כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ההתנגשות הסופית חלק 13

אני יכולה להיות התיקון הזמני שלך

******
מריצה
הירו מרים אותי כל הדרך לחדר שלו, ולמרות שעוזרות הבית שחולפות על פנינו מרימות גבה, זה לא היה לי אכפת וכנראה שגם לא לו. הוא מוריד אותי כשאנחנו נכנסים לחדר וסוגר את הדלת אחריו.
הוא מתקרב כדי לנשק אותי תוך כדי שהוא מחייך את החיוך הכובש שלו שגורם לכל הגוף שלי לרעוד.
"אתה צריך להתקלח." אני מרימה את ידי וצוחקת.
"רק אם את מתקלחת איתי." הוא תופס במורד גבי ומצמיד אותי אליו, הוא מדביק לי נשיקה על שפתיי ומושך אותי אל חדר האמבט. הוא מצמיד אותי בעודו נצמד אלי, דוחק את מותניו אל שלי, נותן לי להרגיש את הזיקפה שלו מתקשחת ומתעוררת לה. הוא מרים את ידיי מעל לראשי ותופס אותם בעודי מתחילה להתנשף למה שהולך להתרחש. הוא ממשיך לנשק אותי ומשחרר את ידיו משלי כשהוא מעביר את ידיו על פלג גופי העליון עד שמגיע לבטן התחתונה שלי ותופס בשולי חולצתי ומוריד את החולצה שלי ממני. הרגע היחידי בו אנחנו מפסיקים להתנשק זה כשהחולצה שלי מפריעה לנו.
אני נושכת את שפתיי כשהוא זורק את החולצה שלי לריצפה, הוא תופס בשפתיי התחתוניות עם אגדולו ומושך אותן. מצמיד את שפתיו ונושך את שפתי בזמן שהוא מעלה את ידיו לחזיה שלי, מוחץ את שדיי דרך החזיה שלי, אני פולטת אנחה כשהירו מצמיד שוב את מותניו אלי, נותן לי להרגיש אותו.
"פאק בייב.. את מטריפה אותי כל פעם מחדש." הוא לוחש לאוזני, אני משליכה את ידיי לשערו מסרבלת את ידי בשערו הלח, הירו מרים אותי ואני כורכת את רגליי סביב מותניו, אני מחככת את עצמי בזיקפה שלו תוך כדי שהירו מנשק את החזה שלי, אני מטה את ראשי אחורנית וממשיכה לחכך את עצמי.
"מממ.." אני נאנחת, גופי כבר בוער מרוב תשוקה להירו, אני רק רוצה שיהיה בתוכי. הירו מתקדם לכיוון האמבטיה ונכנס לשם בעודו עם מכנסי הספורט הקצרים שלו ואני עם חזיה וגינס.
"הירו הבגדים שלנו ירטבו" אני אומרת כשאני נעמדת על רגליי.
"אז?" הוא מחייך.
הוא פותח את הברז ומים מתחילים להישפך עלינו, אני נרטבת כולי ואני רואה את הירו מביט בי, הרעד הזה בין רגליי שחולף בי מקדם אותי אליו, אני תופסת בו ומנשקת אותו תחת המים הזורמים.
הירו פותח את כפתור מכנסי הגינס שלי הרטובים שלי ומנסה להוריד אותם ממני, הוא מתקשה מעט בגלל כל הרטיבות מסביב. הוא מתנתק ממני ואני עוזרת לו בעזרת רגליי להוריד את הגינס והתחתונים שלי, הוא זורק אותם לריצפה מחוץ לאמבט, הוא מחזיר את מבטו אלי, אני מחייכת והוא ניגש עם ידיו לשולי מכנסיו הקצרים ומוריד אותם יחד עם הבוקסר שלו והזיקפה שלו יוצאת ממקומה. הוא נצמד אלי, מחכך את קצה הזיקפה שלו בי, מה שגורם לי לפשק את רגליי, הוא רוכן עם ראשו לצווארי, מעביר עלי את לשונו כשהוא מרים את ידיו לקרסי החזיה שלי ופותח אותה, מעיף גם את החזיה שלי מאיתנו. הציפייה להירו מתעצמת בגופי בעודו מעביר את ידיו על גופי כששנינו רטובים לגמרי תחת המים הזורמים. אני מניחה את כף ידי סביב צווארו כשהירו יורד עם שפתיו לשדיי ומוצץ את הפיטמה שלי, אני גונחת ומטה את ראשי אחורנית בעודי נועצת את ציפורניי בעורפו.
כל העונג הזה תחת המים הזורמים גורם להכל להיות לוהט יותר, סקסי יותר, מושך יותר.
אני מחזירה את ראשי וצופה איך הירו מענג את פיטמתי עם לשונו, בעודי מסרבלת את שיער ראשו עם אצבעותיי, אני מחייכת אליו כשהוא מביט בי עם מבטו האפל תחת ריסיו. הוא נעמד ואני מרימה את ראשי להסתכל עליו, בכל פעם שהוא עומד ביציבתו הרגילה אני רק מבינה כמה הגבר שלי גבוה כשאני צריכה להרים את ראשי כדי להביט בו. הירו מרים את ידו ושולח אותה מאחוריי, בעוד הוא מעביר את ידו השניה מאחורי על ישבני, מוחץ אותו ומצמיד אותי אל הזיקפה שלו. זרם המים שמעלינו נפסק ואני מבינה למה כשאני רואה את הירו אוחז בברז המקלחת בידו, הוא שוב מרכין את ראשו לאוזני. "תפשקי את הרגליים." הוא אומר ומביט בי בעיניו, נושך את שפתו. הדגדוג הזה בין רגליי רק מתגבר, הרי אני יודעת מה הוא מתכנן לעשות. אני מפשקת את רגליי כדרישתו כשאני מרגישה את זרם המים על שדיי אני מתנשפת במהירות מהציפייה לעונג שהירו מכין לי. אני נושכת את שפתיי ותופסת בעורפי כשאני מסובבת את ראשי קלות כשהירו ממשיך לרדת עם זרם המים עד שמגיע לדגדגן שלי. הוא מעביר את זרם המים למצב שבו כל המים זורמים בצפיפות כך שהזרם חזק יותר, וכשהזרם פוגש את הדגדגן שלי זה גורם לי מעט לקפוץ. הירו מעביר את הזרם בשפתיי התחתוניות, אני עוצמת את עיניי ומתענגת על כך.
"אהההה" אני גונחת כשהירו מגיע לנקודה הרגישה שלי, רגליי מתכווצות והירו מחייך את חיוכו הגאה, הוא משאיר את הזרם בנקודה הרגישה שלי. "פאק בייב, תגנחי לי ככה שוב." הוא דורש.
"אההה" אני גונחת שוב, הירו ממשיך לחייך.
"זה פאקינג כל כך מחרמן לראות אותך ככה." הוא אומר בעודי מרגישה באופוריה לא נגמרת של אושר ועונג, אני מרגישה את האורגזמה הולכת ומתעצמת בין רגליי.
הירו מבחין בכך שאני עומדת לגמור.
"כן בייב.. תגמרי, תגמרי בשבילי." הוא אומר כשהוא מוסיף את אצבעותיו ומשפשף את הדגדגן שלי, אוי זה כל כך טוב, הוא עושה לי כל כך טוב.
אני נושכת את שפתיי כשהירו מסתכל עלי איך אני מתענגת על כל רגע ממנו.
"פאק... את מחרמנת אותי כל כך ככה." הוא אומר ואני גומרת בגניחת שמו. אני מתנשפת שוב ושוב, כשהירו מחזיר את ברז המים למקומות ושוב המים זורמים מעלינו. הירו תופס בפרק כף ידי ומסובב אותי, אני ממשיכה להתנשף ומשום מה הגוף שלי מתעורר שוב מרוב בעירה של תשוקה אל הירו. הוא מפשק את רגלי עם ברכו הוא נכנס אלי כשהוא אוחז בשתי צידי מותניי, אני מרגישה את הירו כולו בתוכי, נע בתוכי. הרגשה עילאית וכל כך טובה, אני פולטת אנחה שוב ושוב כשהירו תופס קלות בקצות שערי ומושך אותם בקלילות, אני מטה את ראשי אחורנית כשהירו מרכין את ראשו לצווארי ומנשק את צווארי נשיקות גדולות ותשוקתיות, אני מסובבת את מותניי יחד עם כל תנועה של הירו.
אני משאירה את שפתיי פשוקות ומרגישה תחת המים החמים איך כל גופי בוער. הירו נע בתוכי שוב ושוב ופולט אנחה, אני מאבדת יציבות והוא תופס בי לייצב אותי. הוא אוחז בשדיי ומסובב את אגדולו סביב פיטמותיי. פיטמותי מזדקרות תוך כדי שאני והירו נעים יחד, אני מרגישה את האורגזמה שוב נבנת וגדלה בין רגליי. אני גונחת שוב ושוב עד שהירו מצליח להביא אותי לפורקן שוב היום, הוא ממשיך לנוע בתוכי עד שהירו מגיע אל הסף בעצמו.
הירו עוצר ומתנשף, גם אני מתנשפת מנסה להסדיר את נשימתי. הירו עדיין קבור בתוכי, הוא מצמיד אותי אליו ומחבק אותי חזק. הוא מניח את ראשו על צווארי כשאני תופסת בזרעותיו, ומחייך חיוך גדול כשהוא עדיין מנסה להסדיר את נשימתו.
"פאק.. ללא ספק הספורט המועדף עלי בייב." הוא אומר בין התנשפות להתנשפות.
האמת היא, שגם עלי.

הירו.
אני שוכב במיטה, כשלצידי מריצה, הבחורה שלי. היומיים האלו היו יומיים נוראים, יומיים שבהם הרגשתי צורך להגן על הבחורה שלי, אבל היא צודקת רק הרחקתי אותה ממני. אני לא יודע מה לעשות, אני מתחרפן בכל פעם שאני חושב על כך שהיא צריכה לעזוב אותי. כל כך פחדתי כמו מזדיין מכך שתעזוב אותי, ובסופו של דבר לא נותרה לנו שום ברירה. אני לא רוצה להרוס למריצה את החלום שלה כמו שאבא שלי מנסה בכל פעם להרוס לי, והפעם... הפעם המזדיין הזה הצליח להרוס לי את החלום שלי. הוא הצליח לקחת את כל מה שיש לי, הוא הצליח להשאיר אותי בלי כלום... בלי מריצה.
צליל של הודעה נשמע מהטלפון שלי, אני מרים אותו ורואה את שמו של ג'ון על הצג. מה המזדיין הזה רוצה ממני עכשיו? כשאמרתי שהוא מת מבחינתי, התכוונתי לכך.

אני יודע שאתה לא רוצה לשמוע ממני, אבל אני חושב שיש לי דרך לעזור לך. אם אתה מעוניין לשמוע תפגוש אותי מחר בשלוש בבר שלנו.

אני קורא את ההודעה של ג'ון וחושב עם עצמי לענות לו או לא. אני לא רוצה שום עזרה מג'ון, אבל האמת היא שאני מצב שאני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע איזה פתרון יכול לעזור לי. אבא שלי יהרוס אותי ככה או ככה, אין לי יותר מידי ברירות. אולי ג'ון רק מזיין את המוח שיש לו דרך לעזור לי כדי שנדבר? פאק אני כבר לא יודע על מי לסמוך ועל מי לא.
"מי זה?" מריצה שואלת אותי כשהיא קולטת שאני בוהה במסך של הטלפון שלי.
"ג'ון." אני אומר, הפעם אני לא מנסה להסתיר ממנה כלום.
"מה הוא רוצה?" היא שואלת אותי.
"להיפגש איתי מחר." אני עונה ומשליך את הטלפון חזרה על המיטה.
"בשביל מה?" היא שואלת, תמיד הבחורה שלי צריכה לדעת הכל.
"הוא חושב שהוא יכול לעזור לי. איך כבר אפשר לפתור את זה? לעזאזל." אני רוטן.
מריצה שותקת ומעבירה את מבטה ממני לכל מקום אחר בחדר.
אני מסתובב אליה ומניח את ידי על הלחי שלה, מלטף אותה.
"אתה חושב שנצליח למצוא דרך לפתור את זה?" היא שואלת אותי בלחש.
"פאק.. אני כל כך רוצה להגיד כן בייב, אבל אני לא יודע, אני פאקינג לא יודע." אני נאנח.
"טוב די מספיק, אמרנו שהלילה לא נחשוב על שום דבר. " היא קופצת.
"צודקת. בואי נראה סרט." אני מציע.
"סרט?" היא מחייכת.
"אהה. כמו בימים הטובים שלנו, איזה סרט נראה? גטסבי הגדול אולי?" אני שואל.
"לא. אני רוצה סרט עם סוף טוב. אני רוצה סוף טוב." היא אומרת ונשמע כיאלו היא מבקשת את זה.
אני מזפזפ עם השלט בנטפליקס, עד שאני מגיע לסרט היומן, אני יודע שראינו את הסרט הזה כבר, ומריצה ראתה אותו אינספור פעמים, אבל משום מה, אני מחליט לצפות בו. איכשהו מריצה הפכה אותי לחובב סרטים רומנטים קיטשיים כאלה, שמראים שלא משנה כמה החיים יכולים להיות מזדיינים, בסוף הכל מסתדר.

אני ומריצה יורדים לארוחת הבוקר יחד, אחרי שסוף סוף העברנו לילה ביחד כמו תמיד. אני יודע שהתנהגתי כמו מזדיין בימים האחרונים, אבל אני באמת לא יודע מה לעשות, אני תקוע בין הפטיש לסדן. אם לא אצהיר על עצמי שאני היורש של אבא שלי, אם לא אקבל את התואר המזדיין הזה אבא שלי יהרוס אותי, את הקריירה שלי, לגמרי. אני בספק אם מריצה תישאר איתי אחרי שתשמע על כל הדברים שעשיתי בתקופה האפלה בחיי, תקופה שאני מעדיף לשכוח לצמיתות. אני יאבד את הקריירה שלי, את מה שעבדתי ונלחמתי עליו כל כך קשה להשיג. ומצד שני, אם אני אהפוך ללורד, אם אקבל את התואר הדפוק הזה, מריצה לא תוכל להישאר איתי, אני לא רוצה להיות זה שאחראי להרוס לה את החלום שלה. פאק. למה הגעתי למצב הזה? לפני כמה חודשים לא היה אכפת לי מכלום, לא עניין אותי כלום, בטח שלא אבא שלי והמשפחה המזדיינת הזו, בטח שלא התואר המזדיין הזה, ועכשיו אני צריך להקריב משהו. או את עצמי, או שמריצה תקריב את עצמה. פעם זה לא היה אכפת לי שאנשים יקריבו דברים בשבילי, לא היה מעניין אותי על מה הם פאקינג ויתרו, אבל עכשיו.. לעזאזל אני לא יכול לעשות את זה למריצה, אני רוצה לראות את הבחורה שלי מאושרת, אני בחיים לא ארצה לדעת שאני זה שפגעתי בה. אני לא רוצה. פאק.
אני אוחז בכף ידה של מריצה ומוביל אותה אל שולחן האוכל, כשאני רואה את גוזף קאלן וביתו, רבקה יושבים סביב השולחן יחד עם אבא שלי אחותי, אדם וסבתא שלי. לעזאזל, ברור שאבא שלי וסבתא שלי ינסו לעשות לי את החיים שלי קשים יותר. הם באמת עדיין מנסים לשדך לי את רבקה? למה רבקה לא מצאה כבר איזה גבר? היא בגיל שלי פחות או יותר, היא צריכה כבר להיות עם איזה מישהו מזדיין ולא כאן.
אני מביט באבי מבט זועם, ומתיישב סביב השולחן ומריצה מתיישבת ליידי.
"בוקר טוב לכולם, ימים עמוסים לפנינו עכשיו." אבי מתחיל להגיד כשעוזרות הבית מגישות את ארוחת הבוקר לשולחן ומוזגות לצלחות האורחים שלנו קודם כל. "נשף יום ההולדת של סבתא יתקיים בעוד כשלושה ימים, הבית יהיה מוקף באנשי צוות שיעצבו ויקשטו את הבית והחצר לאירוע. לפי מזג האוויר יהיה יום יפה, לכן האירוע יהיה בחוץ." אבא שלי מדבר ומדבר ומסביר על הימים העמוסים בבית, חושב שזה באמת מעניין אותי, אני כבר הפסקתי להקשיב לו, אני לא יכול לשמוע את קולו של המזדיין הזה.
"לורד קאלן וביתו רבקה הצטרפו אלינו הבוקר כדי לשמוע את הבשורה המשמחת שכולם ישמעו בליל הנשף. הירו יצהיר על כך שהוא היורש שלי." אבי אומר בחיוך גאה מאוד.
"מה?" אמה אומרת מתקשה לבלוע את הביס שלקחה מהצנים עם הריבה שלה.
"אתה.. באמת?" היא שואלת מופתעת לגמרי.
אבי מספיק לענות לפניי. "בוודאי אמה, איזה סיבה יש להירו לא להיות היורש?" אבא שלי מגחך בהתנשאות כשהוא מורח חמאה על הצנים שלו.
"מזל טוב הירו. טוב לראות אותך." רבקה אומרת ומסתכלת עלי.
אני רק מהנהן אליה, לא אומר דבר. בקושי מסתכל עליה, פניי מושפלות אל הצלחת, אני מת שארוחת הבוקר המזדיינת הזו תסתיים כבר.
"תרצי עוד ריבה רבקה?" אבי שואל את רבקה כדי לנסות להבליג על חוסר הנימוסים שלי אל רבקה בשולחן.
אני מרגיש את ידה של מריצה על הברך שלי, ומשום מה אני כבר מרגיש רגוע יותר. בחיי אני לא יכול לשבת איתם שניה אחת בשולחן האוכל, איך אוכל להעביר כאן את שאר החיים שלי? לעזאזל.

אני נכנס לבר בו אני וג'ון הכרנו. הבר שמשם הכל התחיל, כל הקריירה שלי. אני מחפש את ג'ון בעיניי, אני לא יודע למה פאקינג באתי לפגוש אותו, אבל אכן הוא סיקרן אותי ואני נואש, נואש למדי לפתרון. אני צריך פתרון כאן ועכשיו, אני לא רוצה להפסיד שום דבר, אני לא רוצה להקריב שום דבר לעזאזל. אני רוצה להמשיך את חיי עם מריצה, אני כבר לא פוחד להישאר לבד כל חיי, אני כבר לא פוחד מכך שאני אהיה בודד. הייתי כל כך בודד לפני שהיא הגיעה לחיי, הייתי כל כך ריק.
אני לא רואה את ג'ון יושב על הבר במקום שתמיד היה יושב, אני סורק את המקום עם עיניי, וזה מדהים אותי איך כל הבר הזה נשאר אותו הדבר שוב. אני רואה את ג'ון יושב בקצה הבר לבדו, אין כלום על השולחן, אפילו לא כוס תפוזים. אני ניגש אליו וכשג'ון קולט אותי הוא קם מכיסאו ונעמד.
"הירו." הוא אומר, אני לא אומר דבר ומתיישב.
"דבר." אני אומר כשאני מניח את מרפקיי על השולחן.
"אתה באמת מתכוון להמשיך לכעוס עלי כל החיים עכשיו?" ג'ון שואל אותי, ולי אין סבלנות לזה.
"אתה פאקינג מתכוון לדבר או שאני אעוף מכאן?" אני שואל בחוסר סבלנות.
"בחייך הירו. אני מצטער. אני באמת עשיתי את זה בשבילך." ג'ון מנסה להתפייס.
"אני לא בחורה שאתה תגיד שעשית את זה בשבילי ותחשוב שאני אסלח, אין לי זין לבולשיט הזה, אתה אמרת שיש לך דרך לעזור, אני כאן כדי לשמוע אותה, לא כדי לדבר." אני אומר ומקפץ את רגלי כי העצבים מתפשטים בגופי. לעזאזל הייתי רוצה שמריצה תיהיה כאן כדי להרגיע אותי, אבל היא ואמה הלכו לאנשהו, אני אפילו לא שאלתי את מריצה לאן, אני רק שמח שאחותי לפחות מעבירה את מריצה חוויה כאן בלונדון בזמן שאני עסוק בכל החרא הזה. לא רציתי, לא חשבתי שככה יראה הטיול שלי ושל מריצה ללונדון לעזאזל.
"נו, נו, נו תראו מי כאן שוב, לראות אותך פעמיים באותו השבוע זה כבר טירוף." קולו המוכר של מיק נשמע, אני מסובב את פניי ורואה את מייק נעמד לצידי. החרא הזה לא ישחרר ממני אני מבין, נפגשתי איתו כאן אחרי השיחה המזדיינת עם אבא שלי. מייק הוא חרא אמיתי, ברגעים הכי קשים שלי הוא זה שמשך אותי להתחיל עם כל הסמים, הוא זה שמשך אותי לכל המקום האפל הזה, בגללו הכל התחיל, ואם לא ג'ון כנראה שבאמת לא הייתי בחיים, עם מייק הכל היה באמת חרא. יותר מהכל.
"מייק." הנימה שלי לא נחמדה בכלל.
"ג'ון, טוב לראות אותך, עדיין משחק אותה הילד הטוב?" מייק מגחך.
"כזה אני, הלוואי יכולתי להגיד את אותו הדבר עלייך." ג'ון מתגרה במייק.
"נו טוב, להיות ילד רע תמיד יותר מהנה." מייק מושך בכתפיו, "לא ככה הירו?" הוא מניח את ידו על הכתף שלי, אני מצטער בכלל על הרגע הזה שאני ישבתי עם מייק לכוס ויסקי באותו היום.
אני מנער את כתפי כדי שמייק יעיף את ידו ממני.
אני מביט במייק ובחיוך המטופש שלו, מייק לא השתנה, רק המראה שלו אומנם. מייק בחור גבוה, אבל עדיין הוא לא בגובה שלי, עיניו חומות ושערו ארוך ומתולתל, אפשר לראות את הקעקועים שעל צווארו, מייק הוא זה שגרם לי לעשות את הקעקוע הראשון שלי, קעקוע טיפשי ברגע של סטלה מוגזמת. עשיתי סמיילי זועם על כף הרגל שלי. הוא לובש חליפה אפורה ומתחת חולצה לבנה חלקה, כמה שהוא נראה בחור עסקים משגשג, אני יודע כמה הבחור הזה מתעסק בכל מיני שיט. אני לא אתפלא אם מייק קשור לאיזה חבורת גנגסטרים של לונדון.
יש שקט קצת מביך בזמן שמייק עדיין עומד על הראש שלי כמו מזדיין, אני מסתכל על ג'ון וג'ון מסתכל עלי ושנינו מבינים אחד את השני שהוא בלתי נסבל.
"יש היום מסיבה אצל אחד מהחברים שלי, מהמסיבות שאנחנו אוהבים הירו, בחורות, אלכוהול, המון קוקאין, תבוא." מייק מציע לי, הוא גם הציע לי בפעם הקודמת שנפגשנו וסירבתי. ג'ון מסתכל עלי במבט מזהיר, אני לא צריך את המבט הזה שלו אני יודע טוב מאוד שאני לא מתכוון ללכת לשם.
"אני עסוק." אני אומר בקרירות.
"אוקי אוקי, שכחתי את הרוק סטאר שאתה עכשיו, נראה מתי תפנה לי זמן בלוז שלך, כמו פעם אה?" מייק מגחך, אני לא מזיז שום שריר בפרצופי, נשאר דומם לגמרי.
"בכל מקרה, אם תצטרך משהו, כל מה שאתה *צריך* אתה יודע איפה למצוא אותי." מייק אומר ומדגיש את המילה צריך, אני יודע למה הכוונה שלו, הוא חושב שאני עדיין לוקח סמים כנראה. הוא לא יודע את כל הסיפורים הרי. אני בקושי מהנהן בראשי ומייק הולך לדרכו, אני שונא אותו, אני כל כך שונא אותו. אני רק חושב איך חיי היו יכולים להיות שונים אם לא הייתי מכיר את מייק בבר המזדיין הזה, אם לא הייתי נשאב אחריו לכל הסמים האלה, אם לא הייתי נהפך להיות כמוהו. אני לפחות הצלחתי לצאת מזה, מייק נשאר באותו המקום, איך המזדיין הזה לא הגיע גם לבית חולים? פאק אני כל כך שונא אותו.
"מה עובר לך בראש?! אתה מדבר עם מייק המזדיין הזה?" ג'ון מתעצבן עלי.
"פאק לא! אני לא מדבר עם החתיכת מזדיין הזה, הייתי כאן לפני כמה ימים והוא קלט אותי, הדבר האחרון שאני רוצה זה לחדש את הקשר שלי עם המסומם הזה." אני רוטן.
"עכשיו תוכל להגיד לי מה הפתרון שלך בשבילי?" אני ישר חוזר לעניין לשם כך הגעתי לכאן.
ג'ון שולח מבט מאחורי כנראה הוא מביט במייק בשנאה גדולה, אני יכול להבין למה, אני גם מתעב את הבן אדם הזה, הוא השטן, הרי להכניס ילד בן שבע עשרה לעולם הזה של הסמים, זה להיות באמת חרא של בן אדם.
"אני לא בטוח שתאהב את הרעיון הזה, אבל אני חושב שזה הדבר הכי טוב שתוכל לעשות. " ג'ון מתחיל להגיד ומצליח לסקרן אותי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Rina Gidoni
Rina Gidoni
מחכה להמשך!!
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
מדהים, כל מילה מיותרת! מצפה להמשך בשקיקה;)
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
ליבי - פרק 19
ליבי - פרק 19
מאת: כותבת אנונימית
על כתף אחת שטן על כתף שניה מלאך.
על כתף אחת שטן על כתף שניה מלאך.
מאת: Alon PAGLIN
לפעמים בא לי להיות אופלייה
לפעמים בא לי להיות אופלייה
מאת: תמר בנט
הסיפור על הקצינה, הגנב ולוחם האתיקה הבלתי מעורער
הסיפור על הקצינה, הגנב ולוחם האתיקה הבלתי מעורער
מאת: תמר בנט
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D