כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ההתנגשות הסופית חלק 34

תני לי לקחת את ידך ולעשות את זה נכון

תוכן עניינים 1. ההתנגשות הסופית חלק 1 2. ההתנגשות הסופית חלק23. ההתנגשות הסופית חלק 34. ההתנגשות הסופית חלק 45. ההתנגשות הסופית חלק 56. ההתנגשות הסופית חלק 67. ההתנגשות הסופית חלק 78. ההתנגשות הסופית חלק 89. ההתנגשות הסופית חלק 910. ההתנגשות הסופית חלק 1011. ההתנגשות הסופית חלק 1112. ההתנגשות הסופית חלק 12 13. ההתנגשות הסופית חלק 1314. ההתנגשות הסופית חלק 1415. ההתנגשות הסופית חלק 1516. ההתנגשות הסופית חלק 1617. ההתנגשות הסופית חלק 1718. ההתנגשות הסופית חלק 1819. ההתנגשות הסופית חלק 1920. ההתנגשות הסופית חלק 2021. ההתנגשות הסופית חלק 2122. ההתנגשות הסופית חלק 2223. ההתנגשות הסופית חלק 2324. ההתנגשות הסופית חלק 2425. ההתנגשות הסופית חלק 2526. ההתנגשות הסופית חלק2627. ההתנגשות הסופית חלק 2728. ההתנגשות הסופית חלק 2829. ההתנגשות הסופית חלק 2930. ההתנגשות הסופית חלק 3031. ההתנגשות הסופית חלק 3132. ההתנגשות הסופית חלק 3233. ההתנגשות הסופית חלק 3334. ההתנגשות הסופית חלק 3435. ההתנגשות הסופית חלק 35 - חלק אחרון!

***
מריצה
אני מסדרת את עצמי מול המראה, אני מחפשת את כל התירוצים להישאר בשירותים ולא לצאת. מיליון בנות שנכנסו ויצאו ומביטות בי מוזר לא מבינות למה אני תקועה מול המראה כבר כמעט שעה כאן.
אני מפחדת לצאת החוצה, אני אצטרך להחליט מה לעשות לא? אוף.
אני אוהבת אותו. הפחד נלחם יחד עם האהבה שלי אל הירו בתוכי.
הפחד להיפגע שוב, הפחד לתת לו הזדמנות והוא יפשל שוב. הפחד להישבר שוב.
"הינה את!" אלי אומרת כשהיא פותחת את דלת השירותים.
"אני מחפשת אותך כמו משוגעת, מה את עושה כאן?" היא שואלת אותי.
אני נאנחת. "נתקלתי בהירו." אני פולטת נשיפה ארוכה.
"או." אלי נעמדת על רגליה הארוכות, בשמלת המיני השחורה שהיא לבשה.
"מה את מרגישה?" היא שואלת אותי ומתקרבת אלי. "דיברתם?"
"אהה" אני מהנהנת בראשי.
"ו.. ?" אלי שואלת. אני לא יודעת מה להגיד אני לא יודעת מה לחשוב, זה גדול עלי. זה פשוט גדול עלי. אני לא רוצה להרגיש ככה, נמאס לי להרגיש ככה.
"היי. הכל בסדר מריצה?" אליה מניחה את ידה על הכתף שלי.
"לא.." אני מנידה בראשי לשלילה. "זה גדול עלי אלי, אני באמת חשבתי שאוכל להתמודד עם לראות אותו, אבל אני לא יכולה להתמודד עם זה." אני אומרת ומרגישה את הדמעות עומדות לרדת מעיני.
"את עדיין אוהבת אותו?" היא שואלת אותי.
"אני לא חושבת שאי פעם אפסיק." אני נאנחת ונושכת את שפתיי.
אלי מביטה בי במבט מרחם, היא מקמרת את גבותיה ואני מנסה לא לבכות.
אלי מחבקת אותי. "היי זה יעבור. אני מבטיחה לך." היא אומרת. אני מחבקת אותה ומקווה שההרגשה הזו שנפלה עלי תחלוף. מצד אחד אני לא רוצה לפספס את הירו אני יודעת שהוא אהבת חיי, אני יודעת שהוא הנפש התאומה שלי. אבל מה אם נפש תאומה, מה אם אהבת חיי היא מה שעוצרת את חיי? מה שעוצרת אותי? אני כל כך מבולבלת. אני אמורה להיות הגיבורה של עצמי אבל מה קורה שהגיבור בסרט לא יודע מה לעשות? מה קורה שהגיבור בסרט בצומת דרכים. זה לקחת סיכון, לשני הצדדים.
מה אז גיבור הסרט צריך לעשות? מה אני צריכה לעשות? זה נראה כל כך קל כשאני צופה בסרטים, זה נראה כל כך קל להגיד 'מטומטמת! פשוט תלכי לנשק אותו! הוא אוהב אותך!' אבל הפחד הזה שאולי זה לא מספיק, לעבור מההתחלה מה שאני עברתי, זה קשה. זה מפחיד.
אבל אני צריכה לזכור שהחיים שלי לא סרט. החיים שלי הם לא דרמה רומנטית או קומדיה רומנטית, זה החיים שלי האמיתיים. אני צריכה לעשות מה שיעשה לי טוב, מה שיבטיח לי את הסוף הטוב שלי ורק שלי.
אני חזקה הרי. אני הגיבורה של הסיפור שלי, של החיים שלי.
"את בסדר?" אלי שואלת אותי כשאנחנו משתחררות מהחיבוק.
אני מהנהנת אליה ומוחה את הדמעה שהצליחה לברוח לה.
"אני חושבת שאני אלך, אני צריכה ... אוויר." אני אומרת. אני לא יודעת אם אני מסוגלת להתמודד עם הכל עכשיו, אני צריכה זמן לחשוב, אני צריכה רגע לפני הכל, לפני כל החלטה.
"את רוצה שאבוא איתך?" אלי שואלת אותי.
"לא לא, אני צריכה להיות לבד. תישארי תהני, אני צריכה ... פשוט לחשוב." אני אומרת.
"אוקי. אני אזמין לך מונית. אני אוהבת אותך. את יודעת את זה נכון?" אלי שואלת אותי.
אני מהנהנת אליה ומחייכת. "חבל להרוס את השמלה שעבדת קשה בשבילה בעוד דמעות, מספיק כבר בכית על השמלה הזו." אלי אומרת וגורמת לי לצחוק, באמת בכיתי על השמלה הזו שעות שלא הצלחתי לתפור את הרוכסן שלה כמה פעמים נכון.
"תודה אלי." אני אומרת.
"מה זאת אומרת? תמיד." אלי אומרת כשהיא פותחת את צג הטלפון שלה כדי להזמין לי מונית. בחיי אני מודה כל כך שהכרתי את אלי כאן.

***
הירו
פאק. הברחתי אותה. כמו תמיד. לעזאזל!
אני מרגיש את הצורך הזה לכוס הויסקי, להרגיש את השרפה הזו בגרון, אבל אני לא נותן לצורך להפיל אותי, אני לא נותן לצורך הזה לגבור.
היא לא תסלח לי לעולם. פאק. היא תשנא אותי תמיד. הייתי צריך את זה, את החיבוק הזה ממנה, הייתי צריך להרגיש אותה קרוב אלי, לגעת בה שוב, הייתי צריך את זה. לעזאזל לא ידעתי שזה ישאיר לי רק טעם של עוד, איפה היא עכשיו? לאן היא נעלמה? פאק. אני מקווה שהיא לא בוכה בגללי.
אני יודע שאני איחלתי לה להמשיך הלאה, אני פאקינג יודע אבל אני לא יכול.. אני לא יכול לתת לה ללכת ממני. אני אוהב אותה. היא האור שלי. היא חייבת לסלוח לי, לתת לי עוד הזדמנות אחת. חשבתי שאוכל להתמודד עם לראות אותה ולתת לה להמשיך בחייה, אבל לעזאזל, על מה אני עובד? זה היה ברור שאני לא ארצה לעזוב אותה לעולם מהרגע שאני אראה אותה. היא כל כך יפה, החיוך שלה. הדרך בה היא נשכה שפתיה. לא משנה מה היא תעשה אני לא אוכל להפסיק לאהוב אותה לעולם. שמתי לב כשדיברנו שהיא ענדה את שרשרת מגן הדוד שנתתי לה. יכול להיות שהיא עדיין לא שכחה ממני כמו שחשבתי? יכול להיות שהיא עדיין לא המשיכה הלאה? לעזאזל אני כל כך מקווה שהיא לא.
אני לא יודע למה אבל יש לי תקווה. פאק אני מקווה שהתקווה הזו לא לשווא, מקסימום עוד השראה לדף ולעט ולכאב שלי.
אני מסתכל מסביב מחפש את הבחורה שלי, עוד שיחות חולין באמצע עם אנשים שלא באמת יש לי זין אליהם, אנשים מציעים לי שתיה ואני מסרב. חלקם מופתעים חלקם לא שואלים למה. אני יודע שאני חזק מזה ולעזאזל אם לפני הופעות לא שתיתי בקבוק ויסקי, אני לא צריך לשתות ויסקי בשום מצב בחיי. אני כבר לא מסוגל, אני רק חושב על הדרך שעשיתי ועל הזמן שהתנזרתי מויסקי שלא בא לי לפשל ולחזור חזרה.
אני רואה את ג'ון מדבר עם חבורה של אנשים, לבוש בטוקסידו שחור. אני ניגש אליו. "מזל טוב אחי." אני אומר. "תודה." ג'ון אומר לי ואני מחבק אותו. בלייר לידו, לבושה בחליפה לבנה, אני מחייך לבלייר ומצמיד את הלחי שלי אל שלה ומברך גם אותה. ג'ון המום. אני יודע למה, אני לא נוהג להיות נחמד לאנשים, אז המקסימום שאני מברך מישהו זה בלחיצת יד. אבל פאק, אני כבר לא אותו דבר. היא שינתה אותי. אמרתי שאני רוצה להיות טוב יותר בשבילה, לא שאני משתנה בגללה, אבל פאק זה לא נכון, אני משתנה בגללה, וזה לטובה. אני מרגיש גם טוב יותר עם עצמי. אני צריך אותה איתי.
"תודה שהגעת הירו." בלייר אומרת לי בחיוך מלא. "להביא לך משהו לשתות?" היא מציעה.
ג'ון מסתכל עלי, למרות שאני לא צריך שיסתכל עלי. "לא, אני בסדר." אני מהנהן בראשי.
חיוך קטן מציץ משפתיו של ג'ון.
"אל תחייך את החיוך הדפוק הזה שלך, אני רואה אותו." אני רוטן.
"אני רק גאה בך." ג'ון כבר לא מנסה להסתיר את החיוך שלו.
"אוי נכון, הירו אני מתנצלת." בלייר אומרת, כנראה שג'ון סיפר לה על הגמילה או מה שזה פאקינג לא יהיה, אבל פאק זה לא אכפת לי שידעו כבר. אני רק רוצה את הבחורה שלי בחזרה. ואני מוכן לעשות הכל כדי שהבחורה שלי תחזור אלי. זה שובר אותי לדעת שהיא לא שלי. זה שובר אותי לדעת שהיא מסתובבת ככה, מושלמת כמו שהיא וגברים אחרים מסתכלים עליה, מנסים להתחיל איתה, להיות איתה.
לעזאזל, עולים לי תמונות במוחי של מריצה בתנוחות בחדרי חדרים עם בחורים שהם לא אני, אני לא יודע למה אבל פרצופו של מר חליפה מזוינת עולה לי. מזל שהבריידן הזה לא נמצא כאן לעזאזל.
הם עוד חברים טובים בעבודה? איך היא מתקדמת? אני רוצה לדעת עליה עוד. אני רוצה לדעת עליה הכל, אני רוצה להיות שם בשבילה. לעזאזל, הלוואי הייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור, לא לצאת מהדלת המזדיינת הזו בלונדון, לא להיות מניאק מזדיין, ולא לעשות את כל השטויות שעשיתי.
"אוי זה דוד שלי קארל ג'ון, בוא נלך להגיד לו שלום לפני שיתלונן שלא מתייחסים אליו כמו תמיד." בלייר רוטנת לג'ון. ג'ון מהנהן בראשו הוא טופח על הכתף שלי ונותן לבלייר להוביל אותו כשהוא מגלגל את עיניו.
אני ממשיך להסתכל מסביבי לראות אם הבחורה המושלמת שלי בשמלה האדומה נמצאת, אני סורק את כל החצר הענקית בעיניי. אני לא מוצא אותה. לעזאזל איפה היא?
איך הצלחתי להבריח אותה שוב. אני חייב לדבר איתה.
אני מרגיש יד מונחת על הכתף שלי. אני מסובב את ראשי ורואה את אלי. "הירו, התגעגענו אליך." היא אומרת ומחייכת אלי את חיוכה הגדול הצבוע באודם אדום.
"אלי. מה שלומך?" אני מהנהן אליה, אלי אוחזת בשני כוסות שמפניה, היא מציעה לי כוס אחת "לא תודה." אני מנדנד בראשי.
"אני בסדר. מה שלומך?" אלי שואלת אותי כשאני תוחב את ידי לכיסים.
פאק הייתי בטוח שמריצה לפחות עם אלי, אם היא לא עם אלי ולא עם בלייר איפה היא יכולה להיות עוד?
יש להן עוד איזה חברה לא? אולי היא איתה? איך קראו לה... סרינה... אני לא זוכר פאק.
"אני בסדר." אני נאנח תוך כדי סריקת החצר שוב.
"היא בחוץ. מחכה למונית." אלי אומרת.
"מה?" שפתיי אומרות מעצמן.
"תלך כבר אידיוט. היא אוהבת אותך, אתה אוהב אותה תפסיקו למרר לעצמכם את החיים!" אלי מטיפה לי.
מה? היא מתכוונת ללכת מכאן? היא מתכוונת לברוח שוב? לא לא. זה לא קורה שוב. פאק זה לא קורה לי שוב.
"תלך כבר!" אלי צועקת לי, מעירה אותי, אני מהנהן בראשי כשאני מפלס את דרכי לכיוון היציאה, להשיג את הבחורה שלי. אני אפילו לא אומר לאלי תודה על שאמרה לי איפה מריצה נמצאת, רעל נכנס לי בעיניים, רק להשיג את הבחורה שלי. אני לא מתכוון לתת לה לברוח שוב, לא לפני שהיא תשמע מה שיש לי לומר. פאק. אני מקווה שלא פספסתי אותה. אני לא מתכוון לפספס להגיד משהו שוב.

אני נתקל באנשים בדרך, מפלס את דרכי במהירות, כדי להשיג את הבחורה שלי. אני לא יודע את מי אני דוחף ועל מי אני גורם לכך שנשפך עליהם דברים, אבל זה פאקינג לא מעניין אותי. אני רק רוצה להשיג את הבחורה שלי.
אני יוצא לקדמת ביתם של ג'ון ובלייר. אני רואה את הבחורה שלי עומדת בקצה המדרכה, מחכה למונית.
"מריצה." אני אומר כשאני מתקדם אליה. אני אוחז בפרק כף ידה, היא מסתובבת אלי. עיני מתנגשות בעיניה. לעזאזל זה העיניים הכי יפות שראיתי בכל חיי. אני לא יכול לוותר עליהם. לא מסוגל, לא רוצה. היא בכתה, אני רואה זאת על פי גוון עור פניה, קצת אדמדם.
"הירו?" היא שואלת.
"אל תלכי בבקשה." אני מתחנן אליה.
"הירו אני..." היא משפילה את מבטה ומנידה את ראשה.
ריח הבושם המתוק שלה שוב מגיע לאפי, אני לא רוצה להפסיק להריח את הריח הזה, אני לא רוצה להפסיק לראות את העיניים האלה, אני לא רוצה להפסיק לשמוע את הקול הזה. פאק אני לא רוצה. אני לא רוצה להפסיק להרגיש את מה שאני מרגיש שאני לידה. אני לא רוצה.
"תסלחי לי. אני מתחנן אליך. בבקשה תחזרי אלי." אני ממשיך להתחנן.
מריצה מביטה בי, אני רואה את הדמעות שעל סף עיניה.
היא מכווצת את שפתיה, משתדלת לא לבכות. "אני ... אני לא יכולה." היא אומרת והלב שלי נשבר לעזאזל, אני ממש שומע אותו נשבר.
"מריצה אל תגידי את זה. בבקשה. את לא אוהבת אותי יותר?" אני שואל כשאני מרגיש את הלב שלי פועם במהירות, הפחד של התשובה. לעזאזל.
מריצה מביטה בי, עיניה אומרות שכן. עיניה אומרות שהיא עוד אוהבת אותי. אני מרגיש את זה.
"אתה יודע שזה לא משהו שאפשרי בשבילי הירו..." מריצה אומרת ונשברת, דמעותיה נופלות על פניה. אני מוחה את דמעותיה בעזרת אגודלי.
"בבקשה ממך מריצה, אני יודע שאני לא הנסיך האידאלי כמו בכל הסרטים שאת רואה, אני יודע שאני לא נואה מהסרט היומן, אני יודע שאני ... אחר, אני יודע שקשה איתי, הלוואי והייתי פאקינג יכול להבטיח לך שאני אהיה הגיבור של הסרט שאת רוצה. הלוואי. אבל אני לא יכול, כי אני הירו, אבל אני כן יכול להבטיח לך משהו אחר, שאני אוהב אותך בכל ליבי. שאני מוכן לעשות הכל כדי לעשות אותך מאושרת, כדי שתזכי לסוף הטוב שאת תמיד מייחלת לעצמך, אני אהיה שם בשבילך, אוהב אותך. בבקשה תסלחי לי. אני לא רוצה לאבד אותך, אני לא יכול." אני מחזיק בידה של מריצה ומבקש ממנה בכל ליבי, מתחנן כל כך שהיא תאהב אותי.
מריצה מביטה בי, אני רואה את אישוני עיניה זזות מצד לצד, היא מסתכלת עלי מבחינה בי. אני פאקינג מקווה כל כך שזה לטובה.
הדממה הזו שבנינו, הורגת אותי. אני חייב שהיא תענה לי, אני רוצה לצעוק לה נו! אבל אני רק מסתכל עליה, מחכה לתגובה שלה. מחכה שהיא תגיד לי שהיא רוצה, שהיא אוהבת אותי.
המונית של מריצה מגיעה, היא עוצרת במדרכה ממול, היא מצפצפת לה, שנינו מביטים במונית. מבטנו חוזרים להצטלב זה בשל זו, אני מתחנן אליה לתוך עיניה עם עיני שלא תעזוב אותי.
"בבקשה אל תעלי על המונית מריצה. אני מבטיח לך שהפעם זה הכל יהיה אחרת. בשביל שנינו, לא כי אני צריך, אלא כי אני רוצה. אני רוצה שזה יהיה אחרת. אני רוצה אותך לנצח, לתמיד, שתיהיי לאישתי, האמא של הילדים שלי, המשפחה שלי, העולם שלי, הכל. בבקשה אל תעלי על המונית המזדיינת הזו." אני עוצם את עיני חזק ומתחנן אליה, מקווה כל כך שהיא תגיד כן, שהיא לא תעלה על המונית הזו, שתבוא איתי.
"אני רוצה להגיד כל כך כן הירו.." מריצה אומרת.
"אבל...." היא אומרת. והאבל שלה חובט לי חזק בתוך הלב.
"אבל אני... לחזור אחורה, לחוות הכל מחדש. זה ... אני לא יודעת. לסמוך עליך שוב, על כל זה?" מריצה משפילה את מבטה ומשחררת את ידה משלי. "אני מצטערת.. אני לא מסוגלת להתמודד עם זה עכשיו." מריצה אומרת ומנידה את ראשה.
היא מסתובבת לחצות את הכביש למונית.
הלב שלי נשבר. פאק. לעזאזל. זין. הכל.
"אל תתני לפחד להשתלט עליך!" אני צועק לה. היא מסתובבת אלי חזרה. מביטה בי בדמעות.
"תפסיקי לברוח מריצה, תפסיקי לברוח מהדברים. תתמודדי איתם, תתמודדי איתי, עם האהבה שלנו, אני יודע שאת אוהבת אותי, אני יודע שאני אוהב אותך. אני יודע שמגיע לנו להיות ביחד." אני אומר אני מתקדם אליה שוב.
"מריצה לפני שהכרתי אותך לא ידעתי מה זה פאקינג לאהוב, לא ידעתי מה זה.. פאקינג לקנא. " אני מגחך "לא ידעתי מה זה כל הרגשות האלה שהרגשתי, לא ידעתי איך להתמודד עם זה, לא ידעתי איך לאכול את זה, אבל האהבה שלי אליך הייתה גדולה מידי בשביל לברוח מזה. בשבילך לברוח ממך. אני יודע שאני לא קל. אני יודע שמערכת יחסים איתי מלווה בהמון, אבל אני מבטיח לך שאני בן אדם אחר, טוב יותר, בשבילך, בשבילי, בשביל שנינו. בבקשה. תני לי עוד הזדמנות אחרונה." אני אומר מתחנן שוב. "אל תברחי מאיתנו. אל תפחדי. בחיים צריך לקחת סיכונים, אני יודע שאני פאקינג סיכון אחד גדול, אני יודע שאני לא יכול להבטיח לך שאני אהיה הגיבור של הסרטים שלך, אבל אני יכול להיות הגיבור שלך. אני רוצה להיות הגיבור שלך. תני לי בבקשה אהובתי." אני שוב מתחנן אליה.
המונית מצפצפת למריצה כמו משוגעת. פאק אני עומד להרוג את הבן אדם שיושב מאחורי ההגה הזה.
מריצה נושכת את שפתיה למשמע המילים.
"רק תגידי את המילה ואני שלך לנצח מריצה. העולם שלנו. נתקן את הגרוע מכל, ביחד." אני מביט בעיניה הדומעות.
מריצה לא אומרת כלום. היא רק ממשיכה להביט בי שדמעותיה יורדות. אני מקווה בתוך תוכי כל כך שהיא עומדת להגיד כן.
אבל היא מסתובבת. היא מסתובבת לגשת למונית. "אל תברחי ממני בבקשה." אני לוחש, חסר כוחות שכל האוויר יוצא מראותיי. אני משפיל את מבטי ומושך את שערי לאחור בידיי. לעזאזל.
פאק. אין. פספסתי אותה. היא לא רוצה אותי. היא לא אוהבת אותי כבר. לעזאזל. זין על החיים שלי. זין על הכל. את מי אני יכול להאשים? רק את עצמי. הייתי מניאק. הייתי זבל, הייתי אידיוט. למה אני מבין כמה אידיוט הייתי רק אחרי שהבחורה שלי לא רוצה אותי? אחרי שהיא עוזבת אותי. לתמיד הפעם.
אני מרים את מבטי צופה בבחורה שלי עוזבת אותי שוב, כשהיא הולכת לכיוון המונית, לכיוון מושב הנוסע. הלב שלי נשבר לריסיסים לעזאזל. אני יודע שזהו זה. מכאן אני צריך להבין שאין ברירה אחרת ולהמשיך הלאה. אני לא מסוגל, אני לא רוצה אבל לעזאזל. אני צריך לתת לבחורה שלי ללכת. אם זה מה שהיא רוצה.
המונית נוסעת, אבל אני נשאר המום וקפוא, כשאני רואה שהבחורה שלי עדיין עומדת לה בצד השני של המדרכה. היא עוד כאן. היא לא עלתה למונית. היא עומדת מולי.
היא מתחילה לצעוד אלי, אני צועד אליה ואנחנו נפגשים באמצע הכביש של הרחוב של ג'ון.
היא תופסת בפניי כשהיא נעמדת על קצות אצבעותיה ומנשקת אותי.
אני מנשק אותה, מרגיש את שפתיה על שלי, את הטעם הממכר שלה. לעזאזל חמישה חודשים התמודדתי בלי המגע הזה, בלי הנשיקות האלה, בלי השפתיים האלה.
אני מוביל את הנשיקה, מצמיד את הבחורה שלי אלי יותר, שפתינו נעות יחד בקצב מושלם, לשונינו טועמות את הטעם המתוק והממכר של הנשיקה שלנו. זה מרגיש כל כך טוב פאק.
"אני אוהב אותך." אני אומר ומתנשף. כשהאוויר בראותיי נגמר.
"אני אוהבת אותך." מריצה אומרת.
"לעולם אל תלכי ממני מריצה." אני מבקש ממנה בין נשיקה לנשיקה. אני לא מצליח להרפות ממנה.
"אל תפשל הפעם, בבקשה הירו." היא אומרת, אני מנשק את המצח שלה "אני מבטיח לך, שהפעם הכל יהיה אחרת. אני אחרת." אני אומר ומחבק את מריצה חזק, מצמיד אותה חזק לגופי. לא מוכן לשחרר אותה, לעולם לא. הבחורה שלי איתי שוב, בין זרעותיי, הריח שלה, הטעם שלה, הכל. אני לא מתכוון לפשל הפעם.
אני צריך אותה, אני רוצה אותה, אני אוהב אותה.
לעזאזל, הפעם אני אעשה את הכל כמו שצריך. אני נשבע שאני אוהב אותה כל חיי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Rina Gidoni
Rina Gidoni
מקווה שיוכיח את עצמו
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
הגיע הזמן שתהיה להם אהבה טובה ורגועה. חוזרת בי מהתגובות הקודמות שלי , אני לא רוצה את הסוף!! פליסזזז תני לנו טיפה יותר מהם
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
יייששש איזה יופי של פרק!!!! כמעט האמנתי שהיא עלתה למונית. מריחים את הסוף, לא רוצה שהסיפור הזה יסתיים..
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
Miss D
ההתנגשות חלק 40
ההתנגשות חלק 40
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 16
ההתנגשות השניה חלק 16
מאת: Miss D
ההתנגשות הסופית חלק 21
ההתנגשות הסופית חלק 21
מאת: Miss D
ההתנגשות חלק 37
ההתנגשות חלק 37
מאת: Miss D
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D