה אתה הלכת, לא שמעתי שאותתת לפרסה, האם אתה בדרך הנכונה״ שאלתי בהתחכמות והוא נשמע נקרע מצחוק.
״את רוצה שאבוא״ שאל ונשמע רציני.
״ואוו עומרי אתה ממש לא ברור״ זרקתי.
״אני״ שאל מופתע. ״למה את אומרת את זה״ הוסיף.
״כי… לא יודעת… לא בדיוק הראת עניין ופתאום אתה עושה מאמצים, לקחת את המספר טלפון שלי מאיתי… מה קורה פה אני לא מצליחה להבין״.
״כשאת אומרת שלא הראיתי עניין את לא בדיוק מדוייקת. תפסת לי את תשומת הלב מהרגע שנכנסת בשער וכבר ראיתי את עצמי נגש אליך. כשנפגשנו למעלה עם כל הסיפור ההזוי הזה של חברה שלך אמרתי ׳משמים׳ אבל אז הכל התחיל להתדרדר ואמרתי לעצמי ׳עומרי אל תכנס לשם אתה לא צריך את הכאב ראש הזה… גם איתי גם אקס טרי תשחרר לא בשבילך כל העניין׳. אבל משהו בעיניים שלך, לא יודע… היום בים הבנתי את זה. ובנסיעה חזור אחרי שנפרדנו לשלום עיבדתי את כל סוף השבוע הזה וקלטתי שלא בא לי שזה יגמר ככה למרות כל רעשי הרקע״ אמר ואני השתתקתי.

׳מה קורה פה׳ תהייתי עם עצמי בעוד ליבי נרגש ממילותיו החמות. הופתעתי. לא ידעתי מאיפה זה הגיע, לא תיארתי לעצמי שיהיה כל כך כנה וישיר. בלי פילטרים בלי מניירות בלי לנסות לרצות. איך מגיבים בסיטואציה שכזאת?

״מורן״ שאל.
״אה״ הגבתי בכחכוח גרון.
״בנאדם משתף אותך במחשבות ליבו ואת שותקת״.
״הפתעת אותי, לא אשקר״.
״אני בטוח״ אמר מצחקק. ״אני מופתע בעצמי, אבל לא ממה שאמרתי לך אלא מאיך שאני מרגיש״.
״ומה אתה מרגיש״ שאלתי בהתחכמות סקרנית…

MORAN BS עקוב אחר MORAN
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
סוף סוף חזרת!!!
פליזזזז שלא תעבור עוד שנה עד לפרסום פרק נוסף
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
ריאליסטי עם נטייה לפסימי
ריאליסטי עם נטייה לפסימי
מאת: Avaraius The Tale Teller
ג׳רמי שלי
ג׳רמי שלי
מאת: אלרן בשרי
אולי
אולי
מאת: imagine me
אחרי הרבה זמן שלא
אחרי הרבה זמן שלא
מאת: Lucifer .
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer