כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ההתנגשות הסופית חלק 9

חלומות פרועים

תוכן עניינים 1. ההתנגשות הסופית חלק 1 2. ההתנגשות הסופית חלק23. ההתנגשות הסופית חלק 34. ההתנגשות הסופית חלק 45. ההתנגשות הסופית חלק 56. ההתנגשות הסופית חלק 67. ההתנגשות הסופית חלק 78. ההתנגשות הסופית חלק 89. ההתנגשות הסופית חלק 910. ההתנגשות הסופית חלק 1011. ההתנגשות הסופית חלק 1112. ההתנגשות הסופית חלק 12 13. ההתנגשות הסופית חלק 1314. ההתנגשות הסופית חלק 1415. ההתנגשות הסופית חלק 1516. ההתנגשות הסופית חלק 1617. ההתנגשות הסופית חלק 1718. ההתנגשות הסופית חלק 1819. ההתנגשות הסופית חלק 1920. ההתנגשות הסופית חלק 2021. ההתנגשות הסופית חלק 2122. ההתנגשות הסופית חלק 2223. ההתנגשות הסופית חלק 2324. ההתנגשות הסופית חלק 2425. ההתנגשות הסופית חלק 2526. ההתנגשות הסופית חלק2627. ההתנגשות הסופית חלק 2728. ההתנגשות הסופית חלק 2829. ההתנגשות הסופית חלק 2930. ההתנגשות הסופית חלק 3031. ההתנגשות הסופית חלק 3132. ההתנגשות הסופית חלק 3233. ההתנגשות הסופית חלק 3334. ההתנגשות הסופית חלק 3435. ההתנגשות הסופית חלק 35 - חלק אחרון!

*****
מריצה
אני פוקחת את עיני בבהלה, מבלי לשים לב נרדמתי תוך כדי כל המחשבות שלי על הירו ועל הכאב שלו. אני קמה עם תחושת צמאה לא מוסברת. אני חושבת אם לרדת לרגע למטבח, מצד אחד זה נורא רחוק ואין לי כוח לקום מהמיטה בשביל זה, מצד שני אני צמאה. מצד אחר אם אתקל במישהו? אני לא רוצה להיות נבוכה, אני לא רוצה להיתקל במישהו ושישאל אותי מה אני עושה ולמה, אם אתקל באביו של הירו זה בכלל יהיה סיוט שמתגשם. אבל מצד שני אני צמאה.
אני מתחרפנת מכל הסיטואציות שאני מדמיינת לעצמי במה יקרה אם ארד רגע למטבח לקחת לעצמי כוס מים. הירו חייב מיני מקרר בחדר שלו, אני מתפלאת שאין לו. מה אם הוא היה רוצה לשתות בצעירותו משהו באמצע הלילה הוא היה הולך עד המטבח שלהם? זה כל כך רחוק.
טוב אני אקום ואקח לעצמי כוס מים ועל הדרך גם אחליף לי בגדים לפיג'מה, הירו נראה שהוא ישן טוב. אני עדיין כרוכה תחת זרעותיו, אני משתחררת ממנו בזהירות כדי לא להעיר אותו, אני מתלבטת אם להחליף לפיג'מה עכשיו או קודם לרדת למטבח. אני מחליטה לרדת למטבח קודם.
אני יוצאת מחדרו של הירו בזהירות ובשקט, מנסה לא להרעיש בכלל. כל הבית הזה חשוך והאמת שאני קצת מפחדת פתאום להתקל באיזה רוח מפחידה או משהו כזה. אני מתקדמת לכיוון המטבח בשקט בשקט, אני מאירה עם הטלפון שלי מעט אור כדי, עד שאני מוצאת את המתג שמפעיל את האור במטבח. האור נדלק ואני ניגשת למקרר לקחת לי בקבוק מים מנרלים.
אני שותה כמה לגימות ומסתובבת כדי לחזור חזרה לחדרו של הירו. אני שומעת צעדים שמתקדמים לכיוון המטבח. אוי לא, אני חושבת על איפה להתחבא כדי שלא יראו אותי, אבל זה מאוחר מידי כי אני רוצה את הצל מתקרבת, אני מעדיפה שזאת תיהיה רוח רצחנית ולא אביו של הירו בבקשה בבקשה.
דמות של גבר לא מוכר עומדת מולי. אני מביטה בו והוא מביט ושנינו שותקים, כנראה הוא מצפה שאגיד משהו מפני שהוא לא מבין למה בחורה עם שמלת מיני ויחפה עומדת במטבח עם בקבוק מים.
"מי את?" הוא שואל אחרי כמה שניות של דממה בנינו.
"אני..." אני באה להסביר את עצמי והוא קוטע אותי.
"לא חשבתי שהמשרתות שלנו יוצאות באמצע שבוע. תני לי גם בקבוק מים תודה." הוא אומר. ואו איזה חוצפן, עוד בריטי מתנשא, אני שונאת את כולם פה. למה הוא חושב שאני משרתת לא הבנתי?
"אני לא משרתת." אני אומרת ומזדקפת מולו. "אני מריצה. החברה של הירו." אני מציגה את עצמי, כשאני רק חושבת על איך כף ידי תשתלב יפה על הלחי שלו. חצוף!
פניו מופתעות אחרי שאני מציגה את עצמי.
"או את החברה של הירו? אני מתנצל, אני לא הכרתי את הפרצוף שלך אז הייתי בטוח שאת אחת עוזרות הבית. אני מצטער נורא. אני אדם." הוא מושיט לי את ידו, ואני יכולה לראות על פניו שהוא נבוך. סוף סוף יוצא לי להכיר את אדם, הבן דוד המדובר של הירו, זה שאביו רצה שיחליף אותו. אדם האמת נראה מאוד שונה מהירו, הוא נמוך ממנו מאוד הוא פחות ממטר שמונים לדעתי, השיער שלו בלונדיני שטני ועיניו חומות. הוא מגולח לגמרי בפניו, אין לו קווי לסת בולטים כמו של הירו, אין לו את הגומה המושלמת הזו כמו של הירו. אדם לבוש במכנס מחויט כחול וחולצה מכופתרת לבנה, נראה שהוא התפשט בדרך למטבח כי הוא מחזיק בידו את הגק'ט התואם למכנס המחויט הכחול וכמה כפתורים מחולצתו פתוחים.
"ככה אתה מדבר אל כל העוזרות שלכם?" אני שואלת כשאני מושיטה את ידי אליו ולוחצת אותה.
"אני מתנצל, עבר עלי יום לא משהו, אני בדרך כלל לא כזה גס רוח." הוא מתנצל שוב.
"הבנתי. אני אחזור חזרה, שיהיה לילה טוב." אני אומרת, אני צועדת ועוקפת את אדם.
"אני מקווה שלא פגעתי בך." הוא אומר, אני מסתובבת אליו ומחייכת חיוך קל כדי להראות שהכל בסדר.
"פשוט דמיינתי את חברה של הירו קצת אחרת, את יודעת ציפיתי לאיזה דוגמנית בלונדינית וכל הקלישאות האלה." הוא מגחך. אני באמת לא יודעת אם אני אמורה להעלב ממנו עכשיו יותר.
"סליחה?" אני שואלת תוך כדי שאני מקמרת את גבותיי.
"זה יצא לי לא טוב, אני מצטער שוב, לא שאני אומר שאת לא יפה, פשוט את נראת טיפוס אחר ממה שציפתי, בקטע טוב כמובן. אני ... אני מתנצל זה יוצא לי עקום לגמרי." הוא מניח את ידו על המצח, אני לא יודעת אם הוא מנסה לפגוע בי או לא, אבל הוא מצחיק אותי. אני צוחקת מאיך שהוא מגיב. "הכל בסדר. אתה נראה עייף." אני אומרת.
"את לא יודעת כמה, הייתה לי נסיעה ארוכה מאוד." הוא מתחיל לספר לי כשבדיוק אני שומעת את קולו של הירו. "בייב?"
הירו מגיע לפתח המטבח איפה אני עומדת והוא רואה את אדם.
"הירו, טוב לראות אותך." אדם מיד פונה אליו.
"אדם." הירו אומר בקרירות יתר על המידה.
"קמתי ולא מצאתי אותך במיטה, הכל בסדר?" הירו שואל אותי.
"כן אני בסדר, רק באתי לקחת בקבוק מים ונתקלתי באדם." אני אומרת ומסמנת בידי האוחזת בבקבוק המים אל עבר אדם.
"טוב בואי נחזור לישון." הירו אומר מתעלם לגמרי מנכוחתו של אדם.
"כן הירו תודה היה כיף לראות אותך." אדם אומר בעוקצנות להירו שמתעלם ממנו, הירו מושך בידי ומתחיל ללכת ממשיך להתעלם לגמרי מאדם. הוא באמת שונא אותו. או שהוא עדיין שיכור אני לא יודעת, אבל אני אשאיר את כל הדיבורים למחר . אני מושכת בכתפיי אל אדם ונותנת להירו לגרור אותי אחריו.

הירו
אני פוקח את עיני בבוקר כשכאב ראש מטורף תוקף אותי. פאק. איך לא, פירקתי יותר מבקבוק וחצי של ויסקי לבד. אני מסתכל על מריצה שישנה ליידי, היא נראת כל כך רגועה שהיא כרוכה בזרעותיי, לצידי. ישנתי אולי שעה בכל הלילה הזה, למרות שהייתי שיכור, לא הצלחתי להירדם. המחשבות לא הפסיקו לרדוף אותי. אני שואל את עצמי שוב ושוב איך הכנסתי את עצמי לתוך כל זה. איך חפרתי לעצמי את הבור הזה. איך הייתי כזה אידיוט שכל הזמן ג'ון היה הבוגד הכי גדול, הוא נתן לאבא שלי להתעסק בכל העניינים שלי, מסתבר שאני תמיד הייתי תלוי באבא שלי. חשבתי שג'ון הוא זה שעוזר לי לנהל את החיים שלי, אבל מסתבר שג'ון היה רק בובה תחת אבי. לעזאזל. עכשיו כל כך הרבה דברים מובנים לי, עכשיו אני מבין למה תמיד ג'ון היה מצליח כיביכול להרגיע את אבי עם כל השיט שלו, כי ג'ון היה עושה בסופו של דבר מה שאבי היה רוצה.
אני חייתי כל הזמן הזה תחת הצל של אבי מבלי לדעת בכלל. מה זה פאקינג אומר עלי?
רציתי שהוא יהיה גאה בי במה שהשגתי, בכמה קשה עבדתי בשביל להשיג את כל מה שהשגתי.
לעזאזל.
ועכשיו, עכשיו אחרי כל מה שעשיתי הגעתי למצב שמריצה לא תוכל להמשיך להיות איתי, אין דרך מוצא למצב הזה. מריצה לא יכולה לוותר על החלום שלה, אני לא יכול לגרום לה לוותר על החלום שלה, אני לא אעשה את זה שוב. אני לא רוצה לפגוע בה שוב כמו שפגעתי בה. אני לא מתכוון להרוס אותה כמו שאבא שלי הרס אותי.
אבל איך? פאק. איך אני אתן לה ללכת ממני?
לעזאזל! למה אני חתיכת בן זונה? למה נולדתי למשפחה המזדיינת הזו.
מריצה פוקחת את עיניה ורואה את עיני מולה. "בוקר טוב." היא אומרת, כמה שאני אוהב לשמוע את קולה.
"בוקר טוב בייב." אני אומר ומלטף את כתפה.
היא ממשיכה להסתכל עלי מבלי להוסיף עוד מילה אחת.
"למה את מסתכלת עלי ככה?" אני שואל, אני מושך את שערי לאחור, התלתלים שלי די פרועים הבוקר הזה.
"אתה מתכוון להגיד לי מה קרה לך אתמול?" היא ישר מגיעה לעניין. פאק.
"כואב לי הראש יותר מידי בשביל לדבר על אתמול בייב. בואי נעזוב את זה עכשיו." אני רוטן.
אני רואה את האכזבה שעל פניה. "אתה תמיד עושה את זה. נמאס לי ממך." היא אומרת ומסתובבת עם גבה אלי.
אני נצמד אליה ומנשק את הכתף שלה. "בייב..." אני אומר כשאני ממשיך שובל נשיקות לכיוון צווארה.
"זה לא יעזור לך." היא ממשיכה עם הטון העצבני.
אני מסובב אותה ועולה מעליה.
"את בטוחה?" אני אומר כשאני מכניס את הברך שלי בין רגליה ומפשק אותן. פאק אני מת על זה שהיא עצבנית, זה מדליק אותי כל פעם מחדש.
"כן." היא אומרת, אני מנשק את תנוך האוזן שלה.
"מה קרה בשיחה עם אבא שלך? למה נעלמת?" היא ממשיכה להתעקש ולשאול. אני לא רוצה לספר לה שאני הייתי הבובה של אבא שלי כל הזמן הזה. אני גם לא רוצה לשקר לה, אבל אני רוצה עוד רגע עם מריצה, עם הבחורה שלי לפני שהכלי הרס לגמרי. לפני שהבחורה שלי תצטרך לעזוב אותי כי לא אוכל להיות מי שהיא צריכה שאהיה. לעזאזל.
אני מרים את מבטי אליה, מסתכל עליה, מביט בתוך העיניים הכי יפות שראיתי בכל חיי.
"בבקשה בייב, הכל בסדר, זה עוד שיחה שגרתית עם האבא המזדיין שלי." אני מעביר את אצבעותיי על גופה ומכניס לתוך תחתוניה, מרגיש כמה היא רטובה. פאק הזין שלי מיד מתקשח, אני מרגיש את הדם שלי והאנדרלין זורמים בטירוף לכיוון הזין שלי.
"בואי נשכח לרגע מהכל, תני לי רק לפנק אותך בייב." אני מחייך אליה, אני מלטף את הדגדגן שלה והיא פולטת נשימה.
"אני יודע שאת רוצה רק להנות, אני מרגיש כמה את רטובה בשבילי. פאק... את משגעת אותי." אני אומרת כשאני ממשיך לסובב את אצבעותיי על הדגדגן שלה והיא נושכת את שפתייה.
"מממ..." היא נאנחת.
"את מוכנה לשכוח מהכל?" אני שואל כשאני לוחץ את הדגדגן שלה, היא מפשקת את רגליה יותר, מפתלת את אגנה תחת אצבעותיי.
"כן.." היא נאנחת.
אני מגחך תוך כדי שאני מעביר את אצבעותיי ומחליק אחת לתוכה. היא גונחת קלות. "מה אתה צוחק?" היא שואלת אותי.
"את לא יכולה לסרב לכך שאני אענג אותך." אני אומר בגאווה.
"תשתוק ותמשיך." היא אומרת. אני מחייך חיוך גדול, היא יודעת שאני צודק. היא מחייכת גם היא, אני מנשק את שפתיה, והיא גונחת לתוך שפתיי כשאני מחליק שתי אצבעות לתוכה, היא מתפתלת תחתיי, אני ממשיך לנשק אותה לאורך כל גופה.
אני יורד לשפתיה התחתוניות מנשק אותן דרך התחתונים שלה, היא מרימה את מותניה ואני מוריד את התחתונים שלה.
היא מניחה יד על ראשי ומושכת אותו לכיוון שפתיה התחתוניות, אני מעביר את לשוני על הדגדגן שלה.
היא גונחת ותופסת בשערי, מושכת אותו קלות כשאני ממשיך לעסות את שפתיה התחתוניות עם לשוני, מרטיב אותה יותר ממה שהיא כבר רטובה.
"אוי הירו.." היא גונחת כשאני מעלה את ידי לעסות את שדיה, אני מוחץ את שדיה ומרגיש את פיטמותיה הזקורות.
מריצה מקמרת את גבה כשהיא פולטת עוד אנחה, אני מרים את ראשי ומביט בה, רואה את שפתיה פשוקות בחיוך, היא עוצמת את עיניה, מתענגת על מגע לשוני במקום הרגיש שלה.
אני עולה בחזרה אליה מכניס את ידיי מתחת לחולצה שלה, מלטף את פיטמותיה והיא מביטה בי בחיוך, נושכת את שפתיה, כשאני מושך קלות את פיטמותיה הזקורות, מסובב אותן קלות סביב אצבעי עם האגודל שלי.
מריצה שולחת את ידיה לתוך התחתונים שלי, היא נוגעת בזין שלי, מלטפת אותו ואני מעביר את מבטי להסתכל על ידיה בתוך התחתונים שלי, מעסות את הזין שלי.
"אתה גם לא יכול לסרב לכך שאני אענג אותך." היא לוחשת לתוך פניי.
"פאק בייב, אני גם לא ארצה לעולם לסרב." אני אומר כשהיא שולפת את הזין שלי מהתחתונים שלי, כורכת את כף ידה סביבו, ומעלה את ידה מעלה ומורידה, אני שבוי למגע שלה. פאק זה כל כך טוב. בידה השניה היא מלטפת את האשכים שלי. היא מעבירה את אגודלה על קצה הזין שלי, מה שגורם לגופי לרעוד לגמרי.
"פאק בייב... את משגעת אותי." אני אומר בנשיפה, היא מורידה את התחתונים שלי ואני מעיף אותם ממני כשאני בועט ברגליי.
אני לא מחכה עוד שניה ומחליק את עצמי לתוכה. מריצה מניחה את כפות ידיה על גבי, אני מרגיש את ציפורניה מוחצות את גבי כשאני מתחיל לנוע בתוכה. שנינו מביטים אחד בשניה מבלי להוריד את העיניים, היא מפשקת את שפתיה כשאני מוציא ומכניס שוב את כל הזין שלי לתוכה. מכניס אותו עמוק, ונע בתוכה בטירוף, אני מרגיש כבר איך גופי ניהיה לח. "אההה" מריצה גונחת.
"את בסדר?" אני שואל אותה ועוצר, אני והבחורה שלי כבר עשינו סקס שחדרתי אליה בכל כוחי, אבל אולי מהרצון לשכוח את כל הבעיות סביב המשפחה המזדיינת שלי הגזמתי, אולי אני כבר מכאיב לה. ולעולם לא ארצה לעשות זאת לעזאזל.
"כן... תמשיך..." היא מתנשפת. אני חודר אל מריצה שוב, ממשיך לנוע בתוכה בטירוף כדי לשכוח את כל הצרות שלי, אני רוצה רק להנות מהאופוריה שאני נמצא בה עכשיו כשאני בתוכה, מריצה מוחצת אותי עם ציפורניה חזק יותר, כשהיא מרימה את מותניה כדי שהחיכוך בנינו יהיה מורגש יותר. "אוי כן... הירו... זה כל כך טוב.." מריצה נאנחת, כשהיא מעלה שוב את מותניה ואני מרגיש איך אנחנו נעים ביחד בקצב אחיד, איך גופנו מתאחדים יחד. הלוואי שזה יהיה כך לנצח.
אני מרגיש שמריצה עומדת לגמור כשהיא לוחצת את ברכיה לרגליי.
"את עומדת לגמור בייב?" אני שואל אותה. "כן!" היא אומרת, אני מעביר את אצבעותי לדגדגן שלה, משפשף אותו כדי להעצים את האורגזמה שלה, מריצה גונחת שוב ושוב את שמי ואת המילה כן עד שהיא גומרת וסוחפת אותי אחריה וגם אני גומר בתוכה.
אני נשאר בתוכה ומביט בבחורה שלי המסופקת והמרוצה.
"לגמרי היה שווה לשכוח לרגע הכל." מריצה אומרת ומחייכת, כשהיא מעבירה את ידיה על שערי הפרוע ומעבירה אותו לאחור.
"אני אוהב את הזיוני בוקר איתך בייב." אני אומר ומחייך אליה, מנשק את שפתיה.
"גם אני.. את האהבה שאנחנו עושים בבוקר." היא מתקנת אותי. אני מגחך. "שכחתי, נכון. אהבה שאנחנו עושים בבוקר בייב." אני אומר.
אני יוצא ממנה וקם מהמיטה. "לאן אתה הולך?" היא שואלת אותי כשהיא קמה אחרי ומתיישבת על ברכיה במיטה.
"צריך לרדת לארוחת הבוקר. אני צריך אחר כך לפגוש את ג'ון." אני רוטן. הדבר היחידי שאני רוצה כרגע לעשות זה להחטיף לג'ון כמה אגרופים טובים.
"אוף, רציתי ש..." היא מתחילה להגיד ונעצרת.
"רצית שמה בייב?" אני שואל כשאני מתקדם לכיוון חדר האמבט.
"רציתי עוד כמה רגעים איתך במיטה. בייב." היא מדגישה בסוף, הבחורה שלי קמה חרמנית.
"ומה חשבת לעשות בכמה רגעים האלה במיטה?" אני שואל אותה כשאני צועד חזרה למיטה.
מריצה מושכת בכתפייה. אני מתיישב בקצה המיטה "אני חושב שיש לנו זמן לעוד כמה רגעים במיטה." אני אומרת כשמריצה מתקדמת אלי כשהיא לבושה רק בחולצת הפיג'מה שלה.
"כן? אתה חושב?" היא אומרת כשהיא מעבירה רגל אחת מעלי ועומדת על ברכיה בפישוק רגליים מעלי, אני מניח את ידיי על ישבנה, ורק לראות את מריצה עומדת מולי ככה כבר עומד לי מחדש.
"תנצלי אותם." אני אומר כשהזין שלי מתקשה ומריצה מסתכלת על איך הזין שלי עומד שוב ומחייכת. אני מעביר את ידי על ישבנה, מלטף את ישבנה.
"אני רואה שאתה מוכן שאנצל אותם." היא נושכת את שפתיה, פאק כמה שזה מטריף אותי לראות אותה חצי עירומה מולי ככה ונושכת את שפתיה.
"אני תמיד מוכן בשבילך בייב." אני אומר, מריצה מחייכת בעודה מניחה את ידיה על הכתפיים שלי. היא יורדת לאט ומניחה את עצמה על הזין שלי, מכניסה את עצמה לתוכו ומתחילה לרכוב עליי וההרגשה הטובה הזו שוב מציפה אותי. פאק אני כל כך אוהב אותה. איך אוכל לתת לה לעזוב אותי?

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
יאו לא יכולה חייבת המשך! תוכלי לעלות מהר בבקשה??
הגב
דווח
1 אהבתי
Rina Gidoni
Rina Gidoni
עצוב שהוא לא משתף :( מחכה להמשך!
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
מה יהיה הסוף איתם?? אני כ"כ במתח, מקווה שלא ישבר לי הלב.
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
גלי, קחי מספר.
גלי, קחי מספר.
מאת: gali the first
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
עם הזין ביד
עם הזין ביד
מאת: מישהי .
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer