כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ליבי - פרק 16 - חלק ב׳

פרק 16 - שיחות קנאה והתחלות חדשות - חלק ב׳

בכל פעם שזמר עולה על במה הוא מתרגש, לא משנה כמה פעמים כבר עלה במדרגות שמובילות אל אור הזרקורים . לא משנה כמה פעמים ביצע את אותו השיר מול קהל רחב שרק מחכה לשמוע אותו, ולא משנה כמה פעמים יתכונן מראש - תמיד יתרגש מול הדבר האמיתי .
וכך הייתי, מרוגשת מהיום הראשון של הלימודים .
למרות שכבר עברתי את היום הזה, הטקס הזה, במשך כמה שנים טובות . בכל פעם זה מרגש מסיבה אחרת .
שנה שעברה כל כך התרגשתי מהראשון לספטמבר מכיוון שזאת הייתה השנה הראשונה שלי בתיכון, הכל כבר בוגר יותר ומסביבך ישנם נערים שעוד שנייה הופכים לחיילים, אתה מרגיש יותר אחראי וחשוב, ואפילו מרשה לעצמך להסתכל על הט׳ניקים מלמטה, בגאווה .
דיקלמתי את מה שארצה להגיד כשישאלו למה חזרתי,
״להיות קרובה למשפחה, לחזור הביתה .״
כבר דמיינתי את החברים הישנים - חדשים בהלם מהופעתי מול עיניהם, ללא הקדמה .
יכולתי להרגיש את הלב שלי דופק מהרגע הראשון שפקחתי את העיניים .
החלטתי שאלך על הלבוש הבנאלי, ג׳ינס כחול כהה וחולצה לבנה .
לא עברה חצי שעה וכבר הייתי מחוץ לבית, מצפה לבאות, מחכה כבר להתחיל את החיים החדשים - ישנים בירושלים .
חשבתי לעצמי כמה כיף זה לחזור הביתה, אולי המעבר הזה לא נוראי אחרי הכל .

רטט הודעה נשמע מהנייד שלי .
מיכאל - ׳לא יכול לחכות לשבת לידך (:׳
איזה חמוד, חשבתי לעצמי .
ליבי - ׳נפגש בשער? ׳
מיכאל - ׳קבענו, שמונה בשער .׳
הוא לא חייב לעשות את זה, הוא לא חייב להעמיד פנים שהוא שמח שחזרתי .
אחרי הכל, לא דיברנו כמעט כל התקופה שלמדתי כאן, מדי פעם יצא לנו לדבר ולצחוק אבל חוץ מזה, הבן אדם לא היה מעורב בחיי כלל .
ופתאום שראה אותי התנהג כיאילו הייתי החברה הכי טובה שלו כל הזמן, אולי זה בגלל שניצל את ההזדמנות שראה אותי או אולי באמת התגעגע?
הגעתי לשער .
לחשתי לעצמי ״את חייבת להפסיק לחשוב כל כך הרבה .״
״לחשוב על מה?״ הוא קפץ מאחורה, נבהלתי נורא וצווחה גבוה נפלטה מפי
״מטומטם,״ אמרתי ונתתי אגרוף חלש לכתפו ״הבהלת אותי .״
מיכאל צחק . ״הקדמת,״ הוא אמר והרים ידו והביט בשעונו השחור, כמו אחד עסקים ״השעה רק שבע וחמישים .״
״כזאת אני, מדוייקת!״ אמרתי בגאווה ושנינו צחקנו .
״אז מה ליבי,״ אמר והתחלנו להתקדם לכיוון הכניסה ללובי יא׳, ״מתרגשת לראות שוב את כולם?״ הנהנתי בחיוב ובהתלהבות .
״שחכתי לומר,״ הוסיף וירדנו במדרגות האבן שמובילות ללובי, ״טליה עזבה, וגם אנה . והתאומים עברו לבית ספר המתחרה .״
כן יש דבר כזה, בית ספר מתחרה, אבל רגע, מה?!
״מה?!״ עצרתי במקום, ״מה עזבו? לאן?״ הייתי המומה .
טליה, אנה והתאומים היו חברים טובים שלי, בילינו את רוב שעות היום כשהייתי גרה בירושלים, הכרנו בזכות אהבתינו לסדרת הנוער ״גאליס״ .
״הם עברו בשנה שעברה, מזל שיש לך אותי .״ מיכאל התקדם לעבר הלובי, ונעלם מטווח ראייתי .
הייתי בשוק מהעובדה שהחברים הטובים הישנים שלי כבר לא נמצאים, אחרי שעזבתי לא ממש היינו בקשר, לכן לא התעדכנתי בכל הנוגע לעזיבות או לשינויים .
זה הדהד לי בראש כל הדרך ללובי, שהיה במרחק של 10 מטרים ממני . הרי אני כמעט ולא מכירה אף אחד חוץ מהם, רק מיכאל וגיא נשארו .
האם אצליח לרכוש חברויות כשכולם כבר מגובשים?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

כותבת אנונימית עקוב אחר כותבת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz