כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

איפוס מחדש פרק 46

מה שהדהים אותי ברגשות זה שהן יכולות כל הזמן להשתנות.

אולי זו הסיבה לכך שהוא נמצא עם הבחורה הזאת? שכבתי במיטה ולא הפסקתי לבהות בכתבה ההיא " הוא מגעיל אותי" סיפרה לי זורי כאשר דיברה אליו.
מעולם לא דיברתי על נועם דברים רעים.
" זו הסיבה שהוא לא התקשר? או קפץ לביקור?"
" זורי את חייבת לדבר איתו"
" הוא לא ירצה... הכתבה הזאת נראה לך הוא יאמין לי?"
" הוא מוכרח, הרי הוא מכיר את התקשורת בעצמו הוא הגיע משם"
" אני בספק, אני לא הייתי סולחת לעצמי אם הייתי קוראת את זה"
" אבל זה מומצא!" רינת ניערה אותי היישר למציאות.
" נכון"

.....

" הי נועם, האם נוכל להיפגש?" שלחתי לו הודעה והרגשתי כיצד הלב שלי מתפוצץ עוד רגע.
" בשביל מה? שתוכלי להרעיף עליי עוד ברכות?" קראתי את ההודעה שלו לפחות 3 פעמים.
" זו לא אני, לא אמרתי מעולם את הדברים האלה"
" זורי... אני לא מסוגל... ואל תבואי יותר לדלת שלי"
" זה הכל מליקה... ידעתי שזה יקרה, שהיא תסכסך בנינו. אני מצטערת בשמה על המילים לא מגיע לך. היית לצדי תקופה ארוכה, תודה... גם אם לא תדבר איתי היה לי חשוב שתדע"

לא חשפתי את רגשותיי, זאת אומרת לא סיפרתי לו שאני מחבבת אותו הוא גם לא הגיב ואין לי מושג אם ראה את ההודעה בכלל.
" את לא רוצה לתבוע אותה?"
" זה תהליך ארוך ומייגע" סיננתי.
" וחוץ מזה אני חייבת להסדיר את העניינים עם מליקה שתעזוב אותי במנוחה"
" רק בואי נעשה את זה חכם יש לי חבר טוב שמתעסק במצלמות בתוך משקפיים, נוכל להקליט אותה ולשלוח לתקשורת לחשוף את כל מה שעשתה ואז אולי נועם ידבר איתך"
" אני כבר לא יודעת למה לקוות"
" תשאירי לי את זה"
" בסדר, אני נוסעת לאבנר"
" חשבתי שסיימת איתו"
" אני בדיכאון עכשיו מותר לי".

....

" זורי! לא ציפיתי לאורחים אני בדיוק מסיים לבשל את ארוחת הצהריים"
" מצטערת אני זקוקה לחבר'ה"
" הכל בסדר?"
הנחתי את הטלפון שלי מולו.
" היא הגזימה"
" אתה מאמין לי?"
" כן, אני מכיר אותך את לא תפגעי באף אחד"
" נועם לא מאמין לי"
" הוא פגוע, לגיטימי אל תתרגשי מזה"
" אתה חושב שבשלב מסוים הוא יחזור לדבר איתי?"
" בטוח" לקח ביס מהקישוא והתיישב מול השולחן.
ניגשתי לארון היינות והוצאתי משם בקבוק על אף שאסרו עליי לשתות במשך שישה חודשים.
" את בטוחה שאת רוצה לשתות?"
" עדיף מלקבל כל מיני מחשבות על למה זה מגיע לי" פתחתי אותו ולקחתי לגימה וכשהגעתי לחצי בקבוק התחלתי למלמל שטויות.
" אני שותה כשבפועל הרופא אסר עליי..." גיחכתי.
" ואתה יודע מה, לא אכפת לי"
" זורי תני לי את הבקבוק" לקח ממני את הבקבוק.
" לא לא, תן לי את זה בחזרה!" אבל הוא לא הביא לי, התעקש.
" תמיד היו לך עיניים יפות כאלה?" התקרבתי קרוב אליו והסתכלתי לתוך עיניו.
" זורי! את לא תצליחי לבלבל אותי עם העיניים היפות האלה. בואי אני לוקח אותך הביתה"
" ביתה שמביתה... אני לא רוצה הביתה"
" את לא נשארת כאן. את חייבת מקלחת ושינה"

מהר מאוד מצאתי את עצמי בבית, לא זכרתי יותר מדי וכשקמתי בבוקר הרגשתי את אותה התחושה הגועלית הזאת שבה נזכרתי מה מליקה עשתה לנועם. תהיתי כיצד יודעת על נועם ומדוע היא מסכסכת בנינו.

" קדימה קומי!" רינת שמטה את השמיכה שלי ממני ואילצה אותי לקום.
" מה הטעם?" אמרתי והסתובבתי לצד השני.
" את צריכה להודות על זה שקמת בבוקר. להתחיל את היום שלך גם אם את מבואסת"
" לא רוצה"
" טוב... רק שתדעי שהכנתי עוגת גבינה אפויה כמו שאת אוהבת" איך ששמעתי עוגת גבינה אפויה קמתי מיד.

מה שהדהים אותי ברגשות זה שהן יכולות כל הזמן להשתנות. כאשר אני חושבת על זה אולי זה לא דבר טוב כמו שחשבתי, לעיתים כן זה מאוד תלוי במצב ובבן אדם.
הכתבה על נועם התפרסמה די מהר, אנשים התאכזבו ממני על התגובות הרעות שכתבתי על נועם לכאורה על התמיכה שנתן לי וככה גמלתי לו, שוב גם לכאורה.

" הם שונאים אותי" טענתי בקול בפני רינת.
" חשבתי שלא אכפת לך
מה חושבים"
" לא אכפת לי אם זו באמת הייתה אני, שונאת שמשקרים!" ציינתי עובדות.
" אנחנו נצליח להוציא את האמת לאור. למה שלא תלכי לקניות?"
ידעתי שמליקה בלונדינית לכן חבשתי את הפאה החדשה שהזמנתי באינטרנט, פחדתי שיחשבו שזו אני.
" טוב"
" הרשימה תלויה על המקרר"
במכונית הקטנה שלי נסעתי לסופרמרקט הקרוב ביותר, החנייה הייתה מלאה בהתחשב לעובדה שרק יום שני בצהריים. חניתי במקום הקרוב ביותר, הרחק מאלה שחונים על שתי חניות, הרחק מאלה שנצמדים יותר מדי למכוניות והרחק מאלו שחונים עקום.
מבטים זה הדבר הכי מפחיד בעולם הם איתי עוד מגיל עשר הגיל המקולל בו חליתי לראשונה, המבט המרחם של אבא, המבט האומלל של אימא והמבט הלא מובן שהיה למליקה כל המבטים האלו שנאתי אותם. הרגשתי שהם מרחמים עליי הרבה יותר מאוהבים אותי, הרגשתי שקנאה מילאה את מליקה על תשומת הלב היחידה בחיי שאי פעם קיבלתי מהוריי, הרגשתי שאימללתי את אימא שלי בכך שאני חולה וגם המבט המרחם של אבא כאשר ראה אותי סובלת לראשונה.

מהעגלה העברתי הכל אל הקופה של הקופאית, היה לה תג עם השם " דינה" ושיערה הבלונדיני שצבעה היה אסוף לזנב סוס, לעיתים צקצקה בשיניה עם המסטיק.
" זהו ילדונת?" הנהנתי, על אף ששנאתי את המילה ילדונת הפעם לקחתי את זה כמחמאה.
" רגע... את לא זו המפורסמת? מלי משהו?" הנהנתי.
" הבת שלי משוגעת עלייך! שמעתי שאחותך לא נחמדה בכלל"
ניסיתי להתחמק עם העיניים מהתגובה שלה, הרגשתי אי נוחות מסוימת לשקר.
" כמה יצא?" על אף שידעתי שאלתי בכל זאת.
" 289.9 סך הכל" הנהנתי הושטתי לה 400 שקלים בשטרות וחיכיתי לעודף.
" תודה, יום טוב" אני הכי נחמדה בעולם, ' זורי את הכי נחמדה... כן את נחמדה' אחזתי בשקיות תוך כדי מונולוג הנחמדות שהרעפתי על עצמי.
" אתה לא מדבר איתי?" ידעתי שאני עושה טעות בכך ששולחת לנועם הודעה לאחר שהובהר לי שהוא לא בקטע שלי יותר.
" אני לא מדבר עם בוגדות"
בוגדות? אני לא בוגדת, אני שעירה לעזאזל היא זו שבוגדת מליקה! מליקה בנט! הופתעתי מההיענות המהירה שלו.
" נוכל להיפגש? אסביר לך את הכל"
" אני מעדיף לשכוח ממך. את כפוית טובה שרק ניצלה אותי!"
בכיתי במכונית מול המסך.
הלוואי והייתי מנצלת אותו, לטובה כמובן גומלת לו על כל מה שעשה למעני. הלב שלי פועם והבנתי כמה זה כואב להיות זה שלא מקבלים אותו, האם ככה הוא הרגיש? ככה מרגישים כשאוהבים?
" בכל מקרה אני לא מדבר עם בוגדות!" ההודעה נגמרה במשפט הזה.

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Danit A
Danit A
מושלםם!!! מחכה להמשך , זורי צריכה להתאפס על עצמה ומהר ולא לתת לאנשים לפגוע בה ולדרוך עליה כאילו היתה כלום
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
דנית יקרה מסכימה לגמרי! ❤️
הגב
דווח
1 אהבתי
חן בנלולו
חן בנלולו
מושלםםםםם אני פשוט מכורה לכתיבה שלך
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan