כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

ההתנגשות הסופית חלק 33

קח אותי בחזרה ללילה בו הכרנו

תוכן עניינים 1. ההתנגשות הסופית חלק 1 2. ההתנגשות הסופית חלק23. ההתנגשות הסופית חלק 34. ההתנגשות הסופית חלק 45. ההתנגשות הסופית חלק 56. ההתנגשות הסופית חלק 67. ההתנגשות הסופית חלק 78. ההתנגשות הסופית חלק 89. ההתנגשות הסופית חלק 910. ההתנגשות הסופית חלק 1011. ההתנגשות הסופית חלק 1112. ההתנגשות הסופית חלק 12 13. ההתנגשות הסופית חלק 1314. ההתנגשות הסופית חלק 1415. ההתנגשות הסופית חלק 1516. ההתנגשות הסופית חלק 1617. ההתנגשות הסופית חלק 1718. ההתנגשות הסופית חלק 1819. ההתנגשות הסופית חלק 1920. ההתנגשות הסופית חלק 2021. ההתנגשות הסופית חלק 2122. ההתנגשות הסופית חלק 2223. ההתנגשות הסופית חלק 2324. ההתנגשות הסופית חלק 2425. ההתנגשות הסופית חלק 2526. ההתנגשות הסופית חלק2627. ההתנגשות הסופית חלק 2728. ההתנגשות הסופית חלק 2829. ההתנגשות הסופית חלק 2930. ההתנגשות הסופית חלק 3031. ההתנגשות הסופית חלק 3132. ההתנגשות הסופית חלק 3233. ההתנגשות הסופית חלק 3334. ההתנגשות הסופית חלק 3435. ההתנגשות הסופית חלק 35 - חלק אחרון!

***
הירו
אני מנסה להזיז את מבטי מהבחורה שלי. אבל לא מצליח. פאק. אני רואה איך היא נוגסת בעוגית השוקולד ציפ, היא מסתכלת סביבה, היא כאן עם מישהו? היה לה מישהו בכל הזמן הזה? פאק. זה יגמור אותי לדעת אם יש לה מישהו. אני יודע, לעזאזל אני יודע שאיחלתי לה למצוא מישהו אחר, מישהו טוב יותר ממני, אבל זה יהרוג אותי לדעת שמישהו אחר נוגע בה, שמישהו אחר מסתכל עליה, שהיא מחייכת אל מישהו אחר את החיוך המושלם שלה. שהיא מסתכלת עליו כמו שהיא הייתה נוהגת להסתכל עלי.
לעזאזל. זה יגמור אותי.
מריצה מסיתה את מבטה, עיניה נתקלות בשלי והלב שלי משתגע. אני מרגיש את חום גופי עולה, עיני מתרחבות ואני יכול לשמוע את הפעימות של הלב שלי בין כל הרעש. פאק. היא רק התייפתה. היא מושלמת. היא תמיד הייתה מושלמת.
מריצה מביטה בי, החצי עוגיה שהייתה בידה נפלה על הריצפה, אבל היא לא הסיתה את מבטה משלי. פאק אני לא יודע מה לעשות, לגשת אליה? לא לגשת אליה? לחייך אליה? מה לעשות?
היא תרצה לדבר איתי בכלל?
לעזאזל. הלב שלי משתגע.
אנחנו ממשיכים להביט זה בזו, אני מנסה לקרוא את הבחורה שלי להבין מה עובר לה בראשה, על מה היא חושבת עכשיו, אם היא רוצה לברוח מכאן, או שהיא מרגישה מה שאני מרגיש.
מריצה מסיתה את מבטה ומסתכלת מסביבה, אני משפיל את מבטי ומשפשף את עורפי. לעזאזל, היא שונאת אותי. היא תמיד תשנא אותי. איך אני יכול להאשים אותה? פאק למרות הכל הדבר היחידי שאני רוצה זה לחבק אותה חזק, צמוד אלי. להרגיש את חום גופה.
אני מרים את מבטי ורואה את מריצה צועדת לכיווני. היא מתכוונת לגשת אלי? פאק, הלב שלי עומד לצאת מהמקום אני נשבע. אני קפוא לא יודע אם להתקדם לכיוונה.
מריצה נעמדת מולי בשמלה האדומה שלה, השמלה מבליטה את החזה המושלם שלה, ופאק היא כל כך סקסית בשמלה הזו. השמלה הזו מלווה את גופה המושלם ומבליטה בדיוק את מה שצריך. אם היא הייתה שלי, היה לי קשה לתת לה ללכת קשה שכולם יכולים להסתכל עליה כמו שאני מסתכל עליה עכשיו. פאק.
אני מרגיש את המשיכה הזו בנינו שאנחנו עומדים ככה קרוב אחד לשני, אני לא יודע אם זה רק ממני ההרגשה הזו של המתיחות המינית הזו בנינו, או גם ממנה.
"היי." היא אומרת לי.
"היי." אני אומר בקול חלש, בקושי נשמע. לא ציפיתי שהיא תבוא לדבר איתי פאק.
שנינו מביטים זה בזו מקרוב, שותקים. לא אכפת לי מהאנשים סביבנו לא אכפת לי אם מסתכלים עלינו או פקינג מבחינים בנו, אכפת לי רק ממנה. מהבחורה שלי שמרגיש לי שנצח הפריד בנינו. פאק.
"פאק את נראת מדהים." אני אומר שובר את השתיקה בנינו.
"תודה. גם אתה. הסתפרת?" היא שואלת ומחייכת אלי. פאק החיוך הזה... העיניים האלה...
"כן." אני מחייך אליה בחזרה. איך היא שמה לב לפרטים, הסתפרתי ממש כמה ימים לפני שהגעתי לכאן, אורך התלתלים שלי כבר עברו את האוזניים שלי במשך כל התקופה הזו.
"את תפרת את השמלה שלך?" אני שואל.
"כן." היא מחייכת במבוכה קלה ומביטה בשמלה שלה.
"אני גאה בך." אני אומרת בגאווה גדולה. אני באמת גאה בה, בכל מה שהיא עושה.
"תודה." היא אומרת בחיוך מתוק. "מה איתך עכשיו?" היא מוסיפה. היא מתעניינת בי? יכול להיות שהיא סלחה לי? אולי היא לא שונאת אותי כמו שחשבתי? פאק.
"עובד על הרבה פרויקטים חדשים, חזרתי להופיע, לעסוק במה שאני באמת אוהב."
"אני שמחה." היא מהנהנת בראשה.
"אני מניח שאני צריך להגיד לך תודה." אני אומר כשאני מביט עמוק לתוך עיניה הירוקות כדבש.
"לי? למה?" היא שואלת ונושכת את שפתיה. פאק. היא יודעת מה זה עושה לי.
"את יודעת שאת ההשראה שלי." אני אומר ומושך בשערי לאחור, אני לא יודע לאן אני מוביל עם השיחה הזו.
"אני?" היא שואלת כיאלו זה לא מובן מאליו. פאק. זה ברור שזאת היא, זאת תמיד הייתה היא.
אני מהנהן בראשי ותוחב את ידי לכיסי הגינס שלי.
"חשבתי שיש לך השראה חדשה, שמעתי ש... אתה יוצא עם מישהי." היא אומרת. מה? פאק מה?
פאק היא קראה את הכתבה בחדשות הבידור בטח. ראו אותי לפני כמה שבועות הולך ברחוב עם אולי סמית' בסך הכל שתינו קפה כשדיברנו על הדמות שלי בסרט שאני הולך לככב שהיא הבימאית שלו. כמובן שכל מדורי הרכילות ישר מוציאים כל דבר מהקשרו ולקחו את זה לכיוון רומנטי. לא חשבתי בכלל שמריצה תקרא את זה, שהיא תאמין לזה. לא חשבתי שמריצה תקרא עלי משהו אי פעם אחרי הכל לעזאזל.
"מה? לא. לא לא. אולי? פאק לא. היא הבימאית של הסרט שאני עומד לשחק בו." אני נלחץ וממהר להסביר.
"סרט?" מריצה שואלת ואני יכול לראות את ההקלה בעיניה. אני חושב. פאק. אני לא יודע אם אני מצליח לקרוא אותה כמו תמיד או שזה מה שאני רוצה לראות.
"כן התחלתי כמה פרויקטים חדשים ואחד מהם זה סרט שאני עומד להשתתף בו. אולי היא רק הבימאית. כל מה שמדורי הרכילות המזדיינים כותבים זה שקר מוחלט." פאק אני מקווה שהיא מאמינה לי.
מריצה מהנהנת בראשה. "יהיה נחמד לראות אותך על המסך הגדול." היא מחייכת.
"כן. אבל זה צריך להישמר בשקט זה עדיין לא פורסם זה בתהליכים עכשיו." אני מסביר לה.
מריצה מהנהנת. "או, ברור."
"ומה איתך?" אני שואל, בתקווה לא להתאכזב מהתשובה, פאק זה יגמור אותי אם היא תגיד שיש לה מישהו.
"אני בסדר, קידמו אותי בעבודה בריצ'רדס, והתחלתי למכור ולפרסם את הדגמים שלי דרך הרשתות החברתיות." היא אומרת בגאווה.
"באמת? ואו. זה נהדר מריצה." אני שמח בשבילה.
"את יודעת אם את צריכה עזרה-"
"זה בסדר. אני יודעת, תודה לך." היא ממהרת לקטוע אותי. אני לא מתכוון להתווכח.
"ו... יש לך... יש לך מישהו?" אני שואל קצת נבוך, אני מת מפחד מהתשובה לעזאזל. אבל אני חייב לדעת.
"את לא חייבת לענות לי." אני ממהר להוסיף למקרה שעברתי את הגבול.
"זה בסדר. אבל לא. אין לי מישהו." היא אומרת ואבן נגולה מליבי. פאק. הקלה שטפה אותי.
לא יכולתי להסתיר את החיוך שלי בעוד מריצה נושכת את שפתיה שוב.
"מעולם לא הפסקתי לאהוב אותך את יודעת את זה נכון?" אני לא יודע למה, אבל הצורך לנסות, הצורך להסביר לה, הצורך שתיהיה שלי שוב גובר וחזק ממני.
"הירו..." היא נאנחת. כמה שזה עושה לי טוב לשמוע את שמי מתגלגל על לשונה.
"אני לעולם לא אפסיק לאהוב אותך מריצה." אני אומר.
"אל תעשה את זה בבקשה." מריצה מעבירה את עיניה בשלי, עיניה נוצצות והיא מסמיקה. כמה התגעגעתי לראות את הבחורה שלי מסמיקה.
"אני לא יכול שלא. אני מקווה שתוכלי לסלוח לי יום אחד." אני אומר בתקווה מלאה, אני לא רוצה לדבר על העבר, אבל זה חזק ממני. אני צועד צעד למריצה, אני מריח את הריח שלה, הריח המתוק והממכר. היא לא החליפה בושם, היא עדיין משתמשת בבושם של ולנטינו. אני מושך אותה קלות אלי ומחבק אותה חזק. מהרגע שראיתי אותה רציתי לעשות את זה. פאק, זה מרגיש כל כך טוב, אני כורך את זרעותיי סביבה, מחבק אותה חזק. ידיה לא זזות כמה שניות, אבל אז היא כורכת את זרעותיה סביבי, מניחה את ראשה על החזה שלי, הלב שלי פועם בקצב מטורף, זה מרגיש כל כך טוב, פאק כל כך נכון להיות בין זרעותיה.
אני לא רוצה לעזוב אותה לעולם ואני מתחנן בכל ליבי שהיא לא תעזוב אותי לעולם.

***
מריצה
אני מרגישה את ליבי פועם כל כך בחוזקה, תחת זרעותיו של הירו. אני מחבקת אותו חזק, עוצרת את הדמעות שלי. כל כך התגעגעתי אליו. כל כך התגעגעתי לזה, לריח שלו, לעיניו הירוקות, הם כל כך זוהרות. הוא נראה כל כך טוב אני לא מסוגלת. אני אוהבת אותו. לא משנה כמה אני אנסה, אני לעולם לא אצליח להפסיק לאהוב אותו. אני מרגישה שזה רק אני והירו כאן, אני מרגישה שהעולם מסביבנו קפוא, שהזמן נעצר, שזה אנחנו בעולם שלנו. הריח הממכר שלו מחזיר אותי חזרה, לרגעים שמחים וטובים שלנו, אני מוצאת את עצמי חושבת על הנשיקה האחרונה שלנו, כמה שלא רציתי להפסיק אבל הייתי צריכה. הזיכרונות עולים לי, הכאב איתם, אני מרגישה את הבכי על סף גרוני. אני לא רוצה לבכות לידו, אני לא רוצה שיראה אותי בוכה.
אני מכחכחת בגרוני ומשתחררת מהחיבוק של הירו. אני מביטה בעיניו שמביטות בי, אני רואה איך הוא מתחנן בעיניו שרק נמשיך להתחבק, אבל אני לא יכולה, אני עומדת להישבר ואני לא רוצה להישבר כאן. אני חוזרת חזרה לעולם, פתאום אני שמה לב לאנשים מסביב, אני לא רוצה להישבר מול כולם. חשבתי שאוכל להתמודד עם זה, חשבתי שהתגברתי באיזשהו חלק אבל לא. אין שום ספק שאני עדיין אוהבת את הירו בדיוק כמו ביום שעזבתי אותו.
"אני מצטערת, אני צריכה רגע." אני אומרת להירו, לא נותנת לו יותר מידי זמן להגיב ומוצאת את עצמי בורחת ממנו.
אני הולכת במהירות לכיוון השירותים, אני פותחת את דלת השירותים בזריזות, פונה אל הכיור ומשעינה את כפות ידי על הכיור. מביטה במראה שמולי.
אני לוקחת נשימה ארוכה. איך חשבתי שאני אוכל להתמודד עם לראות את הירו?
לא יכולתי לעצור את עצמי ולא לגשת אליו כשראיתי אותו מביט בי, לא ידעתי אם לגשת אליו או לא. אבל רציתי כל כך לדעת מה קורה איתו, הרי אני לא מפסיקה לחפש עליו ולקרוא עליו דברים, רק רציתי לשמוע ממנו מה הולך, לא חשבתי לרגע שאני אהיה שוב אימפוליסבית ואשאל אותו על הבימאית הזו. אבל הייתי סקרנית מידי.
אני מודה. אבל אני לא אשקר, הוקל לי מאוד כשהוא אמר שאין בניהם כלום. כל כך רציתי לדעת מה שלומו, הוא נראה כל כך טוב, הוא נראה במקום אחר, טוב יותר. חשבתי שהוא התקדם הלאה, אבל כשהוא אמר לי את המילים האלה... כשהוא אמר שהוא לעולם לא הפסיק לאהוב אותי. זה הרתיע אותי, זה הפחיד אותי.
גם אני לעולם לא הפסקתי לאהוב אותו... רציתי כל כך לנשק אותו שאמר את זה, רציתי רק להגיד לו שאני אוהבת אותו כל כך, רציתי להגיד לו שלא הפסקתי לחשוב עליו אפילו לשניה אחת, רציתי להגיד לו שאני שמחה בשבילו על שהוא ככה מצליח, שהוא חזר לעסוק במה שהוא אוהב, שאני גאה בו. רציתי להגיד לו כל כך הרבה דברים, אבל.... אני מפחדת.
אני מפחדת להתאכזב. אני מפחדת לאהוב אותו ללא תנאים שוב, להיפגע שוב. להישבר שוב.
אני לא רוצה את זה. אני לא אוכל לשאת בזה. הוא שבר לי את הלב פעמיים. אבל ... האם באמת עשיתי את הדבר הנכון שעזבתי אותו? אולי עשיתי את זה כי זה מה שחשבתי שאני צריכה לעשות?
הרי בכל סיפור אגדה, בכל סרט רומנטי זה מה שצריך לעשות. זה מה שעושים. אולי הייתי צריכה להילחם עוד קצת?
נבהלתי. אני מודה. זה היה גדול עלי כל הסיפור עם הסמים שהוא הגיע לבית חולים. כל עולם הסמים לא מדבר אלי, זה עולם נורא מבחינתי שאני לא מוכנה לקחת את החלק הכי קטן ממנו. תמיד פחדתי ממנו, ונבהלתי שהוא היה ככה קרוב אלי, זה לא משהו שבחלק היום יום שלי. זה הבהיל אותי, הבהיל אותי שהירו היה מסוגל לשכוח ככה הכל, לעזוב ככה הכל. זה הפחיד אותי.
הפחיד אותי הריחוק של הירו ממני. פחדתי שהוא לא אוהב אותי כמו שאני רוצה, כמו שצריך...
הרי הירו הבטיח לי עולם טוב יותר, הירו הבטיח שהוא יהיה טוב יותר בשבילי, האמנתי לו, ובימים כל כך אפלים שלו לא ראיתי את זה, לא ראיתי את אותו ההירו, הגיבור הזה, הרגשתי שאני צריכה להציל את עצמי ממנו, להציל את עצמי מעצמי.
זה לא קל להאשים את הירו אחרי מה שהוא עבר, כשקראתי במכתב שלו את הרגשות שלו, על איך הוא הרגיש אשם על כך שאביו נהרג, על כמה שכאב לו, על כמה הוא מרגיש תחושת פספוס, אבל פחדתי אני מודה, פחדתי שאני נלחמת לבד, פחדתי ש... טוב כשהוא נזכר להילחם הרגשתי שכבר מאוחר מידי.
אבל עכשיו.. ההרגשה... אני לא יודעת מה להרגיש אוף.
אני מבולבלת כל כך. אני לא יודעת אם אני באמת צריכה לסלוח לו ולהשאיר הכל מאחור, אני לא יודעת אם לצאת מכאן ולנשק אותו ולאהוב אותו עד הסוף או ללכת רחוק ככל האפשר ממנו. אני לא יודעת מה לעשות.
אני שואלת את עצמי אם להיות אישה חזקה אולי זה לא לברוח ממנו, אולי להיות אישה חזקה זה להיות לצידו ולנתב אותו למקום הנכון. כי בסך הכל הירו אוהב אותי. הירו הצהיר כל כך הרבה פעמים כמה הוא אוהב אותי, אחת הבעיות היא שאני לא מצליחה לשחרר את הנרטיב הזה בראש שלי, שאולי הכל רק משחק, שהכל פנטזיה, שזה לא באמת נכון. אני לא מצליחה לחבר את המציאות לפנטזיה שלי. אולי הסוף הטוב שחשבתי שהוא בשבילי הוא לא הסוף?
אולי הסוף הטוב הוא בעצם שלנו?
כרגע המציאות היא שהירו כאן, אומר לי שהוא אוהב אותי. מה אני אמורה לעשות?
אני אמורה לשכוח, לסלוח, לתת להירו הזדמנות? אבל הפעם הזדמנות אמיתית? בלי פנטזיות? בלי להשוות את הירו לסיפור האהבה של נואה ואלי?
של דקס ורייצ'ל?
של כריסטאן ואנסטסיה?
של גטסבי ודייזי?
אולי אני צריכה להבין שלי ולהירו יש סיפור אהבה משלנו? והסיפור הוא שלנו, המציאות שלנו, בלי הפנטזיות מסביב.
אני לא יודעת אם אצליח להתמודד עם זה שוב. אני לא יודעת אם אצליח לעבור את זה שוב. ניסיתי להמשיך הלאה כל כך. אני עדיין מנסה. אבל הינה אני כאן, מול המראה מביטה בעצמי, לא מבינה מה לעשות. יש גבר מדהים שאוהב אותי כל כך שממתין לי בחוץ, שאני כבר לא זוכרת איך החיים היו לפני שהכרתי אותו.
הרבה לילות התחננתי לחזור ליום שבו הכרנו, רק כדי להגיד לאותה מריצה ששפכה על הירו את הקפה לא לעשות את זה, אבל אז אני נזכרת בכל החוויות שעברנו, בכל מה שלמדתי ואני לא רוצה לשכוח את זה.
אוף מה אני אמורה לעשות?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מהמםםם
הגב
דווח
Rina Gidoni
Rina Gidoni
מה היא תעשה??
הגב
דווח
guest
יאאלה איזו מלכה את ששחררת עוד פרק. תודה!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Miss D
ההתנגשות חלק 40
ההתנגשות חלק 40
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 16
ההתנגשות השניה חלק 16
מאת: Miss D
ההתנגשות הסופית חלק 21
ההתנגשות הסופית חלק 21
מאת: Miss D
ההתנגשות חלק 37
ההתנגשות חלק 37
מאת: Miss D
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
לא הכל שחור לבן - פרק 10 ( XXX+35)
לא הכל שחור לבן - פרק 10 ( XXX+35)
מאת: V .V
אין שקט אחרי הסערה
אין שקט אחרי הסערה
מאת: Ira F.G
שלוק, מקבץ סיפורים.
שלוק, מקבץ סיפורים.
מאת: איש המגבעת
כמו משוגע 4- פרק א': אהבה שחוזרת, הבחורה שעוזרת
כמו משוגע 4- פרק א': אהבה שחוזרת, הבחורה שעוזרת
מאת: תומר דגן
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה