כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

מי רצח את שרון וייס?(פרק 12)

פרק 12-קשורים בחבלים

כעבור 25 דקות אמילי התעוררה בתוך מקום סגור שהיה נראה כמו מרתף,
היה שקט וגופה היה קשור לכיסא בחבלים חזקים,
בזמן שהרגישה את ראשה מסתחרר הבחינה בבחור צעיר בצד השני של החדר שהיה גם הוא קשור לכיסא בחבלים,
הוא היה נראה תשוש ופניו וגופו היו מכוסים בסימניי חבלה,
"היי, אתה בסדר שם?" קראה אמילי לעברו והוא רק הניע ראשו לשלילה, "אל תדאג אנחנו נצא מכאן" ניסתה לעודד כשהבינה שהוא לפחות בהכרה מלאה.
פתאום נשמעו צעדים הולכים ומתקרבים,
"שני?" שאלה אמילי המומה כשראתה אותה מתקרבת,
" את חייבת להוציא אותנו מכאן" הוסיפה,
"ואת חייבת לסתום את הפה ולא לדחוף את האף לעיניינים שלא שלך" ענתה בכעס,
" את עשית את כל זה?" שאלה אמילי במבט מבולבל,
שני הדביקה גם לה את הפה בנייר דבק חזק,
"הגיע הזמן שתשבי בשקט, מה את היית עושה אם החבר שלך שכל כך אהבת היה בוגד בך עם החברה הכי טובה שלך ויום בהיר אחד מודיע לך את זה ועוזב אותך בשבילה אה?!"צעקה לעברה,
"מה יכולתי לעשות?" הוסיפה בזמן שאמילי לא יכלה להגיב ורק דמעות בעינייה,
פתאום נשמעו צעדים הולכים ומתקרבים ונכנס שון,
אמילי ניסתה להשתחרר אך לשווא,
"הצלחתי לתפוס את החברה הקטנה והחטטנית שלך, הכל אני צריכה לעשות לבד שון?" סיננה שני בכעס,
" איפה היית?" הוסיפה לשאול,
" אמממ התעקבתי קצת" מילמל בזמן שהוא מתקרב לאמילי שהזילה דמעות,
ליטף את שיערה וניגב את דמעותיה,
" היא בקושי נושמת עם הדבר הזה" התלונן שון בזמן שהחל להסיר את הדבק משפתייה,
"שון, תוציא אותי מכאן בבקשה" מלמלה אמילי בקול חנוק כשעינייה מלאות בדמעות,
" אני מצטער יפה שלי, בשמחה הייתי עושה את זה, אבל אני לא יכול לקחת את הסיכון שמישהו יעלה עליי ועל שני"
ענה,
" בבקשה, אני נשבעת שלא אגלה לאיש, אני יעשה כל מה שתגיד רק תשחרר אותי" התחננה אמילי כשהיא מסתכלת לו בעיניים והוא מתחמק ממבטה,
" אם תמשיכי אני ישים לך חזרה את הדבק על הפה " הודיע בקרירות,
"אני מבטיחה שלא תתחרט אם תתן לי ללכת" הוסיפה אמילי כשעכשיו הצליחה להסתכל לתוך עיניו,
שון התקרב לנשק את אמילי אבל אמילי התרחקה עם הראש,
"אם את תתנהגי ככה אני מחזיר לך את הדבק על הפה ולא מוציא יותר " סינן לעברה שון,
" נסה אותי, חתיכת חלאה!" ענתה,
"תשמרי על הפה שלך!" צעק שון תוך כדיי שסטר לפנייה ולקח חתיכת נייר דבק אטום כדיי לסגור לה את הפה,
אמילי ירקה על פניו שנייה לפניי שסתם את פיה עם הדבק,
" זה לא לטובתך את יודעת?" לחש לאוזנה,
"אני דאגתי לך, הבאתי לך מים ואוכל בשקית וזה מה שאת עושה, עכשיו תחכי עד שאני יחליט שמגיע לך אותם" גיכך והלך משם בזמן שדמעות ממשיכות לזלוג מעינייה.
שני לקחה כיסא והתישבה מול אמילי
" את יודעת אמילי? ששון החליט להתחיל לצאת איתך לא הבנתי מה הוא מצא בך, את לא נשית מספיק או יפה
אבל בגלל שהוא ממש חיבב אותך השתדלתי לא להתערב עד שהבנתי שאת דוחפת את האף שלך לאן שלא צריך,
הייתי חייבת לשים לזה סוף,
לא תכננתי להרוג את שרון, רק רציתי ללמד אותה ואת שגיא קצת לקח.
באותו ערב הוא הרס את עולמי שהבנתי שהוא מעדיף אותה על פניי, זאת הייתה בגידה כפולה מבחינתי,
איבדתי את החברה הכי טובה שלי וגם את הבן זוג ביום אחד.
, לא הייתי מסוגלת להכיל את הכעס שביעבע בתוכי כמו הר געש שעומד להתפרץ.
תמיד שרון הייתה יותר מוצלחת, יותר יפה, אפילו בהצגת בית הספר העדיפו אותה על פניי בתפקיד הראשי.
בערב של הרצח שעתיים לפניי בערך הוא קבע להפגש איתי בטענה שיש לו משהו חשוב להגיד לי וזה לא לטלפון,
נפגשנו והוא סיפר לי על הקשר שלו איתה והתנצל בפניי,
אחר כך הלך והשאיר אותי בוכה וכועסת כאילו שלא קרה כלום.
חזרתי הבייתה נסערת ושכנעתי את אחי שון לבוא איתי לדירה של שגיא כי ידעתי שאני ימצא אותו שם איתה,
לא תכננתי שזה יגמר באופן כזה קיצוני, התחתי את ראשה בקיר פעמיים והתחלתי לחנוק אותה עד שהיא לא נשמה יותר,
את קולטת אמילי? כל כך כעסתי שלא שמתי לב אפילו שהיא כבר לא נושמת,
לא הייתה ברירה או דרך חזרה מאותו רגע,
אז אני ושון היינו מוכרחים להתפטר מהגופה ולהחביא את שגיא כאן, לא הייתי מסוגלת להרוג אותו, כמו ששון לא מסוגל לעשות את זה לך, אבל עכשיו שאת יודעת שאנחנו קשורים לזה אנחנו לא יכולים לקחת סיכון ולשחרר אותך,
מצטערת אמילי, החיים לא תמיד הוגנים, לא היית צריכה להכנס לזה ולחקור את הרצח" סיפרה שני כאילו רק חיכתה לפרוק את זה, קמה וניגשה אל שגיא שהיה בצד השני והביאה לו לשתות.
"את מטורפת, את הרגת אותה בזמן שאח שלך גרר אותי לחדר השני, את תשלמי על זה ואני יהיה זה שידאג לכך" צעק לעברה שגיא,
"מסכן שלי, איבדת את הברבי שלך?!" גיכחה שני בזמן שהחזירה את הדבק על פיו,
לקחה את התיק שלה, יצאה ונעלה את הדלת אחרייה כשהיא מותירה אותם מבולבלים וחבולים.
המשך יבוא...

M A עקוב אחר M
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מתח
אנחנו לא זוג
אנחנו לא זוג
מאת: שקד מיכאל
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
כועסת
כועסת
מאת: Shirel Ben-Or
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D