כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ההתנגשות הסופית חלק 14

אין לי שליטה

אני חוזר חזרה לאחוזה עם הריינג רובר של טים, אני נותן לטים להחנות אותה כשאני רואה את כל העובדים המזדיינים מכינים את הבית לנשף, אם ככה הבית עמוס שלושה ימים לפני הנשף אני לא רוצה לחשוב מה יקרה ביום עצמו. פאק אני שונא פה הכל. ג'ון חשב שהוא יכול לעזור לי, אבל הרעיון שלו מטומטם, אני לא אעשה את זה בחיים. אני לא יכול לעשות את זה. לעזאזל, ככל שהיום הארור מתקרב ככה אני נלחץ יותר ויותר. מריצה אמרה שנמצא פתרון, אבל איזה פתרון מזדיין כבר יכול להיות? אני מעדיף להרוס לעצמי את החיים מאשר להרוס למריצה את החיים. בזמן שאני נשארתי לדבר עם ג'ון, משום מה מצאתי את עצמי יושב ומדבר איתו למרות הכל. למרות כמה שאני כועס על החתיכת מזדיין הזה. עברנו יותר מידי בשביל שאני אפנה לו ככה גב, אבל עדיין אני לא יכול לשכוח שהוא שיקר לי במשך כל כך הרבה זמן, שהוא פעל עם אבי במשך כל כך הרבה זמן. פאק למה, אם הוא לא היה עושה את זה לאבי לא היה במה לאיים עלי, הוא לא היה יודע מכל מה שעשיתי, הוא לא היה יכול להשתלט על חיי. למה תמיד אבי חיפש שליטה בחיי? אה כן, כדי שאני יהפוך להיות כמוהו ויהיה היורש המזדיין שלו.
אומנם השיחות ביני לבין ג'ון לא היו כמו תמיד, היו רגעים שצחקנו אבל היו רגעים שנזכרתי בהכל ורק רציתי לשבור לו בקבוק על הראש.
לפחות אני יודע שבזמן הזה מריצה נהנתה עם אמה, אני שמח שאמה ומריצה התחברו, לפחות מריצה אוהבת מישהו אחד מהמשפחה הזו, סבתא שלי הייתה נוראית אליה ואבי עוד יותר. הפגישה הראשונה של אמה ומריצה לא הייתה ממש נחמדה, אבל נראה שאמה כיפרה על זה. מריצה שלחה לי תמונה שלה ושל אמה יחד עם מרגרט מחייכות כשהן מטיילות ברחבי אוקספרוד. לעזאזל הלוואי החיים היו נראים באמת כמו התמונה הזו, בתמונה הזו הכל נראה כל כך טוב. פאק. אני בעצמי עדיין לא דיברתי עם אמה שיחה אחת, אחרי הכל, קשה לי לסלוח לכל המשפחה הזו על מה שעשתה לי, ועם כמה שאמה ניסתה לשמור איתי על קשר, בסופו של דבר גם היא ויתרה. טוב לא השארתי לה יותר מידי ברירות.
אני נכנס לחדר שלי וסוגר את הדלת אחרי כשמבטי לטלפון שלי, אני קולט לכמה הודעות לא עניתי מהרגע שהגעתי ללונדון, כמה אנשים סיננתי, מסיבות שרצו להזמין אותי, אירועים, ג'ון, אפילו בלייר שלחה לי הודעות. את כולם סיננתי, אין לי זין לאף אחד.
אני מרים את מבטי וקולט את מריצה מביטה על עצמה במראה כשהיא לבושה בבייבידול תחרה בצבע שחור, הוא יושב עליה כמו בגד גוף, צמוד צמוד. התחרה שקופה ואפשר לראות את הפיטמות שלה היטב דרך הבגד גוף הזה. אני מסתכל עליה ואני מרגיש את הזין שלי מתקשח. פאק היא נראת אלוהית ככה.
"או פאק." אני אומר כשעיניי מתפארות מהיופי שלה, מהסקסיות של הבחורה שלי, הישבן שלה בולט בצורה מושלמת עם הבגד גוף הזה, רגליה, הכל. פאק. אני מת כאן.
"מה דעתך?" היא שואלת כשהיא מסובבת את גופה לצד לכיוון המראה, ובוחנת איך הבגד גוף יושב עליה. פאק הוא כל כך שקוף, אפשר לראות את כל גופה דרכו. הזין שלי מתקשח עוד יותר.
"שכבר עומד לי. פאק." אני אומר ומניח את ידי על הזין שלי דרך הגינס, מסדר אותו דרך הגינס כשאני מרגיש שהגינס כבר לוחץ לי על הזין.
"מעולה." מריצה ניגשת אלי וכורכת את זרעותיה סביב צווארי. "זה בדיוק מה שרציתי." היא אומר ועולה על קצות אצבעותיה כדי להגיע לשפתיי לנשק אותי, אני רוכן כדי לנשק אותה ומפיל את הטלפון שלי מהיד שלי לריצפה, פאק אפילו לא אכפת לי מהטלפון המזדיין שאני רואה את הבחורה שלי ככה מולי.
היא מעבירה את ידיה על החזה שלי פותחת את הכפתור של החולצה שלי, מכניסה את ידיה לתוך חולצתי ומלטפת את החזה שלי, אני מרגיש את חום גופה שיוצא מידיה על החזה שלי. היא ממשיכה לנשק אותי כשאני מעביר את ידי על הישבן שלה, מצמיד אותה אלי יותר.
מריצה מתייצבת על רגליה ומפסיקה את הנשיקה שלנו, אני נאנח. אני מביט בבגד הסקסי שהבחורה שלי לובשת שוב, כמה שהוא שקוף, אני מעביר את ידיי על השדיים שלה, פיטמותיה מיד מזדקרות, אני מלקק את שפתיי ומסובב את אגדולי סביב פיטמותיה. מושך בקצה שלהן כשמריצה מחייכת ומטה את ראשה אחורנית קלות.
"אהבת את זה?" היא שואלת מתנשפת.
"פאק אם אהבתי? את מטריפה אותי ככה בייב, עומד לי כמו מטורף עכשיו בגללך." אני אומר בצרידות.
"אמה צדקה כשאמרה לי לקנות את זה." היא צוחקת כשאני ממשיך לעסות את שדיה. אני מרים גבה לנוכח כך שאחותי היא זו שגרמה לה לקנות את הדבר הסקסי הזה.
"אמה?" אני שואל כשאני יורד מעט עם אצבעותיי לכיוון הבטן שלה.
"אהה.." היא אומרת. "רציתי קצת לפתות אותך, להסיח את דעתך מהכל." מריצה אומרת בעוד היא שולחת את ידיה לכפתור הגינס שלי שהזין שלי מתפוצץ לו שם בפנים.
"פאק בייב.." אני אומר כשהיא מורידה ממני את הגינס ואת התחתונים שלי, מלטפת את הזין שלי, אני מנסה לבלוע את הרוק שלי ולא מצליח.
אני אוחז במותניה בעוד מריצה כורכת את כף ידה סביב הזין שלי, מעלה ומורידה את ידה בדיוק בקצב הנכון. הזין שלי קשה ונוקשה יותר ויותר. אני נאנח ולא מצליח לחשוב על דבר חוץ מעל מריצה עם הבגד גוף הזה.
"פאק בייב, את כל כך סקסית בבגד גוף הזה." אני אומר כשאני מתחיל להתנשף בכבדות.
מריצה מחייכת.
"אז הצלחתי?" היא שואלת אותי. פאק איך היא חושבת שהיא לא יכולה להצליח? מספיק רק שהיא מביטה בי ועומד לי היא לא צריכה שום בגד סקסי כזה, אבל זה לא גורע, לעזאזל אני מת כאן, היא עושה לי ביד בבגד גוף תחרה שקוף, מביטה בי בעיניה הירוקות דבש, לא יכולתי לבקש דבר יותר טוב מזה.
"את לא יכולה שלא להצליח איתי בייב." אני מגחך.
מריצה מצחקקת כשאני קולט כשהיא יורדת על ברכיה, אני יודע מה הולך לבוא והחיוך שלי לא מתבייש.
היא תופסת בזין שלי בעדינות, כשהיא מקרבת את שפתיה לקצה הזין שלי, היא מלקקת קלות את קצה הזין שלי, אני מביט בה לא מוריד את מבטי ממנה, היא מכניסה את קצה הזין שלי לפיה ולאט לאט דוחפת יותר ויותר, מלקקת את הזין שלי עם לשונה, מוצצת עם שפתיה המושלמות.
"תסתכלי עלי." אני גונח והיא מרימה את מבטה מסתכלת עלי דרך ריסיה, ממשיכה למצוץ בעוד בידה האחרת היא מלטפת את אשכיי. פאק אני מת. זה כל כך טוב.
"פאק בייב..." אני נאנח, אני דוחק את מותני קדימה, מכניס את הזין שלי יותר, מריצה לוקחת עוד מהזין שלי לתוך פיה, עד כמה שהיא יכולה.
"פאקק" אני אומר, הבחורה הזו מטריפה אותי לגמרי.
אני מניח את ידי על ראשה, מלטף את ראשה בזמן שמריצה מענגת את הזין שלי עם לשונה. אני נע עם מותניי, מריצה לא מורידה את עיניה משלי, ולראות את הטירוף שבעיניה עושה לי כל כך טוב. פאק היא מדהימה. הבחורה שלי מוצצת לי בבגד גוף הסקסי הזה, לא יכולתי לבקש טוב יותר מזה כרגע. היא מכווצת את רגליה, זה מחרמן אותה. מריצה מלטפת בידה את החלק של הזין שלי שלא נכנס לתוך פיה, אני משחרר את מבטי משלה כשאני מטה את ראשי אחורנית ופולט קול אנחה. פאק. זה כל כך טוב. אני מחזיר מהר את עיניי אל מריצה כשאני קולט חיוך בקצה פיה, היא משגעת אותי.
מריצה עוטפת את הזין שלי עם שפתיה חזק יותר, מוצצת חזק יותר, אני מרגיש שאני עומד לגמור.
"פאק בייב, אני עומד לגמור." אני אומר כשאני מסרבל את שיער ראשה עם אצבעותיי. מריצה מטה את ראשה אחורנית, מוציאה את שפתיה, היא מלקקת את קצה הזין שלי כששוב היא מסתכלת עלי במבט הזה שגומר אותי, לעזאזל. היא ממשיכה לעסות את הזין שלי בידה, מורידה ומעלה את ידה בקצב הנכון, אני מחייך חיוך גדול ונאנח שוב, מריצה ממשיכה בפעולה המענגת הזו כשהיא קמה מברכיה ונעמדת על רגליה, ממשיכה לאחוז בידה בזין שלי, ללטף אותו, תוך כדי שהיא מנשקת את החזה שלי, את הקעקועים שעל החזה שלי, היא מנשקת את קעקוע הפרח והציפור שהיא מאוד אוהבת. אני יודע שהיא אוהבת אותם. פאק, אני גומר.
אני גומר תוך כדי שאני תופס בישבנה של מריצה, מוחץ אותו, אני מכווץ את שפתיי.
מריצה משחררת את ידה ממני ולוקחת צעד לאחור, מסתכלת עליו בחיוך.
אני לא נשאר אדיש ואני מושך את מריצה אלי מרים אותה ככה שהיא כורכת את רגליה סביב מותניי, אני מנשק אותה בפראות, אני לא מניח לשפתיה עד שלא נשאר לי אוויר, מריצה כורכת את זרעותיה סביב צווארי ונסחפת לנשיקה שלי, היא מחככת את איבר המין שלה בזין שלי, מה שמעיר את הזין שלי מחדש, אני מרגיש איך הזין שלי מתקשח שוב ונעשה נוקשה שוב.
מריצה חושפת לי את צווארה, אני מנשק את צווארה, מלקק אותו בלשוני בעוד מריצה ממשיכה לחכך את עצמה בזין שלי.
"פאק בייב.." אני מתנשף לתוך צווארה.
אני מסתובב ככה שאני מצמיד את מריצה לקיר, אני דוחק את מותניי אליה ומסובב את מותניי ככה שהיא תרגיש את הזין שלי יותר. הגוף שלי בוער ואני מרגיש גם את גופה של מריצה בוער, הדם שלי רותח. לעזאזל היא גורמת לי לאבד עשתונות. אני מנסה עם אצבעותיי להוריד את הבגד גוף הזה ממנה, ואני מסתבך.
