כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ליבי - פרק 14

פרק 14 - סופ״ש מלא במחשבות

החנויות התמלאו בציוד חזרה לבית הספר, מחברות ומדבקות שם היו בכל שקית של ילד שלישי שראיתי ברחוב .
סוף הקיץ כבר היה באוויר וארוחת השישי הראשונה הגיעה .
״נו אתם מתסדרים?״ פנתה רות לאבא, שישב לידי כשמזגה לכל אחד את סוג התבשיל שביקש, ולידה סבתא שלי, אמא של אבא, מגישה את הצלחות לכולם .
״כן תודה לאל, הכל כמעט כבר פרוק . רק נשארו בגדי החורף של ליבי וכל חולצות האירועים שלי .״ אמר והודה לה כשהגישה לו את הצלחת .
״ואת ליבי? מסתדרת?״ סבתא פנתה אליי, פניה היו מחייכות, היא ועיניים הטובות הביטו בי מחכות לתשובה .
״כן, מסתדרת, אבא קבע לי פגישה עם הבית ספר הקודם שלי .״ אמרתי
״זה שלמדת בו בכיתה ז׳?״
הנהנתי בחיוב .
כולם איחלו בהצלחה, העלו זיכרונות, ושמחו על כך שחזרנו .
סבא וסבתא ברכו את אבא שלי והחושך כיסה את כל השמיים .
״רוצה לצאת קצת לפארק?״ דניאל פנתה אליי במהלך הערב יחד עם המשפחה, ״בוודאי״ עניתי וטעמתי מהדג של סבתא, התגעגעתי אל טעם הבית כל כך .
ואכן, באותו הערב יצאנו לפארק .

״פגשתי מישהו,״ אמרתי ושברתי את השקט שחיזק את רעש הצרצרים סביבנו, ישבנו על שתי נדנדות והבטנו סביבנו .
איך אותו פארק ישן השתנה והפך חדש, כיאילו הקימו הכל מאפס .
כבר לא היה את החול שנהגנו לשחק בו בגיל חמש, וכבר לא היה את הסוסון הצהוב שאהבתי לשבת עליו .
החול התחלף במין רצפת גומי שחורה, והסוסון התחלף בנדנדת חבלים מגניבה .
״הוא עזר לי להגיע לבניין שלי בפעם ראשונה שהגעתי לכאן .״ הוספתי, והסברתי על כל השיחה שהייתה לנו במהלך הליווי שלו לבניין .
״נשמע נחמד, איפה הוא גר?״ שאלה
״לא יודעת, הוא אמר שהוא לא גר בעיר, אבא שלי עבר לכאן עם החברה שלו אז הוא מבקר בינתיים .״
היא עיקמה פרצוף, כיאילו כבר שמעה על אותו בחור בעבר .
״איך הוא נראה?״ שאלה ותהתה אם אכן הבחור שהיא חושבת עליו הוא הבחור שעליו אני מספרת .
״גבוה, רזה כזה, שיער חום ועור שזוף כזה, כהה .״
עיניה נפתחו, ״קוראים לו איתי?״
הייתכן?

בחזרה הביתה עברו המחשבות בראשי, מחשבות על אותו בחור . כיאילו מה הסיכויים שזה אותו הבחור שפלירטט איתי ביום הראשון בשכונה?
חשבתי על החברים ביישוב, על כמה זמן לא יצרתי איתם קשר בגלל כל המערבולת של המעבר, חשבתי על איך הם מרגישים והאם עובר בהם געגוע אליי כמו שלי עובר אליהם?
חשבתי על המיוחדת ועל ילדיה, מה מצבם עכשיו? לאן הלכו כאשר הפרדנו דרכינו?
וחשבתי על סבא וסבתא, על כמה כיף זה שסוף סוף אני קרובה אליהם .
המחשבות ליוו אותי עד לפתח הבית, כמו חברה טובה שמתעקשת לא לעזוב אותך עד שאת לא במקום המבטחים שלך .
הבית היה חשוך מעט ושקט, כך אהבנו להאיר את הבית בערב, שני אורות חלשים האירו את הבית באור צהוב חלש - שמשדר רומנטיקה ובית משפחתי ומחבק .
הרוח הקרה של שעות הלילה המאוחרות איווררה את כל החדר שלי, ובין רגע צנחתי למיטתי, מלאת מחשבות ותהיות מה קורה סביבי עכשיו, מה עובר בליבם ובמוחם של האנשים שאני הכי אוהבת .
המחשבות העסיקו אותי מהרגע שפשטתי את בגדי היום יום שלי, ועד שנכנסתי למיטה לבושה בפיג׳מה ורודה וקישוטים קטנים של הדמות ׳מיקי מאוס׳ .
ולאט לאט, מחשבה אחרי מחשבה חלפה מראשי וניקתה אותי מהשבוע העמוס שהיה לי .
ניקתה אותי מעבודת הכפיים ומפירוק הארגזים, אחד אחרי השני .
ניקתה אותי מהעצבות שעדיין לא חלפה במאה אחוזים מליבי .
ניקתה אותי מהרגעים עם המשפחה ומכמה שהלב שלי חוזר לפעום כשאני מבינה שהם כל כך שמחים שחזרנו .
ניקתה אותי מהכל, כיסתה אותי בשמיכה של רוגע והשכיבה לישון .

בוקר יום שבת הגיע, קרניי השמש החמה העירו אותי משנתי, ניחוח קפה חם הגיע לאפי ובמהירות קמתי על רגליי .
אני לא טיפוס של בוקר, אני אוהבת את הלילה ואת אור הירח,
את השקט שנותן לראש שלי להתמלא במחשבות טובות או רעות ביחס לתקופה .
את הקור שמגיע כשהשמש יורדת והירח עולה ואת המוזיקה שהופכת את השעות הקטנות של הלילה, לשעות שבשבילן נולדתי .
אבל הפעם התרגשתי לקום, התרגשתי להתחיל את היום, התרגשתי להתחיל את השנה החדשה בבית ספר הישן .
כאשר הייתי עוצמת עיניים הייתי מדמיינת איך הילדים בשכבה קופצים בחיבוקים והתרגשות על חזרתי, איך שוב אבלה עם החברות הטובות מפעם ואיך אצחק עם הבנים בהפסקה .
הייתי מדמיינת איך השנתיים האחרונות שלי כתלמידה הופכות לשנתיים מלאות בחוויות טובות - גם קרובה למשפחה וגם קרובה לחברים, מה צריך יותר מזה?
״אוו,״ אבא אמר בהפתעה גמורה שהופעתי מולו, משפשפת עיניים בעייפות . ״ליבי, השעה רק עשר בבוקר, איך קמת כל כך מוקדם?״ שאל בציניות .
״מצחיק .״ אמרתי וחייכתי, כי כל מי שמכיר אותי יודע שביום חופש תמיד אקום אחרי שהשמש כבר כמה שעות בשמיים .
הלכתי באיטיות אל עבר חדר האמבטיה, הבטתי במראה הגדולה שהייתה תלויה על הקיר ובחנתי את השיער שלי .
שיער גלי בגוון חום ככה, מפוזר ומבולגן אל כל עבר .
הושטתי יש אל עבר המסרק שהונח על המדף הקטן ממש מעל הכיור והברשתי את שיערי קלות, הוא הפך למסודר ומבריק בין רגע . הדגשתי את שביל הקרקפת שחצה את ראשי לשניים, השביל ממש באמצע .
שטפתי פנים במים קרירים שהעירו אותי עוד וריעננו אותי מהשינה העמוקה שנפלתי אליה בלילה .
אספתי את שיערי בגומייה שחורה קטנה, אספתי אותו לקוקו נמוך והעברתי אותו אל מאחורי האוזניים .
״מקסימה, עכשיו רואים את הפנים שלך .״ אמר אבא כשיצאתי לעבר הסלון, שכבר הספיק להתמלא רהיטים ותחושת ביתיות .
״כן, הפנים היפות שלי .״ אמרתי בציניות, כי לא באמת חשבתי שפניי יפות .
אהבתי את המראה שלי, את הנמשים שמקשטים את האיזור מתחת לעיניים, את הריסים הארוכות ושחורות שלי, ואת האף הקטן שלי וגם את העגיל שיש בצידו של אפי .

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

כותבת אנונימית עקוב אחר כותבת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
הרפתקאות
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
מאת: שקד מיכאל
הסקס הקבוע שלי
הסקס הקבוע שלי
מאת: Yarden Feiner
את יורדת או אני?
את יורדת או אני?
מאת: E .C
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D