כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

קיסמט(גורל)

פרק 2 : חתונה סודית

תוכן עניינים 1. קיסמט(גורל)2. קיסמט(גורל)3. קיסמט(גורל)4. קיסמט (גורל)

הסולטן האם לא הסכימה לכך שיאמאן וקיסמט יתחתנו באירוע צנוע וקטן. אין אישה ראויה היכולה למלא את מקומה של מינאו.

כל עוד היא בחיים, החתונה הזאת לא תתקיים ללא האישור שלה כמובן.

סמיר סידר ללא ידיעתה את החתונה הסודית של הסולטן יאמאן וקיסמט סולטן. הוא הבטיח ליאמאן שהוא יעשה כל מה שביכולתו המועטת כדי להוציא את החתונה הזאת לפועל.

יאמאן ביקש מאימו לא להתערב בחייו, והיה מסוגל למחוק אותה לחלוטין כדי שהקשר שלו עם קיסמט לא יהרס.

כמה שהוא ניסה להתאמץ, מעשיו לא הצליחו כמו שחלם. הסולטן האם שישתדל להראות הבנה והתחשבות באשתו הראשונה והיחידה, מינאו. היא העלתה חרס בידה בניסיון לגשר בין השניים.

כי הסולטן יאמאן התייחס אליה בקרירות, וראה בה מישהי זרה ולא שייכת לארמון שבו הוא התגורר לצד קיסמט, המתח בין קיסמט ומינאו הלך וגדל, כך גם רגשות השנאה והתחרות היו גדולים ובלתי נמנעים בכל מקרה.

זה היה בזבוז זמן מוחלט. כללי הארמון היו נוקשים וקשוחים למי שמתחילה את דרכה כמו קיסמט – יוליה שלנו לשעבר. המחלקות בין השפחות לסולטנים התעמקו והגדישו את הסאה.

בעזרת איסמעיל ויסמין קלאפה, היא הגשימה את שתי שאיפותיה: להרחיק בין נור סולטן לבנה יאמאן ולהיות הכי למעלה שאפשר.

לשמור על בניה ובנותיה בחיים ולדאוג ששום דבר לא יאונה להם, אם יקרה לאחד מהם משהו היא תדאג למרמר את חייהן של מינאו ונור סולטן.

בלאו הכי היא מגשימה את הנקמה על מות הוריה המנוחים. לכן היא לא יכולה למצוא את המחילה בנפשה ולהשאיר את עברה מאחורה.

היא עזבה את רומניה בצפייה מתמשכת לשוב אליה כמו שהיא נלקחה לארמונו של הסולטן יאמאן. היא לא רצתה להניח לזיכרונות הכואבים שלה כשהוכרחה להעלות לספינה ביחד עם חברתה היחידה פלורה.

" למה אני כאן?" שאלה קיסמט בקול, היא חשבה שהיא תוכל לצאת מהארמון בקלות.

" את שואלת אותי? תפני ליאמאן . כנראה שכבשת את ליבו. אבל כדאי שתתרגלי מהר. נור סולטן נחושה לגרום למותך." אמר איסמעיל וצחק.

" למה היא מתעקשת לפגוע בי?" קיסמט לא הבינה מה יש לנור סולטן נגדה. היא לא עשתה כלום.

" משום שהבן שלה התאהב בך. היא מעדיפה את אשתו השנייה. את מינאו."

" מי זאת מינאו בכלל? היא קטנה ועלובה, בסך הכול עוד אישה בהרמון!"

" את לא מפחדת?"

" לא ממש, למה לפחד? איבדתי את משפחתי, את התמימות שלי. מה כבר יש לי להפסיד?"

" תיזהרי עם המילים שלך, מרבת רגליים!"

" ממה אזהר?"

נקישה עדינה על הדלת נשמעה, קיסמט לא התכוננה לכך נפשית.

" יבוא?"

" גברת קיסמט, הוד מעלתו ביקש שתיגשי אליו!"

החיוך אזל מפניה. פרצופה התעקם . מה לעזאזל נור סולטן מנסה לעשות?

" מה הכוונה בכך? , אני מקווה שלא מדובר בדבר רע."

איסמעיל דיבר בטורקית ליד קיסמט בכוונה שהיא לא תבין, הוא קיווה שהוד מעלתו לא יצווה להוציא אותה להורג, ובצורה הנוראית הזאת היא תסיים את החיים שלה.

" תימהרי, אני מחכה לך בחוץ!" אמר הסריס ויצא מהמדור אל הדרך המובילה לעבר מקומו של הסולטן יאמאן.

היא הרגישה שכל צעד וצעד שהיא עושה, מביא איתו כאב . אחרי הכול היא הקריבה את עצמה בשביל יאמאן ועבור אהבתו והכבוד הרב שהוא רחש לה.

" מה קורה, עבדול אגא?" היא שאלה עם דמעות בעיניים.

" שום דבר מיוחד, סולטן שלי. אולי זה משהו טוב." אמר בטון מלא במסתורין.

" זה לא נראה בסדר שהוא מזמן אותי אליו, יכול להיות שאני מביאה לו רק צרות?"

" אם היית גורמת לצרות, מזמן הוא לא היה הופך אותך למובחרת הבלעדית של ההרמון." אמר עבדול אגא.

הסולטן יאמאן ישב על הכס, מחכה לבואה של קיסמט. העובדה שהיא ניסתה לפגוע באימו הפריעה לו משום ניסיונותיה הרבים להיפטר כדי שהדרך אל ליבו תהיה פנויה .

סמיר רצה את נור סולטן כמה שיותר קרוב אליו כדי שביחד הם יביסו את קיסמט אחת ולתמיד.

ככל שהוא רכש לו הרבה תארי בעלי שם ותפקידים בחצר המלוכה, הגאווה והיהירות השחירו את ליבו ואת נפשו בשל תחושת האופוריה בכך שהוא יסלק את השפחה בחזרה אל רומניה.

זה יהיה העונש שהיא תקבל. לפחות לא היה מגיע לה להגיע למה שהיא היום, היא התנהגה בצורה מוזרה ולא מקובלת.

"הוד מעלתו הנעלה מכל אדם, מה הסיבה שקראת לי?" אמרה בנימה גנדרנית.

" מה הסיבה, לדעתך?" שאל הסולטן יאמאן בטון קשוח והביט בה במבט קשה.

" מה אני שומע? את מנסה להיפטר מאימא שלי כדי לתפוס את מקומה?"

" לא ניסיתי כלום, כל מה ששמעת מאחרים אין אלה אלא עלילות שווא."

" כלום ממה שאימא שלי אמרה עלייך לא נכון?"

" הסולטן של ליבי, סיבת קיומי. אין לי שום אהבה מלבדך. מה פתאום אתה מצדד באימא שלך?"

" אם אין לך מה לומר, את רשאית לצאת." אמר הסולטן יאמאן באכזבה.

סמיר הרגיש תחושת ניצחון גם אם הוא היה קטן ורגעי, זה חלק מהתוכנית שלו לגרום לסולטן להחליט להוציא לגלות את קיסמט- הלא היא יוליה מרומניה.

" זה היית אתה, מה אמרת עליי שכל כך הכעיס את הסולטן, תענה לי!" אמרה קיסמט בעצבים.

פרץ של צחוק נשמע מצידו של סמיר.

" את חשבת שהכול הסתיים? את יודעת לכשף בני אדם, בדיוק כמו שעוללת עם עניין ההתייחדות עם הסולטן, את תעשי את זה לאחרים." אמר סמיר בארסיות שהכעיסה את קיסמט.

" אתה יכול לסמן לך בגאווה שאולי ניצחת, בפעם הבאה אהיה קשוחה איתך. אפטר ממך ומנור סולטן." קראה קיסמט בטון נחוש.

היא יצאה מהסולטן ברגשות סוערים, היא ידעה היטב מה יקרה לה ולילדיה אם היא תוגלה אל מחוץ לארמון, היא עוללה לאבד את מעמדה כסולטן ולכך שמישהי אחרת תהיה עם הסולטן יאמאן.

" כבוד הסולטן, מה הוד מעלתו אמר?"

"הוא רוצה שאעבור לארמון הישן, מה יהיה עליי ועל ילדיי?"

" זה עונש עדין. את מבינה מה זה אומר?"

" אני לא רוצה להבין. מה עשיתי שזה מגיע לי?"

עבדול אגא ניסה להרגיע את קיסמט סולטן, היא התיישבה במקומה וחשה חוסר נוחיות בשל ההחלטות האחרונות שהתקבלו על ידי הסולטן יאמאן.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אביטל'וש סיאני עקוב אחר אביטל'וש
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אביטל'וש סיאני
מכונת הזמן-18
מכונת הזמן-18
מאת: אביטל'וש סיאני
פריחת הלילך-1
פריחת הלילך-1
מאת: אביטל'וש סיאני
יעל ורם-1
יעל ורם-1
מאת: אביטל'וש סיאני
קיסמט(גורל)
קיסמט(גורל)
מאת: אביטל'וש סיאני
מסתורין
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
תעזוב לי את היד. עכשיו.
תעזוב לי את היד. עכשיו.
מאת: C Y
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
מאת: Eran Shmuel
Smells Like Teen Spirit
Smells Like Teen Spirit
מאת: Sophia Rose
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
מַחְשָׁבוֹת שֶׁל פַּעַם בְּשָׁנָה
מַחְשָׁבוֹת שֶׁל פַּעַם בְּשָׁנָה
מאת: Sunrise S
כמה צודקת ככה יפה.
כמה צודקת ככה יפה.
מאת: לא זמינה.. ..
הלב שהרסתי
הלב שהרסתי
מאת: Vera Vero
אזכרה
אזכרה
מאת: שלכת כותבת מהלב