כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ליבי - פרק 9

פרק 9 - המכתב של עמרי

׳חשבתי הרבה על מה לכתוב לך, אם לכתוב לך ומתי להביא לך, החלטתי שהזמן הנכון ביותר הוא עכשיו .
עברנו הרבה יחסית לזה שאנחנו מכירים בסך הכל שנתיים, איך שהכל מתחיל בשקית חטיף בוטנים קטנה, ועד שיעורי מדעים . ולבסוף יצרנו לנו את הקשר שלנו - החברים הכי טובים .
ועכשיו את עוזבת, לעזאזל למה את עוזבת, אחרי שנתיים כאלה אני לא באמת יודע מה אפשר להגיד שיסכם אותם בצורה הכי טובה .
רציתי לומר לך תודה על חברות נפלאה, על כך שאת החברה הכי טובה שלי והכי אמיתית שלי .
ושהצלחת עד היום (לא יודע איך) לסבול את עמרי שחר - שזה אני (:
את חשובה לי מאוד מאוד, ואם כמה שלא הייתי רוצה שתעזבי, אני חושב שאין לי ברירה .
שלך, עמרי שחר .׳

״זה מקסים!״ אמרתי והתקרבתי לחיבוק, בחיים אף אחד לא כתב לי מכתב - בטח שלא מכתב פרידה .
השתדלתי לא לבכות אחרי שהוא עזב את הבית, השתדלתי להאכיל את עצמי בטענות שאני אחזור כאהיה גדולה, אחזור לבקר כל הזמן . את ליבי לא שוכחים!
שיקרתי לעצמי שהכל יהיה אותו דבר, שאף אחד לא יספיק ׳להתאבל׳ על עזיבתי וכבר אחזור ואכייף עם כולם .
למרות שידעתי שזה לא הולך להיות קל, שנת יא׳ היא שנה קשה מלאת לימודים, ידעתי שיהיה מאתגר לנסוע במשך שעתיים הכל חזור כל פעם, אבל אהבתי את זה ואהבתי אותם .
אהבתי את מה שנוצר לי כאן ואת מה שאני משאירה מאחור שהייתי מוכנה להקריב גם את חיי הלימודים שלי, גם את חיי ההגשמה העצמית שלי . אובססיבי? אולי, אבל אנשים כאלה לעולם לא יצאו מלב ליבי .

עמרי נשאר אצלי עוד קצת אחרי שקראתי את המכתב, ונזכר לרגע בזה שכמעט שכח להביא לי את מתנתו - מתנת פרידה .
״חכי כאן״ אמר וקפץ על הרגליים ממצב שכיבה על הספה, ״אני כבר אחזור .״ הוסיף ונעלם אל מחוץ לבית .
רעשי סקוץ׳ נפתח נשמעו מהחלון וצלילי נייר צלופן מוקמט באו אחריהם .
הדלת נפתחה וידו השמאלית של עמרי הוחבאה אל מאחוריי הגב, ישבתי זקוף וחייכתי חיוך רחב, אני אוהבת מתנות .
תמיד אהבתי מתנות, ותמיד כולם ידעו מה להביא לי! בשנה שחגגתי תשעה אביבים הביאו לי אורגן חשמלי, כל כך אהבתי אותו, הייתי מנגנת כל הזמן - הוא הפך להיות היומן המוזיקלי שלי .
יש כאלה שאומרים שהנגינה שלי יפה מכיוון ששם כל הרגש יוצא, שם שומעים באמת מה עובר בנפשו של הבן אדם, כך אמרו גם על השירה שלי .

עמרי חשף את מתנתו כשהגיע כמה סנטימטרים לידי, תמונה בינונית שלי ושלו מהטיול השנתי האחרון, מצולמים עם פילטר של כלב דלמטי וכל אחד עושה פוזה אחרת למצלמה .
אני שולחת נשיקה באוויר ועמרי מחייך חיוך מתוק .
התמונה יפיפיה, עטופה בנייר צלופן הקשור בסרט זהוב מנצנץ . ״זה מושלם״ אמרתי וכעת המחנק בגרון כבר היה קשה מנשוא, והדמעות יצאו מעצמן, ״אני אוהבת אותך המון עמריקי .״ בלחיים ספוגות דמעות מלוחות קמתי לחבק אותו, חיבוק חזק שמסביר את כל כאב עזיבתי .
התחבקנו למשך דקה וקצת, חיבוק ארוך וחזק, זרועותיו הקיפו את הגב העליון שלי וזרועותיי התמתחו בכדי להקיף
את צווארו ועורפו, עמרי היה גבוהה ממני בראש וחצי בערך ולכן גם רגליי התמתחו ועקביי כף רגלי עלו - כך שהייתי על קצות האצבעות .
החיבוק הכאיב לי גם כי התמתחתי כולי וגם כי עמרי חיבק אותי חזק מאוד, אבל זה לא הפריע לי בכלל, רק חשבתי על כמה הוא ייחסר לי .
למי אספר את סודותיי? את מי אשתף בהרגשתי היום יומית? עם כמה שאנחנו מחוברים, כאשר אחר מתרחק זה משפיע המון . ׳רחוק מהעין רחוק מהלב׳ .

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

כותבת אנונימית עקוב אחר כותבת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
סיפורים אחרונים
הכל מתגמד ברגע אחד
הכל מתגמד ברגע אחד
מאת: Gal Ben Shoshan
לעשן את עצמך לדעת
לעשן את עצמך לדעת
מאת: מישהי .
מַחְשָׁבוֹת שֶׁל פַּעַם בְּשָׁנָה
מַחְשָׁבוֹת שֶׁל פַּעַם בְּשָׁנָה
מאת: Sunrise S
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl