כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ליבי - פרק 10 חלק א׳

פרק 10 - ערב בילתי נשכח - חלק א׳

הבאה בתור הייתה גלי, שפגשה אותי אל מחוץ שבט הצופים במזרח היישוב .
״טוויטי שלי!״ קראה קריאת שמחה כשראתה אותי מחנה את האופניים וקושרת אותם מסביב לעץ אלון עירום .
״גלי, את נראית נפלא״ אמרתי והבטתי על חולצת התנועה שלה, כל חולצה מקושטת בפאצ׳ים צבעוניים, ועל כל פאץ׳ מצויין יעד אחר שעברה עם הגדוד אותו הדריכה .
׳מחנה קיץ מהסרטים׳, ׳גדוד סיוון שולט׳, ׳קורס הדרכה 2016׳, ׳המדריכה הכי טובה בעולם - גלי׳ .
היא באמת הייתה מדריכה טובה, חייכנית ומצחיקה, מקבלת את כולם לא יוצא מין הכלל . וזה מה שאהבתי בה, היא כל כך הבחורה המושלמת להביא להורים .
גלי נעלה טבע נעות בלויים יותר משלי, לבשה שורט חאקי המבצבץ ממש בכמה בסנטימטרים מתחת לחולצת החאקי התנועתית שלה, המקושטת בעניבה ירוקה בולטת .
שערה הקצר שגזרה לא מזמן הגיע על כתפייה, מבריק וחלק והתעופף מעט מבריזת אחר הצהריים הנפלאה .
״שנלך?״ אמרה והתחלנו ללכת, בחרנו לשבת במצפה המרכזי של היישוב, שם בדרך כלל גם רואים את הזיקוקים היפים של יום העצמאות, המצפה היה קרוב מאוד למרכז המסחרי, בית הספר שלנו, ושטח הצופים הגדול .
עלינו על הגבעה הקטנה שמובילה למצפה וישבנו על האבנית הקרות שבנו את מושבי המקום .
״אני לא רוצה להתחיל לדבר,״ אמרה והביטה למטה ובעטה באבץ חול קטנטנה שעפה הרחק מאיתנו עקב הבעיטה החזקה שלה . ״אני לא רוצה אפילו לחשוב שעוד כמה ימים לא תיהיי כאן .״ הוסיפה והביטה ישר לעיניי, העיניים הירוקות שלה נצצו כיאילו על סף בכי .
״אתם דרמטיים כל כך, אני עדיין חיה, אני אבוא לבקר .״ אמרתי בנסיון לעודד אותה למרות שלא באמת האמנתי בטענתי .
״אני יודעת, עדיין זה קשה, את מבטיחה לבוא לבקר?״ לרגע הייתה נשמעת כמו ילד קטן הנפרד מדודה שנוסעת חזרה לחול, עם הבטחה גדולה שכשהיא תחזור היא תביא לו את כל המתנות שרק תמצא .

גלי ואני החזקנו ידיים כל הדרך הביתה, לנצל רגעים שעוד הכל בסדר . רציתי להקפיא את הזמן ולהיות איתם עוד יותר, או לפחות להחזיר את הזמן לאחור ולשנות כמה דברים, להפחית ריבים שקרן כדי שיהיה עוד חוויות טובות .
להחזיר את הזמן לאחור כדי להעיף לעזאזל את כל האנשים שניסו רק לסכסך, לשבור, להפיל ולרמות בין כולם .
״היום אנחנו נפגשים כולנו, תצטרפי אוקיי?״ אמרה כשפנתה לכיוון הבית שלה .
״ברור, אבוא, סמסי לי מתי .״ אמרתי ונפרדנו לדרכינו, בדרך עברתי ליד הבית של רועי .
אי אפשר לפספס בית כזה, לבן ענק עם חצר מרשימה ואפילו מזרקה קטנה, מתקן כדורגל שמיועד לו כמובן - לאימונים .
עברתי לאט, אולי כדי שישמע אותי וייצא החוצה .
ולפתע נפתחה הדלת, אימו יצאה לכיוון ג’יפ שחור מבריק וישר זיהתה אותי .
היא מנהלת ראשית של ההורים בבית הספר, לכן מכירה אותי דרך טקסים בהם שרתי, יצא לנו לדבר ולהחמיא אחת לשנייה על הכישורים שלה - לי היא החמיאה על השירה ואני החמאתי לה על העוגיות המורעפות שהכינה בטקס סיום חטיבת הביניים . עוגיות שוקולד ממכרות שרק אמא טובה מכינה .
״ליבי מתוקה״ אמרה בקול גבוהה כשזיהתה אותי חוצה את שער הכניסה לביתם, ״מה שלומך גברת הרטמן?״ אמרתי וחייכתי בנימוס .
״בבקשה, קראי לי לימור, אני עדיין לא מרגישה גברת .״ לימור הייתה מהאמהות המגניבות האלה שמגיעים לבקר רק בשבילן, שאפשר לדבר איתן על הכל בלי לפחד שישפטו, אמהות דאגניות בדיוק במידה, שלא יחפרו ויתנו חופש .
מבנה גופה רזה כמו של רועי, ותמיד הייתה מתלבשת הכי במודה, שיער שטני מתוח אסוף לאחור וחיוך מקסים של אשת עסקים מוצלחת .
לרגע הזכירה לי את הנשים המובילות קמפיינים, שבאמת מצליחות להשפיע . הרגשתי מוזנחת לידה מפני שאני לבשתי שורט בז׳ משופשפף וחולצת טריקו בצבע תכלת בהיר, לא המודה במיוחד .
״ליבי״ לפתע נשמע מאחורי גבי קולו של רועי, כאשר הסתובבתי ראיתי אותו לבוש במדי כדורגל ותיק צד ספורטיבי, מדיו היו אדומים - הפועל .
״היי אמא,״ אמר ונופף לשלום לגברת הרטמן, שערו היה מבריק מזיעה, ״ליבי,״ פנה אליי שוב, ״מה את עושה פה?״
שאל בהפתעה גמורה, לא כל יום רואים את אמא שלך מדברת עם הבחורה שדפקת לה ברז .
״התראנו במקרה״ אמרה לימור בכדי לגונן עליי, ״נכון,״ אמרתי ״ואני בדיוק מתכוונת ללכת״ אמרתי והודתי ללימור על כך שהחמיאה לי לאורך כל השיחה כמה שאני ילדה נפלאה .
״חכי ליבי״ קפץ רועי כאשר כל אחת התכוונה ללכת לדרכה, לימור למכוניתה ואני לבית, ״אני רוצה לדבר איתך״ אמר וכבר גברת הרטמן נעלמה מעניינו .
״ואני לא רועי,״ אמרתי וסובבתי את גבי אליו וחזרתי כדי להשלים את
משפטי, ״כל הערב חיכיתי לך, לא יאמן כמה אתה שחצן, היית עסוק? הייתה לך פגישה עם הנשיא?״ אמרתי בטון מתנשא . ״אני חייב להסביר לך, את חייבת להקשיב!״ הוא אמר ואחז בידי .
מבטו היה מבולבל, כיאילו מנסה לומר משהו ולא יודע איך .
״ליבי,״ אמר והוריד את התיק העמוס בדברי ספורט מכתפיו .
״לא הגעתי כי חברה שלי לא מרשה לי .״
מה?! חברה?!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

כותבת אנונימית עקוב אחר כותבת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
כותבת אנונימית
ליבי - פרק 22
ליבי - פרק 22
מאת: כותבת אנונימית
ליבי - פרק 11
ליבי - פרק 11
מאת: כותבת אנונימית
ליבי - פרק 19
ליבי - פרק 19
מאת: כותבת אנונימית
ליבי - פרק 2
ליבי - פרק 2
מאת: כותבת אנונימית
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
הכל מתגמד ברגע אחד
הכל מתגמד ברגע אחד
מאת: Gal Ben Shoshan
לעשן את עצמך לדעת
לעשן את עצמך לדעת
מאת: מישהי .
מַחְשָׁבוֹת שֶׁל פַּעַם בְּשָׁנָה
מַחְשָׁבוֹת שֶׁל פַּעַם בְּשָׁנָה
מאת: Sunrise S
כמה צודקת ככה יפה.
כמה צודקת ככה יפה.
מאת: לא זמינה.. ..
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה