כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ליבי - פרק 1

פרק 1 - לילה שמעדיפים לשכוח

העלטה כיסתה את הרחוב ותחושת אפלוליות שררה באוויר,
והשקט שחדר לי לעצמות הדגיש בחוזקה את הצעדים המהירים שלי .
נעלי הסניקרס שלי הסתנכרנו בדיוק בקצב השיר שהושמע באזניי, כך שברתי את השקט של הרחוב, שלרגע יכל להציף בי את כל הרגשות מאותו הערב .

הטלפון רטט והאיר את פניי ואפילו לרגע הבהיל אותי, העיר אותי מהסרט שחשבתי שאני חיה בו .
נערת תיכון מוזרה שחושבת שהחיים שלה הם סרט דרמתי מעורר תשוקה . שלפתי את האייפון השחור מכיס המעיל האפור, הודעה הוצגה על המסך .
עמרי - ׳הגעת? ׳
׳לא .׳ השבתי, דאגן שכזה ... לא מסוגל חמש דקות בלי לבדוק מה מצבי .
אהבתי את זה, עמרי הוא הבן אדם היחיד ששואל לשלומי ובאמת מתכוון לזה, לא מתוך נימוס, אלא מתוך כוונה אמיתית שאשתף אותו בחוויות היום יום שלי .
אין סיבה יותר טובה מזו לכך שדווקא הוא נבחר לחבר הכי טוב שלי, הוא ולא אחר .
הדרך הביתה הייתה מהירה, יחסית לכך שביתו של עמרי רחוק מביתי שלי בכמעט רבע שעה הליכה .
הנחתי שהמוזיקה שהכתיבה לי את הקצב אחראית לכך, אזניות משמיעות מוזיקת פופ רועשת, כזאת שמבדילה בין החיים האמיתיים לעולם המוזיקה .
כך תמיד הרגשתי כששמעתי מוזיקה, מין חוצץ דמיוני שגורם לי להרגע ולהתכנס לתוך עצמי, לשכוח מהכל ואפילו לשמוח מהבעיות שלי .
כמעט כמו סמים .

כדקה לפני שהגעתי הביתה הנמכתי את המוזיקה לחלוטין, רק כדי לנסות ולשמוע עם ישנם צעקות מהבית שוב, שאוכל להכין את עצמי לעוד דרמה מיותרת ולעוד לילה שכנראה הגוף שלי יקפא לצד צעקות בת הזוג ה ... ״מיוחדת״ של אבא .
זה תמיד קורה, במיוחד כשיש זוג שלא מסתדר בבית, אבל הזוג הזה לא היה אבא שלי ו ... ״המיוחדת״ שלו,
הזוג הזה היה היא ואני . ככה, שתי לביאות שנלחמות על מקומן בחיק האריה שלהן .
וכשללביאה אחת יש פרוטקציות, שוב דבר לא פייר .
נחשו למי יש פרוטקציות, כמובן - למיוחדת .

״אנחנו תמיד מגיעים לאותו נושא ולא מוצאים פתרון״ קולו של אבא שלי הדהד ברחבי הבית בדיוק כשפתחתי את דלת הכניסה מעץ כהה .
הוא דיבר בשקט, כזה אבא שלי, לא ממהר להרים את הקול ולא ממהר לעורר סערה בקרב הסובבים אותו .
והיא לעומתה צועקת, מרעישה, מחפשת איך להצית ולהבעיר את המדורה שנוצרה ביניהם, ואיך שהוא תמיד אני דלק השריפה שלה .
אף פעם לא היה לי משהו נגדה, להפך, בחורה צעירה שעברה דברים בחיים שלה, כולי רחמים .
בת 30 ומשהו וכבר הספיקה להביא שני ילדים ולהתגרש, ועוד להתווכח עם הגרוש שלה על משמורת הוגנת .
מזל שבאותו יום שהריב היה הם לא היו בבית, אף אחד לא רוצה לראות את אמא שלו צורחת כמו פרה סכיזופרנית .
״הנושא הזה הוא שהבת שלך יוצאת מגדר הרגיל, אתה לא מסוגל לומר לה כלום כי אתה כזה חסר עמוד שדרה!״
הקול הצווחני שלה הגיע לליבי לפני שהגיע לאוזניי אבל אני כבר לא מתרגשת, להאשים אותי היה התחביב שלה, אולי ככה היא סוף סוף תשלח אותי לפנימייה שהיא רצתה .

החדר שלהם היה סגור, מיהרתי לחדר שלי וסגרתי את הדלת . ניסיתי לא להרעיש אבל דווקא כשמנסים - כלום לא הולך .
לפתע היה שקט, רעש דלת נפתחת וצעדים קלילים לעבר דלתי .
זיהיתי את הצעדים, זה היה אבא, הצעדים חלפו מעבר לחדר שלי והתקדמו למטבח .
בעטתי את הנעליים מהרגליים שלי וכמו עכבר זריז החלפתי לפיג׳מה, אספתי את השיער החום הארוך שלי לאבועגלה עקומה .
דפיקה בדלת .
״אפשר?״ הקול הנמוך והשקט שלו נשמע אל מחוץ לדלת,
״תמיד״ אמרתי ״תפתח״ .
אור הירח שהגיע לחלוני האיר את החדר אבל לא מספיק בכדי לראות את הבעות הפנים שלו, הנחתי שהוא בירך את הרגע הזה כדי שלא אבחין בהרגשה על פניו אבל בתוכי ידעתי שכל מה שהוא רוצה זה שקט מהכל, גם ממני .
״איך היה? נהנית? שמרת על עצמך?״ עלה חיוך קטן בפניי, אני אוהבת שהוא דואג לי . זה נותן לי תחושה שאחרי הכל הוא אוהב אותי, למרות שתמיד הוא אמר לי ׳גם כשאני כועס, אני אוהב׳ .
״כן״ עניתי בשקט, כן כללי כזה שמתמצת הכל רק כדי שלא נמשיך לדבר, רק כדי שאלך לישון, רק כדי שלא יכעס .
״טוב, אני הולך לישון, נדבר מחר בסדר?״
״בסדר״
״לילה טוב״
״לילה טוב .״
הלילות האלה גרמו לי לתהות, מה אם לא היינו מגיעים לכאן,
מה אם הוא לא היה מכיר אותה, מה אם היינו נשארים בירושלים . האם כל זה היה קורה?
נכנסתי למיטה, אור הירח עדיין האיר את החדר בצבע לבן עדין כזה .
אהבתי את זה, אהבתי את החדר שלי, המקדש שלי והמקום שאני מרגישה בו הכי בטוח .
הכל היה מושלם בעיניי, מיטה לבנה עטופה במצעי כותנה בצבע סגול לילך ועיטורי כסף עדינים, שולחן עץ
בהיר הניצב לידי סוף המיטה וכיסא לבן .
על השולחן, תמונות של חברים, משפחה, ומקומות שאהבתי לטייל בהם .
פתקים צבעוניים תלויים על הקיר ובכל אחד מהפתקים, דברים שכתבתי : ׳להשלים משימה באנגלית׳, ׳יום הולדת לעמרי - 22.7׳, ׳אני אוהבת את כולם, במיוחד את אמא ואבא׳ .
צבעים שמפוזרים על השולחן ומחברות לימוד .
ארון הניצב ממש בסוף החדר, גם בצבע עץ בהיר בדיוק כמו השידה .
ומראה קטנה תלויה על הקיר משמאלו של הארון .
אהבתי כל פרט ופרט בחדר הזה מפני שאני עיצבתי אותו, בחרתי את סוג העץ שישמש לארון והשולחן, בחרתי את המיטה וחצי שכל כך אהבתי, בחרתי את התמונות על השולחן ואת האופן בו הם יונחו .
הכל היה שלי, הכל היה בשבילי .
המחשבות על הגעגוע למשפחה גרמו לי לשקוע בשינה עמוקה ורצופה עד לבוקר שלמחרת .

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

כותבת אנונימית עקוב אחר כותבת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
הכל מתגמד ברגע אחד
הכל מתגמד ברגע אחד
מאת: Gal Ben Shoshan
לעשן את עצמך לדעת
לעשן את עצמך לדעת
מאת: מישהי .
מַחְשָׁבוֹת שֶׁל פַּעַם בְּשָׁנָה
מַחְשָׁבוֹת שֶׁל פַּעַם בְּשָׁנָה
מאת: Sunrise S
כמה צודקת ככה יפה.
כמה צודקת ככה יפה.
מאת: לא זמינה.. ..
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה