כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

כמו משוגע 3- פרק כ"ג: איך פתאום עברו חודשיים?

שירה מחליטה לגבי הזוגיות שבה היא רוצה להיות. שירה עצובה והילה מלחיצה אותה לדבר. יהודה נרתם לעזרתה של שירה ונזכר במקרה שקרה לפני כשנתיים. אבא של שירה מוכיח לקוראים עד כמה יהודה מסור לשירה, ושירה מגלה ליהודה את הסוד שהסתירה מכל אחד. יהודה מוכיח בפני שירה לאחר הכישלון שלה שהכישלון שלה נבע רק מפני שהיא כל-כך חזקה וטהורה. לבסוף הוא כותב לה פתק ושם אותו בתוך שטר.

תוכן עניינים 1. כמו משוגע 3- פרק 0: הקדמה2. כמו משוגע 3: פרק א': מגיעים להרצליה, לא לירושלים3. כמו משוגע 3- פרק ב': אם הקירות בביה"ס רק יכלו לדבר4. כמו משוגע 3- פרק ג': הסודות הגדולים5. כמו משוגע 3- פרק ד': קסם הקלפים וילדת הצללים6. כמו משוגע 3- פרק ה': מי זאת דינה רוזן המסטורית?7. כמו משוגע 3- פרק ו': החקירה נמשכת, שירה חוזרת?8. כמו משוגע 3- פרק ז': נועם אושר מודה, ליאן מתלבטת9. כמו משוגע 3- פרק ח': שירה VS חבורת 'לק ונצנצים'10. כמו משוגע 3- פרק ט': שירה משלימה וחוזרת לכפר סבא11. כמו משוגע 3- פרק י': שירה חוזרת! נועם מגיע לכפ"ס12. כמו משוגע 3- פרק י"א: נועם מגיע! המשימה מתחילה!13. כמו משוגע 3- פרק י"ב: המשימה נגמרת, דינה חוזרת!14. כמו משוגע 3- פרק י"ג: חלומות, פרח וזוג חדש בכיתה15. כמו משוגע 3- פרק י"ד: כי האמת, נועם, סופה להתגלות!16. כמו משוגע 3- פרק ט"ו: מי יספר לשירה את האמת?17. כמו משוגע 3- פרק ט"ז: הקומיקס החדש/ 'החטא הגדול'18. כמו משוגע 3- פרק י"ז: התנצלות, שיקום ובישול יצירתי!19. כמו משוגע 3- פרק י"ח: מי אלרגי לחלב? חג חנוכה תם!20. כמו משוגע 3- פרק י"ט: שיחת הטלפון והאלרגיה לחלב!21. כמו משוגע 3- פרק כ': שיחת הטלפון תמה, והנה אחת נוספת22. כמו משוגע 3- פרק כ"א: ליאן קיבלה תשובות ונועם מוכן!23. כמו משוגע 3- פרק כ"ב: פרחים, השאלות של של שירה ועוד24. כמו משוגע 3- פרק כ"ג: איך פתאום עברו חודשיים?25. כמו משוגע 3- פרק כ"ד- בחירות, אהבות ובעיות רגשיות26. כמו משוגע 3- פרק כ"ה: רסיסי מציאות, אהבה שחוזרת!

ביום שני 4.1 כ' בטבת שירה מחליטה לספר לנועם שהיא תחזור ליהודה, אך היא לא יודעת איך לספר לו מבלי לפגוע בו או לאכזב אותו. היא מחליטה לכתוב את המסר שלה על פתק, כך שאם לא תצליח להגיד לו בעצמה היא תמסור לו את המסר בכתב. היא יושבת בכיתה ולא יודעת איך להתחיל לכתוב. היא הגיעה מוקדם בשביל זה, ולמעשה נשארת עם הפתיחה עד תחילת השיעור. היא עוצרת ולא ממשיכה. לאחר השיעור היא מנסה שוב, אך לא מצליחה. הילה יושבת בשולחן לידה וראתה שהיא החזיקה עט ביד שלה ושמה נייר על השולחן לפני השיעור. היא גם הבינה שמשהו מלחיץ אותה. יהודה יושב במרחק של שני שולחנות ממנה ורואה שמשהו מטריד אותה. דבר ראשון שעשה בעת שנגמר השיעור, עוד לפני שסגר את המחברת או את הספר, הוא הלך לשירה ובדק מה איתה.
שירה לא מספרת. היא שומרת בסוד. יהודה מבין אותה ולא רוצה לדעת עוד על הסוד. הוא אומר לה "זה בסדר, לא אשאל עוד שאלות". הילה אומרת לשירה "רגע, שירה! את חברה טובה שלי ואני רוצה לדעת מה מפריע לך". יהודה מתפרץ לדבריה של הילה ואומר לה "הילה, די!" הוא שולח לה מבט כועס וממשיך לדבר "שירה לא רוצה לדבר, אז תכבדי אותה. היא תספר מתי שהיא תרגיש לנכון, ולא כשאת רוצה." שירה אומרת "כן, הילה את מפריעה לי. זה לא בסדר", ויהודה שואל "ומה איתי, אני בסדר?" והיא משיבה לו "אתה מעולה". יהודה מחייך ונזכר במה שקרה בתחילת כיתה ט'. ילדה מהכיתה שלו שהייתה חברה טובה של שירה וישבה מאחוריי יהודה ביקשה משירה לבוא לכיתה שלה. שירה ניחמה אותה בעוד ששני החברים הטובים של אותה הילדה רצו לדעת בלחץ מה קרה לה. הילדים הלחיצו את הילדה בעוד ששירה הרגיעה אותה. גם יהודה ניסה לעזור. הוא תחילה רצה לדעת מה קרה, כמו הילדים, אך מהר שינה את הגישה והפסיק להלחיץ. שירה אמרה לילדים "די כבר, אתם סתם מפריעים". יהודה שאל אותה "ואני?". שירה ענתה לו "אתה בסדר". יהודה לא בדיוק שם לב לרגשות שלו באותה העת, אבל החל מהרגע הזה הוא התחיל להתאהב בשירה. רק עקב המילים 'אתה בסדר'.
יהודה הפסיק לחשוב על מה שקרה כי כעת קורה משהו דומה. שירה היא הילדה העצובה בעוד שהילה היא הילדים שהציקו לה עם השאלות והדאגה שהפריעו לה להירגע. יהודה הוא כמובן כמו שירה של כיתה ט' כי הוא מנסה לעזור בכך שמרגיע ולא בכך שמלחיץ עם שאלות.
בסוף היום שירה החליטה להגיד לנועם בעצמה, בלי מכתב. היא חיפשה אותו, אבל לא מצאה. הוא כבר עזב מזמן בעוד שהיא מחפשת אותו לשווא. שירה חוזרת לבית שלה, ובשער רואה את יהודה. הוא רוצה ללוות אותה לביתה, למרות שהיא גרה רחוק ממנו. בין היתר כי הוא רוצה לדעת אם שירה מוכנה להגיד לו מה קרה. לאחר כמה דקות שירה ויהודה מגיעים לבית של יהודה. שירה שמה לב שיהודה הלך די מוזר בשתי הדקות האחרונות של ההליכה. היא שיערה מה קרה והציעה לו פתרון. תחילה הוא סירב בנימוס ואמר כי אין צורך ושהוא מגיע לביתו בקרוב, אבל אז שירה אמרה לו "אל דאגה, זו ממש לא תהייה טרחה". יהודה חייך ונכנס לבית שלה.
אבא של שירה עובד מן הבית בעוד שאימה עובדת מהמשרד. אבא שלה רואה את יהודה הולך לבית השימוש, אז הוא תופס אותו לשיחה לאחר מכן. הוא רוצה לדעת מה שירה עוברת לאחרונה, ויודע ששירה מספרת ליהודה סודות שהיא לא מגלה לאף אחד, אפילו לא למומו, הדובי שלה שקיבלה מהאהבה הראשונה שלה, רועי אדם. אבא של שירה סיפר ליהודה: "שירה אמרה לי פעם שכאשר הייתה בחוג החיות עם רועי, לא היו לה שם הרבה חברים, ואז כשהיא ראתה את רועי מביא לה את הדובי הזה, זה מילא אותה באושר, והתרגשה. מאז בכל זמן שהיא מבולבלת או כועסת, מומו מפליג את הרגשות הרעים. עם זאת, לאחרונה אני שמתי לב שהיא פחות ופחות מדברת עם מומו. אני רואה שאתה תפסת את מקומו. אני מאושר שהיא לא מדברת לבובה הזו שיש לה ערך סנטימנטלי אצל שירה, אבל עדיין עצוב מעט כי זה לוקח לה קצת מהילדות שלא תחזור. לא משנה. רציתי לשאול אותך מה עובר אצלה.", ויהודה ענה "ובכן, לגבי מומו- ידעתי כל מה שאמרת. לגבי הבקשה- אני לא יכול. קודם כל, את הסודות ששירה מספרת לי לא אגלה תמורת שום הון שבעולם ולא אשבר אחרי שום חקירה של ארגון צבאי או ארגון פשע וכדומה. שנית, אני לא יודע מה קורה". אבא של שירה אומר לו "ובגלל זה היא אוהבת אותך, כי אתה מסור לה יותר מאשר כל דבר אחר שקיים בעולם." יהודה מהנהן ומחייך. אבא של שירה אומר לו "אבל אני מופתע שאתה לא יודע מה קורה לה, למה זה?". שירה התפרצה לשיחה ואמרה "זה כי רציתי להירגע מהעניין ואז לספר, אבא" אבא שלה ויהודה מסתכלים לעברה. היא משלימה את דבריה "יהודה, תודה על המסירות ועל הנחישות שלך עבורי. אני רוצה לספר לך מה קורה, אבל בארבע עיניים. אני רוצה גם לספר לך למה לא סיפרתי לך עד כה." אבא שלה הולך. שני הילדים יושבים בחדר של שירה ומדברים.
ביום חמישי 7.1 כ"ג טבת שירה מגיעה לבית הספר עם מטרה אחד וברורה- לומר לנועם את בחירת ליבה, אבל הפעם היא נעזרת ביהודה. היא מוצאת אותו ליד הברזייה ומיד ניגשת אליו. נועם כבר מבין שאם שירה מגיעה אליו היא סלחה לו. הוא בכל זאת רוצה לתת לה את המתנה שלו שהכין עבורה. הוא אומר לה "הי שירה, מה נישמע?" היא עונה לו ששלומה טוב וכי היא רוצה לספר לו משהו. היא מנסה להגיד את מה שרצתה לומר, אך לא מצליחה. המילים נתקעות לה בפה. יהודה מגיע ואוחז לה את היד השמאלית בידו הימנית, ואת ידו השמאלית שם על הכתף השמאלית של שירה. הוא אומר לה בשקט "את יכולה לספר לו". שירה מנסה, אבל אכפת לה ממנו. היא לא רוצה לפגוע בו. היא מחשיבה את האכפתיות הרבה שלה כחולשה, ולא בתור חוזקה, אז פשוט בורחת ובוכה. יהודה אומר לנועם "זה לא בגללך, היא לחוצה". הוא אומר לו "טוב, ודרך אגב- אני רוצה לומר לה משהו. בקש ממנה בבקשה לדבר איתי כשהיא נרגע", ויהודה מהנהן לחיוב. יהודה רץ אחרי שירה ורואה אותה יושבת על אחד הכיסאות בחצר. הוא ניגש אליה והיא שואלת אותו "יהודה, תגיד לי את האמת. אתה חושב שאני חלשה, ולכן לא מצליחה להגיד לו את זה?", אז הוא עונה "את לא חלשה. את הכי חזקה שראיתי בחיי. לא הצלחת לומר לו בגלל החוזקה הרבה שלך". היא עדיין בוכה, אז הוא ממשיך לדבר "את הבחורה הכי טובת לב, אכפתית, סימפטית, חזקה וטהורה שאי פעם פגשתי. את יודעת שאת יותר מדהימה ממה שאי פעם אוכל לדמיין". שירה שואלת את יהודה, לאחר שמנגבת את הדמעות מהפנים שלה "אז למה לא הצלחתי, אם אני חזקה?". הוא עונה לה "נכלת מפני שאת חזקה! את כל-כך אכפתית עד שהלב החזק והאוהב שלך הצליח למנוע מכוח הרצון שלך לספר את האמת לנועם. את כל כך אכפתית עד שהאהבה שלך לזולת גדולה יותר מאשר הרצון שלך לספר לו רע". שירה מסמיקה. יהודה אומר לה "את מדהימה, ואל תשכחי את זה, טוב? אני אוהב אותך. לא רוצה לראות אותך בוכה. תוכלי להיות שמחה עבורי?", אז שירה עונה "בשבילך ברור, אל דאגה. אני אספר לו את האמת בלי לפגוע בו. אני אצליח!". יהודה אומר לה "את תצליחי, את הרי הכי חזקה שאני מכיר. תביני שאת באמת רוצה לספר לו את האמת, ואת אכן תצליחי. אין לי שום ספק!". שירה קמה וחיבקה אותו. היא אמרה לו "תודה! אני אוהבת אותך".
שירה חוזרת לברזייה. יהודה, כבקשתה, הלך לכיתה ושם שם את התיק שלה. שירה מגיעה לספר לנועם את האמת, אך הוא קודם מספר לה על מה שעשה עבורה בשבועות האחרונים. הוא תכנן שסרטון ההתנצלות יהיה הפתעה, אך כעת הוא מבין שאין בכך צורך. הוא מספר לה את הכל לגבי השיר ששר עבורה ועל הקליפ שצילם. היא מופתעת מההשקעה ומצפה לראות אותו. הוא יישלח לה את הקליפ בדואר עוד היום עם שליח.
יהודה בכיתה שם את התיק של שירה במקום שלה. לאחר מכן את התיק שלו. הוא מוציא את הפתק שכתב לה אתמול, שם אותו בתוך שטר של עשרים שקלים ומשאיר בארנק של שירה. הוא בדרכו לספר לה על השטר, אך לא על הפתק. הוא יאמר לה שהביא לה את השטר בתור מתנה על שהצליחה לספר לנועם את האמת, אבל היא לא סיפרה לו עכשיו וגם לא תספר היום.

תומר דגן עקוב אחר תומר
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
גלי, קחי מספר.
גלי, קחי מספר.
מאת: gali the first
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan