כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ההתנגשות הסופית חלק 17

dont look back in anger

תוכן עניינים 1. ההתנגשות הסופית חלק 1 2. ההתנגשות הסופית חלק23. ההתנגשות הסופית חלק 34. ההתנגשות הסופית חלק 45. ההתנגשות הסופית חלק 56. ההתנגשות הסופית חלק 67. ההתנגשות הסופית חלק 78. ההתנגשות הסופית חלק 89. ההתנגשות הסופית חלק 910. ההתנגשות הסופית חלק 1011. ההתנגשות הסופית חלק 1112. ההתנגשות הסופית חלק 12 13. ההתנגשות הסופית חלק 1314. ההתנגשות הסופית חלק 1415. ההתנגשות הסופית חלק 1516. ההתנגשות הסופית חלק 1617. ההתנגשות הסופית חלק 1718. ההתנגשות הסופית חלק 1819. ההתנגשות הסופית חלק 1920. ההתנגשות הסופית חלק 2021. ההתנגשות הסופית חלק 2122. ההתנגשות הסופית חלק 2223. ההתנגשות הסופית חלק 2324. ההתנגשות הסופית חלק 2425. ההתנגשות הסופית חלק 2526. ההתנגשות הסופית חלק2627. ההתנגשות הסופית חלק 2728. ההתנגשות הסופית חלק 2829. ההתנגשות הסופית חלק 2930. ההתנגשות הסופית חלק 3031. ההתנגשות הסופית חלק 3132. ההתנגשות הסופית חלק 3233. ההתנגשות הסופית חלק 3334. ההתנגשות הסופית חלק 3435. ההתנגשות הסופית חלק 35 - חלק אחרון!

***
מריצה
"הינה תעזור לי להרים אותו." אני שומעת את קולה של אמה, אני מרימה את מבטי ורואה את טים לבוש בטוקסידו השחור שלו וכובע הנהג שלו, ניגש אל הירו יחד עם אמה כדי להרים אותו. אני קמה מהמדרכה ועוזרת להם גם כן להרים את הירו, בכל זאת מטר תשעים, זה לא ממש קל להרים את כל הגובה הזה, טים די נמוך מהירו.
"איפה ג'ון?" אמה שואלת אותי. "הוא הלך להביא להירו בקבוק מים." אני עונה לה, מצד אחד שמחה שהצלחנו להרים את הירו ומצד שני מבואסת שהפריעו לנו. אבל במה בדיוק הפריעו לנו? הרי הירו דיבר שטויות גמורות, אני מסתכלת על איך טים גורר אותו לכיוון המכונית והירו לא מתנגד הוא נותן לעצמו ללכת עם טים.
זה רק משכרות, הירו לא התכוון להציע לי נישואים, זה היה סתם. טוב די, אני מתעסקת בשתי המילים האלה יותר מידי ואני לא אוהבת את זה.
"תפסי את זה אני אלך לעזור לו." ג'ון אומר כשהוא חוזר חזרה מהבר, נותן לי את בקבוק המים שקנה להירו, אני לוקחת את בקבוק המים בידי והוא צועד צעדים גודלים לכיוונם של הירו ושל טים. אמה הולכת לצידם ורק אני תקועה במקום שלי.
"מריצה? את באה?" אמה שואלת אותי. אני נזכרת שאני צריכה להזיז את הרגליים שלי אליהם.

אני עומדת מול חלון חדרו של הירו, מסתכלת על הזריחה, לא הצלחתי להירדם כל הלילה אילו הירו ישן כמו תינוק אחרי שהקיא כמה וכמה פעמים בדרך, ג'ון היה כאן עד שהצליח להביא את הירו למיטה נקי והוא הלך כשהירו נרדם. אני יודעת שג'ון טעה, אבל אני רואה איך הוא אוהב את הירו, הוא תמיד שם בשבילו לא משנה מה הירו אומר או עושה לו. אני לא יודעת למה לא הצלחתי להירדם כל הלילה, טוב אני כן יודעת, המחשבות שלי לא הפסיקו להתרוצץ סביב שתי המילים שהירו אמר לי אמש. 'תתחתני איתי'. הוא באמת מתכוון לזה? מצא למי להגיד את זה לבחורה עם הציפיות בשמיים והפנטזיות שלא פוסקות לרגע. כבר הצלחתי לפנטז לעצמנו חתונה מול הים שאני לבושה בשמלה כלה לבנה מנופחת וגדולה כמו של נסיכה, שיר של אלטון ג'ון YOUR SONG ברקע והירו ואני רוקדים סלואו כשהוא לבוש בחליפת חתן שחורה, מחייך אלי את החיוך הכובש שלו ואני נמסה לגמרי כשהוא שר לי את מילות השיר של אלטון ג'ון.
ואז התחילו המחשבות הלא טובות להתפשט לכל מוחי, מה אם הירו לא רוצה להתחתן איתי? מה אם הקשר שלי ושל הירו הוא לא קשר של חתונה? מה אם אני אוותר על הכל בשבילו ובעצם אני והירו לא ניהיה ביחד? החוסר ביטחון הזה בנוגע לקשר שלי ושל הירו שוב תקף אותי, החוסר ביטחון הזה ששוב הכל בראש שלי ושהכל זה פנטזיה אחת גדולה שוב תקף אותי.
"פאק. הראש שלי." אני שומעת את קולו הצרוד של הירו שרק קם משינה. בטח שהראש יכאב לו, הוא בטח בהנגאובר מטורף. אני מסתובבת ורואה את הירו משעין את עצמו על ראש המיטה תוך כדי שהוא מכווץ את עיניו בחוזקה ומעביר את ידו בשיער שלו.
השמיכה נופלת ממנו וחושפת את החזה המקועקע שלו, קעקוע הציפורים שבבטן התחתונה שלו בולט, אני כל כך אוהבת את הקעקוע הזה משום מה, אני מסתכלת לכיוון הבטן התחתונה שלו ועל כל פלג גופו העליון החשוף.
"איך אתה?" אני שואלת את הירו וניגשת להביא לו בקבוק מים שיש על השידה עוד מאתמול.
הירו לוקח את בקבוק המים מידי ומסתכל עלי מבולבל. "אני בסדר. פאק. נראה לי." הוא מהנהן עם ראשו.
"אני אמורה לכעוס עליך." אני אומרת בקרירות.
"לכעוס עלי? למה?" הוא שואל, לא יודע לא מבין כלום, אם לרגע חשבתי שהוא יזכור מה שאמר לי אתמול עכשיו אני בטוחה לגמרי שהוא לא זוכר כלום ולא יודע כלום.
"עזבת אותי. שוב. נעלמת. שוב." אני אומרת ומתיישבת על המיטה לצידו. אני מסתכלת עליו מאוכזבת, אני יודעת שזה לא הזמן לריב איתו, אני גם לא רוצה. אבל אני לא מוכנה שזה ימשיך ככה, לא רוצה שזה ימשיך ככה.
"אני מצטער." הוא אומר. "עשיתי יותר מידי שטויות אתמול אה?" הוא אומר בנימה מתנצלת תוך כדי שהוא מכווץ את שפתיו ולועס את שפתו התחתונה. למה התגובה הזו מצליחה לגרום לחום לעבור בגופי? אני נעה קלות על המיטה.
"אתה לא זוכר כלום מאתמול?" אני שואלת אותו כשהוא פותח את בקבוק המים ולוגם מהבקבוק.
"אני זוכר חלקית. נראה לי." הוא אומר.
"זה הבר שסיפרת לי עליו?" אני שואלת אותו. "כן." הוא מהנהן בראשו.
"לשם ברחת בכל פעם שלא מצאתי אותך?" אני ממשיכה לתחקר אותו. "אפשר להגיד." הוא מושך בכתפיו.
"למה לא הכרת לי את המקום הזה? הייתי באה איתך." אני אומרת כשהוא סוגר את בקבוק המים.
"פאק מריצה אני לא רוצה להפיל עליך את כל הבעיות המזדיינות שלי. אני אפתור הכל, אני רק צריך למצוא קצת זמן." הוא אומר.
אני לוקחת את הבקבוק מידו של הירו ורוכנת קדימה אליו כדי להניח את הבקבוק על השידה שליד המיטה.
"טוב אין זמן, וכבר סיכמנו שאנחנו יחד בזה, אז תפסיק לחשוב שתפיל עלי את הבעיות שלך, כי הם שלנו." אני אומרת תוך כדי הפעולה. אני רוכנת לאחור כדי לחזור חזרה לישיבה הירו תופס בידי, גורם לי להישאר מול פניו קרובה אליו. הוא מביט לתוך עיני. אני רואה את הניצוץ הזה בעיניו הירוקות, מה שאתמול לא ראיתי, מה שאתמול נעלם לגמרי מעיניו המושלמות.
"איך אחרי הכל את עדיין אומרת את זה?" הוא שואל אותי ומשחק בשערי.
"כי אני מאמינה בך. מאמינה בנו. אתה מאמין?" אני שואלת אותו, אני צריכה ממנו את האוקי הזה שוב, אני לא רוצה לחשוב שוב שהכל רק בראש שלי, שהכל רק פנטזיה.
"פאק.. את יודעת שכן.." הוא אומר כשאני מרגישה את ידו יורדת למורד גבי, הוא מושך אותי אליו, אני מתיישבת עליו בפישוק רגליים, מניחה את ידיי על החזה שלו, עוברת על הקעקועים שלו באצבעותיי.
"אז תפסיק להעלם לי ככה, בכל פעם שאתה נעלם אני רק חושבת ש.." אני אומרת, הירו מסתכל עלי רוצה שאמשיך את המשפט שלי, אבל משום מה אני מתביישת להגיד לו שאני מפחדת שהוא לא אוהב אותי מספיק.
"שמה?" הירו שואל כשהוא מעביר את שערי אחורנית.
"לא חשוב. רק תפסיק לעשות את זה." אני דורשת.
"תגידי לי." הוא פוקד עלי.
אני מהנהנת בראשי לשלילה.
"הייתי ממליץ לך להגיד לי." הוא אומר ומעקם את שפתיו לחיוך קל.
אני מהנהנת שוב את ראשי לשלילה.
"את בטוחה שאת לא רוצה להגיד לי?" הוא שואל כשהוא מעביר את אצבעותיו על עצם הבריח שלי, הוא רוכן כדי לנשק את צווארי, הוא מכניס אחת מידיו מתחת לחולצה שלי ומלטף את גופי, אני מרגישה את קור טבעותיו הכסופות על גופי המתחיל לבעור. הוא מעביר את ידו לשד שלי, מלטף עם אגדולו את הפיטמה שלי, פיטמותיי מזדקרות מיד למגעו של הירו. אני מחייכת חיוך קל כשאני רואה את הירו מתרכז בפעולות אצבעותיו על השד שלי. אני מתמתחת לנוכח מגעו, מניעה את עצמי עליו כשהאש בתוכי מתחילה לבעור לגמרי, מרגישה את הבליטה של הירו ממכנסיו גדלה.
הירו מושך את קצה הפיטמה של באצבעותיו ומצליח להוציא ממנו אנחה כשאני מטה את ראשי אחורנית.
"תמשיכי את המשפט שלך בייב." הוא דורש שוב.
אני נושכת את שפתי כשאני שומעת את קולו הצרוד מבקש ממני להמשיך את המשפט, אני נעה עליו שוב כדי לחכך את איבר מיני בשלו, מרגישה את הזיקפה שלו איך היא מתקשחת יותר ויותר.
הירו מביט בי ומלקק את שפתיו כשאני נושכת את שפתי אני יודעת שזה פעולה שמגרה אותו מאוד, ומשום מה כיף לי לעשות את זה שיתגרה ממני ככה.
"חשבתי כואב לך הראש." אני מצחקקת בזמן שהירו ממשיך לגרות את גופי בעזרת אצבעותיו.
"עבר לי." הוא מושך בכתפיו ורוכן לנשק את צווארי, אני מטה את ראשי אחורנית ונותנת לו גישה מלאה אל צווארי כשאני מרגישה את שפתיו הרכות מנשקות את צווארי בכזו תשוקתיות כל גופי רועד ורגליי מתכווצות לנוכח ההרגשה הנפלאה.
הירו מחייך את חיוכו השובבי כשאני נעה עליו, הוא יודע בדיוק איך להפעיל השפעה על כל חלק בגופי שיהיה שייך לו.
הירו מעביר את אצבעותיו על גופי ומכניס אותם לתוך התחתונים שלי.
"פאק כמה שאת רטובה בייב." הוא נאנח, אני מתרוממת מעט כדי שלהריו יהיה גישה נוחה יותר לשפתיים התחתוניות שלי, אני מניחה את ידיי על הכתפיים שלו כשהירו משחק עם אצבעותיו ומענג אותי עד כדי כך שגורם לי לאבד את כל החושים שלי.
"עכשיו תמשיכי בייב." הוא ממשיך להתגרות בי. אני שוכחת כמה הוא יכול להיות עקשן.
"אתה לא תצליח להוציא את זה ממני בעזרת סקס." אני אומרת כשאני מתנשפת בכבדות, הירו מגחך ולא עוברת שניה ואני מוצאת את עצמי שוכבת על המיטה כשהירו מעליי ואני מתחתיו. הוא אוחז בשתי ידיי מעל ראשי ביד אחת וביד השניה הוא מלטף את גופי. הוא רוכן לנשק את הנקודה שבין תנוך האוזן שלי לצווארי.
"את בטוחה?" הוא לוחש לי. "אני חושב שאת דווקא אוהבת את זה." הוא אומר בקול הצרוד והסקסי שלו. הוא לגמרי צודק, אני מתה על זה.
"זה לא יעזור לך" אני נושכת את שפתיי, הוא לגמרי מצליח לי לאבד את ראשי.
"את שלי עכשיו, תאמרי לי בייב, תסיימי את המשפט שלך ואת תקבלי מה שאת רוצה." הוא אומר כשהוא מעביר את אצבעותיו על איבר המין שלי מעל התחתונים שלי, נשמתי נעתקת, אני מרגישה שאני צריכה אותו כל כך, הגוף שלי צריך אותו כל כך. אני רוצה אותו כל כך, אני רק רוצה שיקבור את עצמו בתוכי.
"הירו..." אני נאנחת.
"כן בייב?" הוא שואל כשהוא מנשק את עצם הבריח שלי, אני מתפתלת תחתיו, מנסה להרגיע את הבעירה שם למטה, אבל זה לא ממש עוזר.
"בבקשה.." אני אומרת כשהוא מכניס שוב את אצבעותיו לתחתונים שלי משפשף מעט את הדגדגן שלי, אני גונחת גניחה קטנה ושוב הוא מוציא את אצבעותיו.
"את רק צריכה להשלים את המשפט הקטן שלך." הירו אומר לשפתיי ומנשק אותם.
"אוקי! אני אגיד לך!" אני אומרת בייאוש.
"אני מחכה." הוא נשען על מרפקיו משני צידי גופי, משחרר את ידיי מעל ראשי.
אני עדיין מתנשפת בכבדות, אני מנסה להסדיר את נשמתי. אני שואפת אוויר בחדות ומשחררת.
"בייב.." הוא אומר כשהוא מעביר את שערי אחורנית. אני מביטה בעיניו הירוקות שעכשיו זוהרות אליי.
"אני מפחדת שנמאס לך.. ממני. שאתה.. שאולי... לא יודעת.. עולים בי כל המחשבות האלה ואני מגיעה למצב שאני חושבת שאולי אתה.. לא אוהב אותי." אני מודה בפניו, אני נושכת את שפתי לבסוף. הבעת פניו המשועשעת של הירו משתנה בשניה לרצינית.
הירו דוחק את עצמו אל המפסעה שלי, כך שאני מרגישה את הזיקפה שלו דרך התחתונים שלי ושלו.
אני פולטת אנחה קטנה וכמו שהגוף שלי מעט התקרר כשהודיתי בפניו כך האש הזו מתחילה לבעור בתוכי שוב בלהבה גדולה.
"את שלי." הוא אומר כשאני מרגישה את אצבעותיו שוב נכנסות לתחתונים שלי.
הירו מחליק לתוכי שני אצבעות, אני מגלגלת את עיני לאחור, זה כל כך טוב. אני מניעה את מותניי אליו.
"הבנת את זה? את שלי. ואני שלך." הוא אומר שוב כשהוא מוציא ומחליק לתוכי שוב את אצבעותיו, מסובב ומענג את השפתיים התחתוניות שלי.
אני מהנהנת בראשי וגונחת כאות הסכמה.
"תגידי לי שהבנת, תגידי לי כן." הירו לוחש לאוזני בצרידות, מעביר בי שוב צמרמורת בכל הגוף.
"כן.." אני גונחת.
"הבנת?" הוא חוזר על עצמו.
"כן.. בייב.." אני גונחת שוב כשאני מעבירה את ידיי בשערות ראשו ומושכת אחורנית.
"תגידי שאת שלי." הוא דורש ממני.
"אני שלך..." אני אומרת מבלי להסס, אני לגמרי שלו. הירו מעקם את שפתיו לחיוך ומנשק אותי בשפתיי.
"תגמרי. תגמרי כשאת נהנת ממני. תגמרי שאת מבינה שאני אוהב אותך. תגמרי." הוא דורש ממני לתוך שפתיי. אני מרגישה את כל הלחץ מתאזר בבטן התחתונה שלי, הירו ממשיך לסובב את אצבעותיו בתוכי, מעביר את אגודלו על הדגדגן שלי, מלטף אותו תוך כדי כשהוא מנשק ומוצץ את עצם הבריח שלי.
אני מקמרת את גבי ותופסת בצידי ראשו, גונחת שוב, נהנת מהמילים שלו, נהנת לשמוע שהוא אוהב אותי, נהנת מהמגע שלו, נהנת ממנו.
אני מרגישה את כל שרירי מתכווצים והירו מצליח להביא אותי לפורקן כשאני גונחת את שמו שוב ושוב.
אולי הירו לא התכוון לזה שהוא רוצה להתחתן איתי, אבל אני כן מאמינה שהוא אוהב אותי, עד הפעם שהוא יעלם.

הירו
אני מרגיש כל כך אידיוט, אני מוצא את עצמי מסתובב עם אותם אנשים שהייתי מסתובב איתם בתקופות הרעות ביותר שלי, אלו שהכניסו אותי לעולם שלא הייתי רוצה לחזור אליו. אבל משום מה אני מצאתי את עצמי יושב בפאקינג בר עם מייק המזדיין הזה. אני חייב למצוא בר אחר ללכת אליו ולפרוק לבקבוק הויסקי את כל העצבים שאבא שלי עושה לי.
אני יושב בגינס סקיני שחורים וחולצה טי שרט לבנה על המיטה, מעביר את הזמן בטלפון בזמן שאני מחכה למריצה שתצא מהמקלחת. למרות ששתיתי כל כך הרבה אתמול כמו חתיכת מזדיין, זה עבר לי ברגע שהתחלנו את זיון הבוקר שלנו, אני אוהב את הזיוני בוקר איתה. אני אוהב לזיין אותה. אני אוהב לעשות איתה אהבה יותר נכון.
היא כמעט הכירה את הצד הכי אפל שלי אמש, אם היא תדע מי זה מייק ושאני מסתובב איתו אני בטוח שהיא תכעס עלי יותר ממה שאני אפילו יכול לדמיין. מריצה לא מכירה את הצד הזה שלי, הצד שאני הרחקתי ממני כבר שנים. הצד הזה יוצא ממני כנראה כשאני בקרבת אבי המזדיין. הוא ינסה להרוס כל דבר בחיי אני מאמין שגם כשאני אהיה לורד הוא לא ירד ממני. אני הזדיינתי מכל הכיוונים.
אני מוצא על עצמי כתבות חדשות אבל מעדיף שלא להיכנס אליהם כי אני יודע שאני אשתגע מהם. לעזאזל למה אנשים חייבים לפרסם כל דבר?
אני יודע שג'ון עושה כל מה שהוא רק יכול כדי לשמור על פרופיל נמוך בנוגע לכל מה שקורה לי, פאק ג'ון. הוא היה אתמול גם, הוא ראה אותי עם מייק, הוא בטח כועס עלי.
בעצם מה אכפת לי מהחתיכת מזדיין הזה? אני צריך להיות זה שכועס עליו. למרות שהוא עצר אותי מבושות עולמיות אתמול כנראה, הייתי שיכור גמור.
בין כל המחשבות שלי אני שומע את מריצה שרה כשהיא מתקלחת, אני מנסה לזהות את השיר שהיא שרה, היא ממלמלת וכשאני מתקרב לדלת האמבטיה אני כבר מבין איזה שיר היא שרה. היא שרה שיר של להקת אואזיס בין הלהקות האהובות עלי, אני שומע את השם סאלי ומבין שהיא שרה את השיר DON’T LOOK BACK IN ANGER ומחייך.
אני פותח את הדלת של המקלחת, מריצה עומדת מאחורי וילון האמבטיה ושרה לה. לפעמים אני מתגעגע לכך שלשיר היה פאקינג כל כך פשוט בלי אבא מטורף שמנסה להרוס לי את החיים יחד עם סבתא עוד יותר משוגעת.
אני מזיז את וילון האמבטיה ומריצה נבהלת.
"הירו! הבהלת אותי!" היא אומרת אחרי שנשמתה נעתקת.
אני צוחק.
"זה לא מצחיק! אידיוט. אני יכולה להמשיך להתקלח?" היא שואלת אותי כשאני מבחין בגופה הרטוב והערום, אני יכול לצפות בנוף הזה כל היום, זה שולח מסרים ישירות לזין שלי, אני לא מצליח להיות אדיש למראה הזה.
"פאק בייב תני לי להיכנס להתקלח איתך." אני אומר ותופס בשולי חולצתי כדי להוריד אותה.
מריצה צוחקת. "אנחנו נאחר לארוחת הבוקר, תן לי להתקלח." היא מבקשת בחיוך. אני מוותר לה בקלות, אבל רק הפעם.
"שרת אואזיס." אני אומר ומעקם את שפתיי לחיוך תוך כדי שאני משלב את ידיי.
"אה?" היא שואלת אותי, לא קולטת על מה אני מדבר.
"מקודם לפני שנכנסתי, שרת שיר של אואזיס. ממתי את שומעת את אואזיס?" אני שואל אותה.
"אני אוהבת אותם." היא מושכת בכתפיה.
"אז זה אומר שהצלחתי במשימה." אני אומר בחיוך גאה.
"איזו משימה?" היא שואלת אותי מבולבלת.
"אני זוכר שהבחורה הרטובה והסקסית שעומדת מולי עכשיו נתנה לי משימה לגרום לה להתאהב ברוק.. טוב את שומעת אואזיס אז נראה לי שפאקינג הצלחתי." אני אומר בחיוך.
מריצה מגלגלת את עיניה ומחייכת. "זכרת את זה?" היא שואלת מופתעת.
"אני זוכר הכל בייב." אני מתגאה.
מריצה לפתע שותקת, נראה שהיא חושבת על משהו. "אז הצלחתי." אני אומר מנסה להחזיר אותה לכדור הארץ.
"אהה.." היא מהנהנת וחוזרת לשיחה שלנו.
"מה הפרס שלי? לזיין אותך במקלחת עכשיו?" אני אומר כשאני מסתכל על השדיים שלה, ואני מבין שרק מהדיבור שלי היא נדלקת כי אני רואה את פיטמותיה מזדקרות.
"הירו..." היא אומרת בחיוך קליל ונושכת את שפתיה.
"יש לך באמת מזל שאנחנו צריכים לרדת לארוחת הבוקר אחרת באמת הייתי נכנס למקלחת הזו עכשיו. אבל שלא תחשבי ששכחתי שמגיע לי פרס." אני קורץ למריצה, היא מנידה בראשה מצד לצד, ממשיכה לחייך ולנשוך את שפתיה כשאני יוצא מהמקלחת ונותן לה לסיים.
פאק לא. אני פשוט לא מוכן לוותר על הבחורה שלי, אבל איך אוכל להרוס את החיים שלה?
אני צריך לחשוב על משהו ובמהירות. אולי אני צריך לשקול את הפתרון של ג'ון? זה לא בדיוק פתרון אבל אולי זה באמת מה שיעזור לי?

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Danit A
Danit A
מתי המשך??
הגב
דווח
1 אהבתי
Miss D
Miss D
אני באמת משתדלת לכתוב לכן פרקים אבל אני קצת בתקופה לחוצה :(
מבטיחה שבקרוב אפרסם פרקים חדשים בתדירות גבוהה יותר יהיה שווה לחכות ❤️
הגב
דווח
1 אהבתי
Rina Gidoni
Rina Gidoni
מחכה להמשך!!
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
נפרדת ממך בתהליכים ~ 29
נפרדת ממך בתהליכים ~ 29
מאת: lucine S
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
גלי, קחי מספר.
גלי, קחי מספר.
מאת: gali the first
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D