"חתיכת בגד גוף מזדיין." אני מתנשף, מריצה צוחקת כשהיא מנסה לעזור לי להוריד ממנה את הבגד גוף.
"חשבתי שאתה אוהב אותו." היא צוחקת. אני דוחק את מותניי אליה שוב, מריצה גונחת.
"או אני אוהב אותו מאוד בייב, אבל אני לא יכול לחכות יותר." אני אומר תוך כדי שאני מניח את מריצה על הריצפה ואנחנו מורידים יחד את הבגד גוף שלה, השדיים המושלמות שלה נגלים אלי, פיטמותיה זקורות, אני מנשק את הפיטמה שלה כשאני מעביר את אצבעותיי על גופה.
מריצה מתכווצת כשאני מעביר את ידי על בטנה.
"את בסדר?" אני נרתע.
"כן, זה הטבעות שלך, הן קרות." היא מחייכת ומתנשפת, ברור שהטבעות שלי יהיו קרות, מה שהולך כאן לוהט ביותר.
אני פולט גיחוך כשמריצה תופסת את אצבעותי ומובילה אותי לשפתיה התחתונות, פאק אני אוהב שהבחורה הזו לוקחת פיקוד ועושה איתי מה שעושה לה טוב.
אני מעביר את אצבעותיי על הדגדגן שלה שידה מובילה את ידי, מריצה נצמדת אל הקיר יותר ועולה על קצות אצבעות רגליה, היא משפשפת את הדגדגן שלה בעזרת אצבעותיי.
"פאק בייב לראות אותך מעונגת זה הדבר הכי טוב." אני מתנשף כשאני רואה את פניה צרופות עונג.
"להרגיש אותך על גופי זה כל כך טוב.." היא נאנחת.
אני ניגש לשפתיה ונושך את שפתיה ומעביר נשיקה על הסנטר שלה בזמן שאני ממשיך לשחק עם אצבעותיי בשפתיה התחתונות, מריצה גונחת לתוך שפתיי.
אני מרים את ידי לקיר משני צידיה ומתייצב, אני דוחק את עצמי אליה ככה שהיא מרגישה את קצה הזין שלי. מריצה מתנשפת בציפייה כשאני מרים אותה שוב, מריצה מפשקת את רגליה וכורכת אותן סביבי, אני נכנס לתוכה באחת ומריצה פולטת גניחה ועוצמת את עיניה ומניחה את ראשה על כתפי. אני נע בתוכה ומריצה רוכבת עלי מעלה ומטה, כל גופה מקפץ, השדיים המושלמות של מקפצות יחד איתה, מריצה לוקחת את ידה ומעביר את שערה אחורנית בזמן שפיה נשאר פשוק כשאני יוצא ונכנס אליה שוב חזק יותר. מריצה גונחת שוב, אני ממשיך לנוע ולסובב את מותניי בתוכה, אני מצמיד אותה יותר אל הקיר כדי להכניס את הזין שלי יותר טוב לתוכה.
"אוי אלוהים!" מריצה גונחת כשאני נכנס אליה שוב, מכניס אליה את כל הזין שלי, היא מפשקת את רגליה יותר.
"את שלי." אני אומר בין קפיצה לקפיצה של מריצה.
"רק שלך.. רק שלך" היא אומרת בין התנשפות להתנשפות.
"אוי הירו זה כל כך טוב.." היא אומרת מדרבנת אותי לנוע מהר יותר, אני נע בתוכה מהר יותר, אני מרגיש את כל שרירי רגליה מתכווצים.
"תגמרי בייב, תגמרי בשבילי." אני דורש, ומריצה כמו תמיד מקשיבה לי, ונותנת לגופה להשתחרר לגמרי והיא גומרת וסוחפת אותי אחריה ואני גומר בתוכה.
מריצה עוצרת ומתנשפת כשהיא כורכת את זרעותיה סביב צווארי, אני מוריד אותה לאט לאט אל הריצפה.
"ואו, זה היה.. ואו... אתה מדהים." היא מחייכת.
אני מנשק את שפתיה ברכות. "את מדהימה בייב, ואת חייבת להבטיח לי שאף אחד לעולם לא יראה אותך בבגד גוף הזה כי אני אשתגע פאק." אני מזהיר אותה.
"קניתי אותו רק בשבילך." היא מחייכת.
"בשבילי ורק בשבילי, פאק הרגת אותי עכשיו בייב." אני אומר ותמונות של מריצה מביטה בעצמה במראה עם הבגד גוף הזה עולים לי. פאק היא שברה כל שיא של סקסיות עם הבגד גוף הזה. אני לא מאמין שאחותי היא זו שגרמה לה לקנות את זה.
"ותראה מה עשינו לו." היא צוחקת כשהיא מסמנת לי עם עיניה את הבגד גוף שרוי על הריצפה מסורבל.
אני צוחק .

שעת ארוחת הערב הגיעה, אני מגיע לשולחן האוכל ורואה את מריצה יושבת עם אמה ואדם וצוחקת איתם. אני לא יודע למה אבל זה מפריע לי לראות את אדם יושב ליד מריצה. אני רואה איך הוא מסתכל עליה הוא מסתכל עליה בדיוק כמו שמר חליפה מזוינת היה מסתכל עליה, ואני צדקתי כל הזמן הזה צדקתי שלמר חליפה מזוינת היו רגשות מזדיינים לבחורה שלי. אני שונא את זה אני שונא את התחושה של הקנאה הזו, אני שונא לראות גברים אחרים מסתכלים על הבחורה שלי בצורה שבה רק אני יכול להסתכל עליה. אני משתגע כשהקנאה הזו תוקפת אותי פאק. אני לא הכרתי אותה לפני, אני לא ידעתי מה זה קנאה לפני, עכשיו אני לא יכול להיות אדיש לזה. אני לא יודע מה אני מרגיש לגבי היחסים של מריצה עם אמה, מצד אחד היא מעסיקה אותה כשאני מנסה לפתור את כל השיט שיש לי, מצד שני, זאת אמה, אחותי, שניתקתי איתה קשר כבר שנים, שאם להגיד את האמת, היא הכי איכזבה אותי. יותר מכל המשפחה הזו, מאבא שלי יכולתי לצפות לכך, מסבתא שלי ברור, אבל אחותי? שתיהיה שותפה לכך? גם אם היא לא זו שרקמה את המזימה המזדיינת הזו של אבא שלי כדי להרוס את החלום שלי, היא ידעה על כך ולא אמרה שום דבר, נתנה לי להתבשל בחרא של עצמי, להרוס את עצמי עוד יותר.
אני ממשיך לעמוד ולהסתכל על איך אדם יושב קרוב ליד מריצה וזה מחרפן אותי. אני כל כך שונא אותו, הוא תמיד ניסה להיות הבן שאני לא הייתי לאבא שלי, הוא תמיד רצה מה שהיה לי. הוא תמיד רצה להיות אני. אני בטוח שהזין הזה היה מאושר ביום שעזבתי את האחוזה. או היום שבו אבי הציע לו להיות היורש במקומי, אני יודע שאדם שונא אותי גם. הרי שנאנו אחד את השני כל הילדות, אני שנאתי את אדם כי הוא רצה את המקום שלי מאז שאני זוכר את עצמי, הוא היה מלקק לאבא שלי כמו חתיכת מזדיין, ואדם שנא אותי כי לא משנה מה עשיתי, תמיד הייתי לפניו. אני ואדם היינו רבים המון שהיינו קטנים, תמיד היינו מתגרים ומקללים אחד את השני, היום שבו רבנו מכות לראשונה היה כשאני גיליתי שאדם רוצה את רבקה אז אני בכוונה התחלתי איתה עד שהגענו למצב שהאבא המשוגע שלי החליט יחד עם לורד קאלן לשדך לי אותה. אדם כמובן דפוק כמו שהוא לא התנגד להחלטתו של אבי, אבל הוא לא נשאר אדיש והגיע לריב איתי עד שרבנו מכות. זה נגמר מכוער מאוד. פאק. איך לא חשבתי על זה? אדם בטח מנסה לנקום בי. בגלל זה הוא מרעיף למריצה ככה התעניינות לא? חתיכת מזדיין בן זונה. אחרת מה הסיבה שהוא מתנהג אליה ככה בנחמדות מהרגע שהכיר אותה? מדבר איתה שיחות נפש במטבח? חתיכת בן זונה, עכשיו אני קולט את הכל. הוא מנסה להחזיר לי.
"הירו תצטרף, אני ומריצה בדיוק סיפרנו מה קרה לנו כשהסתובבנו בגרין פארק היום." אמה קולטת אותי, מכחכח קלות בגורני וצועד לעברם. מריצה יושבת סביב השולחן אמה מצד אחד שלה ואדם מצד השני, לא נראה שאחד מהם מתכוון לזוז כדי שאשב על יד מריצה. באמת נראה לאדם החתיכת מזדיין הזה שאני אתן לו לשבת ליד מריצה? כדי שימשיך להסתכל עליה ולשחק אותה איזה מישהו חשוב בחליפות הדפוקות האלה בזמן שהוא מנסה להרשים אותו בחיוך שלו? חתיכת מזדיין בחיי שבא לי להעיף אותו מכאן.
"נראה לי שאתה יושב במקום המזדיין שלי." אני אומר לאדם ומבטי זועף.
האווירה מיד משתנה ונהיית קודרת יותר. אדם מסתכל על מריצה כיאלו הוא מצפה שהיא תגיד משהו להגנתו, מריצה שותקת וגם אמה. אני ממשיך להמתין שאדם יקום מהכיסא המזדיין.
"אתה מתכוון לגרום לי לחכות עוד הרבה?" הנימה שלי לא נעימה בכלל. חתיכת בן זונה לקקן.
אדם קם מהכיסא שלו כשהוא מכווץ את שפתיו. יופי. עדיף שימנע ויכוחים מיותרים כי אין לי ראש לכל הבולשיט הזה.
אדם עומד על רגליו ומביט בי, "תגיד לי, מה הבעיה שלך?" הוא מתגרה בי. חתיכת זין.
"אין לי שום בעיה מזדיינת. מה הבעיה שלך?" אני שואל כשאני מתקדם צעד לעברו. אפשר להרגיש את המתיחות בנינו באוויר, בחיי שאני רגע מלהעיף לבן זונה הזה אגרוף ראוי לפרצוף.
"נראה שמפריע לך שאני יושב ליד החברה שלך." אדם מחייך חיוך מתנשא ומגחך.
אני צוחק. אדם מביט בי, אדם לא גבוה במיוחד כך שהוא מרים את ראשו מעט כדי להביט בי.
"כדאי שתזוז ומהר מטווח הראיה שלי לפני שהאגרוף שלי יפגוש את הפרצוף המזדיין שלך." אני מזהיר אותו.
מריצה קמה ממקומה "בואו נרגע, נשאר ברוח טובה בבקשה." היא מנסה להרגיע את הרוחות.
"כן ארוחת הערב מתחילה, עוד מעט אבא וסבתא יצטרפו הירו פשוט תשב. " אמה מצטרפת אל מריצה כדי להרגיע את האווירה.
"גם אחרי כל כך הרבה שנים אתה עדיין מתנהג כמו שמוק?" אדם ממשיך להתגרות בי.
אני רק פולט נשיפה ומגלגל את עיניי. "או שזה כי אני צודק? אתה מפחד שאגנוב לך את החברה שלך? אל תדאג אני לא כמוך." כנראה שאדם קם על הצד האמיץ שלו.
"אל תצחיק אותי. מה קרה? עדיין לא התגברת על רבקה אתה מנסה פאקינג להחזיר לי?" אני הפעם מתגרה בו.
"חתיכת בן זונה." אדם מנדנד בראשו. "אתה חושב שאני כמוך? תמיד קינאת בי, תמיד הרגשת מאוים ממני אז היית חייב לקחת כל מה שיש לי." אדם צועד צעד אלי. "אבל יודע מה? אולי כדאי שאני אתנהג כמוך." אדם מגחך ומביט אל עבר מריצה, לא עוברת שניה עד שהאגרוף שלי פוגש את הפרצוף של אדם. הדם שלי כבר משתולל ואני לא הצלחתי לראות שום דבר חוץ משחור בעיניים. אדם עף על השולחן וסדר השולחן המדויק של הצלחות נהרס, כמה צלחות נפלו על הריצפה ונשברו.
אמה ומריצה עומדות בצד ונבהלות, עד מהרה אדם מתאפס על עצמו ומחזיר לי חזרה אגרוף לפרצוף. שנינו מתחילים להתקוטט ולריב, כיסאות נופלים, המפה שעל השולחן נמשכת איתנו וכל הדברים שעל השולחן נופלים על השולחן ועל הריצפה. אנחנו מגיעים למצב שאנחנו נשכבים על הריצפה ממשיכים לריב מכות, אני מנסה לפגוע באדם ואדם מנסה לפגוע בי. לא ראיתי בעיניים, ראיתי רק רעל בעיניים ורק רציתי להרוג את הבן זונה הזה שחושב שהוא יכול לדבר כמה שבא לו, חושב שהוא מישהו שהוא מדאיג אותי, הצחיק אותי.
אני שומע את מריצה ואמה במעורפל צועקות בניסיון להפריד בנינו, אדם מצליח לקרוע לי מעט את חולצת הטישרט הלבנה שלי כשאני גם מצליח להרוס לאדם את החליפה שלו.
"מה לעזאזל קורה כאן?" קולו של אבי נשמע וקוטע את הריב שלי ושל אדם. אני ואדם עוצרים כשאנחנו שרויים על הריצפה ומביטים לכיוונו של אבי העומד בפתח הכניסה לחדר האוכל, כשסבתי לצידו.
"אוי ואבוי לי, מה זה הבושה הזו?" סבתי מניחה את ידיה על פניה ונראת המומה.
פאק.
"מה זה אמור להיות הבדיחה הזו?!" אבי נוזף בנו. "קומו עכשיו! שני ילדים טיפשים!"
אדם ישר מקשיב לאבי קם ומתרחק ממני, אני מתיישב על הריצפה כשמרגרט ושני עוזרות משק הבית שאני פאקינג לא יודע את שמם מצטרפות, אני מתנשף מנסה להסדיר את נשימתי, אני מרגיש עדיין את הדם שלי זועם ומשתולל, אני עדיין רוצה לקפוץ על אדם ולהרוג אותו, אני מביט במריצה שמסתכלת עלי בפאניקה גמורה, בשקט, לא מדברת, עיניה אומרות לי הכל.
"אדם תלך לחדר שלך- הירו תחכה לי במשרד. ארוחת הערב מבוטלת! זה הזמן לסקנדלים?!" אבי נוהם על כולם. "כולם לעוף מכאן! מרגרט קדימה לנקות את חדר האוכל." אבי מחלק פקודות לכל עבר, כולם מתחילים לזוז. מריצה רק נשארת במקומה מביטה בי ואני מביט בה.
"לא שמעת אותי? כולם לעוף מכאן." אבי פונה אל מריצה, מריצה מיד מאדימה בפניה ורגליה נעות ויוצאות מחדר האוכל.
"אתה למשרד שלי." אבי פונה אלי במבט זועם ביותר. פאק. עוד נזיפה מאבי? מה עכשיו הכנסתי את עצמי? הכל בגלל אדם המזדיין הזה.
העוזרות מתחילות לנקות את הבלאגן שאני ואדם השארנו אבי נעלם לו בין מסדרונות האחוזה ואני קם מהריצפה ורואה שנשארתי לבדי רק בצל העוזרות שמנקות ומסדרות את כל הבלאגן.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Rina Gidoni
Rina Gidoni
מחה להמשך.דחוףףףף!@
הגב
דווח
guest
איזה שיט האדם הזה. אחלה פרק, מצפה להמשך:)
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Miss D
ההתנגשות חלק 40
ההתנגשות חלק 40
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 16
ההתנגשות השניה חלק 16
מאת: Miss D
ההתנגשות הסופית חלק 21
ההתנגשות הסופית חלק 21
מאת: Miss D
ההתנגשות חלק 37
ההתנגשות חלק 37
מאת: Miss D
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
אובססיבי
אובססיבי
מאת: A &A
ליבי - פרק 18
ליבי - פרק 18
מאת: כותבת אנונימית
משפחת חרוזוני
משפחת חרוזוני
מאת: Gilead Nevo
מילה של גבר
מילה של גבר
מאת: Yuval V
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה