כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ליבי - פרק 12

פרק 12 - ריח צבע טרי

הבית של סבתא היה קרוב בכמה בניינים בודדים לבית החדש שלי, משהו ששימח אותי מאוד - כך אהיה קרובה יותר אליה .
מוקדם בבוקר כבר הייתי על הרגליים, לבושה בטייץ שחור שמגיע עד קו הברך, וחולצה גרפית סגולה שחורה ארוכה וגדולה, ונעליים לבנות .
תיק גב בידי ומאפה קרואסון טרי ביד השנייה, סבתא דאגה שאוכל לפני שנתחיל את היום .
״פריקות ארגזים וסידור בית שלם לא יבוא על בטן ריקה, יקירתי .״ טענה ונשקה לשלום .

הקיץ הראה אותותיו כבר בשעות כאלה, שמונה בבוקר וחם כיאילו השעה שלוש בצהריים .
הבטתי סביבי כאשר יצאתי מדלת הכניסה השקופה של הבניין שלה, מנסה לחפש את הנתיב הטוב ביותר ללכת בו - למרוח שהיה רק אחד .
תמיד חיפשתי קיצורי דרך, לא מתוך עצלנות, אלא מתוך מניעה של פגישה מקרית עם אנשים מוכרים איתי, לא רציתי שאנשים שלא ראו אותי במשך שלוש שנים רצופות יראו אותי עכשיו, ועוד במצב כזה, שהשיער שלי החליט להתנהג בדרכו שלו היום .
״62 .״ אמרתי, ״איפה זה 62? לאן הולכים?״ לחשתי לעצמי והבטתי סביבי שוב, הפעם יותר לאופק .
כיאילן אלוהים שמע את הלחישות שלי לעצמי ושלח לי מלאך,
״מחפשת את 62?״ נער נאה, גבוה ממני בכמעט שני ראשים, רזה ושזוף פנה אליי .
״כן, מחפשת את 62 .״ אמרתי והרמתי ראשי אליו, ״יודע איפה זה?״ שאלתי בתקווה שהבחור ידע לאן לכוון אותי .
״בואי, אקח אותך״ אמר והחל ללכת, למרות שבכלל לא התכוונתי ללכת יחד איתו .
״רק ביקשתי שתראה איפה זה, אני לא צריכה מלווה, אל תטרח .״ אמרתי בחוצפה . לא היה לי כוח לאדם נוסף שיבלבל לי את המוח .
״תרגעי, החברה של אבא שלי גרה ב64, בניין ליד .
הבניינים פה,״ אמר והצביע על שדרת בניינים מימינינו, ״הולכים לפי מספרים זוגיים .״ הוסיף . חשבתי לעצמי בראש שגם דודה רות גרה שם, ובדיוק החלה לצאת עם מישהו חדש, הייתכן?
״אני יודעת, גרתי פה כמעט 14 שנה .״ אמרתי והגברתי קצב .
״אז מה את מסתבכת?״ שאל, גלגלתי עיניים .
״עזבתי לאיזשהו חור בדרום הארץ לפני 3 שנים כמעט, ועכשיו חזרתי .״ הסברתי וניסיתי להשמע ממהרת, הדרך הייתה נראית כדרך נצח .
״ואת גרה לבד?״ שאל, ״לא, עם גל גדות״ עניתי ודילגתי מעל צינור מים המוביל לאחת החניות .
״עם אבא שלי,״ עניתי אחרי שתיקה מביכה של אי הבנה .
״תודה על הליווי, מעריכה .״ אמרתי כשזיהיתי את בניין 62 במרחק של 5 מטרים ממני .
״לא הצגתי את עצמי, איתי .״ לחץ את ידי ושאל לשמי .
״ליבי, שיהיה יום מקסים״ עניתי ועליתי במדרגות הכניסה לבניין .
״ליבי,״ אמר וחייך, עמד בפוזה של דוגמן . ״נעים להכיר אותך .״ חייכתי חיוך מאולץ כזה שמחייכים רק שרוצים להעיף מישהו מהאיזור, חיוך של ׳כן אחלה מה שתגיד׳ .

ופתאום, מצאתי את עצמי מול דלת הבית, רעשי פתיחת
קרטונים וקולות גבריים מורים אחד לשני .
״זוז, תדחוף לשם״
״את הכיסא הזה תשאירו כאן״
״איפה להניח את זה? - על השולחן .״
פתחתי את הדלת ונכנסתי, ריח צבע טרי היה באוויר, נשמתי אותו לתוך אפי ושאפתי בחזרה .
״ליבי! בוקר טוב״ אמר אבא בהפתעה ודילג מעל רצועות הניילון שעל הרצפה ששימשו לכיסוי הרהיטים .
כשהגיע אליי נשק לי על הלחי ״בוקר אור אבא .״ אמרתי ופסעתי צעדי יחד איתו לעבר הבית .
בסלון הייתה מונחת הספה ושידת עץ שהייתה בבית הקודם,
פינת האוכל הייתה ממש ליד, ובמטבח כבר החלו לסדר את כל כלי האכילה והשתייה במקומם .
״בואי תראי את החדר שלך,״ אמר והתקדמו לעבר מסדרון קצר שמביא למבואה קטנה .
״כנסי,״ אמר ופתח את דלת החדר השמאלי במבואה .

הכל היה שונה, החדר קטן בכמעט שליש מהחדר הקודם .
המיטה הייתה צמודה לפינה השמאלית של החדר, ומולה השולחן הבהיר שכל כך אהבתי, שביליתי עליו כל כך הרבה .
מליוני אותיות שנכתבו ומאות, צבעים שהונחו עליו .
ובקירו הימיני של החדר, הארון הגדול והמפואר שלפני רגע היה נמצא בחדר הישן שלי, יחד עם כל שאר הרהיטים .
הסידור היה יפה, אהבתי אותו ואהבתי את האופן שבו האל מונח - בלי ההחלטה שלי .
״אוהבת?״ אמר בדקה הראשונה שרגלי הונחה ברצפת השומשום הישנה שבחדרי החדש .
״כן, אוהבת מאוד .״ אמרתי ולא כדי לרצות ולספק אותו בתשובתי, אלא כי באמת אהבתי ובאמת הרגשתי שדברים טובים עומדים לקרות .
מין תחושת בטן כזאת מוזרה שאולי עכשיו הכל יסתדר .
לו רק הייתי יכולה לחזור בזמן ולספר לאותה ליבי בת ה17, שכל הסרט שלה רק מתחיל .

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

כותבת אנונימית עקוב אחר כותבת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D