כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

צייר לך עולם: פרק 16

אני חוזרת הביתה

עדן
אני אורזת בחוסר חשק תיק עם דברים לסופ״ש ומתנשפת בעצבנות.
הדבר האחרון שאני רוצה זה לחזור הביתה לסופ״ש ועוד לא סתם סופ״ש, יום ההולדת של אמא.
אני כבר מדמיינת בראש את השיחה המעיקה סביב שולחן האוכל ״למה את לא כמו אחים שלך״? , ״תסיימי את הלימודים בבצלאל ותלכי ללמוד מקצוע אמיתי״, ״מה עם חבר״?
אני רוטנת לעצמי תוך כדי שאני סוגרת את התיק.
״כל העצבים האלה לא בריאים לך״ קרן מסתכלת עלי במבט משועשע ולועסת בקול תפוח.
״פשוט אין לי כוח לזה עכשיו, לביקורתיות שלה. גם ככה כל השבוע הזה היה יותר מידי אמוציונלי בשבילי״ אני נאנחת.
קרן מתיישבת לידי
״אני יודעת שאמא שלך יכולה להיות לא פשוטה לפעמים אבל היא אוהבת אותך וזה היומולדת שלה. תעשי מאמץ קטן ואני אבוא לאסוף אותך בשבת בשש בערב ולא דקה מאוחר יותר״.
״מה הייתי עושה בלעדיך״ אני מחייכת אליה ונרגעת קצת.
קרן היא באמת הקרן אור שלי לפעמים אבל היא לא מסוגלת להבין את המשפחה שלי. בטח שלא עם משפחה כל כך מושלמת כמו שלה. לפעמים אני אפילו מקנאה קצת שאני רואה את המשפחה החמה והתומכת שלה, ושונאת לפעמים עד כמה שהמשפחה שלי יכולה להיות קרה ותחרותית.
יש אצלנו גם תקופות טובות אבל משנה שעברה כשעברתי לירושלים והתחלתי את הלימודים בבצלאל המצב הדרדר.
ההורים שלי התקשו לקבל את ההחלטה שלי ואחים שלי גיבו אותם.
כל מפגש משפחתי הפך למסע שיכנועים לגרום לי לעזוב את בצלאל.
אני יודעת שהם רוצים בטובתי אבל לפעמים הייתי רוצה שהם יניחו לי לעשות את הבחירות שלי.
קרן יוצאת מהחדר וחוזרת עם התיק שלה ובקבוק בירה פתוח בשבילי.
״אלכוהול זה הפתרון שלך לסופש״.
אני לוקחת את הבירה ברצון ולוגמת לגימה ארוכה.
״איי תשאירי מקום, הסופ״ש רק התחיל״ היא אומרת בחצי צחוק חצי רצינות שגורם לי לשתות שלוק נוסף.
אני לוקחת את התיק ויורדות לרחוב.
במזל קרן מצאה חניה קרוב יחסית ואנחנו מתחילות בנסיעה לשוהם.
אפילו שקרן עושה את הנסיעה עם הרכב שלה לשוהם כמעט כל סופ״ש אני לרוב מעדיפה להישאר בירושלים.
בהתחלה הייתי חוזרת כל סופ״ש אבל באיזה שהוא שלב התגברתי על החרדה של החיים בירושלים והחזרות הביתה היו מעיקות כדי להסתפק בפעם בחודש.
הנסיעה עוברת לי בטיל, אני בקרן שרות בקול את הלהיטים ברדיו ובדרך אני מסיימת את בקבוק הבירה ומרגישה בראש טוב.
אני מוצאת את עצמי עצובה טיפה כשקרן עוצרת בכניסה לבית שלי.
״תבלי״ קרן מחבקת אותי ואני משתדלת לא לגלגל עיניים תוך כדי.
״תודה גם את״ היא מחייכת אלי ואני לוקחת את התיק ויוצאת מהרכב.
אני לוקחת נשימה עמוקה ומתחילה להתקדם לכיוון הבית.
הבית המוקפד והמטופח שלי.
אני לא מופתעת לגלות שהגינה מטופחת ומסודרת להפליא. ארוגות מלאות פרחים ומבחוץ הבית נותן תחושה מזמינה ונינוחה.
מה שלפעמים שונה בהרבה ממה שקורה בפנים.
אני לוקחת נשימה עמוקה ונכנסת הביתה.
״שלום״ אני אומרת בקול ואבא מסמן לי מהסלון.
״ברוכה הבאה״ הוא מוריד את המשקפיים ומניח את העיתון. אני ניגשת אליו ונותנת לו שתי נשיקות.
״אני בדיוק באמצע מאמר מרתק אני כבר מסיים ואני איתך״ הוא ממהר להרכיב שוב את משקפיו ומסמן לי לגשת למטבח.
״אמא בטלפון עם חברה שלה איריס כבר שעה אני לא חושב שהיא שמעה שהגעת״.
אני מחייכת לעצמי וניגשת למטבח.
אמא עומדת עם סינר, מסודרת ומוקפדת למדי כאילו היא בפרסומת למוצר מזון כלשהו. היא בוחשת בסיר וניחוח של מרק בורשט ממלא את הבית. תוך כדי היא מרכלת עם חברה שלה איריס בטלפון בקול. אני עומדת כמה שניות ומסתכלת עליה בחיוך, יש דברים שלא משתנים.
היא מבחינה בי פתאום, מחייכת ומניחה את הכף.
״איריס הבת שלי הגיעה אני אחזור אליך״.
היא מנתקת השיחה וניגשת לנשק אותי
״מתוקה שלי כמה טוב לראות אותך, התגעגעתי אליך״
״יום הולדת שמח אמא״ אני מחייכת אליה בחזרה.
״את ניראת עייפה ורזית קצת״ היא מביטה בי בדאגה.
״לא ישנתי טוב כל כך בלילה״.
היא מסמנת לי להמתין ופותחת מגירה במטבח
״קחי קופסא של תה קמומיל, עושה פלאים, אני ואבא שותים לפני השינה וזה פשוט מצוין״. אני לוקחת את הקופסה מידה בלי להתווכח ומודה לה ועל הדרך מוציאה לה את המתנה שקניתי לה, לפי ההוראות של אבא כדי שאקנה לה הפעם משהו בדיוק לטעמה.
״זה בשבילך״
״לא היית צריכה״ היא מחייכת ופותחת את הקופסה בשמחה.
״מקסים פשוט מקסים! אני שמתי עין על העגילים האלה והתלבטתי אם לקנות אותם״.
״אבא עזר לי לבחור״.
״תודה יקירה, רוצה בינתיים בורשט עד שאחים שלך יגיעו״?
״לא זה בסדר אני לא רוצה להתמלא לפני שנלך למסעדה״
״שטויות זה רק מרק, הינה אני עושה לך קערה״. אני לוקחת את הקערה מידה ומזכירה לעצמי שגם ביום רגיל אי אפשר להתווכח איתה והיום אפילו יותר.
אני לוגמת מהמרק תוך כדי שאמא ברצף דיבור בלתי פוסק על כל מה שקרה בחודש האחרון ומה אחותי שקד ואחי דניאל עשו ועל הרכילות האחרונה שרצה בשכונה. אני מהנהנת ותוך כדי קולטת שסיימתי לגמרי את המרק.
״רואה שהיית רעבה מתוקה שלי״ אני מהנהנת בנימוס ומשתדלת לא לגלגל עיניים.
״היה טעים אמא אני עולה לחדר להתארגן״ ולצבור כוחות לפני שדניאל ושקד יגיעו אני מוסיפה לעצמי בראש.
״טוב יקירה, הם יהיו פה עוד חצי שעה אז תתארגני מהר״.
אני לוקחת את התיק ועולה במדרגות ופולטת אנחת רווחה כשאני נכנסת לחדר שלי. הממלכה שלי. אני מחייכת בשמחה לאור ערמת התקליטים ליד הפטיפון שירשתי מאבא ומחליטה שבחזור הוא בא איתי לירושלים. אני מתיישבת על המיטה ונכנסת לאינסטגרם ישירות לפרופיל של סער.
במהלך הלילה מצאתי את עצמי חושבת עליו והחלטתי לחפש אותו ברשתות ומאז שגיליתי את האינסטגרם שלו נהייתי ממש אובססיבית.
אפילו שהתמונה האחרונה שהוא העלה הייתה מלפני חצי שנה באיזה חתונה של חבר אני דרוכה כאילו עוד רגע הוא יעלה משהו.
אני שונאת את עצמי שאני ככה פאתטית אבל אני לא יכולה להילחם בצורך שלי להיות קרובה אליו.
אני נזכרת בחיבוק החם שלו, איך הוא עטף אותי והניח את הראש שלו על הצוואר שלי. אני עדיין יכולה להרגיש את הנשימות החמות שלו מעבירות בי צמרמורת נעימה בכל הגוף.
אני עוברת תמונה תמונה בפרופיל שלו ונאנקת מכמות הלייקים התגובות והעוקבים שיש לו.
אין ספק שהוא היה ועדיין מלך השכבה ולי אין סיכוי.
אני תוהה לעצמי איפה הוא נמצא עכשיו ומה הוא עושה ואם הוא חושב עלי ומנסה למחוק את המחשבות האלה במהרה.
איפה שהוא לא נמצא, הוא לא חושב עלי, עם כמות הדוגמניות שראיתי בתגובות אין סיכוי שהוא יתפשר על מישהי ממוצעת כמוני.
אני מסתכלת במראה ומרגישה דקירה קטנה בלב.
פתאום אני פחות מרוצה מהשמלה הפרחונית שלבשתי ומרגישה לא מושכת במיוחד.
אני מותחת את בשמלה למטה ומסדרת קצת את הפוני ומחליטה לצאת מהחדר לפני שהמחשבות שלי יטריפו אותי.
אני יורדת לסלון ואבא יושב עכשיו מול הטלוויזיה ושותה קפה שחור.
״בואי שבי איתי עדן״ הוא מסמן לי לבוא לספה לידו ואני מתיישבת ברצון.
תמיד הייתי ילדה של אבא. למרות שאבא שלי בעבודה הוא האיש הכי רציני בעולם, עמוק בתוכו יש לו נפש של מוזיקאי מהימים שהוא היה מנגן בגיטרה ומקשיב למוזיקת רוק.
״מה חדש אצלך, איך בירושלים״?
הוא מקשיב בריכוז כשאני מספרת לו בקצרה את ההתפתחויות האחרונות ומשמיטה כמובן את סער לחלוטין.
“יופי מצוין. הכנתי לך מעטפה עם קצת כסף שיהיה לך קצת לשכר דירה ובזבוזים. אל תשכחי לקחת אותה כשאת יוצאת במוצ״ש״.
אני מודה לו בחיוך ומתרגשת יותר מהמחווה מאשר מהכסף עצמו.
״שלום״ שקד ודניאל מגיעים בתזמון מושלם אחד עם השני. דניאל עם חברתו (שבקרוב תהפוך לארוסתו) גילי ושקד עם בעלה בן. תזכורת לאמא שלי שאני רווקה ללא זוגיות באופק.
אמא יורדת במדרגות עם חיוך מאוזן לאוזן ואני מחליטה שהלילה אני אחזיק את עצמי חזק ואנסה לשמור על אווירה טובה.
״היי אחות קטנה״ שקד מחייכת עלי ומחבקת אותי בחום ודניאל מיד אחריה.
אני מחבקת אותם חזרה ובלב מתבאסת שהתרחקנו קצת. למרות ששקד ודניאל גדולים מימני בחמש שנים תמיד הסתדרתו טוב והם אף פעם לא נתנו לי להרגיש לבד.
“שמלה יפה״ גילי אומרת מעבר לכתף של דניאל בחיוך ואני מרגישה טיפה יותר בטוחה איתה. תודה לאל שהיא מצטרפת למשפחה בקרוב. היא האיזון המושלם בין השלמות של אמא שלי ושקד לביני.
אנחנו עושים את דרכנו בשני רכבים למסעדת שף כלשהי בתל אביב.
הנסיעה עוברת לי מבלי להרגיש. ברקע אמא ושקד מפטפטות בלי הפסקה אבל אין לי כל כך מה להוסיף לשיחה וגם אין בה.
אנחנו מגיעים למסעדה והמארחת ממהרת להושיב אותנו בשולחן שהוזמן מראש ומלצר ניגש מבעוד מועד עם כוסות יין ושני בקבוקים שהוזמנו מראש. אמא אוהבת שהכל מתוקתק ומאורגן ולא ניתן לצפות לפחות ביום שלה.
לאחר שהמלצר מסיים למזוג את הכוסות אמא לא מבזבזת שניה וכבר אוחזת בכוס שלה כדי לשאת דברים.
״אני שמחה שכולם כאן לחגוג את יום ההולדת שלי. אני מודה על בעלי האהוב וגאה מאוד בילדים שלי שקד ודניאל שמצליחים יפה כל כך גם בקריירה וגם בחייהם האישיים ולעדן שלי אני מאחלת שתזכה לקריירה ולאהבה כמו של אחים שלה. תודה שהגעתם לחגוג איתי״.
״לחיים״ כולם אומרים ולוגמים מהיין במבוכה.
אני לוגמת לגימה ארוכה במיוחד ומבינה שלא אוכל לשרוד את הערב הזה לא שיכורה.
אנחנו מזמינים ומתחילה שיחה קולחת סביב השולחן על פוליטיקה המצב המדיני וכל מה שביניהם. אני מוצאת את עצמי יושבת בשתיקה בוהה ביין שלי ולוגמת מימנו מידי פעם.
אמא מניחה את היד שלה על שלי וגורמת לי לקפוץ בבהלה קטנה, היא לא מבחינה בה ולוחשת לי
״השמלה הזאת לא יפה לך. תני אותה לחברה או משהו, היא מאוד לא מחמיאה״. אני בולעת רוק ושוקעת מעט בכיסא שלי.
האוכל מגיע ואני מרגישה מעודדת מעט אבל באותה מידה גם חסרת תיאבון. אני מוזגת לי כוס יין נוספת ואוכלת בביסים קטנים. האוכל טעים במיוחד אבל מרגיש לי תפל לנוכח מצבי הנפשי העגום.
אני מנסה לחייך אבל מרגישה שזה מאוד מאולץ ולכן מעדיפה פשוט להקשיב לשיחה הקולחת סביבי.
שקד מסתובבת אלי במפתיע ואומרת בקול נמוך
״יש אצלי מתמחה במשרד בגיל שלך ממש חמוד, רוצה שאעשה ביניכם הכרות״?
אני מנענעת את הראש בשלילה והיא מושכת בכתפיה וחוזרת לשוחח עם כולם. אני תוהה אם זה בה מימנה או מאמא אבל מחליטה שלא להתעמק בזה ומוזג לעצמי את הכוס השלישית להערב.
אני מתחילה להרגיש קצת מסוחררת אבל התחושה הזאת מעודדת אותי.
שקד נוקשת על הכוס שלה ומחזירה אותי חזרה לפוקוס
״לי ולבן יש בשורה משמחת, אנחנו בהריון״.
״אוווו״ אמא נאנחת בהתרגשות
״כמה נחת, עכשיו צריך רק שעדן תתחיל ללמוד מקצוע כמו שצריך וזהו הכל פשוט נפלא״
אני נצבטת מבפנים אבל מסבבי כבר התקבלה החלטה להבליג את האמירה של אמא באופן קולקטיבי וכולם ניגשים לברך את שקד ובן.
אחרי שש כוסות יין אני כבר שיכורה למדי ומנסה להסתיר זאת ללא הצלחה. למזלי אני לא מוקד הפוקוס כרגע ולכן אני מצליחה להחזיק עד הבית בלי שאף אחד יקלוט.
אני עולה במדרגות לממלכה שלי ומצטערת שאני לא יכולה להיות עכשיו בדירה שלי בירושלים.
אני מורידה את השמלה וזורקת אותה על הכיסא בכעס ומחליפה לפיגמה שלי.
אני נשכבת על המיטה ומופתעת מהסחרור שאני מרגישה ובשניה שאני עושה זאת אני מחייכת לעצמי חיוך שיכור מוזר.
פתאום אני חושבת עליו, על כמה הייתי רוצה שהוא יגע בי שוב ויחבק אותי ושיגיד לי שאני יפה כמו אז מחוץ לבר.
אני שולפת את הטלפון ונכנסת לאינסטגרם שלו והלב שלי קופץ.
הוא העלה סטורי.
אני נכנסת אליו ורואה תמונה שלו עם חבר. הוא לבוש בחולצה מכופתרת ומחייך חיוך מושלם. אני בוהה בתמונה שלו והלב שלי דופק אני לוחצת על המסך לעבור לסטורי הבא והלב שלי נופל.
אני רואה אותו בבריכה מתנשק עם שתי בנות יפיפיות וכולם מסביב מריעים.
אני נתקפת בחילה פתאומית וסוגרת את הטלפון.
מרגישה שהגוף כואב לי, מרגישה כאילו חטפתי בוקס בבטן.
איזה טיפשה אני.
הוא לא שם עלי בכלל.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Writer :) עקוב אחר Writer
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
ההיא מהדוכן
ההיא מהדוכן
עוד עוד עוד
הגב
דווח
1 אהבתי
Danit A
Danit A
אוף נמאס לי שדורכים עליה! מחכה להמשך♡♡
הגב
דווח
1 אהבתי
Writer :)
Writer :)
שווה לחכות לפרקים הבאים ❤️
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
Writer :)
גלים
גלים
מאת: Writer :)
שנה חדשה
שנה חדשה
מאת: Writer :)
צייר לך עולם: פרק 20
צייר לך עולם: פרק 20
מאת: Writer :)
צייר לך עולם: פרק 15
צייר לך עולם: פרק 15
מאת: Writer :)
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan