כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

צייר לך עולם: פרק 18

שלי ורק שלי

עדן
גיא עומד בדלת ומתבונן בי כמה שניות לפני שהוא אומר
״ואוו״
אני מחייכת אליו ומסמיקה
״השמלה הזאת מאוד יפה.. את מאוד יפה״ הוא מוסיף ומשפיל את עיניו.
שנינו עומדים נבוכים מהסיטואציה הלא רגילה הזאת בינינו.
״היי גיא מה קורה״? קרן עומדת מאחורי ומנופפת לגיא.
״היי קרן״ גיא מחזיר ומתעשת ורק אני עומדת עדיין קצת נבוכה.
קרן קורצת לי מעבר לכתף ואומרת בלי מילים ״ואו״ שגורם לי להסתובב בחדות ולהביט בגיא.
אני קולטת פתאום שגם גיא השקיע יותר מתמיד. ניחוח חזק של בושם נידף מימנו, השיער והזקן שלו מסופרים והוא לובש מכופתרת ומעיל עור ונראה מעולה.
״שנזוז״? הוא שואל בחצי חיוך
״כן״ אני עונה ומנסה לצאת מהמבוכה.
הדירה שלי נמצאת כמה דקות הליכה מהשוק כך שאנחנו הולכים ברגל. למרות שהאביב כבר בפתח הלילה הירושלמי עדיין קרייר ואני לובשת את הג׳קט ג׳ינס שלי מעל השמלה.
גיא מתחיל לדבר איתי על דברים של הלימודים ואנחנו נשאבים לשיחה ידידותית שלולא המבטים שהוא מגניב מידי פעם למחשוף שלי הייתי מרגישה שזה כמו כל יציאה רגילה שלנו.
אנחנו מגיעים לשוק והוא נעצר פתאום. אני רואה שהוא נאבק עם עצמו אם להגיד או לא ובסוף אומר
״אני לא יודע מה גרם לך להסכים לצאת איתי אבל אני שמח שזה קרה. אני כבר הרבה זמן נאבק עם עצמי אם להציע לך״
הוא אומר במבוכה ומביט בי מבט חודר ועמוק שגורם לי להשפיל את עייני בחיוך נבוך.
אני מרגישה פתאום את האצבעות שלו נוגעות באצבעות שלי והוא מביט בי מחכה לאישור. אני מהנהנת קלות והוא משלב את ידו בידי. היד שלו חמה ועוטפת ואני מופתעת כמה טבעי זה מרגיש לי פתאום ללכת איתו ככה יד ביד.
אנחנו מתיישבים בבר הקבוע שלנו אבל הכל מרגיש כל כך אחרת.
גיא מסמן למלצרית שמגיעה מיד ומזמין לנו שתי בירות וצ׳יפס כמו תמיד. המלצרית מחייכת עליו ונוגעת בו וקצת מפלרטטת איתו תוך כדי. אני מוצאת את עצמי מתעצבנת פתאום ומייחלת שתלך. אני מקנאה לגיא? יכול להיות? אני שואלת את עצמי ומופתעת מהרגש שתקף אותי. פתאום אני מודעת לכל הפעמים שבנות התחילו איתו לידי ולא הרגשתי בזה. מעניין אם הוא ניסה לגרום לי לקנא.
אני תופסת את גיא בוהה לי במחשוף ובאינסטינקט מתכסה בג׳קט.
הוא משפיל את עייניו ומסמיק
״מצטער.. אני לא רגיל לראות אותך ככה״
הוא מיישר אלי מבט ומוסיף
״את לא מבינה בכלל מה עשית לי מהרגע הראשון שראיתי אותך״.
אני מביטה בו ולא מצליחה להגיב
״אני מזמין לנו צייסרים טוב״?
״כן בבקשה״! אני אומרת בהתלהבות יתרה
״ערק״?
״אתה כבר מכיר אותי״ אני מחייכת אליו והוא מחזיר לי חיוך שובה לב.
״אני שמח שאנחנו פה״ הוא מוסיף
״גם אני״ אני עונה ומופתעת מהקלות שזה יצא לי.
אחרי שוט ערק האווירה מקלילה פתאום והמבוכה יורדת ואני מוצאת את עצמי בדייט עם גיא ונהנת מזה.

סער
היום במרכז עובר באיטיות. אני מבין פתאום כמה השפעה יש לנוכחות של עדן עלי כי בלעדיה אין סיכוי שהייתי מחזיק בתוכנית הזאת. אני עומד עם המכחול שלי ומרגיש מטומטם. היום אני אמור לצייר פחד אבל הפחד היחיד שלי כרגע הוא שלא אראה את עדן שוב אז אני מוצא את עצמי מצייר כל מיני צורות מופשטות ומורח קווים על הקנבס בתקווה שאוכל לחרטט מזה איזה פחד לדבר עם הפסיכולוגית אחרי.
...
אני יוצא מהמרכז אחרי כמה שעות ולוקח נשימה עמוקה ומודה בלב שזה נגמר. גם הפסיכולוגית לא התרשמה מהעבודה שלי היום והעירה שאם אני רוצה להרגיש שינוי אני חייב לעשות מאמץ. אני מבין שהיא צודקת אבל לא מסוגל היום, הראש שלי במקום אחר לגמרי.
אני מביט בשעון והשעה כבר חמש אני ממהר לאופנוע שלי חובש את הקסדה וטס לבר.
אני מגיע כעבור כמה דקות בודדות ומחנה את האופנוע מאחורי הבר.
יאיר כבר עומד ליד המחסן ומעשן סיגריה הוא קולט אותי ומסמן לי לבוא. אנחנו מתחבקים בזריזות ואני נשען על הקיר לידו.
״הגעת בול בזמן, המשאית עוד דקה פה, יש הרבה לפרוק״
״סבבה אחי באתי מוכן לעבודה״
״איך אתה״? יאיר מסתובב אלי במבט רציני פתאום
״היה שבוע לא קל אבל עכשיו בסדר״ אני עונה לו ברצינות ונאנח
״הנסיעה הביתה עזרה״? הוא מוסיף ומכבה את הסיגריה על המדרכה
״מאוד, תודה על ההתחשבות״ אני שולח לו מבט מלא הכרת תודה
״אל תדאג הנה ההזדמנות שלך להודות לי כמו שצריך״ יאיר מסמן לי לעבר המשאית ואני מפשיל שרוולים.
אחרי שעתיים של עבודה אנחנו מסיימים ויושבים לבירה.
יאיר שולף עוד סיגריה ומעשן בשקט ולאט לאט כל החברה של המשמרת מגיעים.
אלעד מגיע ראשון, אני קם לכבודו ״אח שלי״ הוא נותן לי חיבוק אוהב כאילו אנחנו חברים כבר שנים.
״אני יודע שלא ביקשת אבל אירגנתי אותך בקטנה״ הוא שולף שקית קטנה ומכניס אותה לתיק שלי.
״איזה גבר״ אני מחזיר לו חיוך ודחוף לו שטרות ביד.
״עלי״ הוא אומר
״אין עלי״ אני לוחץ עליו
״עזוב שירים לך קצת את המצב רוח אחרי שבוע שעבר״
״אני בסדר אחי, עבר, עזרת לי מספיק שכיסית עלי כאן״
״בסדר בקטנה גם ככה הייתי צריך עוד קצת כסף״
אני מכניס לו את השטרות ביד והוא מבין שהוויכוח הזה אבוד לו.
״שניה אני בא לשבת איתכם״ אלעד הולך מאחורי הבר ובינתיים עוד כמה מהמשמרת מתיישבים איתנו ומעשנים.
אלעד מתיישב לידי ומתחיל לגלגל גם לנו.
״ידוע מי קפץ לי לאינסטגרם השבוע״? אלעד אומר ומכניס את הפילטר בפה.
״מי״?
״אתה יא טמבל״ הוא עונה ומדליק את הפייסל.
נופל לי האסימון פתאום, שכחתי בכלל שג׳ינג׳י לקח את הטלפון שלי במסיבה והעלה מלא דברים.
״אה אחי וואלה אני כבר לא באינסטגרם יותר. גם המסיבה הזאת לא הייתה מתוכננת. אני מרגיש שנתפסתי על חם למרות שלא רציתי במסיבה הזאת בכל זאת לא נעים לי מאלעד.
״תכלס מה יותר טוב משתי בנות כוסיות שממזמזות אותך בביקיני לשיפור המצב רוח״ אלעד עונה תוך כדי תנועות של מזמוז ואני צוחק איתו.
״פעם הבאה תבוא גם״ אני אומר לו בחיוך מפייס
״בדוק, הכל טוב״ הוא לוקח שחטה ומעביר לי.
בלב אני מודה לו שהוא לא עושה דרמות, בדיוק סוג החברים שאני צריך עכשיו.
״יאללה אלעד, סער נגמר הכיף, אתם במשמרת״ יאיר מעיר לנו ואני קולט שהשעה כבר כמעט שמונה. אנחנו מכבים את הפייסל ונעמדים מאחורי הבר. אני שמח שאלעד איתי במשמרת היום ואפילו מצפה להעביר את הזמן עם קצת אנשים למרות שאין סיכוי שאזרום מפה עם מישהי. כרגע לא מסוגל לרצות מישהי שהיא לא עדן.
...
המשמרת עמוסה הרבה יותר ממה שציפינו, יחסית ליום ראשון. קבוצה גדולה של תיירים הגיעו במפתיע ופתחו שולחן בבר ואני ואלעד מתרוצצים סביבם בלי הפסקה. אפילו יאיר נאלץ לתת חיזוק בבר כדי לעמוד בעומס.
״סער״ יאיר מסמן לי מהבר
אני ניגש אליו ישר
״תעשה טובה קפוץ לבר פה ליד שיפרטו לנו, חייב דחוף שקלים לעודף״
״אין בעיה״ אני לוקח את השטר בידו וממהר לבר
אני מתקדם במהירות ומסמן לברמנית אם היא יכולה לפרוט לי ומוסיף חיוך קטן בשביל לשכנע אותה ביותר קלות. היא נהנת מיד והולכת להביא עודף. אני מסתובב ונשען על הבר ואז אני רואה אותה.
את עדן.
נראית יפייפיה עם שמלה שחורה צמודה השיער שלה נופל על כתפיה והיא מחייכת חיוך גדול.
פתאום יד נוגעת בה ואני מבין.
היא נמצאת פה בדייט.
אני מתבונן בהם ומרגיש שהלב שלי מתרסק.
אני נתקף כעס וקנאה, היא לא יכולה להיות עם מישהו אחר, המלאכית שלי ורק שלי.
אני מרגיש מסוחרר ונבהל מעט כשהמלצרית נוגעת לי בכתף עם המטבעות. אני לוקח אותם בידי וממהר לצאת מהבר, מרגיש שנגמר לי האוויר.
מת לחזור לשם ולראות מה קורה ומצד שני לא יכול.
אני חוזר למשמרת, נותן ליאיר את העודף ונעמד בבר.
מסרב לעקל את מה שראיתי, מסרב לראות אותה עם מישהו אחר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Writer :) עקוב אחר Writer
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Danit A
Danit A
הוו תמשיך לקנא תמשיך , דחוף המשך התמכרתייי
הגב
דווח
1 אהבתי
Writer :)
Writer :)
בדרך :)
הגב
דווח
1 אהבתי
ההיא מהדוכן
ההיא מהדוכן
מאוהבת בכתיבה שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הגב
דווח
2 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
Writer :)
גלים
גלים
מאת: Writer :)
שנה חדשה
שנה חדשה
מאת: Writer :)
צייר לך עולם: פרק 20
צייר לך עולם: פרק 20
מאת: Writer :)
צייר לך עולם: פרק 15
צייר לך עולם: פרק 15
מאת: Writer :)
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer